הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קה

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קה

[מוזיקה] 14 דף קה השור מתחיל בעזרת השם במשנה שבסוף הדף הקודם במשנה הקודמת למדנו אדם מוכר לחברו בסק אפור מידו בחבל אז צריך להיות קור מדויק אם יש יותר או פחות אז צריך להתחשבן מה קורה אם אמר לו ביס קורפור הן חוסר ה 10 אז אם יש חריגה של עד רוי ועקב לכל סו הגיי מה קורה אם הוא אמר את שתי הלשונות אז כאן נראה שהתנה של משנתנו בן נוס הוא סובר שכשאדם אומר שתי לשונות בתוך כדי דיבור אז הוא חזר בו פלשן והלשון השניה היא הקובעת ולכן אומר הני אם הוא אמר ביסק מידו בחבל אמלוך אין חוסר אין יסר אז ביטל אין חוסר אין יסר את מה שהוא אמר לפני זה מידו בחבל ולכן אפילו פיסר ל ל אם הוא אמר להפך בפני מ אין חוסר אי יר מדו בחבל בטל מד בחבל חוסר ואפילו אם פח כלשהו ינקה הותיר כלשהו יחזיר דברי בננוס אבל חומים חולקים עליו כמו שמיד נראה ונראה כאן מקסס חומים אומרת הגמ אומר רביב ברומר לנוס הם מסתפקים התפ רישן והוא לא באמת התכוון לחזור בו והלשון הראשון הי קובת או שמה תפוס לו שחרון כ הוא חזר בו ומילא מה עושים מקרה של ספק חולקין אז גם המקרה שלנו תצטרכו לחלוק בחלק של הספק מדגיש הרשב רב אומר רק חולק ח רוב אבל הוא עצמו באמת הוא סובר שהל חק בננוס רב כמו שנראה לעלון שואלת הגמור מיקו מש מרב מה הוא משמיע לנו שחחו חולקים עליו תנינה זו משנה מפורש של מסכת בומצי בפרק השול שם שנינו אדם שהזכיר בית לחברו לשנה ב-12 זהובים בזמנם לא היה לוח קבוע אז מה קורה באמצע השנה החליטו בזן מעברים את השנה נוסף עוד חודש אדר ניסא ברו לסוכר הסוכר רביח עוד חודש כ השכירות היא לשנה מה קורה מזכירו לחודשים הוא אמר לו כל חודש זהוב לחודש אז כמובן ניסע בור השון או ניס בור למשקר אם אתה רוצה לגור עוד חודש תשלם עוד זהוב הז שם שנינו מס בציפוי בעיר ציפר היה מעשה בעוד שסו מרצ מח הוא אמר שתי לשנות סרים הוא אמר לו בשני מ זהו לשונו דינוזו לחודש תברה השנה נהה ספק מה קורה וב לפני רב שמן ב גמליאל ולפני רב יסי ואמרו חב כיוון שספק אם תפ אז חצי הוא יגו גם בחודש היבור ם רק חצי מהסכום חצי זהוב אז רואים שחומים דינו רב ש גמלי רב יסי חולקים על בננוס אז מה רב בא להשמיע לנו אונה הגמור אוסום אם רק נו את המשנה שמה ומינה הייתי אומר שהם לא חולקים עליו שם גם בננוס מוד שחקו למה אוסמו כי יש לנו באמת שתי צדדים איך לפרש את מה שוא הוסיף ואמר דין זוב לחודש קלמ דבי הוא חזר בו הוא התחיל עם כירות של שנה ועבר לשכירות של חודש ואז ס לסקר המסקר מרווח אתחד קלמ פרושק מפרש הוא לא התכוון לחזור בו הוא נשאר עם השכירות הראשונה שכירות שנה יב אזורים לשנה הקור רצה להדגיש לו שכירות חודשית ולא שנתית לא לגבי הסכום כמה משלמים אלא אומר הרשב פקל שתי דברים קודם כל כרוס אין משתלם הסל בסוף אז אם זה שכירות שנתית הוא ישלם לו רק בסוף השנה לכן הוא הדגיש לו דיזו לוד ש וצ בכל חודש ששלם לי גם אם זה שכירות שנתית הוא לא יכול לחזור בו באמצע אם זה כל חודש יכול לחזור בו ממילה כיוון שיתכן שתפוס נחן כי אולי הוא חזר בו יתכן שתפוס רישן ק בא להוסיף לא התכוון בכלל לחזור בו מזה ששניים לשו גם אם זה התעבר ולכן יחלוקו אבל וח משנתנו דדב כאן לא שייך לומר שהוא התכוון לפרש אלא יש כאן ברור שתי לשונות שסותרות זו הזו אם אלוי אולי חחים לא חולקים על בן אנוס וגם הם הודים לו שתפוס לו שנחים כוש מלום בא רב להשמיע לנו לא חלוקי בלו כי באמת שם המסכת בו מציא הטעם הוא משום שהסתפקו האם טוף סי שחרן או לא שישן כיוון שבתוך כדיבור אמר את שתי הלשונות אין ידוע על איזה נתכוון יותר ולא משום שיש צעת שפירוש מפרש עד כאן דברי רב שלפי חום יחלוקו שיטה שלישית שמואל הוא גם סובר בעיקרון כמו רב שחומים סוברים שזה ספק השאלה מה עושים בספק אז הרב אמר שיחלקו אומר רב יהוד אמר שמואל ז דבר בנוס אבל חמרים אליך אחר פוס שבל שס כיוון שזה ספק אז לא כמו ומחו שממות בסוק חולקין אלא כך החומים המוצ מח א ממילא בדונו במשנה שלנו אומר הרשב אחר אותו הלשון שמפחיד כוחו שלוקח אחרי לשון זו תלך דספק תפרש יח וימח שו מוזג בקרקע שלו על הלינו הרשב אומר לאלון שמדובר גם שהוא כבר קיבל את התשלום אז הוא מוכז גם בקרקע שלו וגם בתשלום שהוא קיבל על הסקור ולכן אם הוא אמר לו מידו בחבל ואין חוסר אין יסו וכבר שילם הלוקח כמו שאמרנו אז רואים אם הותיר כלשהו אז אומרים אמ מידו בחבל הלוקח לא מוזק אז תחזיר אם פיחד כלשהו אז לכן הוא אמר אין חוסר אין יסו כ הוא חשה שמה אין כן בזכור אבל הוא אומר לו אמרתי גם אין חוסר אין יסו והגיע ממילא אמוץ מח ר ותמיד לטובת אמיך בקשה הגמור אם נבחין רב אמר חלוקי חל בננוס למה הוא אמר כזה לשון כי הוא בא לומר חלוקין אבל לא אל תחשוב שהלכה באמת כמו חכמים רב עצמו פוסק כ בנוס שמואל אמר לשון אחרת זו דברי בנוס אבל חמרים למה הוא אמר כך כ הוא מתכוון לומר זו ולא הסביר לי פשס הכוונה שהוא מתכוון לומר שהלכה לא כמו בננוס לא ייתכן שכך אומר שמואל וורב שמואל דמר רו אדם שאומר לחברו קור בשלו כ הזכרנו זאת לאל הוא מוכר לו קור של תבואה של 30 סאו ב30 סלעים 30 שקל הוא מתחיל למדוד ולמשוך י זו אפילו ב חנו אפילו ש יקח כבר משך 29 שאור זה עדיין לא משיכה הוא לא קנה כלום כי הכל זה מקח אחד גדול ממילא יכול המוכר לחזור בו אפילו בשעה האחרונה אחרי שהוא משך 29 לפני שהוא משך את השעה האחרונה לחזור בו אם הוא אמר קור בשלש שאו בסלע חוך הוא פירט כל שעה בסלע ריש רישן קונו כיוון שהוא אמר ס בסל אז כל סעה ושעה זה מקר בנפרד אז כל משיך שס אז הוא קנה את ה אז מה רואים האדם הזה אמר שתי לשונות סותרים הוא אמר כור בשש מקח אחד גדול של כור שעד שלא תמשוך את כל ה30 לא תקנה כלום מצד שני אמר ס בסלה ושמואל אומר ו רשרש זאת אומרת שהוא פוסק כמו בנוס אל אומרת הגמור בהכרח זו וסביר לי אפילו ששמואל אמר זו דברי בננוס אב חמרים הוא לא בא לומר שהלכה לא כמותו באמת הלכה כמותו רק בא למר לנו שחים חולקים עליו ש הגמ מבילי הגמ שואלת להפך וכי שמואל סובר כדס בנוס שתפ שחים ואמר שמואל על המשנה שם בפרק הש שהזכרנו במעשה של המרחץ שפסקו רב ש גמ ורב יסי שב ב שמואל ואמר מדובר שם במקרה מסוים בבו באמצע החודש הקינן זה ספק כמו ששמואל אמר שים כך סוברים ולכן מה שאמו ש יחלוקו מדובר שהוא הגיע באמצע החודש חצי חודש היבו הוא כבר גר חצי חודש עדיין לפנינו ואז המזכיר בא ואומר או שאתה יוצא מביתי או תיתן לי את השכר לכל החודש אז כשיש לנו ספק אנחנו אומרים א מדמו מחס קוסוי משהו כבר גר אתה רוצה שהוא ישלם לך חצי זהוב לא הר מוצים חבר לבוא ר אולי תפוס לו שרשן ואז יש לו כן זכות לגור גם בחודש האיבו מצד שני את החצי הבא של החודש שעדיין לאלא גר אז או יצא או ישלם כי עמת קרקע בחרס קס בלו כי אולי תפוס לו שני אחים אבל באמת בוא בתחילה שחודש או לפני שהגיע חודש העיבור מגיע ואומר דע לך אני לא מסכים שגעו בחינם בחודש העיבור כולו למזכר או יצא או ישלם כי העמד קרקע בסקז בעלי מקרה ספק מידך אם הוא בא בסוף החודש כבר גר את כל חודש העיבור כולו לסיכו כי העמד מומן ל חז קוסוי ואי אפשר להוציא כסף זהוב נוסף עכשיו כך כמו שהרשה מסביר שמואל לא רק בא לפרש באיזה אופן הם דיברו הוא בא לומר שככה לאכ איך רואים זאת כי שם בפרק השול למה שמואל אומר זאת כי לפני זה מובא שרב אומר כמו שגמור תביא עוד מעט אם אני הייתי שם לא הייתי פוסק חושבו אני הייתי אומר כבנו שככה כ תפלוש ממילא כמן שלשון האחרון היה שדין זוב לחודש הוא צריך לשלם לו או לצאת או לשלם מ רב נחמן אמר שהלכה גם לא כמו אותה משנה כמו הפסק של רבי יסב שם גמליאל כי הוא אומר שתמיד הוא צריך לשלם כמו שנראה לא יכלו יקו או שהוא יוצא או שהוא משלם על כל החודש למה כי זה באמת ספק לא כמו רב אלא במקרה שספק מעמידים את המרחץ בחזקת הבעל הבית על זה שמואל בא ואמר אפשר לדחוק ולהעמיד שהם מדברים שהוא הגיע באמצע החודש למה הוא דחה כך כ רצה לומר שככה לוחה אתת אומרת ששמואל לא פוסק כמ בננוס א אמת לעולם זו ולא הסביר לי כמו שאמרנו שמל אמר זו דברי בננוס אב חומים אומרת שהוא בא לומר שהלכה לא כמותו הלכה כמו חומים ש ספק ברגע שזה ספק אז ליך שבס אורזק הוא נש אורזק מה שאלנו שרב ושמואל אמרו שרי רשקו ש אם הוא אמר קור בשס בסל זאת אומרת ששמואל פוסק פ שח לא זה הטעם שם הוא הדינמו אמר להפך הוא הדנ אמרו בסור בששים גם רשקו למה כחשבון אותו חשבון סו במרחץ ת ממ למה אמרנו שיחק חויבו משום טופיס כמו ששמואל אמיד הוא הגיע באמצע החודש הוא תפוס בחצי והוא תפוס בחצי הוא הדין בנדו משנתנו לפי חומים אמרנו הולכים אחפ שס כמוח מוזק הוא גם כבר קיבל את הכסף על הסקור וגם הקרקע בסקס ן תמיד לטובתו אוכמה במעשה של קור בשס בסלה אתה יודע למה שמואל אומר רשקו אופיס משהו כבר משך הוא תפוס אז יתכן שתפוס לא שנח ולכן אפשר להוציא ממנו יתכן שתפוס לא שרשן אבל נשארים אצל המוז ממילא הוא הדימר להפך אם הוא אמר ססש שו ישנו ספק א ומשהו מוזק הוא כבר מוזק למסה הגמ כ לומר תירוץ אחר שבאמת שמואל סובר כמו בננוס רק במרחץ יש ספק האם באמת הוא מתכוון לחזור בו פוסלו שנכון או שמה הוא בא רק לפרש כמו שביארנו לאיל הוא בא רק להוסיף שהשכירות תהיה חודשית שישלם לו כל חודש ויוכל להוציא אותו באמצע אז הרשבא אומר שגמור לא רצתה לענות כך שלוש טעמים הרשב אומר למה הגימור לא רצתה לומר העין שום והשב מסכם גם הל אוכל למיסה לגבי מרחץ אז אין הל אוכל לא כמו רב שהזכרנו שהוא אומר שבו למס חמ בננוס ולא כשמואל שמיד בו באמצע החודש אלא כרב נחמן רב נחמן חולק ווא אומר הלכה לא כמו אותה משנה שיחלקו כי קרקע בחזק במדס ואפילו שהוא כבר גר כל החודש אנחנו אומרים הספק לא עכשיו נולד אם הוא צריך לשלם או לא הספק היה בתחילת החודש האם יש לו זכות לגור או אין לו זכות לגור ואז אנחנו אומרים עמת קרקע על חזוס ואין לו זכות אז כשהוא גר הוא גר בביתו של חברו צריך לשלם לו ממילא לפי רב נחמן לא משנה אם הוא אמר קודם את הלשון של יבז לשונו ואחר כך את הלשון של זהוב לחודש או שוא אמר להפך כי בכל מקרה יש לנו ספק הן תפוס לו ש אחון או תפוס לו שן רישן ובכל מקרה כמו ששמואל אמר רב נחמן סובר כששמואל שהוא רבו מקרה שספק לחכם מוזק הוא סובר לא כמו שמואל רבו שכאן אנחנו אומרים משהו כבר גר הוא מוחזק שוא עדין לא גר אז בעל הבית מחזק לא תמיד בעל הבית נחשב מוחזק במרחץ שלו כי זה שורש הספק אז הלכה כמו רב נחמן של לו מצטרך לשלם על חודש היבור או אם עדיין לא גר שיצא לגבי משנתנו אז גם הלוכ לא כמו בננוס אלא כמו שמואל ורב נחמן שספק בקרקע בסקס במדס ולכן עליך חפ ידנו לגבי קור בשס בסל אז כיוון שזה מטלטלים אז גם רב נחמה מודה מה ששמואל אמר רישן רישן קונו כימה שהוא תפוס הוא תפוס רק בקרקע אומרים שהמק הוא המור זק אבל במתל טלים מי שמחזיק ביד אז לוקח כבר משך את כמה סוו שהוא משך הוא כבר משך מביאה הגמור אומר אבונה עמר בי רב אמרו בישיבתו של רב הרשב מציין שגמור מנדרין אומרת עמר בירב מי זה רבונה שוא תלמידו שרב אז הגמורה מקשה הרי מוצאים כמ כמו במר שעכשיו נראה ש רב הונה עצמו אומר אמר בב לכן הגמור אומרת שכן שכתוב אמר ברב הכוונה לרב אמנונה שהיה תלמידו של רב והוא אמר הלכה משמו של רב אז מתי שאומרים אמרי רב זאת אומרת רב אמנונה משמו של רב אז אומר רבונה עמרי רב ונקדים ונאמר יש מטבע שנקרא הסטירה זה סלע מדינה זה חצי דינה רשבע מחשב את כל החשבון שיוצא 906 פרוטות יש מאה מאה יש מאה כסף אבל סתם מאה היא מאה נחושת זה פרוטה אז מה קורה אדם אומר לחברו בכמה אתה רוצה למכור לי את החפץ הזה אז הוא אמר לו אסטיר שזה 96 פרוטות מומו ממאות 100 פרוטות והת רצו הוא משך אז כמה הוא צריך לשלם לו מומו כי זו הייתה לשונה האחרונה מומו אם הוא אמר להפך כמה אתה מוכר ליזה אז אמר לו ממו אסתירה והת רצו אז הוא חייב לו אסתירה שזה 96 פרוטות כך רב אמנונה אמר בשם רב אומרת הגמורה מייקו מ שמנו מה הוא משמיע לנו שתפוס לו שנחים כמו בננוס ולשון אחרונה הייתה מומ אז מומו אם הלשון אחרונה הייתה הסתר אז הסתיר אומר רב חוד זמנ מתי רב אמר זאת שהלכה כמו בננוס דאומה רב כמו שהזכרנו הוא התבטא למשנה שם בפרק השול הי אבוי יוום אם אני הייתי בציפויי במעשה שהגיע לפני רב שם גמלי ורב יסי והם אמרו יחלוקו איבנקו למזכר הייתי אומר שחודש שבו למזכר או שהוא לא יגור או שהוא ישלם כתפו ש שנ אחרים ולשון האחרונה היייתה דינר לחודש אז רואים שרב פוסק כמו בננוס למה צריך לומר גם את ההלכה הזו אונה גימורי מה ודמה הממרה הזו הייתה ממר מאוחרת יותר אומר הרשב הממרה הקודמת של רב אבוא יוסו אם היה לנו רק את זה הייתי אומר זה לא משום תפוס לו שנחים אלא פירוש שכו מפרש אני אומר הוא לא התכוון לחזור בו הוא התכוון רק לפרש את דבריו הוא אמר לו יבי זועם לשון הוא באמת כון זהוב לחודש רק הוא אמר יב זה לשנה ואז הוא תפס את עצמו אולי השנה תתעבר אז הוא אומר לו מה שאמרתי לך שנה ביבס דינר לא התכוונתי לשנה מעוברת אלא התכוונתי בשנה פשוטה שדי לכל חודש וככל שאני אומר ככל שאני יכול לומר שהוא מפרש את דבריו הראשונים והוא לא חוזר בו אז עדיף לומר כך ולכן כאן הולכים החלוש נכון כזה מפרש אבל במקרה שרב נון אמר בשם רב אמר בירב אדם שמר הסתירה מומו אז הסתירה זה 96 פרוטות זה כאילו שוא אמר 96 פרוטות בקיצור אמר את זה הסטירה אז אי אפשר לפרש אז הוא אמר 1996 96 100 אז יתכן ששם רב יאמר כמו שמואל ש הלוכ כמו חחים שחולקים בבן אנוס ונלך אחרי המור זק קומש מלון רב שהוא סובר כבן אנוס ולכן גם בהסתר ביומו להפך הולכים אחרי הלשון האחרונה הרשבא מציין שהסוגיה שלפנינו נמצאת גם מסכת בומצי פרק השול ושם רשי הקודש רבינו זקני זצל מפרש באופן אחר אבל הרשב אומר לא נרלי כלל והוא מפריך את פירושו של רשי ומסכים לפירוש שפירשנו מסכם הרש בם עוד נקודה מעניינת אמרנו לאל שרבו שמואל דמר רויו אם הוא אמר ק בשלושים סאו בסל אז אם הוא משך כמה שהוא משך ריש רישן קונו אז נכון שרב ושמואל אומרים שניהם אותו דבר אבל כל אחד יש לו טעם אחר במקרה הזה הם משתווים בדין אבל לא בתם לפי רבתם הו כתפוס לוש נחרים וכיוון שהלשון האחרונה הייתה סו בסלע אז זה מקח שכל סו בפני עצמו לפי שמואל זה ספק וכל מה שאמרנו ריש רישן קונו כי מה שתפס תפס כהלכה כח החום לא כבן אנוס ממילא יצא נק מינה מה יקרה באופן הפוך אם הוא אמר סאו בסור בשלשים אז לפי רב ושנ וככל שהוא לא משך את כל הקור עדיין יכול לחזור בו לפי שמואל גם במקרה כזה זה ספק וריש רשקו עד כאן דף קה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: