הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קט
הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il
הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קט
[מוזיקה] ב 12 דף קט שו בעזרת השם שורה רביעית מלמעלה אמה למדנו בשיעור הקודם בריסה שדרשה שעב יורש את בנו והוא גם קודם לאחי המת כתוב נסתם נחוס שרו קורל שירו זה אב והוא לא נכתב במקומו כמו שגמור תבאר כעת אבל בכל זאת הוא קודם לבן כיון שנאמר הורב קורב קודם בן הוא קרוב יותר לכן הוא קודם רק לאחים שואלת הגמור אימה שרזה אב מלמד שב קודם לבס אם אין בן רק בת ואבא אז האבא ירש י גן תמוד רור קור קודם דהיינו הגמורה שואלת הבת הרי לא עומדת תחת הביע לשום עניין אי לא שייך לא שייך שאישה תתחתן עם אישה שד אחוזו אז גם אם היא פוד את השדה זה חוזר לקוי בב ממילא אז האבא והאח הם יהיו קודמים בסדר הנחו כך מסביר הרשב דהיינו שגם האבא וגם האח יהיו קודמים וכך יה הפסוקים אש איוב ם איבת לאב ומ כים אז עברת ל פנגור כבם בנו בדונו כתוב בת סובן אי היה אפשר לכתוב אי בלי י אין למה כתבו ילוב שלא רק בן פותר מייבום גם בת פותרת מייבום אז ממילא נונו אבי המת לא פותרת אש את בנו מ ה אז הבת קמה תח סביו יותר מאבי המת ואחי המת אחי המת הוא מייבם אבל היא פטרת מייבום לכן מסתבר שנח לו גם בן ובת שניהם שווים בזה שהם קודמים לאב ולאח שואלת הגמורה ואמה שירזה אוהב מלמד שהב קודם לאחי אוהב דהיינו לא לאחים אלא לאחי האף של מת אבל האחים הם יותר קרובים מהאבא כרי הם קמים תחתו מה שכן אבא הוא לא תחת לכלום יל ד לאח קם לפי סדר הפסוק כ אי י כב י ככס ם אין לו אבא אז הסנגור א יואב לא צריך הקו לא צריך פסוק שהאב הוא קודם לאחו אח יב מכוח מן קסו מכוח מי הם באים לרשת את היין שלהם רשבם קורא לזה נכדם מכוח אב כוב כו ירס אח יואב לא מסתבר שהאבא קיים ומדלגים עליו והירושה עוברת לאחים שלו ממילא זה לא מסתבר אז זה ברור שהפסוק לא נצרך להקדים אותו לאחים של לא עצמו למיסה יש כאן מחליק ידועה בראשונים האם אחי יהב הם יורשים רק מכוח משמוש דהיינו אם האבא מת ואז הולכים לדודים זה עובר דרך האבא האבא יורש כביכול בקבר והוא מוריש לאחים שלו או שזה הולך ישיר אז בכל מקרה אם זה עובר דרך האבא אז פשוט שאם האבא קיים אז ודאי שהוא קודם גם אם זה עובר ישירות אבל הקורבה שלהם באה מכוח האב אז לא מסתבר שדגו עליו ממילא בהכרח ששערו לא נכתב להקדים אותו לאחים שלו לאחים של האבא אלא ודאי שזה בא להקדים לאחים של המת כי לקדם לאחי יהב זה שומעים מזה עצמו שכתוב ומילו יחים ונסעת מסחוס לאחי וביב אז זה כאילו שנכתב ומילו יחים נסת בסחוס וביב ומילו יב הוא נסע את מסך לוס לחי וביב כי אם כתוב אחי ובב אז ברור שלפני אחי ובב זה ה בעצמו אזמה מה צריך את שעירו ברור להקדים למישהו אז להקדים לבנו וביטוי כבר אמרנו שלא כי הם קרובים יותר למת יותר מה מאבא אז ממילא אז ודאי שזה בא רק להקדים אותו לאחים דהיינו יקוב הוא יורש את בנו ראובן לפני שיוסף אחייב ירש אותו הייתי חושב לולי הפסוק שהאח יורש כו הרי קם ת חסו חבלי בו מ שן כן אבא זה הפסוק בא לומר לי שואלת הגמור ווקר ליו אוקסיו הרי סדר הפסוקים לא קרדס אחים לאוי וגוי אז הוא נס מחוסל שרו שזה האב אז אולי זה גזר קוסוב שאחי האב של מת הם קודמים לאבא אונה הגמורה קרוא שלוק סידרו סיבה כרי כתוב אחי יואב ואחר כך שער וזה בעל כורחו שאב קודם כמו שאמרנו כם באים מכוח האב אלא בהכרח שלא דקדק הכתוב בסדר כ הוא שמך על זה שהוא כותב הורב הורב הכוונה מי שקרוב יותר הוא קודם אז מעצמך תסדר אותם כפי קורבן ממילא אני מסדר את זה לפי הקורבה ק בעצם לפי הקורבה האח הוא קודם לאבא אבל בהכרח שהשיעור המיותר הוא בא להקדים את האבא לאחים בקשה רשבם אם הולכים ממילא אחרי הסדר אז למה פסוק צריך לפרט את כל היורשים שכתוב איש קומוס ונסעת מסח לוסו לורב אילו ומשפחתו אומר הרש בם שנראה בהמשך הפרק שמכל דבר שכתוב כאן בפרשה יש דרשות ממילא הכל היה צריך להיכתב עד כאן למדנו מקור אחד שאהב יורש את בנו והוא קודם לאחים מביאה הגמור והי תנה התנה של הברס שכת נבי מס לו מוכה הוא יש לו מקור אחר שעב קודם לאחים למעסה מה המקור שלו לזה שהאבא יורש את בנו זה לא מפורש כאן הרשב להלו מביא ספרי שזה למדים מקלמר ומה האחים שהם קרובים אחד לשני רק מכוח האב יורשים אך יורש את אחיו ודאי שהאבא יורש המיני שאב לפני יחים אולי אב ואך זה אותו דבר דהיינו אם ראובן מת בלי בנים אז מי ורש אותו יקו ויוסף מתחלקים בירושה על זה הוא מביא מקור דתני א זו דורש רבי שמואל מרב יוסי כתוב הפסוק איש כי ומוס ובן אין לוי וגוי ועברתם אס נחלו לביתו לא כתוב נסעתם אס נחוסי כתוב ועברתם משמע שיש כאן איזשהו קרוב שהיה אמור להיות לפני הבת בכל זאת התיר אומרת לא תיתן זאת לבת ולא לקרוב הזה מי זה זה האבא אבל במקום בס אומ נח לו מן האב וומ ונח לו מן במקום אחין אם אין למת לא בן ולא בת רק אחים ואבא אז האבא קודם זה התרה מרמזת לי ועברתם שיש כאן איזשהי יורש שהבת היא קודמת לו אבל רק הבת קודמת לו האחים לא קודמים אומרת הגמורה ואמה אולי נאמר במו בס אתמ נחלו מן האחין תומ נחלו מן האב אפילו במק בס דהיינו והעברתו מי זה הירש שהיה אמור לרשת ואני לוקח את זה ממנו נותן להבת זה האחים דהיינו אם אדם מת בלי בנים ויש לו בת ויש לו אחים אז ועברתם נחלו עם האחים אלא בת הסיום של הקושיה ויה תאמר ונחלו מנה אפילו מו קבס אומר רשבם לאו דווקא שאת זה נלמד מהפסוק אלא כוונת הגמורה מהפסוק אתה לא יכול ללמוד שבת קודמת לאב כי יתכן באמת שהפסוק מדבר רק באחיו אבל האבא אולי אפלו קודם לבת דנו הפסוק בא רק לומר שתעביר את הנחו מהאחים לבת אומרת הגמורה אם כן שזה כל מה שהפסוק בא לומר לנו שבת לפני אחים לא ניכתב רחמון ועברתם שיהיה כתוב ומי ל יבס ונסתם נחוס חוב זהר שכתוב במקום ועברתם נסעתם עצמי אני אדע ש הולך בת ואחר כך אחים כרעת הז אומר רשבם הוא הרי לא סובר ששיר זהב את המקור שירוש סב יודע מכל וחימה אז לשיטתו הפר שנאמרה לפי הסדר מפשוטו של מיקרו אני יודע שהבת לפני אחים מה תאמר שעברתם בא לומר את החלק השני שאין תאמר ונחלו מנב אפילו ימו קבס דנו שאבא קודם לבת זה כמו שביארנו לאיל רשבם זה אי אפשר לראות בפסוק זה היה רק קושיה שיתכן כך אלא בהכרח שעברתם הוא מרמז לאבא שלא מוזכר כאן בפירוש ובא לומר שהבת קודמת לו אבל האחים לא קודמים לאבא אז הנו שתי מקורות כעת נבאר מה כל אחד מתנו מפרש במקור של השני ולמ דברתם שלמדנו בדף הקודם הוא מפרש ש לירושה אחרת לגמרי מבני ש ז אש מבי הרשב כתוב ובו שר זה בשר כתוב גם על אשה שסג מלמד שהבעל ו אז הרשב מביא מדף קי לאלון שבעצם ממה שמע להפך שהבעל מת הוא מוריש לאשתו יתכן גם הפוך כמו שגמור שם מבארת אבל באמת רק הבעל יורש את אשתו והאישה לא יורשת את הבעל למה קטן הזה הוא דורש בדרך גורעים ומוסיפים ודורשים גורעים מורידים את הבוב מן החווי ואת הל מלי שרוי ומעמידים את הל והבוב זו לצד זו וכאילו שכתוב נסתם אס נלס שירו דנו אשתו לוי לבעלה כ מבר הגמור למ את ירושה בנו עברתם שלמד בבריה השניה מהוד למה לא כתוב נגמ מתני רבי בכולן בכל היורשים נמ בסנ כאן בבת נבור זה מרמז לך שאין לש מער נחלו משבט לשבט אל בס בת יכולה להעביר נחלה למשל משבט רובן לשבט שמעון אולו בנו הוא באלו יורשי נוסו למשל הרשב נותן דוגמה רח בס אושר היא נשואה לחנוך בן ראובן ומיס אושר בלא י בונים זכורים אז מי ירש אותו סרח ביטו ומיסו סרח ומי ירשתה בנוה או בעלה ש משבט רוב אז נמצא שהוסבה נחל שבט אושר לשבט רוב אז בעצם מה הפסוק מלמד אותנו שבעל המקום שאין בעלז בן יורש את אשתו ואת אמו ללון נראה ירוש עס בסמוי פסוק אחר רבי הוא דורש כאן מו עברתם שיש כאן העברה משבט לשבט שהבן יורש את אמו וגם שהבעל יורש את אשתו אז למדנו לאל בריס הראשונה בדף הקודם ששי רוי זה האב זה מלמד שהאב יורש את בנו שואלת הגמור ממה ד שיר זהב כסיף שיריחו אמה שיר זוהם כסיף ש ונלמד מכאן שגם האבא וגם האמא יורשים את בנם אומר וב אומרק ממשפחתו ויורשו משפח מש משם ממילא משפחתו יומר לי שהאם לא יורשת בשום אופן שואלת הגמור משפח משפ וסיב כתוב בשופטים מיכו הוא המיט פסל בבית שלו והיה שם איזה עובר אורח והוא אותו לקו לבד זורי אחר כך הגיעו בני שי ודון והם נטלו את הפסל עם ביתו של מיכו והם הכריחו את הכהן ללכת איתם ולשמש להם לכהן אז כתוב שם מי זה היה עובר האורח הזה וי נע מביס לכם יהודו ממשפח יהודו והוא ליוי והוא גורשו נשאלת השאלה הגוף קשי אמרז והוא לוי עלמ מלוי עושה משבת לוי ממשפחה יהודו עלמ יהודו עושה אלו דבו מלוי לכן אומרים והוא לוי הוא לוי והי מ יהודו וקמה ממשפח יהודו קוראנו משפחת יהודו כיוון שאמו משבת יהודו אז רואים שמשפחת קור משפוחה אומר רוב ברב חון לוי גברו ד שמי לוי הוא לא היה משבט לוי ממשפחת סהודו הכוונה משבת יהודו כי רק משפחת ס קורא משפוחה מה הכוונה והוא לוי שמו הפרטי היה לווי שואלת הגמור אי אוכ שלא היה משבט לווי הד מיכו אתו יודעתי כי יתי ושם לי כי הויו לי לי לקון הוא היה מתגאה בעצמו אעל שנקרא לו איש לוי לכוהן לבוד זורה שזה הקדוש ברוך הוא בחר בהם לשרתו אם ה היה משבת יהודו איזה שוח יש כאן אז בהכרח שאביו מלוי וזה השבח ששבט לוי הוא הזדמן להיות לו כהן לבד זורי זאת אומרת שמעשיו מרוצים אצל הקדוש ברוך הוא ורק אמו יהודו וקורא פחס יהודו חוזרת הקושיה אונה הגמור לא באמת הוא לא היה משבט לוי רק משבט יהודו שמו הפרטי היה לוי בכל זאת הוא התגאה בזה אין דסר מ לגבר לשמי לוי הוא היה משתבח כאילו משבט לוי כי קוראים לו שם פרטי לוי שואלת הגיבור חי לוי שמו ס שמו שנ נוסן בן גרשים בן מנשה הבו קונים לשבת אדוני אז בהכרח מה שקראו לו לוי ה משבת לוי וקוראים לו ממשפח יהודו כי אמו מודו משפח קורא משפוחה אומר לי מה אתה שואל ו שכתוב שקראו לו יונסן ולא לוי ולמי וכי בן מנשה ובן מושו דסי בני מושה גרשם ואליעזר רשבם אומר מי אומר שמדובר באמת בגר שם הזה כי מה שכתוב גרשם במנשה אז הנו היא תלויה היא גבוהה קצת יותר מכל האותיות זה מלמד שהנו כביכול מיותרת לא קראו לו מנשה אלא מושה אלא מתו שו מ מנשה שהוא עשה את אותו מעשה שעשה מנשה בן חזקי המלך יהודו שעבד עבד אזורה ו מנשה לא הזכירו את משה רבנו למנשה ממילא אפשר לתרץ אכנ באמת היה משבת לוי ומה שקראו לו משפחת יהודו לא היה לו שום קשר משפחתי ודו לא אבי ולא אמו רק מתוך שסו מנדוס יהודו ש משבת יהודו ו יוסו ביודו המשפח אינוק משו אומר רבי ש יחי מכאן שקראו לו בן מנשה משפחת סודו שונס קולקול כ מדובר בכלכלה שנעשה כן זור לו אתזה בקולו בנש רבי יסי ברח מוכ מכאן רואים שוקל במקוק נאמר לדו בן דוד המלך וגם הוא וב ווד סו ולדו אחרי אבשל משמע שאותה אם שילדה את אבשל ילדה גם את אדניו לא יתכן ד בן חגי ואב שולם בן מו א מם במלכו אב שולים מרד בדוד אביו גם אדוני מרד בסוף ימי דוד הוא הכריז על עצמו כמלך קוסב אומר זו לאלם אדבק אודם בובים התחתן עם אישה משפחה טובה שר מושה שס ב אר יוצ מנו ס בן בנו של משה שנעשה כהן לזור א שס בנוב נחש ממדוב הוא היה חיה היה נוסי יוצא מנו פחוס בן בנוי של אהרון שואלת הגמור פחוס לו מסר וסה וסיב ואל אוזו בן אהרון לא קחל מבנו ספטיל לאשו מה הכוונה פויל מה אליו רשבם גורס כמו שבח מתקן מבנו איסרו שפתם הגולים לבד זורה פוטי אל הוא היה כומר לבד זורה זאת אומרת שהיה קרוב לאסר יותר מנוס בן גרשם ינוסן היה רק נין של סרוי פנחס היה נכד של סרוי ובכל זאת רואים שה חסד אומר הרשם ואין ללמוד מכאן שב קודם בוים שרי ז רבי פחוס לקח בסיר ויצא ממנו פחוס ואם אר ד בובים אז בנו לאד בובים אגמ מה הכוונה פטל וס מיוסף שפט בצרו לא כנו הכוונה משבת יוסף שהוא היה מתריס ונלחם כנגד אצרו במי ששפט שואלת הגמור הר ידוע שגמור בסנהדרין ושות מבז מוסוי את פחוס אחרי מיס הקינה שלו שהרג את זמרי ומרים רסם בן פוטי זה מה הכוונה בן שפתם אבי אמוי גולים לזור כתוב כן אונ לישר ומר ירו גנוס שבט מישראל אז הוא כן יצא מישרי אלו באמת הוא יצא מישרי אבל לא בס איסו ממש נולד פחוס הוא היה גם מיוסף כמו שגמור עוד מעט פטל שני פטפוטים לכן לא יתכן שתהיה אמו ב יר ממש כי אם כך איך יתכן שתהיה משבט יוסף אלא כוונה ולא זו לא כח ספטיל שאשתו נולדה מאסרו ומוסף והא הייתה דור רביעי דור חמישי אז הה יותר רחוק מאשר ינוסן היה ליר ויבו מיוסף אמר אם אבי אמו היה מיוסף אם אמו הייתה מריבו מרוי מיוסף אז הרשם אומר שתי פירושים פירוש ראשון לא יתכן לומר כפשוטו מיוסף אוד מרוי כ אם אמוד מרוי אז הוא בדיוק באותו קורבה כמו ינוסן הנין של ארוי אלא הכוונה אם הוד הוא היה מצר אתה דור רביעי דור חמישי אז ה הה פחות קרוב מאשר ינוס אז ממילא אז הויל מה שדבק ארון בטובים וזה שאחד הזק מצדם היה באיסרו בכל זאת זה לא הפריע מה שכ ינוס הה יותר קרוב סרוי פירוש נוסף אומר הרש בם שמה שדיברנו הי אבוא אמד וכולי מדובר על אם אמו של פחוס שאם אבי אמה היה מיוסף אז אם אמה היא הייתה בס סרוי ואם אבי אמה היה בן סרוי הרי אם אמה היא היייתה מיוסף ע לפי זה פחוס היה רחוק מיסרו דור אחד יותר מנסן ולכן אפשר ללמוד ממושה רון שיש לדבו בטובים אומרת הגמרא די קנמה שפנחס בן אלזו היה גם מיוסף וגם סרו כסיב של זו לקח מבנו פוטיאל טרטה אומר הרשב שתי פירושים או מכך שכתוב פוטיאל עם י לא כתוב פטול בלי י יש כאן שני פיתוים שטפת ביצרו זה יוסף שפיטה מגול אבזור זה איסרו או מזה שכתוב מבנו ספויל הרי לא לקח שני נשים לקח אישה אחת ה צריך כתוב כנש בנות של טפו וטום שנו דכן ד ט [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה