הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קז
דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קז
[מוזיקה] בו בטרה דף צז מתחילים בעזרת השם שורה תשיעית מלמעלה במילים תנו רבנן בביתו של רב פפה היה שור פיקח הגמרא במסכת בק דף ל מספרת על השור שכבו לו השיניים ובעט בחבית שיכר כדי לפתוח את החבית ושתה מהשכר ועל ידי זה ים עברו אותו רב פפא אצלנו מביא מקרה מעניין לא בשור אלא בפרה ולא בשכר אלא ביין פרה ששתתה יין כלפי מה דברים אמורים הגמרא מביאה בריתה שדנה כמה פעמים אפשר להשתמש עם אותם שמרים של יין לתת לתוכם מים ואז המים מקבלים טעם יין ויש להם שם של יין כמה פעמים אפשר לעשות את זה זה תלוי בשלושה דברים מעשר תרומה והקדש מעשר אנחנו מדברים על מעשר שני שאדם מפריש והוא בעצמו יכול לאכול את המעשר רק הוא צריך להעלות את זה לירושלים ולאכול את זה בירושלים תרומה נותנים לכהנים והקדש אם אדם לקח יין והקדיש אותו לבית המקדש אסור להנות מזה מי שנהנה מועל בהקדש אמרנו את ה שלושה דברים לפי הסדר של החומרה לפי דעת רבנן מעשר שני שמרים של יין של מעשר שני שנתנו לתוכם מים רק ב בפעם הראשונה אם המים יש להם טעם יין אז המים האלה יש להם שם של מעשר שני וצריך לשתות את זה דווקא בירושלים כדין מעשר שני אבל פעם שנייה כבר לא אם הוא הוציא את המים מהשמים ונתן מים חדשים והמים האלה קיבלו שוב פעם טעם של יין מהשמים במעשר שני אין לזה שם של יין אפשר לשתות את זה מחוץ לירושלים לגבי תרומה גם בפעם השנייה יהיה לזה שם של יין אבל בפעם השלישית כבר לא לגבי הקדש גם בפעם השלישית יהיה לזה עדיין שם של יין אבל בפעם הרביעית כבר לא זה דעת רבנן רבי מאיר מוסיף עוד פעם אחת נוספת במעשר לא רק בפעם הראשונה אלא גם בפעם השנייה יש לזה ש שם שם של יין לעניין מעשר בתרומה לא רק בפעם הראשונה והשנייה יש לזה שם של יין אלא גם בפעם השלישית ובהקדם הראשונה השנייה והשלישית יש לזה שם של יין אלא גם בפעם הרביעית ועכשיו נראה את הוויכוח בדברי הבריתה בריתה מתחילה קודם בתרומה שמרים של תרומה שהוא נתן לתוכם מים והוא הוציא את אותו כמות זאת אומרת הוא שם שלוש כוסות מים ועכשיו אחרי שהם שרו עם השמרים עדי הוא הוציא משם שלוש כוסות מים זאת אומרת אין כן תוספת בתוך המים שתוסף לתוכו בגלל השמרים עוד כמ זאת אומרת המים שהוא הכניס לשמרים את אותו כמות הוא מוציא אחר כך אז אם הוא עשה מזה יין פעם ראשון ואחר כך הוא הוציא את המים ונתן אחר כך מים פעם שני יש לזה שם תרומה וזה אסור לזרים זה מותר רק לכוהנים בטהרה ובפעם השלישית לפי דעת רבנן זה מותר כמו חולין אפילו אם יש בזה טעם יין רבי מאיר מוסיף עוד פעם אחת והוא אומר שאף בפעם השלישית הם אסורים אם יש בהם בנותן טעם רק מהפעם הרביעית והלאה זה מותר ושל מעשר זה דרגה אחת פחות לכן כשיר את הדברים הבאנו את מעשר לפני תרומה שכשהוא נתן מים לתוך שמרים של מעשר שני פעם ראשון אסור מחוץ לירושלים צריך לשתות את זה דווקא בירושלים אבל בפעם השנייה זה כבר מותר כולין רבי מאיר מוסיף ואומר אף בפעם השני הם אסורים במקרה שה יין נותן טעם במים ושל הקדש זה הדרגה החמורה כן דיברנו על מעשר שזה הדרגה הכי פחותה שלפי דעת רבנן ר פעם ראשונה ולפי דעת רבי מאיר גם פעם שנייה ותרומה לפי דעת רבנן פעם שנייה לפי רבי מאיר פעם שלישית הקדש לפי דעת רבנן פעם ראשונה שנייה ושלישית אסור ורק בפעם הרביעית לפי דעת רבנן זה מותר ורבי מאיר מוסיף כאן גם כן עוד פעם אחת והוא אומר אף בפעם הרביעית אם יש במים בנותן טעם יין מהשמים אז יש לזה שם של הקדש נפלא מאוד עכשיו מה שדיברנו על מעשר שני זה אם זה ודאי מעשר שני מה שדיברנו על הקדש מדובר שהוא הקדיש את ה שמרים האלה שמדמם ימכרו את השמרים ובכסף יכלו לתקן דברים של בית המקדש או שיכלו לקנות דברים לבית המקדש אבל מביאה הגמרא ברייתא ורמין הי של הקדש אם זה מדובר כמו שהגמרא תעמיד שהוא הקדיש את היין עצמו לנסכים על גבי המזבח אז לעולם אסור אפילו בפעם החמישית והשישית אם המים קיבלו טעם יין מהשמים יש לזה שם מקדש כן של מעשר אם זה לא מעשר ודאי על זה לא דיברנו והברית מדברת על זה במקרה שזה ספק מעשר שני לעולם מותר כבר בפעם הראשונה אם שמרים של ספק מעשר שני קיבלו נתנו טעם במים אז אין לזה שם של מעשר שני וזה לא כשי ההקדש ההקדש וזה לא כשי המעשר המעשר למה הקדש ההקדש לא קשייה כי כאן מה שאמרנו שזה תמיד אסור מדובר שהקדישו את זה בקדושת גוף לנסכים וכאן בבריתה הראשונה שחילקנו מדובר שהוא הקדיש אי זה קדושת דמים כדי להשתמש עעם הכסף לתקן דברים בבית המקדש או לקנות דברים לבית המקדש וזה יותר קל הקדושה שלו קלה יותר ולמה מעשר המעשר נ מילא קאשיה כאן מה שהברית הראשונה חילקה ואמרה שיש מקרה שהמים יש לו קדושה יש לו גם כן דין מעשר שני מדובר במעשר ודעי הבן אדם היה לו ענבים והוא הפריש עליהם מעשר שני זה וודאי השמרים מהענבים האלה יש להם דין של מעשר שני והייתה השנייה כאן שאמרה שתמיד זה מותר מדובר במעשר שני של ספק שאדם לקח ענבים או יין מאיזה אדם שלא ברור שהוא מעשר נקרא מארץ לעניין זה שלא בטוח שהוא מעשר שהוא מעשר מעשרות ולכן מדרבנן החמירו שצריך להפריש מספק פעם נוספת אז הוא הפריש מעשר שני מעשר שני כזה אם יש לי שמרים של כזה מעשר שני של ספק אז אם שרה אם מים נשרו בשמרים האלה אין להם שם של מעשר שני אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק עכשיו שראיינו שיכול להיות מים שקיבלו טעם יין משמרים שיהיה להם תורת יין במעשר שני בפעם אחת בתרומה אפילו בפעם שנייה וב הקדש אפילו בפעם שלישית אז אם כן כיוון שאתה מחשיב את המים האלה ליין יש לזה משמעות נוספת הרי אם פרי גדל על אילן ונוגע בו דבר טומ שרץ מצורע טמי מת עו טומה אחרת האם הפרי הזה נטמע הוא מחובר לאילן והאילן מחובר לקרקע מחובר לקרקע לא מקבל טומ כתבתי את התפוח עכשיו הוא אוכל הוא פרי יגע בו שרץ מת הוא יקבל טומ אומר הפסוק בסוף פרשת שמיני ספר ויקרא שמדברים שמה על אותם שרצים שכשהם מתים נבלם מתמה תומת שרץ אחד מהם זה למשל עכבר כי יותן מים על זרע ברגע שנתנו על הזרע זה יכול לכלול חיטה זה יכול לכלול גם פרי תפוח רק מאז והלאה אחרי שהזרע הפרי נשטף במים מעכשיו אם יפול מנבלת השרץ על הפרי על הזרע חיטה וכדומה רק אז הוא נטמע אבל לפני ששוטפים את הפרי הוא לא מוכשר לקבל טומ כל הטומאות שבעולם געו בו הוא נשאר טהור עכשיו לא דווקא מים הם נחשבים משקה שאם הם שוטפים את הפרי הם מכשירים אותו לקבל תומ יש שבעה משקים אחד מהמהם זה יין יין הוא חשוב מאוד לכן יש בו מיוחדת גם לעניין להכשיר את הפרי לקבל טומא כי התורה כשהיא כותבת שאם נשטוף את הפרי במים רק מאז והלה הוא יהיה מוכשר לקבל טומא היא משתמשת במילה יותן כי יותן מים על זרע ומאוד מעניין שהמילה יותן כתובה בלי ו כמו יתן עכשיו יותן הכוונה אפילו אם ניתן מעצמו הפרי נשטף מעצמו אבל יתן נה דווקא אם מישהו נתן מרצונו למה התורה מצד אחד כותבת עם ניקוד של יותן מעצמו ומצד שני בלי ו שזה כמו יתן שמישהו נותן מרצונו זה כדי ללמד אותנו שגם אם אם הפירות נשטפו מעצמם אבל זה היה לרצונו של הבעלים למשל יורדים גשמים ושוטפים לו את כל הפירות אם הוא שמח עם זה אז זה נחשב שהפירות נשטפו ומעכשיו הם מוכשרים לקבל טומ אבל אם זה שלא לרצונו אז לא אף על פי שהפירות נשטפו עם הרבה מאוד מים בכל זאת הם לא מוכשרים לקבל תומא זה דווקא נאמר במים אבל יין שהוא חשוב אפילו אעם זה שלא לרצונו של הבעלים בכל זאת אם הוא שטף את הפרי הכשיר אותו לקבל טומ בעניין הזה אומר רבי שמעון בן יוצדק המים האלה שקיבלו טעם מהשמים של המעשר שני של התרומה של ההקדש כדרך שאמרנו לעניין סורן כמה פעמים אפשר להשתמש עם אותם שמרים שהמים האלה יהיה להם תורת יין ויהיה להם איסור של מעשר שני או של תרומה או של הקדש כך אמרו לעניין כשרן כך יש לזה שם אם יש לך פה שמרים של מאסר או שמרים של תרומה או שמרים של הקדש והם ושרו אותם במים והמים קיבלו טעם מהשמים טעם של יין אז כמה פעמים שאמרנו שיש איסור מעשר תרומה והקדש ככה פעמים גם כן המים האלה יהיה להם שם של יין והם יוכלו להכשיר לקבל טומאה והגמרא שואלת אכ שרן דמאי למה צריך שהמים האלה יהיה להם תורת יין כדי שיוכלו להכשיר את הפירות לקבל טומא אדמה כשורי מכשרי וידך מכשורי מכשרי גם כשהם מים המכשירים פירות לקבל טומא תרצת הגמרא לא צריכה שתמו במי גשמים מדובר כאן שה שמרים האלה שרו אותם במי גשמים שהמי גשמים הם לא לרצונו של הבעלים ולכן הם לא מכשירים לקבל טומא אבל ברגע שהם יין אז אפילו בלי רצונו הם מכשירים לקבל טומ שואלת הגמרא מה זאת אומרת תדו במי גשמים זאת אומרת הוא לקח מ גשמים ושפך אותם לתוך השמרים כיוון דשקיל ורמ להו למנה הח שבינו כיוון שמזג אתמ הגשמים בכלי של השמרים הוא החשיב את מ הגשמים ומכשירים לקבל טומ רצת הגמרא לא נצרכו דבריו של רבי שמעון בן יוצדק אלא במקרה שהוא לא מזג את 100 הגשמים לכלי אלא היה כלי מחוץ לבית וירדו גשמים ונתמוך שמרים ונשאל את השאלה אז זה עוד יכול להיות טוב בפעם הראשונה בסדר פעם ראשונה המים של מי גשמים נשפכו לכלי עם שמרים והפכו להיות עם טעם של יין אתה אומר טוב יש לזה שם של יין זה מכשיר לקבל טומ אבל הרי לגבי תרומה אפילו אחרי פעם שנייה זאת אומרת היה פעם אחת שמי גשמים נשפכו לתוך השמרים והפכו להיות יין הוא לקח לכאורה את המים האלה שנהפכו להיות יין והשתמש בהם ולכן אחרי שהוא שפך את המים האלה מהשמים אז תמלאו מ גשמים פעם נוספת ואז אתה אומר טוב גם בפעם השנייה אם זה תרומה עדיין יהיה לזה שם של יין והקדש גם בפעם השלישית יהיה לזה שם של יין אבל כיוון שדק נגיד כמה כמה ברגע שהוציא את המים הראשונים והשניים מהשמים אך שבינו הוא גילה בדעתו שנוח לו שירדו לכאן גשמים אז אם ככה הם אפילו בתורת מים אמורים להיות מכשירים לקבל טומא אמר רב פפא בפרה ששותה ראשון ראשון מדובר כאן שהפרה שתתה יין דיברנו בפתיחה שאצל רב פפה בבית היה שור ששתה שיכר אומר רב פפא אותו רב פפא יכול להיות גם פרה ששותה יין הפרה שתתה מהיין שנוצר מהשמים בפעם הראשונה ובפעם השנייה ועכשיו יש נידון לגבי פעם שלישיית האם יש לזה עדיין תורת יין להכשיר לקבל טומא בלי רצונו של הבעלים אף פעם לא היה פה רצון של הבעלים שה שהמים האלה יהפכו להיות יין מהשמים זה ירדו מי גשמים לכלי שהיה מחוץ לבית ובפעם הראשונה שנשפך גשמים זה לא היה לרצונו של הבעלים הפרה ש את זה ואז עוד פעם בפעם השנייה הפרה שעשיתה את זה אף פעם לא היה כאן רצון של הבעלים וזה שלא לרצון אז אם יש לזה תורת מים זה לא מכשיר לקבל תומא אבל אם אנחנו עדיין מחשיבים את זה יין זה כן מכשיר לקבל תומא ולעניין זה אומר רבי שמעון בן יו צדק זה תלוי לעניין מעשה ראשון לפי דעת חכמים בפעם הראשונה יש לזה שם יין לעניין תרומה גם בפעם השנייה ולעניין הקדש גם בפעם השלישית וזה מכשיר לקבל תומה גם בלי רצון של הבעלים אם כשמדברים על הקדש על דברים של בית המקדש אנחנו מרגישים בזמן החורבן שאנחנו לגמרי רחוקים מהכבוד הזה של קרבת השם בבית השם אומר רב זוטרא ברטויה דברים שאמר רב ומרנין את הלב כשאנחנו עומדים ואומרים קידוש בשבת ביום טוב על יין מלא כברכת השם אנחנו עושים דבר שהוא דומה קצת לעבודה בבית המקדש ולכן אין אומרים קידוש היום אלא על היין הראוי ינסח על גבי המזבח אבל יין כזה שמברכים עליו בורא פרי הגפן או הגפן אבל הוא לא ראוי נסך על גבי המזבח בסוך היין לא עושים עליו קידוש קידוש זה מצווה זה להקריב דבר לפני המלך לא ראוי לעשות קידוש עם יין כזה שלא ראוי לנסך בו על גבי המזבח והגמרא עוברת ומפרטת רשימה של 13 או 14 סוגי יינות ומנסה לדון למיו ימי איזה יינ רב ממהט שבהם כיוון שאי אפשר לנסך על המזבח לא עושים קידוש אי לימה אם נאמר שמדובר פה על מיצ הנבים למוטי יין מגיטו שעדיין לאלא תסס והרי תני רב חיה לכתחילה יין מגיטו לא יביא לנסכים ובדיעבד אם הביא כשר והכלל הוא כיוון ד בדיעבד אם הביא כשר אנחנו לקידוש היום אפילו לכתחילה נמי גם כן מותר לנו לקדש על כזה יין כמו דבריו שאמר רבא שוחט אדם אשכול של ענבים בערב שבת או חג ובשבת או החג אומר עליו קידוש היום אלא תאמר שזה בא למוט יין מפי החבית שיש בו קצת קמחים או משולי החבית שיש שמה את השמרים קצת ולכן לא נוכל לעשות על זה קידוש והרי טען רבי חיא יין מפי החבית ומשול החבית לכתחילה לא יביא והיא מביא בדיעבד כשר וכבר אמרנו שמה שכשר בדיעבד בנסח כשר לכתחילה בקידוש ואלה תאמר שזה בא למיו יין רביעי קושי שחור או יין לבן ורע שנקרא בורק או יין אליסטון מתוק וחלש מאוד או יין של מרתף שלא בדקו שהוא לא החמיץ או יין של צימוקים והרי תניה בכולן כל אלה שכעת הזכרנו לכתחילה לא יביא לנסכים ובדיעבד מביא כשר וכבר אמרנו שאם ככה לקידוש זה לכתחילה כשר מלה נאמר שזה בא למוטי או יין כוסס שהתחיל להחמיץ ויש לו ריח חומץ אבל הוא עדיין נמכר בחנויות או יין מזוג שמעורב במים או יין שהוא נשאר מגולה בלי כיסוי וחוששים ששתה ממנו נחש והטיל לתוכו ארס או יין של מים ששרו בשמרים או יין שר חורה ויש בו טעם יין נתניה ברייתא בכולן אלה שהזכרנו לכתחילה לא יביא לנסכים ובדיעבד הי מביא פסול ועד עכשיו אמרנו שדבר שבדיעבד אפשר להביא לנסכים אז זה קידוש שהוא קשר לכתחילה אבל ברשימה כאן אנחנו כן נמצא שני סוגים של יין שבאו למעט שלא עושים עליו קידוש למוטי מי איזה מהם ממטים אי למוטי אם זה בא למעט יין כוסס שיש לו עדיין טעם יין אבל כבר ריח של חומץ הרי יש בזה ויכוח פלוגתא דרבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי היא לעניין תרומה ואותו דבר גם לעניין קידוש האם מברכים על זה בורא פרי הגפן או שהכל נהיה בדברו אז אותו ויכוח גם יהיה לעניין קידוש ואם זה בא למהט למיו היין מזוג מה שזה היה יין מידי מרוכז והוסיפו לזה מים אלוי עלי זה נהייה מעולה יותר לעניין קידוש דמר רבי יוסי ברבי חנינא גם חכמים שאמרו שלא חיייבים למזוג יין מרוכז במים וגם בלי זה מברכים על זה מודים חכמים לרבי אליעזר שלפי דעתו אסור לברך על יין אם לא מזגו אותו במים מדובר על היינות של זמן התנאים והמורים שהיה מרוכז מאוד ולא היה ראוי לשתייה בלי ש מערבים בו מים ולפי דעת רבי אליעזר לא מברכים עעל זה בורא פרי הגפן לפי חכמים כן מברכים הם מודים לו לרבי אליעזר בכוס של ברכה של ברכת המזון שאין מברכין על יין כזה שהוא לא מזוג והוא מאוד מרוכז עד שייתן לתוכו מים אז אדרבה זה שזה יין מזוג זה יין יותר מעולה ודאי שהוא יהיה טוב לקידוש אלא זה בא למיו יין מגולה ואם תשאל אולי יש פה באמת רס של נחש אולי נחש שתה מזה אז בזמנם היו יותר מצוים נחשים היום בזמני לא מצויים נחשים בינינו אז פחות חוששים אבל בזמנם זה היה ממש סכנה היא שמה הטיל בו נחש ארס וגם בלי קידוש אסור לשתות כזה יין אז הגמרא מתרצת בהמשך שמדובר פה שיננו את זה במסננת כמו דבריו של רבי נחמיה שזה מועיל בשביל להוריד את הארס ובכל זאת אי אפשר לעשות על זה קידוש כי קידוש זה נקרא שמגישים מנחה לפני המלך לא ראוי להגיש כזה דבר שהיה בו חשש אולי יש בו ארץ סיננו את זה אבל הגמרא מנסה עדיין אולי לומר שזה בא למיו יין של שמרים ששרו מים בשמרים והם קיבלו טעם יין חדמי באיזה מקרה מדובר אם דרמה תלתה הוא שם שלוש כוסות מים ואחרי שזה שרה בשמרים ע הארבעה הוא עכשיו מוציא ארבע כוסות מאיפה הגיע הרביעית זה הגיע מיין שהיה בשמרים זאת אומרת שיש כאן בעצם רבע יין ושלוש רבי מים אז חמר מעל הוא זה יין גמור למה שזה לא יהיה כשר לקידוש ואם מדובר כאן דר מתלט שהוא הכניס שלוש כוסות ועת תלתה ו פלגה ועכשיו אחרי שנשרה בשמרים זה קיבל עוד חצי והוא הוציא שלוש וחצי כוסות יש בזה יקוח פלוגת דרבנן ואחרים היא האם זה נחשב יין או לא אז אם ככה למה רב לא אמר שה היין הזה תלוי בוויכוח הוא אומר את זה כדבר ברור שכל יין שלא מנסחים על גבי המזבח אז א לא מקדשים עליו קידוש היום אלא למיו יין שריחו רע מדובר פה ביין שהוא יש לו טעם יין אבל הריח שלו ריח לא טוב וזה באמת לא כשר לנסכים והוא גם לא כשר לקידוש והי בתמה תירוץ נוסף מה שכבר אמרנו לעולם למוטי מגולה באמת רב בא לומר שלא עושים קידוש היום אלא על יין הראוי לנסך על גבי המזבח הוא בא למעט את היין הזה שהיה מגולה זמן בלי כיסוי ויש לך ש אולי נחש הטיל בתוכו ארס והחידוש שוא אף על גב דו רב מסננת כמו דבריו של רבי נחמיה שסובר שבמקרה כזה הארס אמור לצאת כי אם היה ארס היית רואה אותו כי הארס של הנחש צף ואפשר לסנן אותו בכל זאת אפילו האחי מחדש רב שזה אסור לקדש בו כי כשאתה מביא יין לנסך על המזבח אתה מביא מנחה אל המלך אל השר תגיד לי כזה יין שיש חשש אולי נחש יטיל בתוכו ארס אתה תקריב אותו לשר הקריבהו לפחתך לפחתך ארצך הוא יקבל ממך כזה מנחה אתה תגיד לו תראה אני נותן לך יין אבל יכול להיות שיש בו ארז של נחש אבל סיננו את זה לא תיתן לו כאלה מתנות ואם תיתן לו הוא לא יקבל את זה לרצון או הישא פניך הוא יתן לך הפנים יקבל את הפנים שלך בשמחה אם תתתן לו כזה סוג מנחה ודאי שלא אז אם ככה לא מביא כזה יין לניסוך היין על המזבח והדבר המרנין הוא שבגלל שזה לא טוב לנסח על גבי המזבח זה גם לא טוב לקידוש כי הקידוש שאנחנו עושים הוא כל כך גדול זה נחשב דומה לניסוך של ניסוך היין על גבי המזבח מביאה הגמרא בא מיני שאל רב קאנא חמיו חמו דרב משרשיא מרבה הוא שאל אותו השאלה מה לגבי יין לבן חמר חיווריין מה הוא האם אפשר לנסח בו על גבי המזבח אז בפירוש אחד כותבים תוספות שהוא לא שמע את הברייתא ששם למדנו לגבי יין בורק שהוא לבן שלכתחילה לא מנסכים בו על גבי המזבח אבל פירוש אחר בשם רי מביא תוספות שהיין הזה חמר חיווריין הוא יותר לבן מהיין הבורק שהוא יש בו קצת אדמומיות ולכן בדיעבד אם ניסכו בו זה כשר זה יותר חמור אמר לי רבה היין הזה פסול לנסך על המזבח כי הפסוק במשלי אומר אל תרא יין כת אדם אל תשתה יין אדום זה מביא לשחרות אבל לגבי נסחים הפסוק אומר דווקא שיכר לכן צריך יין אדום במשנה למדנו שאם אדם מכר לחברו קנקנים באזור השרון אז אם הוא מכר לו 100 קנקנים ומתוכם היו 10 שהם לא היו כל כך קנקנים טובים אז הקונה מקבל עליו 10 מתוך 100 קנים לא כל כך טובים תנה הברייתא שמדובר כאן על פיסות על כאלה קנקנים שהמשנה קראה להם פסות שהם לא כל כך טובים הם נאות וגופות אז יש פירוש שהרשם מביא ש אמרנו מה הבעייה במשנה ביארנו את הפירוש של הרמבם מה זה בעצם אותם פיסות מה החיסרון שלהם שהקונה רק אם יש 10 מתוך 100 כאלה אז הוא מקבל אותם מה החיסרון שלהם שכשמו אותם בתנור את את החרסים האלה כדי לצרף אותם כדי לייבש אותם הם לא התייבשו טוב אז כאן הבריתה אומרת שכשהוא בא לבשל אותן היינו לייבש אותם בתנור הוא מביא גופרית ונותן בהם את האש עם אותו גופרית והם נראות מיובשות מבושלות והן נעות ככה מבאר רשבם פירוש אחד וזה מתאים לאיך שביארנו את המשנה פירוש נוסף יש שמביאים ש הפיסות אותם קנקנים רעים זה כאלה שהם קצת סדוקים אבל הם עדיין קצת מחוברים ועדיין אפשר להשתמש בהם בשעת הדחק ואם יש 10 מתוך 100 כאלה אז הקונה מקבל עליו אבל אם כבר יש 11 אז את ה את הנוסף ככה מבאר הרשם לעניין הקנקנים אם יש כאן אחד נוסף אז את האחד הזה הוא לא מקבל עליו זאת אומרת את ה-10 הוא כן מקבל אבל את האחד הנוסף לא לא כמו שאמרנו לגבי המקרים האחרים שם במשנה שברגע שיש יותר מ-10 אז הוא כבר לא מקבל בכלל גם לא את ה את ה10 הראשונים כאן לגבי חביות וקנקנים 10 הוא כן מקבל שיהיו לא לגמרי מושלמים אבל אם יש יתר אז את היותר הוא לא מקבל עד כאן דף צז
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה