הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קד

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קד

[מוזיקה] בור 14 דף קד רשו מתחל בעזרת השם במשנה שבעמוד הקודם במשנה הקודמת למדנו אדם מוכר לחברו ביסק ופו ויש שמה נקעים או יש שמה סלים כם המשנה נראה מה קורה באופן שיש חריגה במידות במידות השדה שהוא מכר לו אז נראה כאן שתי לשונות אם הוא אמר לו בקור אוך מדו בחבל דנו צמצום בזמנם דדו עים חבלים יש כאן בדיוק בס קור אז צריך להיות בדיוק פיכס כלשהו אם יש שם פחות מביקור אפילו כלשהו אפילו מילימטר אחד פחות ינקה א צריך להחזיר לו כסף לפי החשבון שהוא שילם לו על ביזכור שלם כמה שחסר הוא יחזיר לו רשבם אומר שתי נקודות קודם כל בדף נ למדנו שאם יש טעות במידה במשקל במניין אפילו פוחס מקדי נוה אז זה מקח טוס למה כאן אומרים שהוא יחזיר לו את הכסף המקח קיים אומר הרשם שם מדובר במטאל טלים א בקרקע קמלו לרבו שכל לקח לקנות מה שימצא לפי המידה אין חוסר אין יסו גם מיך התכוון לומר לו בסקופ מחוך לפי בידת החבל אם יחסר אכן אחזיר לך כסף אם יש יותר תחזיר לי עוד נקודה אומר הרשב אפילו שלמדנו כבר כמה פעמים שאין אנו קרקוס זה דווקא לגבי מחיר אם מחר לו ביוקר אפילו יותר מטוס המק אחל אבל כאן שיש טעות במידה אז צריך להחזיר לו כסף כמו כן אויס כלשהו מודדים רואים שיש שמה יותר מבסק אפילו כלשהו יחזיר הוא צריך להחזיר למוכר מה הוא מחזיר אז נראה בהמשך המשנה מה שמיכה רוצה או את הקרקע הנותרת או הוא כופה אותו לקנות ממנו גם את החלק הזה זה הכל כש אמר לו מידה בחבל מה קורה ם אומר המוך אמ לו לקע בשס המחיר בכ וכך אבל הוא מדגיש לו אין חוסר ואין יסר גם אם יהיה קצת יותר גם א יהיה קצת פחות אומר לו בערך בעסקו והשב מדגיש שמדובר שמר לו רק את הלשון הזו אם אמר לו גם מדו בחבל וגם מן חוסר אן ר זה נראה במשנה הבא אם אמר לו רק אין חוסר אין יר ובעצם הגימור נראה שהמשנה אומרת רק מה קורה במיד בחבל ומה קורה בח מה קורה בס סם נראה בגימור אז הדין שאם יש בערך זה בס בדר אז כמה זהזה עדיין בערך אפילו פיכס רויב לס רבע קו לכל ס אווסי רו רבע קו לסאו גיוי בכל סאו יש שיש עוקבים בכל קב יש ארבע רבעים זאת אומרת 24 חלקי סאו זה הרוי והקו בעצם אם מדובר בביס קור אז זה כפול 30 כי בבי סקור יש 30 סאו זאת אומרת שאם יש פער אם יש חריגה של 7 וחצי קו זה עדיין נכלל ב ר למה התנה לא נקת את הלשון הזו ש וחצי קו לקור אומר הרשם כתן רצה לומר לנו שלה דווקא בקור הואדי במכירה מועטת למשל הוא אמר לו ביסאו אנילו אין חוסר אי יסו ויש כאן פר לכאן או לכאן של רוי ועקב הגיו עד כאן אם יש באמת רק רובה אבל יוסה מכאן אם יש כאן יותר מדדו ו יש כאן יותר מרובה קב לכל סאו יעשה חשב אז הוא יחשב את כל מה שיש כאן יותר מבכור ולא אומרים שאת הרבעי קו לכל סו זה כבר מכל לא כמו שהמשנה מסיימת אלא כל מה שיש כאן יותר בזכור יעשה חשבון הוא צריך להחזיר לו צריך להחזיר למוכה כי זה כבר פעם מדי גדול מה הוא מחזיר ל מוס ומרצו מרזו לקרקע דהיינו מעיקר הדין הוא יכול לומר לו תחזיר שיש אותר מ בזכור ולכן אם הוא דורש ממנו קרקע בחזרה הוא צריך להחזיר לו קרקע ה מצד שני יש כאן תקון הס חומים שהמוח יכול לקוף את הלוקח שיקנה ממנו את הפער הזה ולא מ אומרו מרזו למוס קונס חומים ליפס קוח של מוכה שלא יצא כאן בהפסד הוא ישאר עם קרקע כזו קטנה שאין לו מה לעשות עם זה ולכן אומרים זה ננה וזה לא חוסר תקנה ממו גם את החלק הזה לכן באמת שמשיר ב ס טובן ובגינו ביס חצי ק וכדבר בקייס רוב מרז יס הקרקע דינו הרשב מביא למדנו בפרק ראשון מה השיעור המינימלי של שדה שם מדובר לגבי שוטפים שרוצים לכפות חלוקה בסטי שו קבין מה השיעור המינימלי של גינה מקום שאפשר לזרוח חצי קו לפי רבי עקיבה רוי ועקב זה כבר נחשב כינה אז ממילא אם יש כאן כזה פער אז המוך לא יכול לקוף את הלקח תקנה ממני יש לך כאן שיעור שדה אז נמצא למסה שבבי קור אז יש לנו שלוש שיעורים אם הפר הוא עד 7 וחצי קו לקור אז זה מכילה אם הפר הוא יותר גדול מש וחצי פחות מטישו קבין אז המוחה יכול לקוף את הלקח תקנה ממני כי מה אני אעשה עם כזו שדה שהם בטיש או קבין אין אזה חשיבות של שדה לא שווה לעבוד בכזו שדה אבל אם יש פער של תשו קבים ויותר אז הלקח יחזיר לו את הקרקע המוך לא יכול לקוף אותו תקנה את זה ממני כמו חם בגינה אז אם הפער ה רובה לשאו זה מחילה כמו בסודה האם יש יותר מרובה אז אם זה פחות מחצי קו אז זה יכול לקוף אותו אם זה כ מגיע לחצי קו הוא לא יכול לקוף אותו ממילא בקור שלם לא שייך אף פעם בגינה שהוא קוף אותו כי אם יש כאן חצי קו זה עדיין פחות מרובה וכתמיד שיש אותו מרובה אז ה שע וחצי קו זה כבר שיעור של גינה אבל זה שייך למשל מכירת שעה בודדת הוא מכר לו שטח של סעו בגינה אז אם הפער הוא רק רוי ועקב אז זה מחילה אם זה יותר מרוי ופחות מחצי קב אז הוא לא מכל אבל הוא יכול לקוף אותו תקנה את זה ממני כי אין לי מה לעשות עם כזו קרקע איין לזה חשיבות של גינה אבל אם הפער הו שני רבעים דהיינו חצי קו הוא כבר לא יכול לקוף אותו לפי רבי עקיב הוא אומר שם בפרק ראשון שרוי והקו זה יש לזה כבר חשיבות של גינה אז ממילא ככל שהוא קנה גינה של סעו אז לא שייך אף פעם שיקוף אותו כי אם הפער הוא רובה אז זה מכילה אם הפער הוא יותר מרובה הוא לא יכול לקוף אותו כי יש כבר שיעור של גינה אבל זה שייך כשהוא מכר לו למשל חצי סו ואז אם הפער הוא שמינית הקו שזה רועי ועקב מסו אז מחילה אם זה יותר מזה עד רוי והקו אז הוא יכול לקוף אותו תקנה ממני את החלק הזה אם זה כבר מגיע לרוי והקו אז הוא לא יכול לקוף אותו כי יש לזה כבר חשיבות של גינה אז למעשה המשנה אומרת שיעשה חשב שאם יש יותר מכאן יותר מרוב לכל ס יעשה חשב אז זה מתייחס לאופן שיש יותר השדה יותר גדולה מבי סכור ויש כאן יותר מרוי ועקב לכל ביסאו כמו כן אם חסר אם יש כאן פחות מ בזכור והפער החריגה זה יותר מרוי ועקב לכל סאו אז המוכר צריך להחזיר כסף ללקח אבל זה לא נכלל בלשון המשנה אומר רשי כי זה לא שייך לומר לעשות חשבון לא צריך לעשות איזה חשבון חדש שיקנה את זה ממנו אלא פשוט עושים חשבון כמה הוא שילם לו וכמה הוא שילם לו לכל חלק וחלק מהשדה הוא מחזיר לו לפי הפר מסיים את המשנה כמו שהזכרנו ואם כ יש פר שיותר מרים ולא י בלבדו מחזיר אלא כל המוסו גימור נראה בעזרת השם בסיום השיעור היא מתקנת את לשון המשנה כלשון המשנה כפי שלפנינו היא מוקשת אומרת הגמור ראינו במשנה מה קורה אם הוא אמר לו בסור מידו בחבל שאסור שיהיה פער אפילו כלשהו ואם יש פער כלשהו אז צריך להחזיר כסף או באופן שיש פער שיש יותר מדי אז המוך יכול לקוף אתו לקח שיקנה את זה ממנו אם שיעור שדה מצד שני אם הוא אמר אין חוסר אין יסר אז זה יכול להיות פער שעד רוי ועקב לכל סו עד 1 חלקי 24 הי בלו מסתפקת הגמור ביס קורס טומה מה הי אומר לו אני מוכר לך בס קור לא אמר מידו בחבל וגם לא אמר אין חוסר אן יסו מסביר הרשב למדו בחבל מדמין לי דסתם מי שמתנה למכור באזכור דעתו לצמצם ולא מכיל מיד לא מוכל כלום דומה בפרו שין חוסר אין יסו ממילה ם פיכס כלשהו ינקה ואם אוסר כלשהו יחזיר או מצד שני לאין חוסר אי נס הגמור לפש מלשון המשנה תוש מה ראינו בר ב מד בחבל כלש ק י כלש זו משמע דוקא מד בחבל אסן חסר דומה יכול להיות פר שלדר ק לכל אומרת הגמ מספ ואם אומר אין חוסר אין יר אפילו פ דוק שמר מיד בחבל דומה אלו וקמש מנו משנתנו אי אפשר לדעת מה הדין באופן שלא אמר כלום ולמה המשנה לקתה את שתי הקצוות אומר הרשב זה כיוון שבמשנה הבאה נראה מה קורה אם הוא אמר את שתי הלשונות הוא אמר גם מדו בחבל וגם אין חוסר יסו שת שהמשנה בא סובר שו תפסי שחרן אז בזה המשנה אומרת קודם כל מה קורה אם הוא אמר או כך או כך אבל בעצם המשנה לא התיחסה מה קורה באופן שהוא לא אמר כלום הוא אמר סתם בסקו אומרת הגמור תושמע רינו בבריה ה אם הוא אמר אחת משלושת הלשונות או שהוא אמר לו ביסור אופני מולוך או שהוא אמר לו כביקור אופני מולוך כ משמע קרוב לביקור פחות או יותר בערך או שהוא אמר בסקופ אין חוסר לוך בכל שלושת ה אופנים האלו אפילו פיסר הגי אלמה רואים כאן הלשון הראשונה בברי מן חוסר הגמור לא פרוש מפרש אומר איז בקור שקור כג אין חר נו כוונת הברי לומר כך אם הוא אמר אחד מהשניים או שוא אמר כספו או שהוא אמר בסור אבל הוא סיים אין חוסר אין י שניהם אומרים מג אז אפשר לפש שגם זה כמו אי חוסר אומרת הגמ לא יתכן מב שם כן אנילי למה כתוב שלוש פעמים אני מלוך צריך כתוב בסור אופ אני מלוך כור אופ אין חוסר אי י אז אפילו פרכס וכולי למה כתוב שלוש פעמים זה מור לי שמדובר בשלוש מקרים מקרה הראשון שמ מינו אז למכונה גם אם הוא לא אמר כלום אז יכול להיות פר של עד רוי ועקב לכל סו מה ראינו במשנה מהו מרז מוס וכולו אומרת הגמור מה רואים במשנה ליפ של מרינן ליפק שלקח רינן אם יש חריגה שיותר מרובה קב לכל סו והמוכר אומר אני רוצה בחזרה את הקרקע הלוקח אומר לא אני רוצה להוסיף לך כסף ולקנות את זה זה לא כופים את המ למכור פ ש שורג כי זה ר ועקב לכל ומה קורם זה מכאן ח את המותר אם הוא רוצה לקנות וכמו כן קופי סקח ליקח אם המ רוצה למכור לו מסביר הרשם כמו שקופי קח משום תוס שלא פסד שהוא ישאר עם כזו קרקע זה לא שיעור של שדה אז כלקח למיד הסדים זה נן זה חוס תקנות חלק אז כמו כן עושים את הקונ הלוקח לכפות את המוחה למכור לו אם הוא רוצה לקנות והמוח לא רוצה למכור לו כי הלוקח יש לו טענה אם יהיה לך כאן סדה קטנה לידי אתה תבוא אתה תדרוס שם אני אצטרך להישמר ממך ומוך לא כל כך ניזוק כי מוקו יכול להנות מכזה שדה קטן אז זה זה חוסר אז מה רואים כאן בברייס שכופין גם את לקח עם המח רוצה הוא יקנה זאת וגם את המוח מלקח רוצה לקנות לא כמו שראינו במשנה אומרת הגמורה לאלום כמו שראינו במשנה לי פסקו של מוכר אומרים פסק של לקח לא אומרים לעולם לא קופים את המוכר למכור בעל כורחו את המותר הוא יכול להתעקש אני רוצה בחזרה את הקרקע שלי מה שכתוב כברי קופק אין הכוונה למכור ממש בעל כורחו אלא מדובר שהוא באמת רוצה למכור את זה לקח רק אוסום גון דאבה הקרקע הזו היייתה יקיר מקורה ישס המכיר הייתה יקרה מכר אותה במחיר יקר וזו להשת עד שבאו לעשות חשבון למדוד עכשיו המחיר יותר זול והוא המוך רוצה לכפות את הלוקח שיקנה ממנו את המוסו לפי המחיר שהיה בשס המחירים ז זה אומרת הביסה דמרי אומרים למוכר היא ארי יוסלי אם אתה נותן לו את המותר בקרקע ואתה רוצה שהוא יביא לך כסף לי כזו דשת די לך אם יפו חכמים כוחך לכפו עליו את עצם המכירה אבל אתה לא יכול לכפות עליו שהוא ישלם לך לפי המחיר שהיה אז כי כל העניין הוא לקנות לפי המחיר האמיתי זה זה חוסר אבל לקנות לפי מחיר שהוא כעת לא מחיר אמיתי אז זה כונת הברס וסמק לפי המחיר הזול של עכשיו וקח לי כך אם המו באמת מסכים לפי המחיר הזול של עכשיו אז קופ אתה לקח ליקח אבל אם המוח אומר לא שווה לי אני רוצה בחזרה קרקע אז הוא לא יכול לכפות עליו קח שמקור לו את זה צריך להחזיר לו קרקע מקשה גמורה מה אתה אומר באמת שהולכים לפי המחיר העכשווי ותה בריסה אחרת כשהוא נוסל המוכר נותן הלוקח את הקרקע נותרת נוסל מוכר לו את זה כשער שלוקח ממנו לפי המחיר שהיה בשס המחיר אז אי אפשר לפרש את הברס הקודמת כמו שפרשת אלא בהכרח שקבלת הבריה כפשוטו שגם את המוך הקופים אם הלקח רוצה דווקא לקנות ולא כמו משנתנו אמר הגמור לא אפשר להישאר פירוש שפירשנו הברס השניה מתכווננת אוסום גזו מקש אם המחיר התייקר הל קח כול תון לו לא רוצה לקנות קרקע ביוקר גם כשקניתי זרק שמצאתי בזול ממילא שתי היסס משלימות זו הזו המוח יכול לכ אתה לקח לקנות ממנו את החלק הנותר אבל רק אם זה לא השתנה המחיר או אם השתנה המחיר בין יותר זול בין יותר יקר אז תמיד לטובת הלקח דהיינו אם המחיר השתנה ליוקר אז הוא לא יכול לכפות עליו אלא אם הוא מסכים למכור לו את זה לפי המחיר הזול שהיה בשס המחירים להפך אם הוזלו הקרקעות הוא יכול לכפות עליו רק לקנות לפי המחיר העכשווי אבל לפי המחיר ש בשס מקח הול כו לכפות עליו מה ראינו במשנה שאם שיר בסוד בסט שוקין אם יש כאן טשו קבין יותר מהבי סקור וכולו אז הלקח מחזיר לו את הקרקע והוא לא יכול לכפות עליו שהוא יקנה ממנו את הקרקע כיוון שיש כאן שיעור של סודה אז למעסה אנחנו פירשנו במשנה כמו שהרשה מפרש כמו שו נראה שככה לוכ שזה המשך שמה שראינו לפני זה במשנה שאם יש ריגה שיותר מרוי ועקב לשעור אז צריך להחזיר ועל זה ראינו שהמוח יכול לבחור אחד מהשניים או תחזיר לי קרקע או תוסיף לי כסף ותקנה מן את הקרקע על זה המשנה מסיימת שאי הפה או ביס טישו קבין שיש כאן שיעור של שדה אז הוא לא יכול לכפות עליו לקנות ממנו את הקרקע אלא הלקח מחזיר לו את הקרקע הזו אבל כא נראה שיטס רבונה שהוא מפרש אחרת את כוונת משנה אומר רב הונה מה שאמרנו שאם יש טישו קבין של קרקע שאמרו במשנה שהלקח צריך חזוז אות למוכר זה ואפילו בביקו גדולו דהיינו אם הוא מכר לו ביקה גדולה יש בזה כמה וכמה קורים ובעצם הפער של טישו קבין זה עדיין פחות או בדיוק רוי וקה ל ביסו אין מכילה זאת אומרת שלפי רב הונה המשנה אומרת שני דינים נפרדים קודם כל היא אומרת שאם יש פר של רוי וקב לבי שאו אז זה עדיין נמחל האם יש יותר מזה אז הוא צריך להחזיר לו ואם יש פחות משיעור של שדה אז המוך יכול לכפו עליו תקנה את זה עמני עכשיו יש כאן עוד חידוש במשנה שבכל מקרה שהפער הוא כזה פער גדול של טישו קבין יש כאן ביסקו ועוד טישו קבין או ביסקו זה לא חידוש כי ביס קו זה יותר מרובה מחר לו אפילו חמישה קור ויש כאן פער של טישו קבין שזה הרבה פחות מרוי ועקב לכל ביסו בכל זאת כיוון שזה כזה שטר גדול שיש זה שיעור של שדה אז המוכר לא מכה לו אז לפי זה יוצא שכל מה שראינו בתחילת המשנה שעד רוי ועקב לסו המוך מוכל זה נוהג רק עד מקח של 306 סאו ורבות חמישית אז רוי והקו לכל סאו זה פחות מת קבין ברגע שזה 36 סו או יותר אז רוי ועקב לסו זה כבר טי שובין ויותר אז תמיד צריך להחזיר כך אומר רב הונה ורב נחמן אמר לא זה המשך כמו שדיברנו במשנה נו שקנו מצו לכל קור וקור לא משנה כמה קור מחר לו גם מחר לו אל כל קור וקור שקצו זה עדיין רוי ועקב לכל ביסו זה נמחל רק ו ר לתש סקבי אדרה אם יש משהו יותר מרובה לכל סאו אז עכשיו אין מחילה לא ברבעי ול מה שיותר מהרבע אז בודקים אם הכל יוצא ביחד יותר מטישו קבין אז הוא לא יכול לכפו עליו תקנה את זה ממני הוא מחזיר לו את הקרקע אם זה פחות מתי שו קבין אז המיח יכול לכפו עליו תקנה ממני את הקרקע ממילא נמצא לפי רב נחמן שאם הוא מכר לו כורים שני קור ויש כאן פער של רויו הקו לכל סאו כמה זה יוצא לכל קור אמרנו 7 וחצ 7ח * 2 זה 15 קו עדיין יש כאן מחילה אפילו שיש כאן הרבה יותר מתש סקרבין כי זה מחילה רק למשל מחר לוביס קור אחד ויש כאן פער ש7 וחצי זה מחילה אם יש פער יותר גדול פחות מט שוק יכול לכפות עליו אם הפער זה שע וחצי ועוד קו ומרצו ביחד טישו קווין אז הוא לא יכול לכפות עליו מחזיר לו קרקע ו רב נחמן בדה כ אומר הרשב פסק פרוש מביא כ עוד פירוש אבל דוכה אותו בקשה הגמור נחמ רינו במשנה שאם שר בסוד בסקב אקח מחזיר לו קרק ו דז קורים לא כתוב ם שיר בביקורי שובין כמו שכתוב ברש בלוך כתוב בסודה מה השמע אפילו ביקה גדולה ה מכר לו קורים שאז רוי והקו אמרנו זה 15 קו בכל זאת אם יש ר של ביסוס קבין הוא צריך להחזיר לו קשה ליב חמן גמור מדובר זקור זה עולה על הריש ואז אם הוא מחר לו קור אם יש וקב זה יותר מש וחצי זה כפ יותר מרוי וקב לכל סעו אז מקשה לו שוב ובגינו כתוב במשנה אם יש פער של ביס חצי קו אז הוא כבר לא יכול לכפו עליו והוא מחזיר לו את זה ל זוסים מדובר שה ר לו גם שדה קטנה של שעתיים ובכל זאת לא אומרים כל שעה רוי ועקב זה מחילה יש כאן שתי רובעים זה חצי קו זה מכילה לא אומרים כך אלא אומרים אם יש כאן שיעור של גינה בס חצי קו אז כזה שיעור הוא כבר לא מוכל זה כמו רב הונה לא כמו רב נחמן אומרת הגמור לא דזו ליסאו הוא מחר לו גינה של שאו ולכן ברובה יש מחילה יותר מרובה יעשה חשב אם מגיע כבר לחצי קו זה שני רבעים אה זה שהשאירו גינה זה חוזר אז הוא ממשיך ומקשה לו מהרנו בהמשך המשנה וכדבר רב קיבה ביסר אפילו שיש רק רויוה קו של גינה יש ל חשיבות של גינה וזה חוזר מהלב דזו לסו מדובר באותו אופן שלפי ח החומים שהוא מכר לו גינה בגודל ש שאו ויש כאן פער של רויוה אז לא אומרים שזה מכילה אלא אומרים שהוא צריך להחזיר לו את זה למה כי יש זה חשיבות שגינה כמו רב הונה אמרת הגמור לוי דזו לחצי סרו ואז מה הפער שיכול להיות חצי רובה אז בחצי רובה זה מחילה יותר מחצי רובה יעשה חש אם זה כבר רויוה שלם אז זה שיעור של גינה אז יחזיר ושוב הרשב מביא כלות פירוש והוא דוחה זאת עכשיו מה ראינו במשנה שאם יש לזה שיעור של שדה וזה פער שיותר מרובה כמו שדיברנו על וחק הרב נחמן אז המוך לא יכול לכפות את הלוקח שיקנה את זה עמנו כמו כן אם יש זה שיעור של גינה בגינה מה קורה באופן שהשתנה המצב של הקרקע בין המכירה לשעת ההחזרה מסודה לגינה מגינה לסודה בוארשה הוא מכר לו למשל סאו ויש כאן פר שיותר מרובה ואיזה פר יש יש חצי קו אז יש שיעור של גינה אבל אין עדיין טש ס קבין אז יש כאן שיעור של גינה ולא של שדה אז אומר רבש יש לי ספק בשתי אופנים סודה הוא מכר לו שדה מכר לו שעה של שדה יש כאן פער שיותר מס יש כם פער של חצי קו ונעשה גינו לפני שההוא החזיר לו לפני שתחשב זה נעשה דגינה מה מגדיר גינה אז הרש בם אומר אם יש כאן מים הנהר גדל עד כאן או שהתגלה כאן מעיין נובע אז אפשר לזרוע כאן ירקות כמו שכתוב אקיס ברג חג יור גם צריכים הרבה מים אז זה נהפך מקום שראוי לגינה או להפך ומחר זאת כשה גינו והתייבשה ונעשה סוד בידו לקח מים אז באופן הראשון הספק הוא הם אני הולך אחרי שס המכירה ואז שס המכירה זה השדה וכיוון שיש כאן פחות מתשע סקרבין יש כאן רק שיעור חצי קב אז המוחה יכול לכפות עליו תקנה את זה ממני או שמה למה תקנו חכו שיכול לכפות עליו כ הוא נשאר עם שדה פחות מתוק בן שלוש שוה לו לעבד אותה אה ברגע שהיא נהפכה לגינה וגינו יש לו כאן שיעור יש לו כאן חצי קו אז הוא לא יכול לכפו עליו לקנות זה ממנו כמוכם באופן השני הם נלך בשר שס מחירה ובשש מחירה זה הייתה גינה אז ה יכול לומר לו תיקר בחזרה חסי קו אתה לא יכול לכפות עליי שאני אקנה את זה עמך או שמה גם כאן צריך לעשות הקונה כי למעשה כעת היא נהפכה לשדה הוא מחזיר לו שדה פחות מטישו קבין אין לו מה לעשות עם זה תקו מוסיף הרשב כל הספק שרב השי זה רק אם מה שהשתנה משס המך לשס המדידה זה רק האם הוא יכול להחזיר לו או שהוא יכול לכפות עליו תקנה את זה עמני אבל אמו נפשך אין כאן מחילה אבל אם ההבדל בין שס המחיר לשס המדידה זה אם יש כאן מחילה או לא איך זה שייך לפי רב הונה הוא מכר לו שעתיים של שדה והיה שם פער של שתי רבעים חצי קו ועכשיו זה נהפך לגינה ביד אז אם נלך אחרי שס המכר זה מחילה כי זה ה דרויה הכב לכל ביסו אם נלך אחרי השס המדידה יש כבר שיעור של גינה חצי קו הוא לא מוכל בזה אין ספק כי ודאי שהולכים בושר מיקור ה כבר הייתה מכילה והדין לא משתנה אומרת הגבור תונ שני בריסה אם אויו הסודה שהוא מכר לו סמוך לודו ה כאן שתי שדות ווא מחר שדה אחת אפילו כלשהו אם יש כאן מותר אפילו כלשהוא על 7 וחצי קמצ לקור מרזו לקרקע הוא לא יכול לכפות עליו שיקנה ממנו את הנותר הוא אומר לו למה אתה קופה אותי שאני אקנה את זה עמך אני רציתי לקנות רק ביזכור יש כאן פער של שמונה קו נניח קח את זה בחזרה מה אתה טוען לי אין לי כאן טיש הס קבין אין לי כאן שיעור שדה אבל זה הרי מתחבר לשדה שיש לך כאן יש כן שדה אחרת אז אין לך תנה אתה לא יכול לכפות עליי אומר הרשב שיש מפרשים הכוונה אחרת לגמרי שאם היתה לו שדה סמוכה אפילו שיש פר פחות מרובה לסו אז צריך להחזיר לו כולו מכל כיוון שיש לו שדה סמוכה אבל רשבם לא מסכים עם זה כי אם כך מה הוסיף אין חוסר אין יסר מה הוא הרוויח מזה הרי גם הוא לאמר אין חוסר אין יסר אמרנו שס תומק אין חוסר אין יסר דומק אז ודאי שהוא התכוון לומר שאפילו שיש לי כאן שדה אז עד כזה פר אני מוכל רק שהוא לא יכול לכפות עליו לקנות את זה ממנו בואר אבשה מה קורה בואר מהו שתפסיק בין השדה שהוא מחר שיש שם עכשיו חלק נותר שהוא צריך להחזיר לו או שהוא יכול לכפות לקנות את זה ממנו לשדה שיש לו שהוא נשאר שנשארה שלו יש בור האם זה נחשב כ הפסק ואז הוא יכול לכפות עליו תקנה ממני כן לי מה לעשות עם זה או לא אפילו שיש בור באמצע זה מתחבר לשדה השנייה שלך או אם תמצא לאמר שבור לא מפסיק המשמים או שתפסיק זה כבר הפסק יותר גדול אם תצ למר שגם זה לא מפסיק דרך הרבי מהו שתפסיק אומר הרשב רשוש הרבי ממש ודאי שאין לך הפסד גדול מזה רק דרך הרבים יש כאן שביל שברוב של כמו שוס רבים ברוחב של 16 אמו שלכים ממנו לשדות האם זה נחשב כשתי שדות נפרדות והוא יכול לכפות עליו תקנה ממ את הפר כ אין כאן תיס קבין או לא אם תצלם מהזה לא מפסיק ריר בדיק למ שתפסיק יש כאן שרשרת של תקנים זה הפסג ול או שמה גם זה לא הפסק תקו נשאר בספק מה ראינו בסיום המשנה אם יש פער שיותר מרוי ועקב לכל ביסאו ולא י בלבד מזל אלא כל המוסו מקשה הגמור כלפי ליה כלפי איזה איזה אופן אתה מדבר הרי הסברה היא בדיוק להפך מה הכוונה אם יש פער שיותר מרובה אז מה יותר פשוט יותר פשוט לומר מה שיש יותר מרוי פ ודאי צריך להחזיר גם את הרובה לא אומרים כבר מכל גם את זה צריך להחזיר אבל המשנה אומרת להפך לא ישה רויב בלבד מז ת אומרת הרובה זה ברור צריך להחזיר לו גם מה שיש יותר מרובה גם זה הוא צריך להחזיר לו הרי הספרה הפוכה לגמרי אומרת הגמור במתו רובם הרב נחמן הוא שנה בריסה שכך צריך לתקן את המשנה להפך לא ימ בלבד מרז כרבן כולו ברגע שיש פר שיותר מרובה אז לא אומרים רויה הוא כבר מכל ורק את היותר הוא צריך להחזר לו אלא הכל צריך להחזר דהיינו אם אמר לו שהוא מכר לו ביסק ופור ען חוסר ען יסר או שאמר לו סתם בסקו ופו ויש כאן פער שיש כאן יותר מרוי וק וכל ביסו אז הוא צריך לעשות חשבון על הכל ואו שהוא לוקח ממנו קרקע בחזרה או שהוא קונה ממנו כל זה בחזרה בכסף מלא מה שיש כאן יותר מבכור וכמו כן להפך אם יש כאן פחות מבי סקור ויש כאן חריגה כזו שיותר מרו ועקב לכל ביו אז הוא מחזיר לו את כל הכסף המחר והוא משלם לו בדיוק על מה שהוא קנב לא אומרים שרוי עקב לכל בס כבר מחל אלא אין כאן שום מחילה עד כאן דף קד [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: