הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קח

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קח

[מוזיקה] טרה דף קח מתחילים בעזרת השם תחילת פרק שמיני פרק יש נוחלין הפרק שלפנינו וזה שבא אחריו עוסקים בכל הלכות ירושה המשנה מחלקת את הקרובי משפחה לארבע קבוצות קבוצה ראשונה יש נוחלין יורשים נחלה ומ ן מורישים נחלה אבא ובן הבן יורש את אביו ואם חלילה הוא מת בחיי אביו יכול להיות שהאבא יורש אותו קבוצה שנייה יש יורשים נחלה נוחלין ולא מנכין לא מורישים לאותם קרובים את הירושה שלהם קבוצה שלישית יש מורישים לאותם קרובים את הנחלה שלהם מנחילים והם לא יורשים אותם לא נוכלין והקבוצה הרביעית יש כאלה שהם לא יורשים ולא מורישים לא נוכלין ולא מנכין במשנה מפרטת קבוצה אחרי קבוצה הקבוצה הראשונה ואלו נוכלין ומנחיל יורשים ומורשים אהו יורש את הבנים והבנים יורשים את האב את האב והאחיין אפילו אם האבא שלהם התחתן עם אישה אחת אחר כך הוא התחתן עם אישה אחרת כגון אם הוא תלמן מהראשונה ויש לו בנים מהראשונה והשנייה אז הם מכים רק בני אותו אבא ולא בני אותה אמא היו לו בנים מהאישה הראשונה והשנייה אז כיוון שמכין מן האב הם נוכלין ומנחיל הם יורשים אחד את השני ומורי שים אחד לשני כעת עוברים לשתי הקבוצות הבאות הקבוצה השנייה והשלישית שהם בעצם מקבילים אלה שהם יורשים ולא מורישים ואלה שמורשים ולא יורשים שזה בעצם מדבר כאן על אותם אנשים אז קודם כל הקבוצה השנייה זה אלה שיורשים ולא מורישים האיש את אמו יורש אותה אבל היא לא יורשת אותו כמו שנראה בקבוצה השלישית בין אלה שמורשים ולא יורשים וכן האיש את אשתו הוא יורש אותה אבל היא לא יורשת אותו וכן בני אחות ככה צריך לנסח לפי הפירוש השני ברשב שכך גם נראה מדברי הגמרא בדף קיד שמדובר כאן אם מת אחי אמו דוד שלו אח של אמא שלו ואין עוד אחים לאמו שירשו את אותו אח אלא אמו יור ורשת את אחיה וכשמו תמות הוא יורש אותה מצד שני הוא לא מוריש לא לאותו דוד כי הרי אמו לא יורשת אותו אלה יורשים ולא מורישים נוכלין ולא מנכין והמקביל להם זה הקבוצה השלישית שדיברנו עליהם האישה מנחילה את הירושה שלה לבניה כשהיא מתה אבל היא לא יורשת אותם וכן האישה מורישה את הנחלה שלה לבעלה אבל היא לא יורשת אותו וכן אחי ההם הם מורישים לבן אחותם כשהם מתים אבל הם לא יורשים את בני אחותם כשבני אחותם מתים אלה מנכין מורישים ולא נוכלין לא והאחיין מן ההם כמו שאמרנו אחד התחתן עם אישה אחת ואחר כך הלך להתחתן עם אישה אחרת כגון אם הוא התאלמן מהראשונה ויש לו בן מהאישה הראשונה ובן מהאישה השנייה הם לא יורשים אחד את השני ולא מורישים אחד לשני לא נוכלין ולא מנחן המקרה הראשון שדיברנו עליו במשנה היה אב ובנו שזה המקרה הירושה הרגיל והיה מתאים לדבר שהבן יורש את אביו שזה הרגילות וזה הברכה אבל הפלא הוא שהמשנה פותחת במקרה הפורענות מקרה של פורנות שהאבא חלילה צריך לרשת את בנו שהשם יצילנו נשאלת השאלה מה ישנה דקתני למה בחר אתן במשנה לפתוח אהב יורש את הבנים ר במקרה הראשון טנה היה מתאים יותר לכתוב במקרה הראשון שהבנים יורשים את האב זה צריך לכתוב ברשע בגלל שתי סיבות סיבה ראשונה חדה דחו בפורענות להתחיל עם דבר פורנות לא מתחילין זה לא דבר נכון לפתוח בצורה הזאת אז היה יותר ראוי לפתוח עם המקרה שהבן יורש את אביו שזה סדר העולם דרך העולם ולא לפתו מקרה אחר שהוא לא דרך העולם ועוד טעם למה היה ראוי יותר לפתוח שהבן יורש את אביו כדכתיב כמו שמשמע בפסוק איש כימות ועכשיו מדברים על היורשים בן אין לו ועברתם את נחלתו לבתו משמע שהראשון שמדברים עליו זה הבן אז למה המשנה פותחת באב שיורש את בנו מתרצת הגמרא הסיבה שהתנה הקדים את המקרה ש של אב שיורש את בנו כיוון שזה לא מפורש בפסוק שאב יורש אלא דורשים את זה מדרשה הי ד דעתי למדרשה כיוון שהוא למד את זה על ידי דרשה שהוא היה צריך לטרוח ולדרוש חביב עלי לכן ההלכה הזאת חביבה אצלו יותר ומה הי דרשה מנין לומדים שהאב יורש את בנו יש שתי דרשות דרשה אחת כאן הדרשה השנייה נראה בעזרת השם בשיעור הבא על דף קט הדרשה הראשונה תניה בריתה אחרי שהתורה מביאה את הרשימה של הקרובים בן בת אחים אחי ההב היא מוסיפה ואומרת הוא נתתם את נחלתו לשארו הקרוב אליו ממשפחתו מי זה שעירו זה האב עכשיו הברייתא והגמרא בהמשך הולכים בדרך שהמילה שעירו בא לומר שהאב קרוב יותר ממי אחד מהקרובים והמילה אחר כך הקרוב בא ללמד שיש מישהו שקרוב יותר ממנו שקודם אליו אז שערו זה האב וזה מלמד שהאב קודם למישהו למי לאחים של המת יכול יהי קודם לבנים של המת תלמוד לומר הקרוב ממשפחתו זאת אומרת התורה באה ללמד שהסדר הוא לא דווקא לפי הרשימה של הקרובים אלא מי שיותר יותר קרוב לאותו מת ה הוא קרוב יותר והוא קודם לירושה אז בעצם אנחנו כאן הולכים עם שני דברים דבר אחד שהאב קודם למישהו מזה שכתוב שעירו דורשים מזה שהוא קרוב יותר מאחד מהקרובים ומצד שני זה שכתוב הקרוב קרוב קודם משמע שיש מישהו שיותר קרוב מהאבא אז מה ראית לרבות את הבן שהוא יותר קרוב מהאבא והוא קודם בירושה ולהוציא את האח שאבא יותר קרוב ממנו תרצת הגמרא יש דבר אחד שהבן קרוב יותר מאשר האח שאם אחד קנה אמה עבריה שפחה יהודיה אז הוא יכול להתחתן איתה ואם הוא לא מתחתן איתה אז הבן שלו מתחתן איתה אם הוא רוצה אבל אחיו לא מצוות ייעוד שמתחתנים עם אותה אמה עבריה ולא צריך להוסיף לה עוד כסף קידושין אלא מקדשים אותה בכסף שקנו אותה אמ עבריה זה רק בן הבן הוא היחיד מבין הקרובים שמיע את העמ עבריה של אביו שמתחתן עם העמ העבריה של אביו אז אם כן יש דבר אחד שהבן קרוב יותר מהאח זה דבר שהוא באמת מוחלט ולכן מרבה אני את הבן שכן קם תחת אביו ליעדה עכשיו יש עוד משהו שהגמרא כאן מביאה אבל זה לא סיבה ל שלכן הוא קרוב יותר מהך אלא מביאה עובדה שבפועל אנחנו יודעים שבשדה אחוזה זאת אומרת אם אדם יש לו שדה שהוא קיבל אותה בירושה מאביו אביו קיבל אותה בירושה מאביב וכך דור אחר דור עד אותו דור שבאו וכבשו את ארץ ישראל עם יהושע בנ השדה הזאת נקראת שדה אחוזה שאם אדם מקדיש אותה לבית המקדש הוא יכול לפדות את השדה ואז היא חוזרת אליו אבל אם הוא לא פדע את השדה ומישהו אחר פדע את השדה השדה עוברת למי שפדה אותה עד היובל כשמגיעה שנת ה-50 שנת היובל השדה פוקד מהקונה ומחלקים אותה בין הכהנים שעובדים באותו משמר באותו זמן ביום הכיפורים של אותה שנה של שנת היובל אבל מחדשת דורשת הגמרא לאיש אחר לא ניכנס כרגע יש דרשה מיוחדת מהפסוק שיש מקרה מאוד מיוחד שאם הבן זה לא מדברים על הבן אם אחד מהקרובים הקרוב ביותר הוא פדע את השדה אז בשנת היובל במקום שהיא תלך ממנו אל הכהנים היא הולכת ממנו אל ה מקדיש ר אחרי שאנחנו יודים את המציאות אז המציאות היא כזאת אחרי בסופו של דבר דורשים שאותו קרוב זה הבן כן אז זה הולך ככה אם האבא בעצמו שהקדיש הוא פדה אז בסדר הסדה חוזרת אליו נגמר הסיפור נשארת אצלו וגם בשנת היובל היא נשארת אצלו אבל אם בא מישהו אחר ופדה אז השדה נשארת אצל אותו פודה עד היובל ביובל מחלקים את זה בין הכהנים שעובדים באותו משמר בשנת היובל אבל אם הבן פדה את השדה אז היא השדה נשארת אצל הבן עד שנת היובל בשנת היובל היא חוזרת לאביו אבל הדבר הזה של שדה אחוזה אנחנו נראה מיד שזה לא ודעי שהבן הוא הכי קרוב אלא בסוף הגענו למסקנה שכיוון שהבן מתחתן עם ההמה העברייה ביהוד אז נמצא שהוא יותר קרוב מהאח ולכן הוא זה שקודם בשדה אחוזה אם תשאל הד רבא יש סבואה לומר שמרב מרבה אני את האך שכן הוא זה ש מייבם את אשת אחיו אם הוא מת בלי להשאיר זרע אז היא לא יכולה להתחתן עם סתם אדם כמו כל אלמנה רגילה אלא היא צריכה להתחתן עם אח של בעלה אז אם כן האח הוא יותר קרוב אבל זה לא נחשב קרבה יותר מהבן כי כלום יש יבום אלא במקום שאיין בן אבל אם במקום שיש בן אז הוא רמו מבו אין יבום אזם כמ שע הבן ר ו מהא ואם תשאל תמה דיק פר דוקא בגלל שאנחנו אומרים שגם יבום הבן קרוב יר מהאח הלב הי בלי זהמ שך עדיף למה פוקלי תוציא למד ש הבן קודם לאח אפילו אם יבום נחשב קרבה שהאח קרוב לאחיו יותר מהבן אבל הח התרתי אולי נאמר שהבן יש לו שתי מעלות גם יעוד וגם שכשהוא פוטס שדה האחוזה היא חוזרת ביובל לאביו ואכה אצל אח ראינו רק חדה עדיפות אחת רק ייבום מתרצת הגמרא לא לא נוכל לומר כך כי שדה אחוזה בעצמה גופה לא מצאנו שהבן קודם לאח אלא תולי תנה דווקא בגלל זה התנה ידע שהבן הוא קודם לאח בגלל שהיה מצד אחד יעוד שרק הבן מייעד מצד שני לגבי יבום היה כאן ספק אולי האח באמת יותר קרוב ואז אמרנו לא לעניין ייבום גם הבן יותר קרוב כי כלום יש ייבום אלא במקום שאין בן אבל במקום שיש בן אין ייבום הוא זה שפותר את אמו מייבום אז אם כן נמצא שהבן יותר קרוב מהאח ואם יש לך מצד אחד פסוק שאומר שהאב יורש את בנו מזה שכתוב שאיירו וזה מרבה שהוא קרוב יותר יותר ממישהו אחר ומצד שני שכתוב הקרוב אליו זה בא לומר שיש מישהו אחר שיותר קרוב ממנו אז אנחנו לא נאמר ש שאבא נחשב יותר קרוב מהבן לא הבן הוא הכי קרוב אל המת ומצד שני האבא נחשב יותר קרוב מהאח למה כי מצד אחד יש פסוק שאומר שאבא הוא נחשב קרוב יותר מאחרים שעירו זהמ ומלמד שאבא יותר קרוב מאחרים מצד שני כתוב הקרוב שיש מישהו שיותר קרוב ממנו אזם אז יש לי פה שתי אפשרויות או להגיד שהוא יותר קרוב מהבן או להגיד שוא יותר קרוב מהאח אז הוכחנו עכשיו שהבן הוא יותר קרוב למת מאשר האח אז אם כן הבן ודאי הוא ראשון ואם כן הקרוב קרוב קודם בא ללמד שהבן הוא הראשון שהוא קודם לרשת את אביו אחר כך אתה אומר שעירו זה האב שהוא קודם לקרובים אחרים איזה קרובים האחים שואלת הגמרא אז אנחנו יודעים שמצד אחד שעירו זה האב שהוא קרוב יותר מקרובים אחרים והקרוב בא להגיד שיש קרובים אחרים שקרובים יותר ממנו ואמ אולי נאמר שעירו זה ההב ומלמד שהב קודם לבת יכול יקדים לבן זה לא תלמוד לומר הקרוב קרוב קרוב קודם ולכן אולי נאמר שהאבא יפס את הדרך שלו להיות קרוב יותר למת מהבת מתרצת הגמרא לא כי הרי כיוון לעניין יבום אם יש בן אז הוא פותר את האמא שלא צריכה להתייבם ואם יש בת זה כי הדד נינו זה אותו דבר גם היא פותרת את אמה שלא צריכה ייבום אז אם כן לעניין החלה לעניין ירושה נעמי בן ובת נחשבים קרובים כד נינו להקדים להיות קרובים יותר מהאבא שואלת הגמרא וימה אולי נאמר שעירו זה האב שהוא קרוב יותר מאחרים מלמד שהאב קודם לאחים שלו לאחי האב יכול יקדים להכין תלמוד לומר לשארו הקרוב אליו שיש כאן כאלה שקרובים עוד יותר קרוב קרוב קודם ואולי נאמר שהאחים של המת הם לפני האבא של המת מתרצת הגמרא מה אתה אומר שזה שכתוב שעירו זה בא למן שאבא יותר קרוב מאחרים ממי מהאחים שלו זה לא צריך פסוק אחי אהב לא צריכים קרא לא צריכים פסוק למהט ש שהאבא יורש לפניהם כי הרי מאיפה הם מקבלים אחל את הירושה אחרי האב מכוח מן קאתו מכוח מי הם יורשים את בן אחיהם מכוח אותו אב של המת שהוא אחיהם ואם כן וכי ייתכן שכי אב קיירט אחיאב שכשהם חי ירשו האחים שלו את בנו ולא הוא ודאי שזה לא מסתבר למה האחים של האבא נחשבים קרובים של הבן הזה כי הם אחים של האבא שלו בסדר אבל האבא חי אז הוא ודאי קרוב יותר מם אז אם כן נמצא שהסדר הוא קודם כל הבן אחר כך הבת אחר כך שערו שזה מלמד על האבא שהוא יותר קרוב מהאחים ואחר כך האחים ואחר כך אחי אהב שואלת הגמרא והרי קראי לו אח כתיב הפסוקים לא כתובים בסדר הזה דכתיב הפסוק אומר אין אחים לאביו אז נותנים את נחלתו לשערו זאת אומרת ש שעירו זה אבא זה אביו אמרנו אז הוא כתוב אחרי אחרי האביב אחרי האחים שלו רצת הגמרא קראי שלא כסדרן כתיבי תורה לא הקפידה כאן לכתוב את הפסוקים לפי סדר הירושה כיוון שהיא מסיימת וכותבת הקרוב אליו ממשפחתו שזה מלמד הקרוב קרוב קודם התורה כבר מלמדת אותנו שבירושלים לפי הקרבה מי שיותר קרוב אל המת הוא קודם לרשת אותו אז אם כן נמצא שהסדר הוא קודם כל הבן אחר כך הבת אחר כך האב אחר כך האחים אחר כך האחים של האב ועד כאן דף קח [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: