הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קה
דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קה
[מוזיקה] במבטרה דף קה מתחילים בעזרת השם דף קד עמוד ב במשנה למטה אדם שמשפט אחד שלו סותר את המשפט השני שהוא אומר הוא מוכר שדה במידות שהם היו רגלים להשתמש בית קור עפר ותחילת דבריו הוא אומר אני מדבר איתך על מידה מדוייקת מידה בחבל אני מוכר לך בדיוק גודל של בית קור ותוך כדי דיבור הוא אומר בדיוק הפוך אין חסר אין יתר גם זה קצת פחות גם אם זה קצת יותר המכירה תתקיים אומר בן ננס שהוא אתנה כאן במשנה שתופסים לשון אחרון אומרים שהוא חזר בו ומתייחסים למה שהוא אמר בסוף ביטל המשפט האחרון שהוא אמר שהמכירה היא אין חסר הין יתר את מה שהוא אמר בהתחלה שהוא מוכר בצורה מדוייקת מידה בחבל וכן כשזה היה סדר הפוך אם בהתחלה הוא אומר בית קור בערך אין חסר אין יתר ואחר כך הוא אומר בדיוק מידה בחבל גם כאן מה שהוא אמר בסוף דבריו ביטל מה שבסוף דבריו אמר מידה בחבל שזה הכוונה מידה מדוייקת את מה שהוא אמר קודם אין חסר ואין יתר אלה הם דברי בן ננס אמר רבי אבא בר ממל אמר בשם רב חולקין עליו חבריו על בן ננס שחכמים סוברים שיש ספק האם הולכים אחרי תחילת דבריו או שהולכים אחרי סוף דבריו ולכן חולקין מה קמש מלן מה מחדש רבי אבא בר ממל בשם רב הרי שנינו משנה מפורשת נינה במסכת בב מציע מעשה ב פורי באחד ששכר מרחץ מחברו בית מרחץ שכר מחברו והוא אמר לו בתחילת דבריו שמחיר השכירות הוא במחיר קבוע לשנה שלמה 12 זהובים לשנה ובסוף דבריו הוא הולך לפי חודש דינר זהב לחודש אז אם השנה של 12 חודשים אין הבדל אם הוא אומר 12 זהובים לשנה או דינר זהב לחודש 12 חודשים זה 12 זהובים 12 דינרי זהב אבל השנה התעברה והפכה להיות של 13 חודשים אם נתייחס לתחילה דבר לתחילת דבריו 12 זהובים לשנה אז אף על פי שיש כאן 13 חודש מחיר השכירות הוא 12 דינרי זהב אבל אם נלך אחרי סוף דבריו שהוא אמר דינר זהב לחודש ויש לנו עכשיו 13 חודשים יהיה צריך לשלם 13 דינרי זהב לשנה ובא מעשה לפני רבן שמעון בן גמליאל ולפני רבי יוסי והם אמרו יחלוקו את אותו חודש ה-13 של העיבור רואים שחכמים חולקים על בן ננס והם סוברים שיש ספק האם הולכים אחרי תחילת דבריו או אחרי סוף דבריו מתרצת הגמרא מה שרבי אבא בר ממל בשם רב בא לחדש כי אם תם אם היינו לומדים רק את דברי המשנה שם לא היייתה ראייה שהם חולקים על בן ננס המין הייתי אומר הת מודיקה למימר שם גם בן ננס יודע שיהיה ספק כי אפשר לומר מדרק הדרבי יכול להיות שכשהוא אומר דינר זהב לחודש הוא חוזר בו ממה שהוא אמר 12 דינרים ל 12 דינרי זהב לשנה וקל מימר צד שני אפשר לומר פירושי כמפרש שאולי מפרש את דבריו הראשונים שאמנם המחיר הוא 12 זהובים לשנה אבל השכירות היא חודשית וצריך לשלם כל חודש ואפילו אם השנה תהיה 13 חודשים הוא לא צרך לשלם 13 דינרי זהב אלא הוא התכוון להגיד דינר זהב לחודש צריך לשלם כל חודש ולא לשלם בפעם אחת 12 דינרי זהב בסוף השנה ולכן חולקים מספק לא בגלל שהולכים שיש ספק הם הולכים אחרי תחילת דבריו או אחרי סוף דבריו אלא שיש ספק האם הוא חזר בו או שהוא מפרש את דבריו אבל אצלנו הכה שוודאי סוף דבריו סותרים את תחילת דבריו וקדר ב ק רק האם נאמר שיש ספק הם הולכים אחרי תחילת דבריו או סוף דבריו אמה לא הייתי חושב שחכמים לא חולקים על בן הנס ומודעים שהוא חזר בו וזה היה תוך כדי דיבור א זוכרים לפי סוף דבריו כמה שמלן רבי אבא בר ממל בשם רב שחכמים חולקים על בן ננס ובאמת גם שם הם מסתפקים הם הולכים אחרי תחילת דבר או אחרי סוף דבריו וגם אצלנו מאותו טעם הם גם כן יאמרו יחלוקו מספק נמצא לפי דעת רב סוברים חכמים שיש ספק הם הולכים אחרי תחילת דבריו ו סוף דבריו לכן יחלוקו שמואל יש לו דעה אחרת מה סוברים חכמים אמר רבי יהודה אמר בשם שמואל זו מה שראינו במשנה שלכם אחרי סוף הד שהוא אמר אלה הם דברי בן הנס אבל חכמים חולקים מה הם אומרים שכיוון שיש לנו כאן כעת ספק לא יחלוקו אלא הולכים אחרי המוחזק אתה לא יודע מה היה אז אתה משאיר את המצב כמות שהוא מי היה מוחזק עד עכשיו המוכר זאת הקרקע שלו עכשיו אתה מסתפק כשהוא בא למכור מה בדיוק הוא התכוון במכירה ומה לא אז הקונה הצטרך להוכיח מה באמת הוא קיבל ולכן חכמים אומרים הולכים אחרי הפחות ש בלשונות מה שהכי פחות לטובת הקונה אם מתברר שהקרקע גדולה יותר מבית קור מתייחסים ללשון בחב מדויק זה קצת יותר תחזיר למוכר ואם מתברר שזה פחות מבית קור אז הולכים אחרי הלשון אין חסר אין יתר גם אם קצת פחות הקונה יצטרך לקבל את זה כמו שזה כשרב יהודה אומר בשם שמואל דברי חכמים הוא אומר את זה בנוסח זה דברי בן נס כן אבל חכמים אומרים אחרת זאת אומרת נראה שהוא סובר כמו דעת חכמים זו ולא סביר עלי הוא לא סובר כמו בן הנס והרי רב ושמואל הם שניהם אמרו דמר תרבו אחד אומר לחברו קור שזה 30 שאה ב-30 סלעים מטבעות של סלעים אני מוכר לך אז הקור כולו 30 הסעה כולם הם במכירה אחת ולכן אם הקונה כבר עשה משיכה כמעט בכל ה-30 שעה 29 שעים עדיין יכול לחזור בו אפילו בשיעה ה-30 האחרונה אבל אם אמר לו קור ב30 ואז הוא הוסיף כל סיעה ה בפני עצמה בסל אני מוכר לך אז כל סעה שון ראשון קנה אותה בפני עצמה ועליה הוא לא יכול לחזור בו רואים שיש כאן שתי לשונות שני לשונות שסותרים תחילת דבריו הוא עשה את הכל מכירה אחת וסוף דבריו כל שעה בפני עצמה והולכים אחרי סוף דבריו כמו בן הנס אלא מה נוכיח מכאן ששמואל סובר כמו בן הנס וכשהוא אומר זו דברי בן הנס או הו זו דברי בן הנס יש פה דברים מת להלכה וסביר עלי הוא גם סובר כמותו שואלת הגמרא או מי סביר עלי וכי שמואל סובר כמו בן הנס שהולכים אחרי סוף דבריו והרי אמר שמואל לגבי אותו בית מרחץ בציפורי שתחילת הדברים דיברו על שכירות של 12 דינרי זהב לשנה וסוף הדברים היה כל חודש בפני עצמו דינר זהב לחודש ואמר שמואל שהכריעו ש החכמים רבן שמוע גמליאל ורבי יוסי הכריעו נו מה באמת ההלכה כשהוא דיבר על שנה שלמה אז אם מוסיפה אחר כך עוד חודש זה כלול ב-12 דינרים ואם כל חודש הוא בפני עצמו דינר זהב בחודש אז ה חודש אם הוסיפו חודש 13 אז אם כן צריך להוסיף עוד דינר זהב אז אמרו חכמים רבן שמ גמליאל ורבי יוסי יחלוקו חולקים את חודש העיבור ועל זה אומר שמואל שזה דווקא מדובר כשמזכירים באמצע החודש הוא טובע שישלמו לו על כל החודש וזה הסקין שהוא לא משלם אלא ע על החצי חודש שהוא כבר גר שם כיוון שכעת אתה בא לבקש מהסוחר בוא תשלם שחירות אומר הכסף הוא שלי אתה רוצה להוציא ממני תוכיח תוכיח שאני חייב אז על החצי שאני כבר גר כאן אז כבר הייתי כאן מה עכשיו הדיון על הכסף אני מוחזק בכסף על החצי שעדין על החצי חודש שעוד לא גרתי כאן אתה מוחזק בדירה אתהה יכול לומר לי תשמע אני מוחזק אני לא אני סובר ש אתה צריך לשלם לי על החצי הזה אז על החצי השני באמת אצטרך סוחר לשלם אבל אם הוא בא בעל המרחק אותו מזכיר בתחילת החודש תשלם לי או שלא תהיה פה אז הוא באמת יקבל תשלום מלא על אותו חודש כולו למזכיר ואם המזכיר בא בסוף החודש אז הוא נזכר מאוחר מדי והחודש הנוסף כולו לסוחר כי הוא מוחזק בכסף רואים ששמואל מסתפק אם הולכים לפי תחילת דבריו שהוא דיבר על 12 דינרי זהב לשנה או אחרי סוף דבריו שהוא דיבר על דינר זהב לכל חודש ו לכן יחלוקו זה דווקא מדובר כשהוא בא באמצע החודש שלכן מספק אי אפשר להוציא מהמחזות אם כן רואים ששמואל סובר כמו דעת חכמים שמשאירים אצל המוחזק בגלל שיש כאן ספק אלא לעולם כששמואל אמר זו דברי בן הנס ולא סביר עלי הוא לא סובר כמו דעתו אלא כמו דעת חכמים שיש כאן ספק הם הולכים אחרי תחילת דבריו וסוף דבריו ם משאירים אצל המוחזק וגם לגבי המרח צת טמ למה החודש ה13 חולקים בין המזכיר לבין הסוחר טממ משום תפיס הטם הוא כמו שאמר שמואל שמדובר כאן שכל אחד מהם תפוס בחצי חודש כי מדובר שהמזכירה באמצע החודש על החצי הראשון הסוחר מוחזק בכסף כי הוא כבר אמור לשלם והכסף שלו אז הוא מוחזק אז הוא לא צריך לשלם אבל החצי השני של החודש שהוא עדיין לא גר כאן אז מי שמוחזק זה בעל המרחץ ולכן יכול למר לו או ש תשלם או שאני לא נותן לך להיות כאן ואח הנמי גם כשהוא אמר את הלשון 30 שעה ב-30 סלעים ואחר כך הוא אמר סעה בסלע הסיבה למה אנחנו אומרים שכל סיעה שהוא כבר תפס לא מוציאים מידו לא בגלל שאנחנו הולכים אחרי לשון אחרון אלא כי הוא ה כי הוא תפיס הוא כבר תפוס באותה שעה וכיוון שיש לנו ספק הם הולכים אחרי תחילת דבריו חרי סוף דבריו אז מ שמוחזק משאירים את זה בידו אמר רב הונה אמרו בבית מדרשו של רב אמרי בי רב אדם מוכר לחברו איזה כלי וקד עוד דבר אחר ובתחילת דבריו הוא אומר לו אני מוכר לך את זה ב איסר איסטרה ובסוף דבריו הוא אומר ב100 פרוטות 100 מא איסטרה הרשב אומר שזה 96 פרוטות וממה זה 100 פרוטות אז הולכים אחרי סוף דבריו וצריך לשלם לו 100 מא 100 מאות 100 פרוטות ואם הוא אמר הפוך קודם כל 100 מאי אחר כך הסטרה אז גם כאן הולכים אחרי סוף דבריו וא משלם לו הסטרה שואלת הגמרא מהי קמש מלן מה מחדש כאן רב הונה בשם רב שהולכים אחרי סוף דבריו האמר רע רב חד הזמנה הוא כבר אמר את זה פעם אחת דאמר רב יב התם אם אני הייתי שם בסיפור של המרחץ בציפורי שבתחילת דברי המזכיר הוא אמר ש זהובים לשנה שאם יש שנה מעוברת שיש 13 חודשים זה כולל את החודש הזה ובסוף דבריו הוא אמר דינר זהב לחודש שחכמים רבן שמע בן גמליאל ורבי יוסי אמרו שחולקים את החודש ה13 אומר רב אני אם הייתי שם וייבנה כולי למזכיר הייתי אומר שצריך לשלם את החודש ה13 כולו למזכיר למה כי מה היה הסדר קודם כל הוא אמר 12 זהובים לשנה אחר כך הוא אמר דינר זהב לחודש אז הולכים אחרי הלשון האחרון כל חודש דינר זהב 13 חודשים 133 דינרי זהב אז אם כן רואים כבר שזה דעתו שהולכים אחרי סוף דבריו מה צריך לומר את זה פעמיים מתרצת הגמרא איתמר הא אם רב היה אומר את הדין רק לגבי מרחץ ולא תמר ה הוא לא היה אומר את זה לגבי איסר ומ פרוטות הייתי אומר ה ומינה שבאמת רב מסתפק כמו שחכמים ושמואל מסתפקים כשאדם אומר שני דברים שרים אם הולכים אחרי תחילת דבריו או סוף דבריו האם אומרים אחרי תחילת דבריו או מהדר כדרב שהוא חוזר בו והולכים אחרי סוף דבריו אבל כאן הכה לגבי מרחץ מהו תימה הייתי חושב שהסיבה שרב פסק שמזכיר מקבל על כל החודש ה13 הייתי אומר זה לא בגלל זה לא בגלל שהולכים אחרי סוף דבריו אלא פשוט הוא לא אמר כאן שני דברים שסותרים אלא פירוש ש מפרש כשהוא אמר בהתחלה 12 דינרי זהב לשנה הוא התכוון להגיד שהוא מדבר על שנה רגילה של 12 חודשים הוא חשש שמה השנה הזאת תהיה מעוברת כי הרי בזמן שיש סנהדרין מוסמכים אפשר באמצע השנה להחליט שהשנה הזאת היא שנה מעוברת אז מדובר בכזה סוג מציאות שהייתה יכולה להיות אפשרות שיחליטו להוסיף עוד חודש לאותו שנה לאותה שנה והוא חשש שזה מה שייקרה לכן הוא אמר אם יעברו את השנה אני רוצה עוד חודש תשלם לי עוד דינר ככה הייתי סבור לבאר את דברי רב שזה הסיבה למה הוא אמר שנותנים תשלום מלא על החודש ה-13 למזכיר לכן כמש מלן רב הונה בשם רב שגם לגבי מי שאמר בתחילת דבריו שהוא מוכר ביסר ובסוף דבריו ב1 פרוטות הולכים אחרי סוף דבריו אפילו שברור כאן שהוא לא בא לפרש את דבריו כי הולכים אחרי סוף דבריו עד כאן דף קה
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה