הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קיד

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קיד

[מוזיקה] בבטר דף קיד מתחילים בעזרת השם שורה שלישית מלמעלה במילה התמר רגע הקניין הוא רגע מאוד חשוב בכמעט כל הקניינים אחרי הקניין הקונה והמוכר כבר לא יכולים לחזור בהם לא יכולים לבטל את הקניין חוץ מניין אחד הגמרא כאן מחדשת חידוש אדיר קניין סודר אחרי הקניין הקונה והמוכר עדיין יכולים לחזור בהם מה הכוונה קניין סודר אני רוצה לקנות חפץ מהמוכר אני נותן לו איזה בגד סודר וכשהוא עושה קניין בבגד בסוד אני זוכה בחפץ שלו על ידי חליפין על ידי קניין סודר אבל גם אחרי הקניין אני והמוכר הקונה והמוכר שנינו יכולים לחזור באנו קניין השאלה הדי מתי חוזר יש ויכוח בין רבא שאומר כל זמן שהקונה והמוכר יושבים שם אפילו שכבר עברו לעסוק בנושאים אחרים רב יוסף חולק הוא אומר רק כל זמן שעוסקים באותו עניין אפילו הם כבר לא יושבים שם הדבר שקובע זה הם עברו לנושא אחר אמר רב יוסף כבי דדי מסתברא יש לי ראיה ש כל זמן שעוסקים באותו עניין הם יכולים לחזור בהם אבל ברגע שהם עברו לנושא אחר אפילו שהם עדיין יושבים שם כבר לא יכולים לחזור בהם דמר רבי יהודה בדף קיג שלושה אנשים שנכנסו לבקר את החולה והוא מספר להם איך הוא רוצה לחלק את ה ושה שלו כיוון שהם שלושה אז הם יכולים להיות עדים ואם רצו כותבין וחותמים שהם מעדים שכך אותו חולה חילק את הירושה שלו ויהיה לזה תורת עידות אבל כיוון שהם שלושה רצוי הם יכולים גם להיות דיינים עושים דין ולפסוק לתת את הירושה לכל אחד כפי איך שאותו חולה אמר וכנראה מדובר כאן שהם עברו לנושא אחר אבל הם עדיין יושבים שם ואם סלק דעתך לומר כמו רבא שיכולים לחזור בהם כל זמן שיושבין אפילו שעברו לנושא אחר איך הם יכולים לפסוק דין על פי דבריו הרי הם עדיין יושבים שם ולפי דעתו של רבא הוא עדיין יכול לחזור בו ליחוש דיל מדרבי שח שאולי הוא יחזור בו והוא יבטל את מה שהוא חילק את הירושה ואז יבטל את הדין שהם פסקו אמר רב השי אמרית לשמע את קמי ד רב קנה אמרתי רב קנה אתה הראייה הזאת של רב יוסף ואז אמרתי לו ורב יוסף מ ניחה הרי גם על רב יוסף קשה אם כל זמן שעסוקים באותו עניין עדיין יכול לחזור בו אז למה הם רצו פוסקים דין ולחוש דיל מדרבי אם עדיין הם עוסקים באותו עניין לא יכלו לפסוק דין על פי מה שהוא אומר אלא כי הוא עדיין יכול לחזור בו לפי רב יוסף אלא מה הית לך למימר מה יש לרב יוסף לתרץ לפי שיטתו שמדובר סליקו מעניינה לעניינה שהם כבר עברו מנושא אחד לנושא אחר ולכן הוא כבר לא יכול לחזור בו ולכן הם יכולים לפסוק את פסק הדין החינמי כך גם רבא יכול לתרץ לפי שיטתו ד קמו שמדובר פה כבר שהם קמו ממקומם ואז אותו חולה כבר לא יכול לחזור בו ודר יטיבו אחר כך הם יושבים לכתוב את פסק הדין והוא לא יכול לחזור בו אז אין רעיה אין דחיה אבל יש ויכוח כמו מי ההלכה מביאה הגמרא במסכת בב בטרה הלחת קרבתי דרב יוסף בשלושה מקומות במקום הראשון זה עניין שדה שנאמר בדף יב המקום השני זה פה העניין שלנו שעוסק בעסוק באותו עניין והנושא השלישי זה בעניין של מחצה שנאמר בדף קמג שמה גם כן ההלכה כמו דעתו של רב יוסף בתחילת הפרק פרק אש נוחלין פירטנו ארבע קבוצות של קרובי משפחה יש אלה שהקרבה שלהם מאוד קרובה שהם יורשים אחד את השני יורשים ומורשים הקבוצה הרביעית הקרבה מאוד רחוקה הם לא יורשים ולא מורישים ובאמצע יש את הקבוצה השנייה והשלישית שהקבוצה השנייה הם אלה שיורשים והקבוצה השלישית הם אלה ש מורישים אבל הם לא גם יורשים וגם מורישים ונפרט בקבוצה השנייה דיברנו שהבן יורש את אמו והבעל יורשת אשתו ואחיין בן האחות יורש את הדוד שלו אח של אמא שלו ואז בקבוצה השלישית דיברנו על המקביל של כל אחד מהם האישה מנחילה את בנה זאת אומרת היא מורישה לא אבל היא לא יורשת אותו והאישה מורישה לבעלה אבל היא לא יורשת את בעלה ואחרי האם אח של האמא מוריש לאחיין שלו בן של אחותו אבל הוא לא יורש אותו וכולי התו למה לי למה צריכים להגיד את זה זה כפול הנלי רשע לומדים את הדינים האלה מהחלק השני ששם מדברים על האיש שיורש את אמו אבל הוא לא מוריש לה האמא לא יורשת את בנה אז אתה מבין את הדבר השני מהדבר הראשון וכן המקרה השני האיש יורש את אשתו ולא מוריש לה אז אתה מבין שהאישה מורישה את בעלה ולא אותו וכן שמענו בן אחות יורשת דוד שלו אח של אמא שלו והוא לא מוריש לו אז אני מבין שהאח של האמא מוריש לאחיין שלו בן של אחותו ולא יורש אותו מה בעצם הסיבה שהמשנה חוזרת על אותם קרובים שתי פעמים פעם אחת שמדברים על צד אחד בקרבה והפעם השניה מדברים על הצד השני של הקרבה פעם אחת מדברים על הבן ופעם שניה מד אים על האמא פעם אחת מדברים על הבעל ופעם השניה מדברים על ה אישה פעם אחת מדברים על האחיין ופעם השנייה מדברים על הדוד מה החידוש כאן למה זה כפול מתרצת הגמרא מה שהתנה במשנה חזר שוב ואמר שהאישה מורישה לבנה ולבעלה הקמ שמלן זה מה שהוא בא לחדש דישה מורישה את הירושה שלה לבנה זה דומיה בדומה לאישה שמישה את הירושה שלה לבעלה מה אישה שמורשה את הירושה שלה לבעלה אז זה רק מה שהייתה מוחזקת בחייה אז כשהיא מתה הוא יורש אותה אבל אין הבעל יורש את אשתו בקבר זאת אומרת אחרי לפי פירוש הרשב אחרי שהיא מתה אם אחד מהקרובים של המת והיא אמורה לרשת אותו אז הירושה לא עוברת לבעל אף אישה שמעבירה הירושה שלה לבנה כאן הנקודה היא זה רק בחייו של הבן אבל אם הבן גם נפטר אז אני לא אומר שהבן יורש את אמו כשהבן בקבר להנחיל להכין שלו מן האב שהם לא הבנים שלה אלא יורשי אביה של אותה אמא הם אלה שיורשים אותה זאת אומרת אם הבן חי ואמא שלו נפטרה ואחר כך נאמר אבא שלה נפטר אז ודאי שהבן יורש את סבא שלו רק מה אם ה אישה הזאת נפטרה וגם הבן נפטר הבן שלה נפטר ואחר כך הסבא אבא של האמא נפטר אז אני לא אומר שהירושה כאילו עוברת לאישה ואחר כך לבן שלה ואז זה יעבור רושים של הבן לאחים שלו לא זה לא אלא זה הולך רשים של ה של האבא של אותה אמא של אותה אישה אמר רבי יוחנן משום רבי יהודה בן רבי שמעון מעיקר דבר תורה האב יורש את בנו ואת בתו ואם אין אבא אז האמא האישה יורשת את בנה ואת בתה שנאמר פסוק אומר וכל בת יורשת נחלה ממט בני ישראל שירשה ירושה משתי מתות שני שבטים בישראל איך היא קיבלה ירושה משני שבטים כי אבא שלה נומר משבט ראובן הוא קיבל נחלה בנחלת ראובן וכשהוא נפטר היא ורשת אותו כי כנראה מדובר שאיין בנים אז הבת ירשה ו האמא הם משבת שמעון והבת ירשה אותה אז בעצם יורשת נחלה משני שבטים אז מקיש מטה האב למטה האם הפסוק במילה מטות בעצם עושה הקש בין הנחלה של האבא לנחלה של האמא מה מטה ההב הנחלה של ההב ההב יורש את בנו דרשנו בדף קח קט אף מתה ההם איש יורשת את בנה האמא יורשת את בנה ובתה איתי רבי יוחנן לרבי יהודה ברבי שמעון הרי במשנה כתוב מפורש האישה את בנה היא מורישה לו והאישה מורישה את הנכסים שלה לבעלה והאחים שלהם מנחי את הירושה שלהם לאחיין שלהם הבן של אחותם ולא נוחלין הם לא יורשים אז אם כן נמצא הראשונה ברשימה זה האמא היא לאלא יורשת את בנה איך אתה אומר שהאמא יורשת את בנה אמר לרבי יהודה ברבי שמעון משנתנו איני יודע משנאה אני לא יודע מי התנא שאמר את דברי המשנה שלנו והגמרא באמת בהמשך תקשה על המשנה שלנו ותרץ שואלת הגמרא ולי מלי רבי יהודה ברבי שמעון היה יכול לענות לרבי יוחנן שהמשנה שלנו היא כמו דעתו של רבי זכריה בן הקצו היא דלא דריש הוא לא דורש את ההיקש של המילה מתו שמקישים בין הירושה של האבא לירושה של האמא כי הרי הוא אומר שאת האמא כשהיא מתה לא רק הבן יורש אלא גם הבת ביחד עם הבן כך דעתו של רבי זכריה בן הקצו כי הוא לא דורש את ההיקש של מתות כמו התנא הראשון שחולק על רבי זכ בן הקצו ואומר שכמו במטה האב התורה אומרת שרק אם אין בן ועברתם את נחלתו לבתו אלא אצל האמא זה אחרת ולא מקדימים את הבן לבת אז אם כן אולי נאמר שהתנה במשנה שלנו היא כמו הוא כמו דעתו של רבי זכר בן הקצב שבאמת לא עושים מקש במילה מטות בין הירושה של אב לירושה של האמא מתרצת הגמרא הסיבה שהוא לא אמר שהתנה במשנה שלנו זה רבי זכריה בן הקצב כי המשנה שלנו לא יכולים להעמיד אותה כמו דעתו לא מתוק מתנית רבי זכר בן הקצו דקתני כי במשנה כתוב ובני אחות האחיין האחיינים הבנים של האחות שלו יורשים את הדוד יורשים אותו אבל הם לא מורישים לו ותנא בברייתא שמפרשת את המשנה כתוב שמדובר דווקא בבני אחות ולא בבנות אחות וזה וודאי לא הכוונה שאם אין בני אחות בנות האחות לא יורשות ואמרינן העמדנו בגמרא למה הלכת על עניין מה אנחנו אומרים שבנות אחות לא יורשות אמר רב ששת היינו שאם יש בני אחות אז בנות אחות לא רשות לקדם את האחיינים לאחייניות שאם יש אחיינים בני אחות הם יורשים ולא האחייניות בנות האחות ואם ייעלה בדעתך שהמשנה היא כמו דעתו של רבי זכר בן הקצו איס קתח מתניתין רבי זכריה בן קצבי אז איך אתה אומר שכש האחיינים יורשים הם קודמים לאחייניות הרי רבי זכריה אמר אחד הבן ואחד הבת שוון בנכסי האם הרי כל מה שה אחיין יורש את דוד שלו אח של אמא שלו זה עובר דרך אמא שלו רבי זכר בן הקצו אומר שהבנות יורשים עם הבנים בנכסים של האמא אז הם אמורים גם לרשת יחד איתם בנכסים של הדוד אח של האמא אז אם כן התנא במשנה שלנו לא מתאים עם דברי רבי זכר בן הקצב ואם כן נשאלת השאלה תנא דדן נתן במשנה שלנו שמצד אחד סובר ש הבן יורש את האמא ורק אם אין בן מעבירים את זה לבת ומצד שני הוא סובר שהאמא לא יורשת את בנה אז קשה ממנף שלך אם דורשים אם דריש מטות שמשווים בין הירושה של האבא לירושה של האמא אז אישה נאמי תירש את בנה שנאמר כמו שהאבא יורש את בנו כך האמא יורשת את בנה והיא לא דרישת ההיקש מטות בין הירושה של האבא לירושה של האמא אז בן דקודם לבת בנכסי הם מנעלי מנען שאם באים לרשת את האמא לא אומרים שהבנות והבנים יורשים ביחד מנן שהבנים קודמים לבנות מתרצת הגמרא לעולם מתנ במשנה שלנו דריש וא דורש את היקש מטות שהבן קודם לבת גם כשהם באים לרשת את האמא כמו שכש באים לרשת את האבא כי יש הקש בין הירושה של האמא לירושה של האבא ולעניין שהאמא תקבל את הירושה של הבן והבת שלה זה שונה שני אחה דמר קרא הפסוק אומר וכל בת יורשת נחלה ממעטות בני ישראל היה אפשר לכתוב כל בת נחלה ממותות בני ישראל המילה היורשת מיותרת והמילה הזאת באה ללמד אותנו שבת יורשת נחלה משתי מטות גם מהאבא וגם מהאמא ואינה מורשת נחלה לשני מתות אם היא מתה היא מורישה רק למטה אחד רק לאבא אבל לא לאמא אז אם כן נמצא שהבת מורישה לאביה ולא לאמה והרי משווים את הבן לבת אז גם הבן מוריש לאביו ולא לאמו עד כאן דף קי
לצפיה בתכנים נוספים: