הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קט

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קט

[מוזיקה] בב בטרה דף קט מתחילים בעזרת השם שורה 15 מלמעלה במילים והיי תנה פתיחה צריכה להיות בדבר טוב לא מתחילים עם פורענות ולכן הגמרא מקשה בתחילת הפרק פרק יש נוחלין למה המקרה הראשון שמדובר עלי בענייני ירושה זה מקרה שאב נאלץ שהשם ישמרנו לרשת את בנו שזה פורנות היה ראוי ונכון לפתוח במקרה הטוב שהבן האריך ימים אחרי אביו והוא יורש את אביו הסיבה היא כיוון שירוש שבן ורש את אביו זה רואים מפורש בפסוק אם אדם מת אז אם אין בן נותנים את הירושה לבת משמע שבן צריך לרשת את האב אבל ש האבא של המת יורש אותו לא מפורש בפסוק אלא דורשים את זה מדרשה דבר שחכמים דרשו מדרשה חביב עליהם יותר ר ולכן אב שיורש את בנו שנדרש מדרשה של חכמים בו פתחו את הפרק שלפנינו פרק יש נוחלין מה הדרשה שממנה דורשים שאהב יורש את בנו הדרשה הראשונה ראינו בשיעור על דף קח שלומדים את זה ממה שכתוב שערו הקרוב אליו שארו זה אב האב נחשב שארו ודרש בהרחבה מנין לומדים שהסדר הוא קודם בן יורשת אביו אחר כך הבת אם אין בן אחר כך האב ואחר כך האחים וכעת מביאה הגמרא הי תנה של הבריתה הבאה מי תילה הוא דורש מהח דרשה הבאה שהאב יורש את הבן לפני האחים תניה את זו דרש רבי ישמעאל ורבי יוסי פסוק אומר איש כימות ובן שהיה אמור לרשת אותו אין לו ונתתם את נחלתו לבתו ככ היה צריך להיות כתוב כמו בכל הפעמים שכתוב לשון נתינה אבל הפסוק אומר והעברתם את נחלתו לביתו וגומר למה כתוב לשון שמעבירים ממישהו זה היה אמור להגיע לאחד יורש אחד ומעבירים את זה ממנו ונותנים לבת אלא דורשים באמת הקרבה הגדולה יותר היא של האבא של אותו מת ומעבירים ממנו ונותנים לבת במקום בת אתה מעביר נחלה מן האב ונותן לה אבל ואי אתה מעביר נחלה מן האב במקום אחין אתה לא מעביר את הנחלה מהאבא לאחים של המת אם כן רואים שהאב יורש את בנו במקום שאיין לו בת כי אם יש בת מעבירים נותנה חלב נותנים להבת אבל אם אין בת אז משאירים את זה אצלו שואלת הגמרא ואימה אולי תאמר במקום בת אתה מעביר נחלה מן האחין במקום לתת לאחים אתה נותן את זה לבת ואהי אתה מעביר נחלה מן האב אפילו במקום בת אלא אתה משאיר את זה אצל האב אפילו אם יש בת היינו שם אם האדם נפטר והוא השאיר בת אנחנו משאירים ומורי שים את הירושה לאבא שלו אפלו במקום שהוא השאיר בת ולא מעבירים מהאב את הנחלה במקום בת מתרצת הגמרא אי אפשר לדרוש כך כי אם כן לא נכתוב רחמנה ועברתם לא צריך להגיע למילה ועברתם כדי ללמד שאם יש כאן בת לא נותנים לאחים כי הרי כתוב אם אין בת ונתתם את נחלתו כו אז אנחנו מבינים שרק אם אין בת האחים יורשים אבל אם יש בת לא צריך להעביר את הנחלה מהאחים כי זה לא היה אמור בכלל להגיע אליהם אלא מה כן לומדים שהאב הוא זה שקודם לאחים וכמו שדרש אם כן יש לנו שתי דרשות שהאב יורש את בנו אם אין לו בן או בת או מ שעירו זה אביו או מ והעברתם שואלת הגמרא ולפי מן דנפק לי מי והעברתם הי שארו מה יודלי מה הוא ידרוש מהמילה ש שארו מבא אלי לכדי תניה שארו זו אשתו הוא דורש שמלמד שהבעל יורש את אשתו כאילו כתוב נתתם את נחלת שערו לא זה מה שהוא דורש משערו והשאלה חוזרת כעת למד נפק לי לפי התנא שדרש שהאב יורש משערו היי מה שכתוב והעברתם מה יודלי למה לא כתוב ונתתם מה דרוש מלשון ועברתם מבא א לכ נתניה הוא דורש מזה את הדרשה שרבי אומר בכולן בכל הקרובים שמוזכרים בפרשת הירושה בפסוקים נאמר בהן לשון נתינה וכאן לגבי ירושת הבת נאמרה בהן לשון העברה וזה בעצם השאלה שאנחנו שואלים למה באמת כאן השתנה הלשון אלא זה בא ללמד שכיוון שהבן הוא ממשיך את השבט של אביו הרי אם האבא הוא משבת ראובן והאמא משבט שמעון ונולד להם בן איזה שבט הבן או שנולדה בת כרגע היא השבט של האבא לא השבט של האמא שבט ראובן עכשיו הבן כשהוא מתחתן הבנים שלו גם כן נשארים משבט ראובן אבל הבת אם היא מתחתנת עם שבט אחר אז הולכים הרי לפי הבעל ואם נאמר הא מתחתנת עם אחד משבט יהודה אז הבן שלה יהיה משבט יהודה ואחרי זה כשההוא ירש אותה את אמו אז הוא בעצם מעביר נחלה משבט ראובן שאמו הייתה משבט ראובן כי אבא שלה מראובן מעביר את זה לשבט יהודה אז בעצם יוצא שהבת מעבירה נחלה משבט לשבט אין לך מי שמעביר נחלה משבט אחד בישראל לשבט אחר אלא בת אויל ובנה ובעלה אפילו אם ה משבט אחר יורשין אותה שואלת הגמרא אתה אומר ששערו זה ההב ככה דרשנו ב הראשונה ומזה למדנו שאב יורש את בנו וממה הד שארו זה אב דכתיב שער אביך היא רואים שהאב נקרא שאר ואמ שארו זו האם דכתיב שאר עמך היא אז אולי האם תירש את בנה אמר רבה הפסוק אומר אמר קרא לשארו הקרוב אליו ממשפחתו וירש אותה את הירושה שלו משפחת האב אלה שקרובים למת מצד זהב המשפחה הזאת קרוייה המשפחה שלו אבל משפחת אם אינה קרוייה המשפחה שלו דכתיב למשפחותם לבית מי לבית אבותם זה הולך לפי האבא שואלת הגמרא ומשפחת אם אינה קרויה משפחה והרי בשופטים כתיב ממש לקראת סוף ספר שופטים כתוב שמה על אדם בשם מיכא שהוא העמיד פסל והוא חיפש איזה אחד עובר אורח שיהיה כהן לפסל שלו אז כתוב שם ויהי מבית לחם יהודה וכתוב שהוא היה ממשפחת יהודה והוא היה משבט לוי והוא גר שם והוא זה שנהייה הכהן לאותו פסל של מיכה הפסוק עצמו גופה קשיה הוא סותר את עצמו אמר תבוא לוי על מה שהוא משבט לוי הגיע התי ואחר כך כתוב שוא היה ממשפחת שבט יהודה הלמה משבט יהודה ת אז איך תתרץ את הסתירה אל ליו וכי ללא נוכיח שמדובר כאן דבוע האביב היה משבט לוי ואמי אמו היייתה משבט יהודה ואתה רואה שכאמור הפסוק אומר שהוא היה ממשפחת יהודה אף על פי שזה היה בית אמו בכל זאת הוא נחשב אחרי משפחת אמו משפחת ההם נקראת משפחה מסקנת הדברים הגמרא מעמידה שבאמת הוא היה משבט לוי ולמה הוא נקרא משפחת יהודה כיוון שהוא עבד עבודה זרה שזה היה מעשה המלך מנשה שהגיע משבט יהודה לכן הפסוק תולה אותו כאילו הוא מיהודה אבל בהתחלה אמר רב ברב חנן לא אביו לא היה מלוי אלא הוא היה אדם ששמו לוי גברה דשמ לוי וזה הכוונה ויהי נר מבית לחם יהודה ממשפחת יהודה ואיך קוראים לו לוי הוא לוי ככה הגמרא סבורה לומר אבל הגמרא דוחה את את זה כי אם כן י אחי הינו דכ אמר אחר כך מיכה אומר הואה כהן לעבודה זרה שהוא לוי אתה ידעתי כי התיו השם לי כי היה לי הלוי לכהן ואם בעצם רק השם שלו לוי אז מה כל כך הוא משתבח שיש לוי שהוא כהן לעבודה זרה שלו אלא מוכרח שהוא היה משבט לוי שהקדוש ברוך הוא בחר בהם לשרת אותו אז רואים מכאן שהוא היה באמת משבט לוי ובאמת זה המסקנה אבל בהתחלה הגמרא מנסה לדחות עין שהוא באמת השתבח בזה שהזדמן לו דיטר מילי אדם גברא ששמו לוי דשמ לוי אבל הגמרא לא מקבלת את זה כי באמת לא היה שמו לוי וכי לוי שמו וו יהונתן שמו שנאמר בהמשך ויהונתן בן גרשום בן משה אבל הוא הוסיפו לונן מנשה הוא ובניו היו כהנים לשבט הדני וזה זה מדבר עליו שבהמשך התגלגלו הדברים שהוא הגיע לשבט דן אבל על כל פנים רואים מכאן ש שמו היה יהונתן והוא היה משבט לוי אז מה זאת אומרת שאומרים עליו שהוא ממשפחת יהודה נאו מבית לחם יהודה ממשפחת יהודה אם הוא משבט לוי למה הוא נקרא ממשפחת יהודה מה תרצה לומר שמ שכנראה אמו הייתם יהודה ומשפחת ההם נקרא משפחה אמר לי ולטעמי לפי שיטתך יש להקשות הפסוק שמה אומר שהוא היה בן מנשה וכי גרשום בן מנשה הוא ועלו בן משה רבנו הוא דכתיב בני משה גרשום והשני היה אליעזר אלא מתוך שעשה מעשה מנשה בן חזקיה מלך יהודה בזה שהוא עבד עבודה זרה תלאו הכתוב במנשה הנמי אז גם לגבי מה שהפסוק אומר שהוא היה ממשפחת יהודה באמת הוא היה משבט לוי הוא הרי היה נכד של משה רבנו ואלא אביו ולא אמו היו משבט יהודה אלא מתוך שעשה מעשה מנשה שהוא בא משבט יהודה דעתם יהודה לכן תלאו הכתוב ביהודה אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי ממה שהפסוק קורא לאותו יהונתן שהוא הה היה בן מנשה ושהוא היה משבט יהודה אף על פי שהוא לא היה בן מנשה והוא לא היה משבט יהודה מכאן שתולין את הכלכלה במקוק כמו שרואים שתלוי את הכלכלה של יונתן שעבד עבודה זרה במנשה שהיה משבט יהודה רבי יוסי בר חנינה אמר מהכ מכאן לומדים שתולים את הכלכלה במקוק שכתוב לגבי אדוניה בן חגית וגם הוא טוב תואר מאוד ואותו ילדה חגית אמו אחרי אבשלום ועלו אדוניה היה בן חגית ואב שלום לא היה בן של חגית אלא הוא היה בן מאכה אלא מתוך שאותו אדוניה עשה מעשה אבשלום דמרד במלכות תלאו הכתוב באבשלום אז רואים מכאן שטולן את הכלכלה ומקולקל אבל את הדברים הטובים טולים בדבר הטוב עד כאן דף קט ‏y
לצפיה בתכנים נוספים: