הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קד
דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קד
[מוזיקה] במבטרה דף קד מתחילים בעזרת השם דף קג עמוד ב במשנה אחת השאלות הראשונות ששואלים כשבאים לקנות קרקע מה הגודל של הקרקע היום במידות של זמנינו כמה מטר רבוע וידוע נאמר 100 מטר 120 מטר יש את ה גודל שמפרסמים זה הגודל של הקרקע אם מדברים על שדות מדברים על דונמים בדרך כלל אחרי הקנייה של הקרקע אף אחד לא הולך עם קני למדוד אם באמת הדירה שהוא קיבל או השדה שהוא קיבל היא לפי המידות שאמרו אבל נאמר שבן אדם כן מדד והוא גילה שהגודל של הקרקע שונה ממה שאמרו קצת יותר קצת פחות אז זה ברור שאם המוכר אמר ב מידות של זמנם זה היה שטח של בית קור שאפשר לזרוע בו קור של זרעים עפר זה מקום שראוי לזריעה כזה גודל אני מוכר לך אבל הוא הוסיף מידה בחבל היינו מדוד בצורה מדוייקת הרגילות היייתה למדות קרקעות על ידי חבל מדידה אז בזה אין שאלה ודאי אם מדדו את את הקרקע אחר כך והתברר שהיא קטנה מבית קור אפילו אם הוא פחת כלשהו המוכר ינקה מהמחיר והמקל קיים ואם הותיר כלשהו אם זה קצת יותר גדול מבית קור הקונה יחזיר את החלק בקרקע שנוסף על בית קור כיוון שהוא אמר מפורש מידה בחבל שזה יה מדויק אבל אם הוא לא אמר את זה אז זה כמו שהוא אמר בערך בקור בערך אין חסר אין יתר אז השאלה היא כמה זה עדיין בגבולות של ה בערך אני מוכר לך בערך בית קור בסוף זה חצי בית קור או בסוף זה שתי בית קור ודאי שלא זה הכוונה של ה בערך אז מגדירה המשנה אם הוא פיחת או הוסיף 1 חלקי 24 אז זה בסדר אפילו פיחת רוב הקו לשיעה שבשעה יש שישה קב קבים ובכל קב יש ארבע רבעים אז שש פעמים ארבע או ארבע פעמים שש זה 24 אחל חלקי 24 או טיר 1 חלקי 24 רובע עקו לשעה אז המקח קיים הגיו זה נקרא אין חסר אין יתר זה נקרא בערך וזה מכירה קיימת אבל אם הוא הותיר או פיח יותר מכאן יותר מרבע קו לסיעה אז אתה לא יכול לומר למוכר תשמע אני רוצה לתת לך את הקרקע שגדולה יותר מבית סעה כי מדובר פה על פיסת קרקע קטנה מה יש למוכר לעשות עם הקרקע הזאת לכן כופין את הקונה שהוא פשוט יוסיף כסף קיבלת קרקע גדולה יותר מבית קור בשיעור שזה כבר יותר מרוב הקו לסר אז תשלם על זה תוסיף תשלום יעשה חשבון מה הוא מחזיר לו מהות קונה צריך לשלם תוספת ממהות גם על פיסת קרקע הנוספת ואם המוכר מסכים אם הוא רוצה ודאי שמחזיר לו קרקע הוא יכול לקבל את הפיסה קרקע הקטנה הזאת אבל בדרך כלל המוכר לא רוצה וקופי את הקונה פשוט לשלם את התוספת ולמה אמרו שהקונה מחזיר לו מאות ליפות כוחו של המוכר אם הוא לא רוצה בחזרה קרקע כי אין לו מה לעשות עם קרקע כזאת קטנה אז הוא יכול לקפוץ את הקונה תשלם לי תוסיף תשלום על התוספת קרקע כל זה דווקא בקרקע כזאת קטנה של רבע קו אבל אם שייר בשדה מקום מספיק גדול בית תשעה קבין שזה השדה הקטנה ביותר או בגינה שיש שמה איזשהו מקור מים שאפילו בבית חצי קו זה מקום ראוי לזריעה וכדברי רבי עקיבא בגינה אפילו בית רוב הקו זה גינה מספיק גדולה אז לא כופים את הקונה להשאיר אצלו את הקרקע ולשלם עליה אלא הקונה מחזיר למוכר את הקרקע אם הוא רוצה ברגע שה הפרש בין מה שהמוכר אמר שהגודל של הקרקע שלו לבין מה שהיא באמת הוא גדול יותר מרוב הקו לשעה אז אפילו אם הוא אמר בערך אין חסר ואין יתר אז מחזירים אם לא את הקרקע אז מחזירים כסף השאלה היא כמה מחזירים אומרת המשנה לא רק את המותר נגיד זה היה קצת יותר מ רוב קו לסיעה אתה לא מחזיר רק קצת יותר אלא גם את הרובע הקו שאם זה היה עד רובע הקו היינו אומרים שזה כבר מחול אבל ברגע שזה כבר יותר אז זה מחזיר גם את הרובע המשנה כותבת את זה בצורה של ולא את הרובע בלבד הוא מחזיר אלא את כל המותר אבל הגמרא אומרת שצריך לומר נוסח הפוך לא רק את מה שיותר מרובע הוא מחזיר אלא גם את הרובע כש הותיר יותר מרבע כו לשעה אז הוא לא מחזיר רק את המותר שהוא הותיר שלא קדין אלא גם את הרבע בעצמו שאם הוא היה מותיר רק את זה אז היה זכות להוסיף את זה בכל שיעה ברגע שהוא הוסיף יותר הוא כבר מחזיר את הכל אמרנו שיש הבדל בין אם המוכר אומר אני מוחר לך קרקע בית סיעה מדויק מידה בחבל או שהוא אומר אין חסר אין י בערך במשנה כבר הסברנו את מסקנת הגמרא שגם אם הוא לא אומר לו בערך אלא הוא סתם אמר לו בית קור עפר והוא לא הוסיף מידה בחבל אז זה גם נקרא כמו שהוא אמר לו אין חסר אין יתר אבל בהתחלה הגמרא מסתפקת בזה היא בעיה להו אם הוא אומר לו בית קור אני מוכר לך הוא לא אומר לו מידה בחבל והוא לא אומר לו אין חסר אין יתר אלא סתמה מהי ומסקנת הגמרא שזה נחשב כמו שהוא אמר לו אין חסר אין יתר בערך ואם הותיר קצת או החסיר קצת אז זה מכול התחלה מנסה הגמרא להביא ראיה מהמשנה לכאן ולכאן תשמע התחלה המשנה אומרת שאם אדם אומר לחברו בית קור עפר אני מוכר לך מידה בחבל מדויק רק אז אפילו אם זה פחות כלשהוא ינקה או יתר כל שהוא יחזיר תדייק דווקא כ הוא אמר מפורש מדויק הסתם הוא לא פירש כלום אז זה נקרא כמו הין חסר ואין יתר דמי לזה זה דומה דוכה הגמרא אם ככה הם הספה בוא נראה איך אתה מדייק מהמשך המשנה תדייק הפוך שדווקא אם הוא אמר לו בערך אין חסר אין יתר רק אז אפילו אם פיחת רוב הלסה או אותי רוב הלסה הגיו אבל אם סתם הוא לא פירש כלום זה כמו שהוא אמר מדויק מידה בחבל דמי אז אם תדייק מהתחלה שדווקא כשהוא אמר מפורש מדויק אז תגיד שסתם זה כמו פחות או יותר ואם תדייק מאחר מהמשך שדווקא כשהוא אמר לו פחות או יותר מפורש דייק ש בסתם זה כמו שוא אמר לו מדויק אז אין מכאן אפשרות לדייק לא לכאן ולא לכאן כי הדיוקים סותרים אלא מהא מהמשנה שלנו לק למשמע מנה אי אפשר לדייק לא לכאן ולא לכאן לכן מביאה הגמרא ראייה מברייתא תשמ עשם כתוב מפורש אם אדם אומר לחברו בית קור עפר אני מוכר לך או כבית כור עפר אני מוכר לך או שהוא אומר לו בית קור עפר בערך אין חסר אין יתר אני מוכר לך אפילו פיח רוב העקב לשעה או תיר רוב העקב לשעה המקח קיים הגיעו והברית משווה את הלשון הראשון שהוא אמר לו בסתם בית קור עפר ללשון השני והשלישי כבית קור או אין חסר אין יתר שהוא מפורש אומר שהוא לא מקפיד על מידה מדוייקת על מה רואים מדברי הבריתה סתמה נמי גם אם הוא אמר בית קור סתם והוא לא אמר בערך זה הכוונה בערך כי אין חסר אין יתר דמי ואם תרצה לדחות ולומר שהברית כולה מדברת על מקרה אחד והתם פשוט מקרה אחד מפרש את המקרה שלפניו פירוש שיקה מפרש איזה הו מה הכוונה שאדם מוכר לחברו בית קור שהיא כאילו אמר לו כבת קור הוא לא מקפיד שיהיה פה קצת פחות או קצת יותר כגון ד אמר לי מפורש אין חסר אין יתר פחות או יותר לא ייתכן לבאר בצורה הזאת מתקיף לרו שי אם כן אם זה הכוונה של הברייתא למה צריך לומר עוד פעם אני מוכר לך אני מוכר לך למה לי זה מיותר ה מספיק שיאמר בית כור עפר מתי זה כבית כור עפר כשהוא אומר לו בית כור עפר אין חסר אין יתר אני מוכר לך למה צריך כל פעם להגיד אני מוכר לך אני מוכר לך אלא לאו בכי לא נדייק שמה מינה כמו שדייק שיש כאן שלוש ללשונות שבכל אחד מהמהם זה הכוונה בערך ואחד מהם זה סתמה נמי זה גם כן בערך כן חסר אין יתר דמי שמ מינה שגם בסתם כשאדם אומר לחברו בית קור פר אני מוכר לך אז אם קצת יותר או קצת פחות עד רובע קו לשעה אז יש כאן מחילה אבל אם זה יותר מרבע קו לשעה אז הקונה חייב לשלם על התוספת הזאת ומה הוא מחזיר לו מאות וכולי כדי לאפות את כוחו של המוכר שלא יקבל איזה קרקה קטנה שאיין לו מה לעשות בה שואלת הג רה רק ליפות כוחו של מוכר אמרינן ליפות כוחו של הלוקח לא אמרינן לא אומרים ואם המוכר ירצה לקבל את הקרקע אז לא נאמר שהקונה יכול לקפות עליו שישאיר לו את הקרקע והוא רוצה לשלם אלא אנחנו אומרים שתמיד הולכים רק לטובת המוכר ואם הוא רוצה את הקרקע משאירים לו אותה ואם הוא רוצה להשאיר את הקרקע אצל הקונה הקונה צריך לשלם והרי שנינו ברייתא תניה אדם אמר לחברו ב קור עפר אני מוכר לך בערך אין חסר אין יתר והו פיח כמו שיעור של רובע הקו לשעה וכיוון ש30 שעה זה קור אז אם אתה מחשב פעמים רבע קו זה יוצא שבעת קבין ומחצה זה יוצא 28 רבעים זה יוצא שב 7 לחלק ל 4ב זה 28 ועוד שני רבעים זה עוד חצי סך הכל 30 רבעים של קו ל30 שעה שזה קור אז אם הוא פיחת את השיעור הזה או תיר שבעת קבין ומחצה לקור אז עד השיעור הזה אמרנו הגיעו כי זה כמו רבע קו לשעה אבל אם זה יותר מכאן אומרת הבריתה קופין את המוכר למכור את הנותר על בית קור אם הקונה רוצה לקנות אותו כדי שהמוכר לא ידרוך לו בתוך הקרקע וקופים את הקונה את הלוקח ליקח את הנותר על בית קור כשהמוכר רוצה למכור אותו כי אין לו מה לעשות עם קרקע כזאת קטנה אז עכשיו את ההלכה השנייה כבר ראינו שאם המוכר מתעקש להשאיר את פיסת קרקע הנוספת אצל הקונה אומר אין לי מה לעשות עם קרקע כזאת קטנה קופים את הקונה לשלם תוספת תשלום ליפות כוחו של ה מוכר אבל כאן בבריטה המקרה הראשון ראינו שאם הקונה מתעקש שהוא לא מוכן לתת את הקרקע למוכר אפילו אם המוכר רוצה הקונה טוען אני לא רוצה שתעבור לי בתוך הקרקע אתה מקלקל לי את השדה אז קופים את המוכר לקבל תשלום ולא לקבל את פיסת קרקה רואים שגם מייפים כוחו של הקונה דוכה הגמרא באמת מייפים רק את כוחו של המוכר ואם הוא לא רוצה למכור את התוספת קרקע אז מחזירים לו את התוספת הזאת והתם שם בבריתה מה הסיבה שכופים את המוכר כגון דאבו יקירה מעיקרה בהתחלה המחיר של הקרקע היה יקר ועכשיו המחיר הוא זל אשטה דאמרינן לי אומרים לו למוכר הי הריה תלי אם אתה רוצה להשאיר אצלו את הקרקע ולקבל כסף הבלי כ זולת דהשתא מקבל כמו המחיר הזול של עכשיו ולא כמו המחיר היקר שהיה אז ואז במקרה הזה באמת קופים אותו שואלת הגמרא והתניה הרי למדנו בברייתא כשהמוכר נותן לה קונה את הקרקע הנותרת על בית קור נותן לו קשר שלקח ממנו משמע שאפילו אם המחיר ירד הקונה צריך לשלם כמו המחיר היקר שהיה בזמן המכירה רצת הגמרא הטם שמה מדובר במקרה הפוך כגון דהבה זולה מעיקרה בהתחלה המחיר היה זול ויקרה להשת כעת המחיר התייקר ואז הקונה משלם כמו המחיר שהיה בזמן שהוא קנה כמו המחיר הזול ראינו במשנה אדם בא למוכר לקנות ממנו קרקע בגודל ביצעה והוא אמר לו אין חסר אין יתר בערך ובסוף הוא קיבל קרקע שיותר גדולה מביצה עד רבע קו יש מחילה מרבע קו עד תשעה קבין בשדה אין מחילה אבל הקרקע נשארת אצל הקונה הוא רק צריך לשלם את ה פרש מתשעה קבין הוא מחזיר את הקרקע למוכר זה בבית סעה אבל אם זה שדה שיותר גדולה מביצה יכול להיות ש 1 חלקי 24 שזה היחס של רבע קו לשעה יגיע לשיעור של תשעה קבין בשדה כולה האם אנחנו אומרים שהקונה הרוויח תשעה קבן ויש כאן מחילה כי זה יחס של כמו רבע קו לשיעה רק שזה שדה יותר גדולה אז 1 חלקי 24 יכול לצאת אפילו תשעה קבים ויש מחילה או שנגיד תראה ברגע שזה כבר קרקע בגודל תשעה קבין עלה אין מחילה ו מחזירים את הקרקע למוכר יש בזה ויכוח אמר רבונה מה שאמרנו שיש מחילה זה פעם אחת אבל ברגע שזה כבר מגיע לגודל של בקעה גדולה אז אם יש כאן שהוא שיהר תשעה קבין אפילו אם זה יוצא 1 חלקי 24 מהשדה אז כיוון שאמרו תשעה קבין ה מוכר מקבל בחזרה אז אפילו בביקה גדולה שזה יוצא בסוף א חלקי 24 מהבקעה אין כאן מחילה אלא המוכר מקבל את זה בחזרה ורב נחמן אמר שאיין הגבלה מה שמענו 1 חלקי 24 בשדה שזה רבע קו לשעה יש מחילה זה אפילו בביקה גדולה ולכן נותן שבעת קבין ומחצה לכל קור וקור אם יש לך 30 סעה שזה הכוונה קור אז כמה זה רבע קו כל ארבע רבעים זה קו אם יש לך 28 רבעים אז כמה זה ארב כמה זה 20 28 לחלק ל 4 זה יוצא שבע ועוד שתי רבעים זה חצי אז 7 וחצי זה בעצם יצא 28 2 זה יוצא 30 30 סיעה זה קור אז כמה היחס של רבע קו לשעה כמה זה כשזה מגיע ל30 שיעה לקור זה יוצא שבעה חצה קו לכל קור וקור אנחנו אומרים שברגע שזה מגיע למצב שיש פה אפילו תשעה קבין אפילו יותר ם היחס הוא שזה אחד חלק אחד מ-24 חלקים עד הסכום הזה אפילו בשדה ענקיית שבעצם השיעור כאן הוא שיעור גדול הקרקע שמשייה שהיא 1-24 היא קרקע ענקית שאפילו ר מתשעה קבין בכל זאת לפי דעת רב נחמן יש פה מחילה והקונה זוכה בקרקע הזאת ורק אם איקה יש מילתא יתירה יש קצת יותר משיעור של חלק אחד מ-24 חלקים שזה יחס של רבע קו לסיעה אם יש קצת יותר רק אז אם השיעור מגיע לכלל תשעה קבין וזה לא חלק אחד מ-24 חלקים הדרה אז באמת מחזירים את זה למוכר אבל אומר רב נחמן ברור העיקר זה החלק אחד מ-24 חלקים שזה אנחנו אומרים שזה מחילה אפילו אם זה מגיע לתשעה קבים רק אם זה קצת פחות מתשעה קבים יוצא שתשעה קבים זה קצת יותר מחלק אחד מ24 חלקים שזה כבר לא מחילה אז המוכר מקבל בחזרה את הקרקע הזאת זאת אומרת נמצא שיש ויכוח כשאני אומר שאם יש פה פחות מחלק אחד ל-24 חלקים יש מחילה האם זה מוגבל עד שהקרקע מגיעה לגודל תשעה קבין או שאין פה שום הגבלה לפי רב הונה זה מוגבל אנחנו אומרים שיש מחילה שהקרקע היא ביחס של חלק אחד ל-24 חלקים רק עד שהקרקע מגיעה לגודל של תשעה קבין אם יש פה תשעה קבין קרקע וביחס לבקעה כולה זה פחות מאחד ל24 אף על פי כן המוכר מקבל את זה בחזרה כי המושג של תשעה קבין שזה שדה בפני עצמה יותר חזק וויטור של חלק אחד מ24 חלקים לפי דעתו לפי דעת רב נחמן הפוך הדבר החזק פה זה שעד חלק אחד מ-24 חלקים יש מחילה אפילו אם זה מגיע לגודל של תשעה קבים שדה יש מחילה מקשה הגמרא איתי וירבה לרב נחמן איך אתה אומר שיש מחילה בלי הגבלה אם זה גודל של שדה שאם יש פה בעצם אחד ל-24 הרי במשנה כתוב שאם שייר בשדה בית תישע קבין מחזיר לו את הקרקע למוכר לאו וכי לא מדובר פה אפילו דזבין לישני קור קורים שאם כן יש פה 60 סעה ו ברגע שיש לך פה 60 שסייעה אמרנו שלכל 30 שסייעה אז אחד ל-24 זה 7 ח ככה עשינו חשבון אז אם זה שני קור ש שעה זה יוצא 15 קו אז זה הרבה יותר מתשעה קבים בכל זאת אנחנו אומרים שכשיש כאן שדה תשה כבין מחזירים את זה למוכר כה הגמרא לא לא מדובר פה שהוא מכר שני עיקור אלא מדובר דדבין לעיקור אחד מכר לו לכן יש אפרש של תשה קבין מחזיר את הקרקע אבל אם הוא מחר שדה ענקית שתשעה קבין יוצא אחד מ-24 הוא באמת אל שואלת הגמרא במשנה כתוב שמשאיר בשדה בית תשעה קבין זה נאמר בשדה ובגינה אפילו בית חצי קו זה כבר גינה חשובה ומחזיר למוכר לאו וכי לא מדובר דזבין סאתיים שמכל לו שתי סעין ו נמצא אם כן שבית חצי קו זה כמות של פחות מאחד ל-24 ובכל זאת מחזירים את זה למוכר כ הגמרא לא מדובר פה שהוא מכר רק סעה אחת זוין לי סעה ולכן כשיש הפרש של חצי קו מחזיר את הקרקע שואלת הגמרא מהמשך המשנה כדברי רבי עקיבא גינה בגודל בית רובה מחזירים למוכר מה היא באיזה מקרה מדובר כאן לו וכי לא מדברים פה גם דזבין ליסאה שמחר רק סעה אחת ורבע קו לשעה אמרנו שזה שיעור של מחילה בכל זאת אתה רואה שאין פה מחילה ומחזירים את זה למוכר אז אם כן ביחס של תשעה קבין גם כן נגיד שאפילו אם זה יחס של רבע לסע דינו חלק אחד מ-24 חלקים נחזיר למוכר כ הגמרא לא דברי רבי עקיבא צריך לומר שמדובר זהבי למשל חצי שעה שרבע קו לחצי שעה זה לא חלק אחד מ-24 חלקים לכן אין כאן מחילה וזה נחשב נחשב גינה מספיק גדולה אז מחזירים את זה למוכר אמרנו שיש הבדל בין שדה לבין גינה ובאמת ההבדל הוא ששדה אין שמה מים נובעים ובגינה יש ולכן אפילו מקום קטן יותר הוא חשוב ומחזירים אותו למוכר ב רבשי אדם שמחר על חברו שדה והוא השאיר יותר מרבע קו לשעה אבל פחות מתשעה קבין שמרנו שצריך להחזיר את ההפרש בכסף ואחר כך ביד הקונה נעשה גינה לפני שהוא שילם לו את הכסף ואמרנו שבגינה מעל חצי קו מחזיר את הקרקע למוכר או מקרה הפוך אדם מכר לחברו גינה והוא השאיר יותר מחצי קו ושומרים שמחזירים את הקרקע כי חצי קו זה בגינה זה דבר חשוב ומחזירים את הקרקע למוכר ואחר כך בידי הקונה נעשה את שדה שמקור המים התייבש וזה היה לפני שהוא שלם לו את הכסף וברגע שהשדה היא גודל כזה שהוא מכר לו בחצי קו יותר אז לא צריך להחזיר את הקרקע עד שהה תשעה קבין מי האם הולכים לפי שעת המכירה או לפי שעה שהחזירו את ההפרש תקו השאלה תישאר לעמוד בספק דיברנו על שלושה הפרשים עד חלק אחד מ-24 חלקים יש פה מחילה מחלק אחד מ-24 חלקים עד תשעה קור צריך להחזיר כסף והקרקע נשארת אצל הקונה ומתישה קבין זה כבר שדה גדולה וחשובה והקונה יכול להחזיר את זה למוכר את השדה עצמה אבל ברגע שזה פחות מתשעה קבין אז יפו את כוחו של המוכר שהוא יכול לדרוש תשלום ולהשאיר את השדה אצל הקונה כי מה יש לי לעשות עם כזאת שדה קטנה מביאה הגמרא תן הברייתא אם ה פיסת קרקע הקטנה הזאת היייתה סמוכה לסדו אפילו הותיר כלשהו מחזיר לו קרקע הוא לא יכול לטאון מה אני עשה עם קרקע כל כך קטנה זה סמוך לקרקע הגדולה שלך תוסיף לעצמך עוד קרקע מסתפקת הגמרא בעניין הזה בא רבשי אם יש בור של מים בין השדה שלו לחלק שהוא הותיר מהו שיפסיק הבור בין השדה לחלק הזה ואז לא נוכל לא נוכל להכרח את המוכר לקבל את את הקרקע הקטנה הזאת היא לא נחשבת צמודה לשדה שלו או שנאמר שזה כן נכשיו צמוד לשדה שלו אם תפשוט ותאמר שזה עדיין נחשב צמוד עמת המים שמפסיקה בין השדה שלו לחלק שהוא הותיר מה הוא שתפסיק ביניהם האם נאמר מה אני יכול לעבור ולחרוש כל פעם את השדה שלי ולהמשיך מעבר לעמת המים לחרוש את הפצת קרקה הזאת מה יש לי לעשות איתה אני לא יכול לחרוש בצורה הזאת אני לא יכול לזרוע בצורה הזאת אם תפשט ותאמר שזה עדיין נכשיו צמוד על השדה שלו מה יהיה הדין אם יש דרך הרבים שביל רחב 16 אמה בין השדה שלו לחלק שהוא הותיר מהוא שתפסיק ואם תאמר שזה עדיין נחשב צמוד השאלה תהיה אם יש הרבה דקלים רכבה ד דיקלה שם ביחד בין השדה שלו לחלק שהוא הותר מהו שתפסיק בין השדה לחלק שנותר השאלות כולם טקו ישארו לעמוד אמרנו שברגע ש ה קונה קיבל קרקע גדולה יותר ממה שהם סיכמו אז אם זה עד רבע כו לסיעה יש פה מחילה אבל יותר מזה צריך להחזיר עכשיו צריך להחזיר כמה להחזיר את כל היתר אז היה צריך להיות כתוב לא רק את כל לא רק את מה שיותר מ ממה מהמחילה זאת אומרת עד עד רבע קו לשעה יש מחילה יותר מרבע קו כבר אין מחילה אז הייתי אומר לא רק את מה שיותר מרבע קו לסיעה מחזירים אלא גם את הרבע הקו עצמו אבל במשנה כתוב הפוך לא את הרובע בלבד הוא מחזיר לו אלא כל למותר נשאלת השאלה כלפי ליה כלפי מה הדברים אמורים זה הרי אמור להיות הפוך במ מביאה הגמרא תנא תני רבן בר רב נחמן במשנה שלנו באמת לשון הפוכה צריך לומר לא רק את המותר על רבע קו לשיעה בלבד הוא מחזיר לו אלא גם את כל הרבין כולם גם את אם יש פה כמה סעין אז על כל סיע ושעה רבע קו מכל מקום גם את הרבע קו עצמו לסע גם אותו מחזירים זאת אומרת אם זה היה עד רבע קו לשעה הייתי אומר יש מחילה ברגע שזה יותר אז אפילו את הרבע עצמו כבר מחזירים ואין עליו מחילה ועד כאן דף קד
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה