הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קיא

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קיא

[מוזיקה] בב בטרה דף קיא מתחילים בעזרת השם דף קי עמוד ב שורה השנייה מלמטה למדנו במשנה והאיש יורש את אמו וכולי בן יורשת האמא אבל אם יש בן הבת לא יורשת את האמא מננ מילי דתנו רבנן דרשנו בבריתה פסוק פסוק אומר מצווה שהייתה נוהגת רק אצל אנשי דור המדבר שם כתוב שבת ש יורשת ירושה אם אין לה אחים והיא יורשת את אביה היא חייבת להתחתן רק עם אחד מהשבט שלה וכלבת יורשת נחלה מ מטות בני ישראל לאחד ממשפחת מטה אביה תהיה לאישה למה למען ירשו בני ישראל איש נחלת אבותיו כי אם היא הורשת ונאמר אם מי שבט ראובן אם היא תתחתן עכשיו עם בעל משבט שמעון והבעל ירש אותה או הבן שלה שגם הוא כיוון שהולכים אחרי האבא לעניין שבטים איזה שבט הוא הוא גם כן יהיה משבט שמעון אותו בן שיירש אותה נמצא שבעצם היא מעבירה חלק מהנחלה של שבט ראובן לבני שבט שמעון כדי שזה לא יקרה אז נצטוו ישראל שבאותו הדור שחייבים בת שהיא יורשת נחלה להתחתן עם אחד מבני השבט שלה אבל יש כאן דיוק למה כתוב שהיא יורשת נחלה ממט בני ישראל משמע שני שבטים איך בת יורשת שני מתות אלא זו בת שאין לה אחים שאביה משבט אחד ואמה משבט אחר ומתו וירשת אז עכשיו היא יורשת נחלה של שני שבטים ואין לי אלא בת שורשת את אמה בן שיורש את אמו מן עין אמרת כל וחומר ומה בת שכתוב אם אין בן אז הבת יורשת הוא רק כוכב בנכסי האב אתה רואה שופה כוכב בנכסי ההם שהפסוק אומר שא יורשת את אמה בן שיופק כוחו בירושת נכסי האב שבמקום בן אם יש בן הבת לא יורשת בנכסי האב אינו דין שיופק כוכו בנכסי האם שאם הבת יורשת כל שכן שהוא יורש וממקום שבאת שהתחלת ללמוד מירושת נכס האב אז אם כן משם גם נלמד שגם בירושת האם הבן קודם לבת מה להלן בירושה של נכסי האב הבן קודם לבת שהתורה אומרת מפורש שרק אם אם אדם מת ובן אין לו ועברתם את נחלתו לבתו אף כאן בירושת נכסי האם בן קודם לבת רבי יוסי ברבי יהודה ורבי אלעזר ברבי יוסי אמרו משום רבי זכריה בן הקצב שנעסוק בו הרבה נראה הרבה סיפורים עם הדעה שלו הוא אומר נכון לגבי הירושה של האבא הבן קודם לבת אם יש בן הוא יורש אבל לגבי הנכסים של האמא הבן והבת יורשים בשווה זה דעתו של רבי זכריה בן הקצב הוא אומר אחד הבן ואחד הבת שווים בנכסי ההם הם יורשים ביחד מה הי טעמה מה הטעם תראה מנן אתה בכלל יודע שבת יורשת או שבן יורש בנכסי האם אמרנו שזה מתחיל עם הבת שמזה שכתוב שיכול להיות בת יורשת נחלה משתי מטות שני שבטים משמע ש יורשת את הנחלה של הירושה של אביה ושל אמה זאת אומרת שבת יכולה לרשת את אמא שלה אז משם למדת כל שכן בן יורש את אמא שלו אז רגע מאיפה בן מאיפה בן יודע שהוא יכול לרשת את אמו מבת איך יכול להיות שהוא יהיה יותר מהבת מנן בכלל אנחנו יודעים שהוא יורש את אמא שלו מאחותו מהבת דיו לבא מן הדין להיות כ נידון לא יכול להיות שמי ש למד את כל מה שהוא בכלל יורש את אמו מכל וחומר לא יכול להיות שהוא יהיה יותר חמור ממי שהוא מזה שממנו הוא לומד המלמד זה הבת ש יורשת את האמא אז זה שלמד לא יכול להיות יותר חמור הבן שיורש את האמא שהוא לומד מהבת שורשת את האמה לא יכול להיות שהוא יורש יותר ממנה שבמקום בן רק הוא ירש והיא לא או זה טענה פה כל כך מושלמת שתן הקמה התן הראשון כאן יצטרך להסביר מה הוא לא דריש דיו וכי הוא לא דורש את הדרשה הזאת שבמקרה הזה שאתה לומד ממישהו אתה לא יכול להיות יותר ממנו כי כל מה שיודעים אצלך זה רק מאותו אחד אתה לא יכול להיות יותר מאותו אחד שממנו אתה לומד וזה בנוסף שדרשה של דיו לומדים מהתורה מדאורייתא הוא דתני כתוב לגבי הברייתא של 13 מידות שהתורה נדרשת בהן שאחד מה-1 מידות זה כל וחומר מדין כל וחומר כיצד איך לומדים קל וחומר איך דורשים את התורה על ידי המידה של כל וחומר התורה אומרת על מרים שה נתה מצורעת היה לה נגע צרעת ואז משה רבנו ביקש על אחותו מרים כל נה רפה נלה תרפא אותה אז מה כתוב שהקדוש ברוך הוא אמר למשה רבנו ויאמר השם אל משה מה שאני ארפא אותה עכשיו אני רוצה לשאול אותך ואביה הירוק ירק בפניה נמר שמרם אבא שלה היה יורק בפניה היא לא היייתה מתביישת שבעה ימים אל לא תקם שבעת ימים תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה מה עכשיו אני צריך מיד לרפא אותה שבעה ימים היא תהיה מצורעת עכשיו יש כאן קל וחומר אחד מערה קל וחומר שמפורש בתורה אם הבעיה כועס עליה היייתה מתביישת שבע כל וחומר כשהקדושים עליה ש תישאר מחוץ למחנה שבעה ימים למה היה צריך להיות יותר אמא אצל האבא היא מתביישת שבעה ימים אז אצל הקדוש ברוך הוא לפחות כפול כל וחומר לשכינה היייתה צריכה להקל יותר ותישאר מחוץ למחנה 14 יום שבועיים אלא מה הסיבה שבכל זאת היא תסגר רק שבעה ימים כדיו לבא מן הדין להייות כנדון מנין אתה למד שהיא צריכה עכשיו להיסגר מאביה אם הוא ירג בפניה אז היא עכשיו תסגר רק כמו שהייתה נסגרת אם אביה ה יורג בפניה רק שבעה ימים אז אם כן איך התנא הראשון סובר ש רק הבן יורש את אמו במקום שיש בן ולא נאמר שהבן והבת ירשו יחד הרי מנין אנחנו בכלל יודעים שהבן יורש את אמו הבת שורשת את אמה אז לא יכול להיות שבמקום בזמן הזה שהוא יורש היא לא תירש גם כן כי הרי דיול בא מן הדין להיות כי נידון מתרצת הגמרא בכל המקרים באלמה גם מתן הראשון דריש דיו ושן יחה כאן זה שונה שיש לימוד מיוחד דמר קרא לא כתוב משני מתות אלא כתוב ממת זה כתוב במילה אחת כדי שיהיה הקש בין מטה האם לבין מתה האב מתה האב הירושה של האבא אנחנו יודעים מה מטה האב בן קודם לבת אם בן אין אז ועברתם את נחלתו לבתו אף מתה האם אנחנו לומדים על ידי ההיקש כ שיורשים את האם הבן קודם לבת אבל מה סובר רבי זכריה בן הקצו שכש יורשים את האמא הבן והבת שווים רב ניתאי סבר ככה לעשות למאבד עובדה כרבי זכריה בן הקצו אמר לשמואל כמן כמו מי אתה רוצה לפסוק כמו זכריה אפס ביטלו את דעתו של רבי זכריה אין הלכה כמותו גם רבי טבלה עשה מעשה עבד עובדה כמו רבי זכר בן הקצב שהבן והבת יחלקו בשווה בנכסי אמם אמר לירב נחמן רבי טבלה מ הי מה זה אתה פוסק כמו רבי זכריה אמר לי אז השיב לו רבי טבלה דמר רב חננ בר שלמיה בשם רב משמי דרב הלכה כרבי זכייה בן הקצו אמר לרב נחמן לך תחזור בך זי להדר בך ותורה הוראה שהבת לא מקבלת כשיש בן בנכסי האמא ואם לא תעשה את זה מפיק נ לך רב חננ בר שלמי מיונך אז יש מבארים אני יוציא מהכוח שלך את מה שרצית לפסו כמו רב חיננא בר שלמיה היינו אני אגבה את זה ממך מאונך הכוונה מהכוח שלך ככה יש ור שמרים גם רב הונא בר חיה בהתחלה הייהה סבור למאבד עובדה לעשות מעשה כמו רבי זכר בן הקצב שהבן והבת יחלקו בשווה בנכסי האם אמר לרב נחמן מי היי מה זה למה אתה פוסק כמו רבי זכריה בן הקצו אמר לי דמר רבונה אמר בשם רב הלכה כרבי זכריה בן הקצו אמר לי אז רב נחמן השיב לו אשלח לי אני יכול לשאול את רבונה אם באמת כך הוא אמר בשם רב אז רב הונה ברכיה הכסיף התבייש אולי רב הונה חזר בו או שאולי הוא לא שמע טוב מה אמר רב הונה אמר לי אז רב נחמן אמר לו השת כנח נפשי דרב הונא אם רב הונה כבר היה נפטר הרי הריסת לכבלי היית יכול להתריס כנגדי ולומר שככה הוא אמר ולא היית חוזר בך אבל עכשיו שרב הונה עדיין חי אז אתה חוזר בך והיו רב נחמן שכעס ר רבונה ברכיה וברבי תבולה כמן סברה כמו מי הוא סבר מנין הוא לקח בצורה כל כך וודאית שההלכה היא לא כמו רבי זכיר בן הקצו כיד רב ושמואל שאמרו שניהם דמר רויו אין הלכה כרבי זכריה בן הקצו מסתמך וזיל רבי ינאי רבי הניא נסמך כשהוא הלך על הכתפיים של דרבי סמליי שמאי של רבי שמלאי שהיה משמש בקודש טוב הם הולכים ככה ביחד רבי נאי איך שהוא נשען על רבי סמלא ואתי רבי יהודה הנשיא לאפיו בא האמורה רבי יהודה נסיה לקראתם אמר לאז רבי סמלא אמר לרבי ניא הרב יודע בר אינא שדעתה לקבלנות הוא יאי הוא חשוב וגולת יאי הבגד שלו נאה כי מתה לגבו כשרבי יהודה נשי הגיע אליהם אז רבי ינאי גששי ו מששת הטלית שלו אמר לי אז רבי נא אמר לרבי סמלא אמרת שהתת שלו נעה זה לא ליתנה דן הבגד הזה שיעורי קסק הוא השיעור שלו בגלל שהוא לא חשוב אז צריך להיות בגד גדול כדי שבכלל הוא יחשב בגד בשביל שהוא יוכל לקבל טומא בכל אופן לגבי מה שאמרת שהתת שלו נעה אני לא מסכים איתך בא מיני כיוון שהם נפגשו אז רבי יהודה נסיה שאל שאלה את רבי נאי מנין לבן שקודם ל בת בנכסי ההם אנחנו אומרים שהלכה היא לא כמו רבי זכריה בן הקצו אלא אם יש בן רק הוא יורש בנכסי האם מנין לומדים את זה אמר לי אז הוא השיב לו מה שאמרנו דכתיב מתות כשהבת יורשת משתי מתות גם נחלה מצד אביה וגם נחלה מצד אמה אז זה כתוב במילה אחת כדי להקיש בין הירושה של האבא לבין הירושה של האמא מקיש מטה האם למטה האב מה בירושה של האב מתה האב בן קודם לבת כי הרי התורה אומרת שרק אם אין בן ועברתם את נחלתו לבתו אף מטה האם גם כשורש את האמא הבן קודם לבת אמר לרבי יהודה נסיה אם אתה לומד את ההיקש הזה אולי נעשה הקש לדברים נוספים מה מטה האב אנחנו אומרים שכשיש את האבא הבכור כמה הוא נוטל פי שניים אם יש למשל שני אחים מחלקים את הירושה לשלושה חלקים שני חלקים לבכור ו חלק אחד לפשוט אף במטה האם כ שיורשים את האם גם נמר שהבכור נטל פי שניים אמר לי רבי עניי לרבי סמלא שמה א השמש משמש בקודש גוד תמשוך אותי אני רוצה ללכת מכאן לט דין צבי למילף הוא לא רוצה ללמוד הוא רק רוצה להקשות דברים שאינם צריכים כי הוא יכול בקלות לקבל תשובה לשאלה הזאת ומה באמת התשובה טע ממי למה כ שיורשים את האם הבכור לא מקבל פי שניים אמר הביה כי הפסוק אומר אמר קרא לג בש הבכור מקבל פי שניים לתת לו פי שניים בכל אשר ימצא לא היינו לא לאביו ולא לה לא לאמו ש מנכסי אמו לא נטל פי שניים שואלת הגמרא וימה אולי נאמר הנה מילי מתי בנכסי אמו לא מקבל פי שניים כשאביו היה בחור שלא היו לו ילדים לפני הנישואין שנסע אלמנה שהיו להו ילדים לפני הנישואין אז הבן הזה הוא לא בכור לאמו לכן הוא לא נטל פי שניים אבל כש כשהאבא והאמא שניהם זה היה בשבילהם הבן הראשון בחור שנסע בטולה אז הוא גם בכור לאמו אינ מי דשקיל אולי הוא יקבל פי שניים גם בירושה של אמו אלא אמר רב נחמן בר יצחק הפסוק אומר אמר קרא מה הסיבה שבחור מקבל פי שניים כי הוא ראשית אונו לא כתוב ראשית אונה אונו ולא אונה אלכן רק מנכסי אביו הוא מקבל פי שניים ולא מנכסי אמו שואלת הגמרא ההוא מה שכתוב אונו מבילי צריך את המילה הזאת ללמד שבחור שבא אחר נפלים שאמו הפילה נפלים לפני שהוא נולד שאפילו ש הוא לא נחשב פתר רחם ולכן לא פודים אותו בחמישה סלעים פדיון הבן בכל זאת לאבי בכור לנחלה הוא יורש פי שניים בנכסי אביו כי אונו יכול להתפרש גם מלשון אונן נינות מי שליבו דווה עליו מי שמצטערים אם הוא השם ישמרנו ימות וזה רק בבן קימה יצא זה ש נפל שאין ליבו דווה עליו כשמת ולכן הוא לא נחשב בכור שמבטל את הבכורה של זה הבא שהתקיים ולכן הבא נוטל פי שניים אז אם כן זה לא מאונו אז איך אתה אומר אונו ולא אונה תרצת הגמרא אם כן שזה רק בא ללמד שבחור שבא אחר נפלים מקבל פי שניים לי מקר שהפסוק יומר כי הוא ראשית און שזה גם מלשון נינות מהי אונו דווקא שלו שמע מנטרת זה בא גם ללמד שדווקא בירושה של אביו הוא נטל פי שניים ולא בירושה של אמו שואלת הגמרא ועדיין הקת הימה אולי נאמר מתי ממעטים כוחו ולא כוחה הני מילי דווקא נאמר כשזה באמת רק ראשית כוחה שלהם כי ביחס לבעל יש לו בנים מנישואים קודמים הוא אלמון שנסע בתולה ועל זה אנחנו אומרים טוב זה רק ראשית כוחה שלהם ולא של האב במקרה כזה הוא באמת לא נטל פי שניים בנכסי אמו אבל אם הוא גם שעונו של האבא אז כמו ש מקבל פי שניים בנכסי אביו הוא יקבל גם פי שניים בנכסי אמו במקרה שאביו ואמו היו בחור שנסע בתולה אכינה מי דשקיל אולי הוא יטול פי שניים מנכסי אמו אלא אמר רבה דורשים את זה ממה שאמר קרא לגבי מה שהבכור נטל פי שניים כתוב שם לא משפט הבכורה דורשים לא זה המוריש האבא משפט הבכורה לירש פי שניים הוא רק לא לאיש שמיש נכסיו לבנו ולא יורשים פי שניים משפט הבכורה לאישה בנכסיה שהיא מורישה לבנה אלא שם הוא מקבל כמו כולם חלק כחלק עד כאן השיעור על דף קיא [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: