הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קו

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קו

[מוזיקה] ב 14 דף קו מתחילים בסיעתא דשמיא תחילת הדף למדנו שאם אדם מוכר לחברו ביקור ופור גם אם הוא לא אמר אין חוסר אין יסר זה יכול להיות בערך עד כמה זה בערך אם חסר רוי קו לכל סו עדיין זה בכלל המקח מה קורה אם הוא אמר לו בסמוב ובמצב אני מוכר לך בסקופ כמו שאתה רואה אותו זה הסימנים זה המיצרים של השדה זה הגבולות מה שיש כאן תיקח אז פחוס שוס ככ הגרסה לפי הרשב היא גיוי אם הפער החריגה היא שישית זה יוצא כפלי כפליים אומר הרשב מי שלמדנו שם את השיעור של רוי וקו לסעור כי זה פי ארב קו לסו כי בכל סא יש שש קו השישית זה קו שלם הגיי זה עדיין נמחל אומר ה כיוון שאמר ביס קורפור אמרנו אפילו בלי שאמר אין חוסר א יסר זה כאילו שאמר אין חוסר אין יסר אז כשהוא הוסיף בסימון במיצוב אז אנחנו אומרים שהוא אמר לו אתה רואה כמו שזה בין קטן גדול אז נכון שמצד אחד הוא אמר ביס קור אז צריך שיהיה קרוב לבי סקור עד כמה אפשר לומר שזה קרוב לביס קור אם החריגה היא רק שישית אבל אם הפער גדול יותר דטוס ינקה דהיינו אם יש חריגה יותר גדולה למשל חסר כ וחצי בסור אז יחזיר לו כסף כשווי כ וחצי אם יש יותר יש כ וחצי יותר בכל סור יחזיר ל הלוקח את הקרק מיותרת אז למעשה המשנה אומרת פכו שוס גיוי עד שוס ינקה מה קורה בשטויות רמך לוקס מציין הרשם שמה שלמדנו כאן את השיעור של שוס אפילו שזה שווה לשיעור שלמדנו לגבי אונו אבל זה לא בנוי משם כי אין אונו אלו בבלטים ולא בקרוס אדם מחר קרקע שווה פרוטה במ זוז או שווה 100 זוז בפרוטה הגיעו ר זה שיעור שחומים קבו שעד כזה שיעור אדם אוכל מביאה גימורי איתמ כמו שהזכרנו במשנה כתוב פחו שוס גיוי עד שוס ינקי אז זה ברור שיותר מטוס לכאן או לכאן זה טעות שלא למחלת ואם זה פחות משטוח מה קורה בשטויות אז נראה כ מחלוק ומחלק היא אם עד בכלל כתוב דטוס אם עד בכלל או לא וגם תלוי אומר הרשב איך נפרש את המילה וכוס במילים וכוס שוס גיוי אפשר לפרש ת בשתי אופנים אפשר לפרש כך פחוס אם חסר בשדה שטו כל שקלים חסר פחות מזה גיוי או אפשר לפרש כך פוחוי שוס אם החריגה היא פחות מטוס למשל שלר ק לסו אז גיוי אבל אם החריגה זה שטס אז זה כמו יר מטוס אז זה השאלה אז הגמור מביאה מחלוק איתמ רבו אמר שוס כפס מטוס וזה עדיין מחילה רב יוד אמר שוס כיס מטוס וצריך להחזיר אם יש יותר אז הוא צריך להחזיר קרקע אם יש פחות אז המוח צריך להחזיר לו כסף רבו אמר שוס קפוס הש וס וס בכלל הגיזה נמל רק אם זה משו י כתוב עד שוס לא יד בכלל רב יו אמר שוס וכד ד בכלל מוס אז הג אבל עד שוס ווס בכלל ינק בקשה הגמ כתובי אדם שמכ במרלו בס ובמ פ ש טוס הרי הוא כ שום דיונין גיוי אז המילה הגיו לא ברורה נראה עוד מעט אבל מה זה שום הדיונים הגמור בקסוס שונה משנה דיונים שהיו צריכים לשום את הנחושים של אדם שמת כדי למכור אותם כדי לספק מזונות לאלמנה לבנות שהוא השיר אז בעצם צריך לשום את הקרקע כדי למכור אותה במחיר טוב אז מה קורה אם הם עשו שומש שלוש דיינים והם שמוז ז ומחו ואחר כך נתברר שהם טעו אז אם הם טעו בפחות מטוס אז המק אכל אבל אם טעו בטוס בשישית או שהם הורידו מהמחיר שוס או שהם העלו על המחיר שוס מחרון בוטל וכאן הברייה משווה את הדין שלנו של סימונו ומצור לשום הדיונים מקשים כעת על רבו שו הדיון דטוס כיס מטוסו טעות של שטו זה ביטל מקח כמו יותר מטוס אז אם מדמים את שטו שמחיר זבי סכור ש משנתנו לשום בדיונים זאת אומרת ששטוס יש דין של יס מטוש שזה לא נמחל וקשה לרב הונה אומרת הגמורה אומר לוך רונ רונ יענה לך לתמך מה הברס מסיימת הגיו קונה מה הכוונה הגיו שזה נמחל אז עד שאתה מקשה לי מהרשה שמשים לשום מדיונים הרי בספר כתוב כמוני שאם פיח טוס אוטוס גיו זה עדיין נמחל אלא איך באמת מפרש את הבריה מסביר הרשב שרבו אומר שכך כנת הברס פיח שוס שוס הגיעו כש מדיונים שגם בזה הגיעו הגיעו על שניהם וזה כד רבו שמעון גמליאל שחולק על חחים שם בסוב והוא אומר אם כן מהר בזני יופה גם אם הטעות אטוס מכון קים אז אדרבה כעת מתהפך העניין וזה קושיה על רב יהודה כי כאן כתוב גיוי זאת אומרת ששטוס זה עדיין מחילה אז לפנינו הגרסה היא אלו שזה לכאורה המשך של רב הונה רשבם מביא גרסה כזו מפרש אותה אבל הוא עצמו הרש בם ונלך בפירושו הוא לא גורס את המילה אלו ולכן המפרש שזו תשובתו של רב יודה רב יודה יאמר לך לדידי גם לא קשה כני יכול לפרש ככה את הברייה ברייסי מתכוונת לומר שאם אדם אמר לחברו שהוא מוכר לו ביס קור בסימון לו במצור ויש כאן חריגה יש כאן פער של שטס לאחד מהצדדים אז זה קשו הדיון ולא קשו מדיונים קשו מדיון לשוס כמו בשום מדיונים ששטוס זה כבר לא מכילה דהיינו כחכמים לא כרבי שם גמליאל אז גם אצלנו אם יש טוס אז כבר אין מכילה כמו שרב יהודה אמר שטו זה חריגה מדי גדולה אבל הביסה מסיימת גיוי ולא יקשו מדיון דילו אוסו בשום הדיונים בוטל מקח ברגע שחרג השוס המקח בטל אילו אוחה כאן אצלנו נכון שאין מחילה בכזו חריגה אבל הגיו ומילה הגיו מתפרשת אחרת מאשר היא מתפרשת במשנה במשנה מפרשים מגיו שיש כאן מכילה כאן מפרשים מגיו מכילה אין כמו בשום הדיונים שאין מכילה ומקח בטל אבל למקח לא בטל אלא הגיו הכוונה מקח קיים רק את הפר צריך להחזיר אם יש יותר טוס אז הקונה צריך להחזיר את הקרקע המיותרת ואם יש פחות אז המוחה צריך להחזיר לו כסף כי זה לא כמו טעות של בזן בטעות של בזן אז הייתה כאן טעות א הכל חוזר אבל כאן אנחנו אומרים ששניהם חפצים במקח הזה כרי הוא ראה את השדה והוא רצה את השדה הוא רצה לקנות הוא רצה למכור אז רק את הפער את זה צריך להחזיר אז לפי הפירוש הזה ששב לוקט כמותו אז אין כאן קושיה לא לרב הונה לא לרב יודה כל אחד יכול לפרש לפי שיטתו את הבריז מספר את הגמורה רב פופה זובן ר גברי הוא קנה קרקע דם אומר לי המוכר אמר לרב פופה הקרקע הזו שאני מוכר לך אביה גרי ו משכה מידתם משכה זה מידה היא 20 גריה 20 מידות 20 שעה הוא אמר לו בסימון במי צורב למעשה אחרי המכירה ה מדדו זות ובוי אלו 15 זה רק 15 אז כמה חסר רבע חמש מתוך 20 זה רבע זה הרבה יותר מטוס אוסל קמד הבאי רב פופה אומ להבא לרב פופה סברס וקביל סברת וקיבלת את הדעת שזה רק 15 סו שואל אותו רב פופה ותנ משנתנו פוס שוס גיוי עד שוס ינקה וכאן זה עד שוס זה רבע אומר לו הבה אנ מילה איך דלקים בגבו משנתנו מדברת כש הלוקח לא ידע מעמידת השדה אז הוא התכוון זה יכול להיות בערך זה יכול להיות קרוב לבקור אבל לא שיחסר כאן שישית יותר משישית לפי השיטה השנייה אבל ח דקים לו בגבו כמו המקרה שלפנינו שאתה רב פופה ידעת את מידות השדה סובר וקביל ידעת שיש כ רק 15 וידעת ומחלת הרשבא מציין כך הלכה טוען לרב פופה נכון שידעתי אבל בוא אמר לי הוא אמר לי שיש כאן 20 א זאת אומרת הוא עצמו חושב שיש כאן 20 ואם אין כאן 20 אז ה ישלים לי ממקום אחר אז שישלים לי אומר לי הבה הוא יכול לומר לך מה שאמרתי שזה 20 לא התכוונתי לתת לך 20 גם אני ידעתי שיש כאן רק 15 ולא התכוונתי להשלים לך רק התכוונתי להשביח את מקחי רציתי לומר לך כדאי לך לקנות את השדה הזו עדיף כר החמ כאן הם מוציאים פירות משובחים כמו מקום אחר של סעור מביאה הגמור כת עניין שונה ועוד מעט נראה את הקשר הרשב מסביר כאן את הקשר נסביר אתזה במקומו יהיה יותר קל להסביר תניה בריסה רבי סי אומר האחי שחולקו אבא נפטר והוא השאיר שתי ילדים שלוש ילדים צריך לחלק את הירושה לשניים או שלוש אז שמים את כל הקרקעות שהוא השאיר כל הדברים שהוא השאיר ומחלקים את השלוש חלקים וכעת עושים הגרלה מפילים גורל מי יקח את זה מי יקח את זה מי יקח את זה הוא הדין לשותפים שרוצים להתחלק כיוון של לו גוירו לחוד מהם נפל הגורל לאחד מהם וברר חלקו כ קולום החלק שלו כבר התברר אז אם זה רק שניים אז ברור שהוא קיבל את החלק הזה אז באופן אוטומטי החלק השני של האח השני או של השותף השני גם אם הם שלושה שותפים או שלושה אחים אז זה שנפל הגורל הוא קנה את חלקו השניים קנו בין שניהם את שני החלקים לחלוק ביניהם בכל שעה שירצו אם בגורל נוסף או באופן אחר אבל החלק של זה כבר הוחלט אומר הרשב אם נפל הגורל על כולם אז ברור שכבר קנו כולם אפילו שלא החזיקו כי הרי השדה השדות הם שלהם רק צריך לברר מה הוא חקו מה הוא חלקו וגם מטלטלים אותו דבר מה התמה מבררת הגמורה מהוא טעמו של רב יוסי לכאורה הם הרי לא עשו קניין אז אפילו שאחד נפל לו גורל יכלו לחזור בהם עדיין אומר רב לוזו כתחילת ארץ ישראל כמו כשנכנסו כלל ישראל לארץ ישראל מה התחילו חילקו את החלקים בגוי רול אף כאן בגוו שואלת הגמור אם זה מקור אם מה לון בקלפי ואורים ותומים כמו שנראה בעזרת השם בפרק הבא הרשב מציין כאן אלזור הכהן היה לבוש בורים ותומים כל ישרל למדו לפניו והיה קלפי קדוש שבו היו 12 פתקים של שמות השבטים קלפי נוסף 12 חלקי ארץ ישראל והוא קודם שאל בורים ותומים מה הולך לעלות לכל שבט וכך עלה אז רק באופן כזה הגורל קובע אף כאן בקלפי ורים ותומים אומר רבש בצדו גמרנו דוד אז הרשב אומר כיוון שלא כתוב אומ רבש זאת אומרת שרשה מסכים רב לזור שהמקור הו מתחיל סצ ישראל רק מה שאלת שם יש אורים ותומים כאן גמר דעתם עם הגורל זה כמו אור ותומים כיוון שהם שמעו אחד לשני בוא נחלוק בגורל לא חפצים כבר בשותפות יותר אז הם לא רוצים שיהיה עיקוב יש כן גמרו שגורל קבע וקת הגמור מחליק בי רב לשמואל שני אחי שחולקו אבא הניח קרקעות והם חילקו את זה ביניהם חצי חצי ובו לאן אח מדין הסים הם לא ידעו שיש אח שלישי ביום מן הימים מגיע עוד אחד וא מברר כמובן בבס דין שהוא גם אך גם צריך לקבל חלק בירושה רב אמר בוטלו מח לוקס כל החלוקה בטלה וצריך לעשות חלוקה חדשה לשלושה חלקים בגורל חדש אפילו של למדנו לכן הקשר לכאן שאם נוף על גוי רולו אומר רבי יוסי קונו קולום זה הקוק שחילקו כראוי אבל כאן כל אחד לקח יותר מהחלק שלו מגיע לו רק שליש הוא לקח חצי אז החלוקה היא בטעות והיא בטלה שמואל חולק ושמואל לאמר מקמצן כל אחד מוריד שליש מהחלק שלו ונותן את זה לאח השלישי למשל אומר הרשב הם ירשו שש שדות אז זה לקח שלוש וזה לקח שלוש עכשיו הגיע אח נוסף אז הוא נותן לו שדה אחת והוא נותן לו שדה אחת ועכשיו יש לכל אחד שני שדות ספס מתקשים הם חילקו ביניהם בגורל למה הוא אין לו זכות וכל אחד נותן לו מה שהוא רוצה לכן תס מפרשים באופן אחר אז עכשיו נחזור לדברי הרשם שמסביר לאל מה הקשר לסוגיית אז הוא אומר כך במשנה למדנו שם אדם מוכר קרקע לחברו בעסקו בסימון במצור ם מצאו שזה לא מתאים אז לא אומרים שאם יש חריגה של שטו או יותר מטוס בטל המקח לגמרי אלא כמו ששמואל אומר כאן מקמצן מה שיש יש רק מסתדרים עם עם הנותר אז זה דומה לדין של שמואל אז קודם כל פתחנו בברייס של רב ייסי ועל זה מביאים את רב ושמואל שנחלקו האם באמת דברי רב יוסי זה גם באופן כזה ורק מקמצן או לא כאן הכל בטל עכשיו נחזור לעניין הזה אומ לרוב לרב נחמן לרב דומר בוטל מלקס על מאוד רדינה החלוקה בטלה כיוון שהם לקחו כאן את החלוקה שלא מדעת האח השלישי זאת אומרת רובה הבין שהבעיה לפי רב היא שהחלוקה היייתה לא מדעת כל השותפים היה כאן אח שלישי שזה לא הייתה מדעתו אלו מעטו הנ בית לוסה יש שלוש אחים או שלוש שותפים דקי מזול בתרי מיניו וולוג שניים מהם השלישי לא נמצא כאן שניים מהם החליטו אין לנו כח יותר להיות שותפים רוצים להתחלק הלכו לפני שלושה בזני ויטוס וחילקו את זה בז יישומו שיהיה כאן חלקים שווים חילקו לשלוש וכנ ד בוטלו מכ לוקס יבוא השלישי ויאמר לא מוצא כם בעיניי יכול לכפו עליהם להמשיך את השותפות לחלק מחדש ברור שלא רשבם אומר מפה רואים שאם יש שלושה אחים או שלושה שותפים או שני אחים שני שותפים כמו שמובא במסכת סבו בציה והלך אחד והוא רצה להתחלק או שניים מתוך שלושה הלכו לפני בזן אז החלוקה קיימת וכשמגיע השותף הנוסף שלכאן ה לא יכול לערער אם חלוקה הייתה שלא בפני בזן אז זה כלום אבל זה הכל בדבר שצריך לשום אותו בכסף שלא צריך שומה אפילו בזן לא צריך אז ממילא מה הפשט בדברי רב אומרת הגמורה אוש איזה השוואה אוסום במקרה שהיה כאן שלוש שותפים ושניים מהם הלכו לבזן לחלוק נכיה דית דלוס מקור ידעו שיש כאן שותף שלישי אז חילקו את זה לשלוש זה שאולי היה כאן לא מעניין אותי אבל אוכל במקרה שלפנינו שהיה כאן שני אחים כיס וס מקורים הם לא ירדו לחלוקה לשלוש הם ירדו לחלוקה של שניים אז כל אחד נתל יותר מדי אז זה טעו ובוטלו מוקס זאת אומרת רוב חשב שהטעם של רב שבוטלו מלקס זה כיוון שלא כל השותפים היו כאן רב נחמן אומר לו לא לא בגלל שלא כולם היו כאן אלא כי לא חילקו כמה שצריך לחלק אז סידרנו את דברי רב כעת נעבור לדברי שמואל אומר לרב פופל הביה ל שמואל דומר מקמצן לממר דקו דינה זאת אומרת כל מי שנטל דבר שראוי לו אק הוא לקח יותר מדי כל שקם הוא לקח פחות מדי אז מה שמגיע לו מגיע לו רק אם זה פחות מדי נוסיף לו אם זה יותר מדי אז הוא יחזיר אם כך יש לי סתירה בדבריו וורב ו שמואל דמר טרו הזכרנו את זה כמה פעמים במסכת אדם אומר לחברו קור בשלני מלוך אני מוכר לך קור תבואה 30 שעה ו-30 סלעים כיוון שהוא אמר קור זאת אומרת שזה מקח אחד של כור יוכו לרז בוי אפילו בסו אחרינו הלוקח מתחיל למדוד ועושה משיכה בקור אחד קור שני 29 שיער הוא כבר משך מתוך הכור בכל זאת הוא יכול עדיין לחזור במוכר כמו כן לקיח כ עדיין לא משך את כל הכור אם הוא אמר לו קור בשלושים שאו בסל מוי חוך אז כיוון שהוא פירט שכל שעה זה מקרה בפני עצמו אז ריש ריש קו כל מה שהוא משח הוא קנה לכאורה זה סותר דברי שמואל כי אם שמואל אומר שאם אדם לקח חלק יותר ממה שמגיע לו אז מה שמגיע לו נשאר אצלו כמו כאן הוא לקח שלוש שדות בשעה שרק שתי שדות שלו אומרים שתי השדות שהוא לקח זה בסדר השלישית הוא יתן לאח השלישי אז כל שקן אם הוא לקח פחות ממה שמגיע לו כאן מגיע לו קור והוא משך 29 אז ודאי ש 29 שהגיעו לידו של הלוקח כבר הגיעו ואמו יך לא יכול לוצי זאת מידו אל לב שמא מינו שאם הוא לא נטל את כל מה שמגיע לו מגיע לו קןקו והוא נטל רק 29 סו אז עדיין לא חל כלום הסתירה בדברי שמואל המכנה פריים מקשה הרי הסברנו לאל הרשב בדף פווב שכשהוא אמר קור בשלושים אז המוח גילה דעתו שהוא לא מסכים למכירה חלקית הוא רוצה רק קור שלם אז מה ההשוואה אז הוא מסביר שכושי את הגימור היא נכון שמוך רגילה קר דתו אבל כאן אנחנו מדברים שלוקח אומר אני רוצה באמת את כל הקו לא רוצה לפצל תן לי למשוך את השעה ה-30 ואני אקנה את הכל למה יכול לחזור בו אלו מא אנחנו אומרים כיוון שלא הגיע לידך כל מה שאמור להגיע לידך לא כל כלום אז סתירה בדברי שמואל אונה גמורה אוסום שם בקור בשלשים אובוד רבונו מילס חומים תקנו דבר דני למוכ ניכ לקיח אומר הרשב כלומר לכך תקנו ואמרו חכמים שיוכל לחזור עד שימשוך כל מכחו ריווה אומר שלו דווקא כונה זה חכו ירדו לדעתו שכ של המוך ושל הלקח שכך הם רצונם דבוס דסק חרז לרבו דוכ ניכ אתרו שניהם נוח להם ניכ קח קח רוצה שיוכלו שניהם לחזור את גמר משיך אס כל המקח שאם בינתיים המחיר יפול יוכל לחזור וגם ניכ המוכר שאם תייקר יוכל לחזור אז לדעת כן ההסכם ביניהם היה שכל זמן שלא משכו את כל הכור המקח עדיין לא חל אומר הרש בם אם הוא סיים סעו בסלה אז הוא פירש שכל שעה נמכרת בפני עצמה אז בעדי שמשהו משך משך מה שאם כן בחלוקת קר ק אז ודאי אנחנו אומרים ברגע שהם הסכימו שהם רוצים להתחלק אז כל אחד רוצה כבר להתחלק יש פתגם שאנשים אומרים גדיר ד בשותפה סיר של שותפים לא חם ולא קר זה מחמם זה מקרר הם הסכימו אנחנו רוצים להתחלק אז נכון שהייתה כאן איזשהי טעות שיש כאן אח שלישי אבל מה שהם רצו להתחלק מה שמגיע להם מגיע אליהם אז לא צריך לבטל את כל החלוקה הם חילקו שש שדות לשניים אז הוא ישאר עם שתיים הוא ישאר עם שתיים וכל אחד ייתן שדה אחת לאח השלישי והכל על מקומו לם דב [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: