הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קד
הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il
הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קד
[מוזיקה] ב 14 דף קד רשו מתחל בעזרת השם במשנה שבעמוד הקודם במשנה הקודמת למדנו אדם מוכר לחברו ביסק ופו ויש שמה נקעים או יש שמה סלים כם המשנה נראה מה קורה באופן שיש חריגה במידות במידות השדה שהוא מכר לו אז נראה כאן שתי לשונות אם הוא אמר לו בסור אוך מדו בחבל נו צמצום בזמנם דדו עים חבלים יש כאן בדיוק ביס קור אז צריך להיות בדיוק פיכס כלשהו אם יש שם פחות מביקור אפילו כלשהו אפילו מילימטר אחד פחות ינקה א צריך להחזיר לו כסף לפי החשבון שהוא שילם לו על ביזכור שלם כמה שחסר הוא יחזיר לו רשבם אומר שתי נקודות קודם כל בדף נ ללמדנו שאם יש טעות במידה במשקל במניין אפילו פוחס מקדי נוה אז זה מקח טוס למה כאן אומרים שהוא יחזיר לו את הכסף המקח קיים אומר הרשם שם מדובר במטאל טלים א בקרקע קמלו רבון שכל לקח לקנות מה שימצא לפי המידה אין חוסר אין יסו גם מוך התכוון לומר לו בסקופ מלוך לפי בידת החבל אם יחסר אכן אחזיר לך כסף אם יש יותר תחזיר לי עוד נקודה אומר הרשב אפילו שלמדנו כבר כמה פעמים שאין אנו קרקוס זה דווקא לגבי ה מחיר אם מחר לו ביוקר אפילו יותר מטוס המק אחל אבל כאן שיש טעות במידה אז צריך להחזיר לו כסף כמו כן אויס כלשהו מודדים רואים שיש שמה יותר מבסק אפילו כלשהו יחזיר הוא צריך להחזיר למוחו מה הוא מחזיר אז נראה בהמשך המשנה מה שמוחה רוצה או את הקרקע הנותרת או הוא כופה אותו לקנות ממנו גם את החלק הזה זה הכל כש אמר לו מידה בחבל מה קורה ם אומר המוח אמ לו לקע בשס המחיר בכ וכך אבל הוא מדגיש לו אין חוסר ואין יסור גם אם יהיה קצ יותר גם א יהי קצת פחות אומר לו בערך בעסקו והשב מדגיש שמדובר שמר לו רק את הלשון הזו אם אמר לו גם מדו בחבל וגם מן חוסר אן ר זה נראה במשנה הבא אם אמר לו רק אין חוסר אין יר ובעצם הגימור נראה שהמשנה אומרת רק מה קורה במיד בחבל ומה קורה בחו מה קורה בסק סם נראה בגימור אז הדין שאם יש בערך זה בס בדר אז כמה זה עדיין בערך אפילו פיכס רויב לס רבע קו לכל סו אוסי רוב רבע קו לסו גיוי בכל סאו יש שיש עוקבים בכל קב יש ארבע רבים זאת אומרת 24 חלקי סאו זה הרוי והקו בעצם אם מדובר בבי סכור אז זה כפול 30 כי בבי סקור יש 30 סא זאת אומרת שאם יש פער אם יש חריגה של 7 וחצי קו זה עדיין נכלל ב ר למה התנה לא נקת את הלשון הזו ש וחצי קו לקור אומר הרשם כתן רצה לומר לנו שלה דווקא בק הואדי במחירה מועטת למשל הוא אמר לו ביסאו אנילו אין חוסר אי יסו ויש כאן פר לכאן או לכאן של רוי ועקב הגיו עד כאן אם יש באמת רק רובה אבל יוסה מכאן אם יש כאן יותר מדדו ו יש כאן יותר מרובה קב לכל סאו יעשה חשב אז הוא יחשב את כל מה שיש כאן יותר מבכור ולא אומרים שאת הרבעי קו לכל סו זה כבר מחל לא כמו שהמשנה מסיימת אלא כל מה שיש כאן יותר בזכור יעשה חשבון הוא צריך להחזיר לו צריך להחזיר למוי כי זה כבר פעם מדי גדול מה הוא מחזיר לו מוס ומרצו מרזו לקרקע דהיינו מעיקר הדין הוא יכול לומר לו תחזיר שש אותר מ בזכור ולכן אם הוא דורש ממנו קרקע בחזרה הוא צריך להחזיר לו קרקע ה מצד שני יש כאן תקון הסכומים שהמוח יכול לקוף את הלוקח שיקנה ממנו את הפער הזה ולא מ אומרו מרזו למוס תכונס חומים ליפס קוח של מוכה שלא יצא כאן בהפסד הוא ישאר עם קרקע כזו קטנה שאין לו מה לעשות עם זה ולכן אומרים זה ננה וזה לא חוסר תקנה ממו גם את החלק הזה לכן באמת שמשיר ב ס טובן ובגינו ביס חצי ק וכדבר בקייס רוב מרז יס הקרקע דינו הרשב מביא למדנו בפרק ראשון מה השיעור המינימלי של שדה שם מדובר לגבי שוטפים שרוצים לכפות חלוקה בסטי שו קאבין מה השיעור המינימלי של גינה מקום שאפשר לזרוע חצי קו לפי רבי עקיבה רוי ועקב זה כבר נחשב גינה אז ממילא אם יש כאן כזה פער אז המוך לא יכול לקוף את הלקח תקנה ממני יש לך כאן שיעור שדה אז נמצא למסה שביס קור אז יש לנו שלוש שיעורים אם הפר הוא עד 7 וחצי קו לקור אז זה מכילה אם הפר הוא יותר גדול מש וחצי פחות מטישו קבין אז המוחה יכול לקוף את הלקח תקנה ממני כי מה אני אעשה עם כזו שדה שהם בתיש או קבין אין אזה חשיבות של שדה לא שווה לעבוד בכזו שדה אבל אם יש פער של תשו קבים ויותר אז הלקח יחזיר לו את הקרקע המוך לא יכול לקוף אותו תקנה את זה ממני כמו חם בגינה אז אם הפער ה רובה לשאו זה מחילה כמו בסודה האם יש יותר מרובה אז אם זה פחות מחצי קו אז זה יכול לקוף אותו אם זה כ מגיע לחצי קו הוא לא יכול לקוף אותו ממילא בקור שלם לא שייך אף פעם בגינה שהוא קוף אותו כי אם יש כאן חצי קו זה עדיין פחות מרובה וכתמיד שיש אותו מרובה אז ה שע וחצי קו זה כבר שיעור של גינה אבל זה שייך למשל מכירת שעה בודדת הוא מכר לו שטח של סעו בגינה אז אם הפער הוא רק רוי ועקב אז זה מחילה אם זה יותר מרוי ופחות מחצי קב אז הוא לא מכל אבל הוא יכול לקוף אותו תקנה את זה ממני כי אין לי מה לעשות עם כזו קרקע אין לזה חשיבות של גינה אבל אם הפער הו שני רבעים דהיינו חצי קו הוא כבר לא יכול לקוף אותו לפי רבי עקיבה הוא אומר שם בפרק ראשון שרוי והקו זה יש זה כבר חשיבות של גינה אז ממילא ככל שהוא קנה גינה של סעו אז לא שייך אף פעם שיקוף אותו כי אם הפער הוא רובה אז זה מכילה אם הפער הוא יותר מרובה הוא לא יכול לקוף אותו כי יש כבר שיעור של גינה אבל זה שייך כשהוא מכר לו למשל חצי סו ואז אם הפער הוא שמינית הקו שזה רועי ועקב מסו אז מחילה אם זה יותר מזה עד רוי והקו אז הוא יכול לקוף אותו תקנה ממני את החלק הזה אם זה כבר מגיע לרוי והקו אז הוא לא יכול לקוף אותו כי יש לזה כבר חשיבות של גינה אז למעשה המשנה אומרת שיעשה חשב שאם יש יותר מכאן יותר מרוב לכל ס יעשה חשב אז זה מתייחס לאופן שיש יותר השדה יותר גדולה מבי סכור ויש כאן יותר מרוי ועקב לכל ביסאו כמו כן אם חסר אם יש כאן פחות מ בזכור והפער החריגה זה יותר מרוי ועקב לכל סאו אז המוכר צריך להחזיר כסף ללקח אבל זה לא נכלל בלשון המשנה אומר רשי כי זה לא שייך לומר לעשות חשבון לא צריך לעשות איזה חשבון חדש שיקנה את זה ממנו אלא פשוט עושים חשבון כמה הוא שילם לו וכמה הוא שילם לו לכל חלק וחלק מהשדה הוא מחזיר לו לפי הפר מסיים את המשנה כמו שהזכרנו ואם כ יש פר שיותר מרים ולא י בלבד ומחזיר אלא כל המוסו גימור נראה בעזרת השם בסיום השיעור היא מתקנת את לשון המשנה כלשון המשנה כפי שלפנינו היא מוקשת אומרת הגמורה ראינו במשנה מה קורה אם הוא אמר לו בסור מידו בחבל שאסור שיהיה פער אפילו כלשהו ואם יש פער כלשהו אז צריך להחזיר כסף או באופן שיש פער שיש יותר מדי אז המוך יכול לקוף אתו לקח שיקנה את זה ממנו אם ד שיעור שדה מצד שני אם הוא אמר אין חוסר אין יסר אז זה יכול להיות פער שעד רוי ועקב לכל ס עד 1 חלקי 24 הי בלו מסתפקת הגמור ביס קורס טומה מה היא אומר לו אני מוכר לך בס קור לא אמר מידו בחבל וגם לא אמר אין חוסר אין יסו מסביר הרשב למדו בחבל מדמין לי דסתם מי שמתנה למכור באזכור דעתו לצמצם ולא מכיל מידו לא מוכל כלום דומה בפירו שין חוסר אין יסו ממילא ואם פיכס כלשהו ינקה ואם אוסר כלשהו יחזיר או מצד שני לאין חוסר אין נס הגמור לפש מלשון המשנה תוש מה ראינו בר ב מד בחבל כלש י י כלשהו זו משמע דוקא מד בחבל אסון חוסרי דומה יכול להיות פר שלדר וק לכל אומרת הגמ מספ ואם אומר ין חוסר אין יר אפילו פג משמ דווקא שוא אמר חר כמידה בחבל דומה אלו מהו לקמש מינו משנתנו אי אפשר לדעת מה הדין באופן שלא אמר כלום ולמה המשנה לקתה את שתי הקצוות אומר הרשב זה כיוון שבמשנה הבאה נראה מה קורה אם הוא אמר את שתי הלשונות הוא אמר גם מדו בחבל וגם אין חוסר אין יסו שת שהמשנה באה סובר שטופ תפסי ל שחרים אז בזה המשנה אומרת קודם כל מה קורה אם הוא אמר או כך או כך אבל בעצם המשנה לא התייחסה מה קורה באו שהוא לא אמר כלום הוא אמר סתם בסקו אומרת הגמור תוש רנו בברי ה אם הוא אמר אחת משלושת הלשונות או שהוא אמר לו ביקור אופני מולוך או שהוא אמר לו כביקור אופני מולוך כ משמע קרוב לביקור פחות או יותר בערך או שהוא אמר בסקופ אין חוסר לוך בכל שלושת אופנים האלו אפילו פג אלמה רואים כאן הלשון הראשונה בברי חר הגמ לא פופרש אומר בור שור גין חר נו כוונת הברי לומר כך אם הוא אמר אחד מהשניים או שוא אמר כפו או שהוא אמר בסק אבל הוא סיים אין חוסר אי ר שניהם אומרים אז אפשר לפש מכ שבסו מגם זה כמו אי חוסר אומרת הגמ לא יתכן מסב שם כן אנילי למה כתוב שלוש פעמים אני מלוך צריך כתוב בסור אופ אני מלוך כ בסור אופ אין חוסר אי י אז אפילו פרכס וכולי למה כתוב שלוש פעמים אי ח זה מורה לי שמדובר בשלוש מקרים אנו המקרה הראשון שמ מינו אז למכונה גם אם הוא לא אמר כלום אז יכול להיות פר של עד רוי ועקב לכל סו מה ראינו במשנה מהו מרז מוס וכולו אומרת הגמור מה רואים במשנה ליפ של מרינן ליפקו שלקח רינן אם יש חריגה שיותר מרובה קו לכל סו והמוכר אומר אני רוצה בחזרה את הקרקע הלוקח אומר לא אני רוצה להוסיף לך כסף ולקנות את זה זה לא כופים את המ למכור פ ש שורג כי זה ר וקב לכל ומה קורם זה מכאן ח את המותר אם הוא רוצה לקנות וכמו כן ופיקח ליקח אם המ רוצה למכור לו מסביר הרשם כמו שקופי קח משום תוס שלא פסד שהוא ישאר עם כזו קרקע זה לא שיעור של שדה אז כלקח למיד הסדים זה נ זה חוס תקנות חלק אז כמו כן עושים את הקונ הלוקח לכפות את המוחה למכור לו אם הוא רוצה לקנות והמוח לא רוצה למכור לו כי הלוקח יש לו טענה אם יהיה לך כאן סדה קטנה לידי אתה תבוא אתה תדרוס שם אני אצטרך להישמר ממך ומוך לא כל כך ניזוק כי מוקה יכול להנות מכזה שדה קטן אז זה זה חוסר אז מה רואים כאן בברייס שכופין גם את לקח ם המח רוצה הוא יקנה זאת וגם את המוך מלקח רוצה לקנות לא כמו שראינו במשנה אומרת הגמורה לאלום כמו שראינו במשנה ליפס של מוכר אומרים פסק של לקח לא אומרים לעולם לא קופים את המוכר למכור בעל כורחו את המותר הוא יכול להתעקש אני רוצה בחזרה את הקרקע שלי מה שכתוב כ בבריסק אין הכוונה למכור ממש בעל כורחו אלא מדובר שהוא באמת רוצה למכור את זה לקח רק אוסום גון דאבה הקרקע הזו היייתה יקיר מקורה ישס המכיר הייתה יקרה מכר אותה במחיר יקר וזו להשת עד שבאו לעשות חשבון למדוד עכשיו המחיר יותר זול והוא המוך רוצה לכפות את הלוקח שיקנה ממנו את המוסו לפי המחיר שהיה בשס המכיר עז זה אומרת הביסה דמרי אומרים למוכר היא ארי יוסלי אם אתה נותן לו את המותר בקרקע ואתה רוצה שהוא יביא לך כסף לי כזו דשת די לך אם יפו חכמים כוחך לכפו עליו את עצם המכירה אבל אתה לא יכול לכפות עליו שהוא ישלם לך לפי המחיר שהיה אז כי כל העניין הוא לקנות לפי המחיר האמיתי זה זה חוסר אבל לקנות לפי מחיר שהוא כעת לא מחיר אמיתי אז זה כוונת הברס פנס המק לפי המחיר הזול של עכשיו וקח לי כך אם המכ באמת מסכ לפי המחיר הזול של עכשיו אז קופ את לקח ליקח אבל אם המוח אומר לא שווה לי אני רוצה בחזרה קרקע אז הוא לא יכול לכפות עליק שמקור לו את זה צריך לחזיר לו קרקע מקשה גמורה מה אתה אומר באמת שהולכים לפי המחיר העכשוויות בריסה אחרת כשהוא נוסל המוכר נותן הלוקח את הקרקע נותרת נוסל מוכר לו את זה כשער שלוקח ממנו לפי המחיר שהיה בשס המחיר אז אי אפשר לפרש את הברס הקודמת כמו שפרשת אלא בהכרח שקבלת הבריה כפשוטו שגם את המוך הקופים אם הלקח רוצה דווקא לקנות ולא כמו משנתנו אמר הגמור לא אפשר להישאר פירוש שפירשנו הברס השניה מתכווננת אוסום גזו מקש אם המחיר התייקר הל קח כול תון לו לא רוצה לקנות קרקע ביוקר גם כשקניתי זר שמצאתי בזול ממילא שתי היסס משלימות זו הזו המוח יכול לכ אתה לקח לקנות ממנו את החלק הנותר אבל רק אם זה לא השתנה המחיר או אם השתנה המחיר בין יותר זול בין יותר יקר אז תמיד לטובת הלקח דהיינו אם המחיר השתנה ליוקר אז הוא לא יכול לכפות עליו אלא אם הוא מסכים למכור לו את זה לפי המחיר הזול שהיה בשס המחירים להפך אם הוזלו הקרקעות הוא יכול לכפות עליו רק לקנות לפי המחיר העכשווי אבל לפי המחיר ש בשס מקח הול יכו לכפות עליו מה ראינו במשנה שאם שיר בסוד ביסט שוקין אם יש כאן טשו קבין יותר מהבי סקור וכולו אז הל קיח מחזיר לו את הקרקע והוא לא יכול לכפות עליו שהוא יקנה ממנו את הקרקע כיוון שיש כאן שיעור של סודה אז למסה אנחנו פירשנו במשנה כמו שהרשה מפרש כמו שוד נראה שככה וכה שזה המשך שמה שראינו לפני זה במשנה שאם יש ריגה שיותר מרוי ועקב לשעור אז צריך להחזיר ועל זה ראינו שהמוח יכול לבחור אחד מהשניים או תחזיר לי קרקע או תוסיף לי כסף ותקנה מן את הקרקע על זה המשנה מסיימת שאי הפה או ביסטי או קבין שיש כאן שיעור של שדה אז הוא לא יכול לכפות עליו לקנות ממנו את הקרקע אלא הלקח מחזיר לו את הקרקע הזו אבל כא נראה שיטס רבונה שהוא מפרש אחרת את כוונת משנה אומר רב הונה מה שאמרנו שאם יש טישו קבין של קרקע שאמרו במשנה שהלקח צריך חזוז אות למוכר זה ואפילו בביקו גדולו דהיינו אם הוא מכר לו ביקה גדולה יש בזה כמה וכמה קורים ובעצם הפער של טישו קבין זה עדיין פחות או בדיוק רוי וק ל ביסו אין מכילה זאת אומרת שלפי רב הונה המשנה אומרת שני דינים נפרדים קודם כל היא אומרת שאם יש פר של רוי וקב לבי שאו אז זה עדיין נמחל האם יש יותר מזה אז הוא צריך להחזיר לו ואם יש פחות משיעור של שדה אז המוך יכול לכפו עליו תקנה את זה עמני עכשיו יש כאן עוד חידוש במשנה שבכל מקרה שהפער הוא כזה פער גדול של טישו קבין יש כאן ביסקו ועוד טישו קבין או ביסקו זה לא חידוש כי בייס קו זה יותר מרובה מחר לו אפילו חמישה קור ויש כאן פער של טישו קבין שזה הרבה פחות מרוי ועקב לכל ביסו בכל זאת כיוון שזה כזה שטר גדול שיש זה שיעור של שדה אז המוכר לא מכה לו אז לפי זה יוצא שכל מה שראינו בתחילת המשנה שעד רוי ועקב לסו המוך מוכל זה נוהג רק עד מכח של 306 סאו ורבות חמישית אז רוי והקו לכל סאו זה פחות מת קבין ברגע שזה 36 סו או יותר אז רוי ועקב לסו זה כבר טי שובין ויותר אז תמיד צריך להחזיר כך אומר רב הונה ורב נחמן אמר לא זה המשך כמו שדיברנו במשנה נוס שקנו מצו לכל קור וקור לא משנה כמה קור מחר לו גם מחר לו אל כל קור וקור שיק מצו זה עדיין רוי ועקב לכל ביסו זה נמחל רק ו ר לתש סקבי אדרה אם יש משהו יותר מרובה לכל סאו אז עכשיו אין מחילה לא ברבעי ול מה שיותר מהרבע אז בודקים אם הכל יוצא ביחד יותר מטישו קבין אז הוא לא יכול לכפו עליו תקנה את זה ממני הוא מחזיר לו את הקרקע אם זה פחות מתי שו קבין אז המיח יכול לכפו עליו תקנה ממני את הקרקע ממילה נמצא לפי רב נחמן שאם הוא מכר לו כורים שני קור ויש כאן פער של רויו הקו לכל סאו כמה זה יוצא לכל כור אמרנו 7 וחצי 7ח * 2 זה 15 קו עדיין יש כאן מחילה אפילו שיש כאן הרבה יותר מתש סקרבין כי זה מחילה רק למשל א מחר לו ביס קור אחד ויש כאן פער ש7 וחצי זה מחילה אם יש פער יותר גדול פחות מט שוק יכול לכפות עליו אם הפער זה שעה וחצי ועוד קו ומרצו ביחד טישו קווין אז הוא לא יכול לכפות עליו מחזיר לו קרקע לוכ כרב נחמן בדינה ר אומר הרשב פסק פרושק מביא כאן עוד פירוש אבל דוכה אותו בקשה הגמור ארב נחמ ראינו במשנה שאם שר בסוד בסקין אקח מחזיר לו קרקע לו דזו קורים לא כתוב ם שיר בביקורי שובין כמו שכתוב ברוך כתוב בסודה מה השמע אפילו ביקה גדולה מכר לו קורים שאז רוי והקו אמרנו זה 15 קו בכל זאת אם יש פר של ביסטי שוס קבין הוא צריך להחזיר לו קשה לי רב נחמן גמור לוים מדובר דזו קור זה עולה על הריש ואז אם הוא מחר לו קור אם יש תשוק זה כבר יותר משב וחצי זה כפ יותר מרוי וקב לכל סאו אז ה מקשה לו שוב ובגינו כתוב במשנה אם יש פער של ביס חצי קו אז הוא כבר לא יכול לכפו עליו והוא מחזיר לו את זה לב דזו לסוסים מדובר שהוא מכר לו גם שדה קטנה של שעתיים ובכל זאת לא אומרים כל שעה רוי ועקב זה מכילה יש כאן שתי רובעים זה חצי קו זה מכילה לא אומרים כך אלא אומרים אם יש כאן שיעור של גינה בס חצי קו אז כזה שיעור הוא כבר לא מוכל זה כמו רב הונה לא כמו רב נחמן אומרת הגמור לא דזו הוא מחר לו גינה של סאו ולכן ברובה יש מחילה יותר מרובה יעשה חשב אם מגיע כבר לחצי קו זה שני רבעים זה ששיעור גינה זה חוזר אז הוא ממשיך ומקשה לו מהרנו בהמשך המשנה וכדבר רב קיב ביסר אפילו שיש רק רויוה קו של גינה יש ל חשיבות של גינה וזה חוזר מהלב דזו לסו מדובר באותו אופן שלפי ח החומים שהוא מכר לו גינה בגודל ש שאו ויש כאן פער של רויוה אז לא אומרים שזה מכילה אלא אומרים שהוא צריך להחזיר לו את זה למה כי יש זה חשיבות שגינה כמו רב הונה אמרת הגמור לאוי לחצי סרו ואז מה הפער שיכול להיות חצי רובה אז בחצי רובה זה מחילה יותר מחצי רובה יעשה חשב אם זה כבר רויב השלם אז זה שיעור של גינה אז יחזיר ושוב הרשב מביא כלות פירוש והוא דוחה זאת עכשיו מה ראינו במשנה שאם יש לזה שיעור של שדה וזה פער שיותר מרובה כמו שדיברנו על וחק הרב נחמן אז המוך לא יכול לכפות את הלוקח שיקנה את זה עמנו כמו כן אם יש זה שיעור של גינה בגינה מה קורה באופן שהשתנה המצב של הקרקע בין המכירה לשעת ההחזרה מסודה לגינה מגנה לסודה בו רושה הוא מכר לו למשל סאו ויש כאן פר שיותר מרובה ואיזה פר יש יש חצי קו אז יש שיעור של גינה אבל אין עדיין טיש ס קבין אז יש כאן שיעור של גינה ולא שיעור של שדה אז אומר רבש יש לי ספק בשתי אופנים סודה הוא מחר לו שדה מחר לו שעה של שדה יש כאן פער שיותר מסע יש כם פער של חצי קו ונעשה גינו לפני שהוא החזיר לו לפני שיתחשבו זה נעשה דגינה מה מגדיר גינה אז הרש בם אומר אם יש כאן מים הנהר גדל עד כאן או שהתגלה כאן מעיין נובע אז אפשר לזרוע כאן ירקות כמו שכתוב אש קיסו ברגל חג יור גם צריכים הרבה מים אז זה נהפך ל שראוי לגינה או להפך ומחר זאת כשה גינו והתייבשה ונעשה סוד בידו לקח מים אז באופן הראשון הספק הוא הם אני הולך אחרי שס המכירה ואז שס המכירה זה הה שדה וכיוון שיש כאן פחות מתשע קבין יש כאן רק שיעור חצי קב אז המוח יכול לכפות עליו תקנה את זה ממני או שמה למה תקנו חכו שיכול לכפות עליו כ הוא נשאר עם שדה פחות מתו קבין שלא שווה ו לעבד אותה אה ברגע שהיא נהפכה לגינה וגינו יש לו כאן שיעור יש לו כאן חצי קו אז הוא לא יכול לכפו עליו לקנות זה ממנו כמו כם באופן השני ה נלך בשר שס מחירה ובשש מחירה זה הייתה גינה אז ה יכול לומר לו תיקר בחזרה חצי קו אתה לא יכול לכפות עליי שאני אקנה את זה עמך או שמה גם כאן צריך לעשות הקונה כי למעשה כעת היא נהפכה לשדה הוא מחזיר לו שדה פחות מטישו קבין אין לו מה לעשות עם זה תקו מוסיף הרש בם כל הספק שרב השי זה רק אם מה שהשתנה משס המך לשס המדידה זה רק האם הוא יכול להחזיר לו או שהוא יכול לכפות עליו תקנה את זה עמני אבל אמו נפשך אין כאן מחילה אבל אם ההבדל בין שס המחיר לשס המדידה זה אם יש כאן מחילה או לא איך זה שייך לפי רב הונה הוא מכר לו שעתיים של שדה והיה שם פער של שתי רבעים חצי קו ועכשיו זה נהפך לגינה ביד אלקה אז אם נלך אחרי שס המכר זה מחילה כי זה ה דרוב הכב לכל ביסו אם נלך אחרי השס המדידה יש כבר שיעור של גינה חצי קו הוא לא מוכל בזה אין ספק כי ודאי שהולכים בושר מיקור ה כבר הייתה מכילה והדין לא משתנה אומרת הגבור תונ שני בריסה אם אויו הסודה שהוא מכר לו סמוך לסוד היו ל כן שתי שדות ומכר שדה אחת אפילו כלשהו אם יש כאן מותר אפילו כלשהוא על 7 וחצי ק מחצו לקור מרזו קרקע הוא לא יכול לכפות עליו שיקנה ממנו את הנותר כור אומר לו למה אתה קופה אותי שאני אקנה את זה עמך אני רציתי לקנות רק בעסקו יש כאן פער של שמונה קו נניח קח את זה בחזרה מה אתה טוען לי אין לי כאן טיש הס קבין אין לי כאן שיעור שדה אבל זה הרי מתחבר לשדה שיש לך כאן יש כן שדה אחרת אז אין לך תנה אתה לא יכול לכפות עליי אומר הרש בם שיש מפרשים ונה אחרת לגמרי שאם היתה לו שדה סמוכה אפילו שיש פר פחות מרובה לס אז צריך להחזיר לו כולו מכל כיוון שיש לו שדה סמוכה אבל רשבם לא מסכים עם זה כי אם כך מה הוא הוסיף אין חוסר אין יסר מה הוא הרוויח מזה הר גם לא אמר אין חוסר אין יסר אמרנו שס תומק אין חוסר אין יסר דומק אז ודאי שהוא התכוון לומר שאפילו שיש לי כאן שדה אז עד כזה פר אני מוכל רק שהוא לא יכול לכפות עליו לקנות את זה ממנו בואר אבשה מה קורה בואר מהו שתפסיק בין השדה שהוא מחר שיש שם עכשיו חלק נותר שהוא צריך להחזיר לו או שהוא יכול לכפות ו לקנות את זה ממנו לשדה שיש לו שהוא נשאר שנשארה שלו יש בו האם זה נחשב כפסק ואז הוא יכול לכפות עליו תקנה ממני כן א מה לעשות עם זה או לא אפילו שיש בור באמצע זה מתחבר לשדה השנייה שלך או אם תמצא לאמר שבור לא מפסיק המשמים או שתפסיק זה כבר הפסק יותר גדול אם תצה למר שגם זה לא מפסיק דרך הרבי מהו שתפסיק אומר הרש בם רשוש הרבי ממש ודאי שאיין לך הפסד גדול מזה רק דרך הרבים יש כאן שביל שברוח של כמו שוסו רבים ברוחב של 16 אמו שלכים ממנו לשדות האם זה נחשב כשתי שדות נפרדות והוא יכול לכפפות עליו תקנה ממן את הפר כ אין כאן תיש הס קבין או לא אם תצלם מה שזה לא מפסיק ריר בדיק למ שתפסיק יש כאן שרשרת של תקנים זה הפסד גדול או שמה גם זה לא הפסק תקו נשאר בספק מה ראינו בסיום המשנה אם יש פער שיותר מרוי ועקב לכל ביסאו ולא י בלבד מזל אלא כל המוסו מקשה הגמור כלפי ליה כלפי איזה איזה אופן אתה מדבר הרי הסברה היא בדיוק להפך מה הכוונה אם יש פער שיותר מרובה אז מה יותר פשוט יותר פשוט לומר מה שיש יותר מרוי פ ודאי צריך להחזיר גם את רובה לא אומרים כבר מכל גם את זה צריך להחזיר אבל המשנה אומרת להפך לא י רובה בלבד מז ת אומרת הרובה זה ברור צריך להחזיר לו גם מה שיש יותר מרובה גם זה הוא צריך להחזיר לו הרי הספרה הפוכה לגמרי אומרת הגמור במתו רוב הרב נחמן הוא שנה בריסה שכך צריך לתקן את המשנה להפך לא י בלבד מרזר ולון ברגע שיש פר שיותר מרובה אז לא אומרים רובה הוא כבר מכל ורק את היותר הוא צריך חזר לו אלא הכל צריך להחזר דהיינו אם אמר לו שהוא מכל לו ביסור ופור ען חוסר ען יסר או שאמר לו סתם בזכור ופו ויש כאן פער שיש כאן יותר מרוי וק וכל ביסו אז הוא צריך לעשות חשבון על הכל ואו שהוא לוקח ממנו קרקע בחזרה או שהוא קונה ממנו כל זה בחזרה בכסף מלא מה שיש כאן יותר מבסו וכמו כן להפך אם יש כאן פחות מביקור ויש כאן חריגה כזו שיותר מרוי ועקב לכל ביו אז הוא מחזר לו את כל הכסף המוח והוא משלם לו בדיוק על מה שהוא קנב לא אומרים שרוי קב לכל בכ מחל אלא אין כאן שום מחילה עד כאן דף קד [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה