הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קג

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קג

[מוזיקה] ב 14 דף קג מתחיל בסיעתא דשמיא פרק שביעי פרק בסקר הפרק הזה ממשיך גם בדין מחיר ודוס במשנתנו המשנה הראשונה מדברת אדם שמכר חלק משדה הו לחברו הוא אמר לו מידה מסוימת ו יש בשדה יש שמה בורות יש שמה סלים האם זה נכלל או שזה לא נכלל במידות אומרת המשנה אומ לחבירו ביס קור אופו אנימו חוך בשדה של אני מוכר לך כשיעור ביס קור אפור אז ביס קור זה שטח שאפשר לזרוע שם קור של תבואה קור זה 30 סעו למיס רשבע מסביר שלא כל קרקע נמדדת לעצמה לפי כמה שצומח שם בכל שנה אלא יש בזה שיעור קבוע חזל קיבלו שחוצה המישכון שהמידות היו 100 אמו על 50 אמו זה היה ביסוסים בי סוסיים שאפשר לזרוע שם שעתיים כמה זה 1 ל50 אם נרבה את זה זה 5000 אם אומרו בוס בס קור זה 1 בי סוסיים כרמון של 30 שעה עתיים זה 2 כפול 15 זה 30 אז נמצא שביס קור זה שטח של 75,000 אמו מרו בויס מה התוספת של אופו אומר הרש בם איו אמר לו סתם ביס קורני מיח לוך אז ייתכן שהוא בכלל לא קונה זאת לזריעה אלא לבנות שם בית או לשטוח שם פירות אז אפילו שהכל סלים זה חל הוא לא צריך לתת לו מקום אחר יד לא יקח על התחתו אינו רק כיוון שהוא הדגיש ופור הכוונה ראוי לזריעה לכן אומרת המשנה שאם יש יותר מדי סלעים או יותר מדי בורות אז המקח הוא לא חל לעד שהוא ישלים לו לביס קור בלי כל הנקאים האלו והסלעים אז אומרת המשנה או ושום נקים פקעים חריצים נעצים עמוקים אסורות פוכים או סלוים גבון סורות פוכים אי אינו נמדוד עם אמו אלא הוא צריך לתת לו באזכור שלם מקרקע חלקה כיוון שהם עמוקים או גבוהים עשרה אז המקום בפני עצמו אבל הרשבא מוסיף דווקא שיש בהם רוחב של ד על ד' פוכים אז זה מקום חשוב בפני עצמו גם ווכ שבס אז אין דעתו של אדם לקנות שדה אחד ויהיה לו תורך כשתי שדות בסליים זה בכלל הראוי לזריעה אבל גם בבורות שהם רואים לזריעה כמו משכונה סגי מורה אבל זה שדה אחר מקום בפני עצמו הוא צריך לזרוע למעלה ולמטה אז ודאי שהוא לא הסכים לזה אבל פה חיס מכאן פחות בעומק או בגובה סלעים שהם גבוהים פחות מסורת פוחים או נקעים שמוקים פחות מסורות פוחים נמדוד דינמו אומר הרשב אין בלא טרשים ונקעים פרוטה קצת ובטלו הם בטלים לכל השדה אז זה נכלל במדידה של ביס קור אבל הגימור אומר אומר הרשם שדווקא אם יש רק עד ארבע קבין בביס קור יותר מזה אז אפילו שזה פחות בגובה או בעומק הוא לא יכול להחשיב זאת זה הכל אם אמר לו בקורפו אבל ואם אומרו כביקור אופו כ משמע לא באזכור ממש אלא כמות שהוא בין סלעים בין עפר אפילו או יושם נקים עמוקים ייס מסורות פוכים או סלוים גבוהים יוס מסור פוכים הרי אלו נמדוד ם אימו אמצד שני ובכל זאת אמר ופור אומר הרשם לכן צריך להיות שראוי לחרישה וזריעה רוב רובה של השדה ולכן גם הנכים ו הסלים יכולים לקלל רק אם ין בהם בכולם ביחד יותר מארבע קביין כמו שנראה בגימורי מביא את הגמור משנה במסכת ארכין ועוד מעט רה את ההקשר למשנת נ נוסם הכלל הוא כתוב בתירא אדם מקדיש כל חפץ שהוא הוא פודה זאת מקדש הוא פודה זאת בשוויו כמה שזה שווה בשוק אם אדם מקדיש שדה אז תלוי אם זה סוד מיקנה שדה שהוא קנה מחברו וזה אצלו רק עד הייבל אז הוא פוד את זה בשובו אבל אם הוא הקדיש שדי אחוזו שדה שיש לו בירושה מאז ישע בנו שהוא חילק את הארץ אז בזה יש גזיר סקו שהיא לא נבד בשובה אלא יש מחיר קבוע בתירה ושדה אחוזו סו יקדיש איש להשם וויר ככל לפי זרו זרע חומר סירים מקום שאפשר לזרוע חומר עירים חומר זה ביס קור זה נבדה ב50 שקל כסף זה בשנה הראשונה משס יובל ככל שעוברת שנה אז הסכום יורד כי לוקחים את 49 שנה עד היבל מחלקים 50 שק כסף 49 זה יוצא שקל ופוני לשנה אז אומרת המשנה המקדיש סוד בשבל הרשב אומר לא גורסים בשנת היובל בשנת היובל עצמה זה מחסרים אלא בשעה שיובל נוהג כי בזמן שיובל לא נוהג אחרי שכלל ישראל גלו לא כל שבט בנחלתו אז גם זד האחוז נדד בשובה א בזמן שהל נוג אז נוס זרע חומר סירים בשטח שראוי לזריעה של חומר של כור סירים שקל כסף אם הוא מד בשנה הראשונה לשנו הייבל אם זה שדה יותר קטנה או יותר גדולה לפי חשבון מה קורה אם בשדה הזו היו שם נקים עמוקים מסורת פוחים אוי שהיו שם סלוים גבוהים מסורת פוחים אין נמדוד אמו אומר הרשב זה ודאי שאי אפשר לפרש שהם כלל לא גדושים כר למדנו בדף עא המדי שסוד אשס קולון אפילו בואר וגס אז כל שנקים וסלים אל הכוונה שהם לא נמ יחד עם השדה להיפדות לפי החשבון שכתוב בפרשה אלא הם כשדה בפני עצמן והם לא נמדדים ביחד עם זה ובדים בשוב ים וד מת נראה למה השבן כ מגלה נשאיר זאת לגימור הרשב מביא שהמקור הוא מתר הסקינים שיש מילה סודה ו מיותרת אבל ממשיכה משנה פוחס מכאן אם זה נקים שעמוק למשל תיש פוכים או סלים שגורים פרחות מסור פוחים נמדוד זה נמדד יחד עם כל שר השדה להיפדות לפי חשבון של סלה פונדיון לכל בסקו לשנה וגם זה נלמד יש עוד מילה סודה יו מיותרת שם בפרשה כמו שרש בם מביא נשאלת השאלה והמי למה אם הנקאים או הסלים הם גבוהים סורו עמוק עם סורו אז למה אז לגבי סלים פשס הקושיה לא היייתה קושיה כי צריך שיהיה מקום ראוי לזרע כתוב בפסוק הבנו אם מסד אחוזו סו ורק אחול לפי זרו זרחו עם הסוערים סלעים זה לא מקום שרוי לזריעה אז מובן שזה נבדה בשובו לא נבדה ביחד עם כל השדה לפי החשבון שב סקו המנקים אמו כ מסור פוכים אז נכון אני מבין שזה שדה בפני עצמו כיוון שזה עמוק סורו יש בזה ד על ד כמו שרש בן אמר במשנה אבל לקדשו בענ פ נפשו אז הרשבא מסביר שאם הוא רוצה לבדות את המקום הזה של הנקע אז למה בשובי כפי משמעות המשנה הבדד לפי חשבון של ביסקו ב 50 שק כסף משבע ברש בם שהעניין הוא שאם זה היה חלק מהשדה אז אולי יכול לבדות את זה בפני עצמו את השדה בפני עצמה הכל צריך לבדות ביחד ברגע ששדות נפרדות אתה יכול לבדות כל חלק בפני עצמו אבל לפי חשבון טוס חולקים שבכל מקרה לא צריך לבדו את הכל ביחד אבל בעיקרון הקושיה היא למה המשמעות של המשנה שהניקו עמוקים סורו הם נפדים בשובם ולא לפי הסכום שכתוב בפרשה כית מה תאמר כיד יסקור אותם הנקאים אין כאן ביס קור יש פה פה אד וכים שםד פוכים לאק בתו אחוזו אלה לפדות בשוהם כמו שאר חפצים כמו סוד מקנה כי בשדה אחוזו כתוב זר חומר עירים דווקא שיש כאן חומר בסק לא ייתכן שזו הסיבה וני הברס בתור קונים בשדה אחוזו כתוב ם גוי אג סוד אמסו המילה סוד מיותרת סוד מה תמוד לאמר ה כתוב בתחילת העניין ושדה אחוזו מדובר בשדה אז צריך להות כתוב עם גוי ליגה לא יסו לפי שנאמר זרע חומס 50 שק כסף אין לל שיקדיש בעניין הזה כזה שטח מני לרבו לסך לסך זה חצי קור מקום שאפשר לזרוע 15 סו חצי לסך רבע קור סאו כזו סודה קטנה בגודל של סאו תר קו תר קו זה תרי וקו שתי ק ועוד כ שלוש כו דהיינו חצי סו בסו ייש שש כו וחצי תר כו מנין שגם זה נבדל לפי חשבון תמוד סוד מכל מקם אז למה הנקו לא נדים לפי החשבון ש50 שקל כסף לכל ביסקר אומרו ברומה אינו נמה אם הנקאים רוים לזריעה הם נדים כך רק המשנה מדברת אוכ בנ מלא מים מסכי דל בני זרי אז אי אפשר לקרוא בהם את הפסוק ב זרע לכן אין אמדוד אלא בפני עצמם לבדוד בשוהם בשוק ולא לפי המחיר של 50 שק כסף לביקור ד כך מדוגדג המשנה שמדובר בכאלה נקאים דו סלים כשם שסים לא רואים לזריה כך גם בנקו מדובר בכאלה נקים שמ מינו בקשה גמור שתה אמו כנם בני זרי אפילו פחס מכאן אפילו שלא המוק חים נ א פדו בשון לזריעה כיוון שזה מלא מים אז טויס מקשים מה הקושיה אי וכה הרי בסלים אתה יכול לקשות בלי כשר למה שרצנו קרי סלוים ברור שסים לא רואים לזריה ובכל זאת כתוב שאם הסלים נמוכים מעורות פוכים נמדוד עם אימו אומר תוסס אינו חינמה שגמור יכלה לענות ולמי טויס אומרים עוד תירוץ הקופונים למה צריך דווקא מרוקי מסור כדי שלא פדו לפי החשבון אלא בשוהם אונה גמור אנו נקאים שהם עמוקים פחות מסורות פוחים אפילו שהם לא רואים לזריעה אבל נגון דר מקרו ביקוי הקרקע אין להם שם בפני עצמם אז כיוון שעיקר השדה ראוייה לזריעה כל השדה נקראת בי זרע והם בטלים לשדה רק אם יש בהם עומק עשרה אזה מקום חשוב בפני עצמו אותו דבר בסלים אמרנו הקושיה גם על סלוים למה בנמוכים עשרה הם נמדדים ממה אז ה מקום שלא ראוי לזריעה הסלים שנדר דרמי גבשושיות של הקרקע שאי אפשר לקרקע להיות חלקה לגמרי שלא יהיו ב בקוים גשושיות ממילא ברגע שפחות מעש פוחים זה בטל וזה נחשב בזר כיוון שרוב השדה ראויה לזריעה עד כאן הסוגיה לגבי המשנה רכים מה הקשר לכאן הגמורה מסתפקת אוח מים כתוב כאן במשנה שנקום אמו כ מורו אין נמדוד עם אימו כשההוא מכר לו ביזכור האם מדובר דווקא מקוים מלאים מים בדומה לסלים ולכן זה לא נכלל במדידת הביס קור כיוון שאמר ביס קור אופו וזה לא ראוי לזריעה או אפילו אם הם ראויים זריעה נקאים ריקים ממים גם גם בכל זאת זה לא נמדע דימו כמו שנראה שיש כאן סברה מיוחדת אומר הרב פופה כם באמת זה שונה מקדש אף על פי שאין מלא מים כי כאן העניין זה לא מני שאינו ראוי לזריעה אפילו שזה ראוי לזריעה כמו שדיברנו במשנה מתמ אינו דומר שתן מס במוקד הוא קונה שדה אחת וי קשני שומוס שתי שדות נפרדות צריך לרדת כל פעם לעומק של של הנקע לזרוע שם הרשב אומר בשני שדות יש טורח מרובה בחישה וזריעה קצירה יש בשני שדות אותו משדה אחד גדול ביחד וגם המוכה יודע שלדעת כן קונה ה לוקח לכן אם המוכה רוצה למכור לו ולמדוד גם את הנקאים האלו הה צריך לפרש לו אם הוא לא פירש א לוקח לא צריך לקבל זאת מזקף לבינה כמו שדיק במשנה לגבי הקדש כר גשג משנ כתוב סלוים אונים דוסים כ מהסים ד בני זנו אנד בזרנו אבל אם הם לא מלאים מים אז לכאורה הם כן נמדדים אומרת הגמור אינו חנ באמת מדמים זאת לסלים כמו שאמרנו בהקדש אבל שם בהקדש אז באמת לגבי כל המשנה זה דווקא בדומה לסלים אבל אצלנו במשנה כידו סלוים הפוס מכאן נכון שהמשנה רצתה ששווה את הקוים לסלים ונבין שמדובר בנקו מלא מים אבל רק מחמת הסיפה בספה שכתוב במשנה שאם העומק שלהם פחות מעשור פוחים נמדוד עם אימו זה אפילו עם הנקו מלא ע מים כזה בטל לגבי השדה כמו שדיברנו ליל לכן הטודו מסלים אז נכון שבריה זה גם דויד סלוים אבל ברישה צריך לדחוק ולומר שאם באמת יש עומק סורו אז לו דווקא הוא הדין ברוים לזריעה כמו שדיברנו כי יש ספרה שאדם לא רוצה לזרוע בשתי מקומות ק הכרח נקטו דומ יד סלוים משום הסיפה שרצו ללמד אותנו שאם זה בומבק פחות מאסז אפילו כשאינם רואים לזריה הם נמדדים ביחד עם הבייס קור יק את הגיבור אומר הבי צחוק דרושים שאמרו הסלים שאמרנו במשנה שאם אינם גבוהים מסורות פוכים הם נדים מיחד עם השדה אפילו שאינם רואים לזריעה כמו כן מוסיף רשבם נקים שהם בעומק פחות מסורות פוכים אז אם הם לא מלאים מים אז בכל מקרה לזרוע שם אבל אם הם מלאים מים אמרנו דומ דסל מדובר אפילו במלאים מים אז הם לא רואים לזריעה אמרנו אבל אם הן בהם עומק סור הם בטלים והם נמדדים אבל לא בלי גבול יש הגבלה רק ביס ארבע קאבין אם יש בין כולם עד בס 4 קבין זה נמדד למשה בקור אמרנו יש 30 שעה בכל שעה יש שישה קבים אז כמה קבים יש בבייס קור 180 אז אם יש ארבע קבי מתוך 180 שזה בערך 2% זה 1 חלקי 45 אז זה נמדד ביחד עם כל הבייס קור כמו כן אומר הרש בם בכל מידה צריך לפי החשבון הזה למשל חצי בייס קורם הוא מכר לו אז יכול להיות מקסימום סלוים שאינם גבוהים סורו או נקו מלאים מים שאינם שאינם עמוקים סורו אלא אם כן עד שני קבים האם יש יותר משני קבים אז כבר אי אפשר למדוד את זה ביחד כי זה כבר יותר מדי עד כדי כך הוא לא מוכל זה תנאי ראשון שבסל או בנקים שיניים רואים לזריעה אפילו שהם פחות מעורו לא יהיה יותר מ-2 אח בערך אוד תנאי בפיזור שלהם ובזה יש כאן שתי עדות אומר וקבר ומה והוא ארבע סקבי האלו שמובל בחמש סקבי זאת אומרת כך אם יש כאן סלע אחד גדול אז אם הוא פחות מרבעה סקרבין זה בסדר אומר הרשב כיוון שהוא לא גבוה סורו אבל אם זה סלע שהוא ארבעה סקב אז ודאי שאי אפשר למדוד אותו כי זה סלע אחד גדול כמו כן אם ארבע סקב מפוזרים בשטח של אבע וחצי קו זה גם כמו סלע אחד גדול וזה לא בטל רק אם הארבע סקבי מפוזרים בשטח של חמש סקבי או של שיש או של שבע אז זה בטל רבחי ב רב אמר רבי יחנון אפילו שהם מפוזרים ביותר מח זה עדיין נחשב רצו וכסל אחד גדול וזה לא נמדד כל שקן אם זה נמצא בשטח של חמ קבין רק בתי זה נמדד והוא שמובל ברובה של סודק ארבע סקבי האלו ה2 אח הם מפוזרים ברוב השדה אומר הרשם כך בזכור אמרנו זה 30 סאו כמה זה רוב מ-30 16 לחלק לשת זה 15 ברגע שאומרים 16 ו14 זה רוב עכשיו ניקח את ה קבין שיכול להיות צלוים נחלק אותם ל-16 היוצא רבע קו כי בכל קו יש ארבע רבעים ארבע * 4 זה 16 אז דהיינו צריך שארבע סקבי האלה יהיו רויב הקו לכל ביסאו שעז 1 חלקי 24 זה יהיה ב-16 סעו ב-16 סעו בכל סאו יהיה רוי ועקב 14 השאו אחרים שזה המיו של הבי סקור יהיה נקי לגמרי עם מסלים אבל אם יש יותר מרובה לשאו ב-16 הסעים שהם רובה של השדה אז זה נחשב כסל אחד גדול וזה לא נמדד ביחד עם כל הבקו כך אמר רבחי ברבה בשם רבי יחנון בואר רבחי ברבה בדעתו של רבי יחנון מה קורה רובן במיעוטו ומיעוטו ברובו מהוא אומר הרש בם כך אמרנו שצריך שארבע קבין האלו יהיו מפוזרים ברוב ביס קור 16 סאו מתוך 30 הסו של ביסקו ואמרנו שזה ברור אם זה מפוזר באופן אחיד שבכל סאו יש רויב קב של סלע זה בסדר א מה קורה אם ניקח את ה-16 שזה הרוב ורובם של ד קבין אמרנו יש כאן 16 קבין של של סלים ניקח את הרוב מזה 16 לחלק לש זה 8 רוב זה 9ת 9 ו7 זה מיוט אז אם הת רבעי קו הם מפוזרים בשבע סעין מתוך ה-16 זה המיו מתוך ה-16 כי 16 לחלק ל2 זה 8 ושבע זה מיוט ומיו של ה ארבע סקרבין דהיינו שבע רבעים הנותרים אמרנו תע מפוזרים בשבע סעין ומה נותר לנו מה-16 שבע שבע רבעי קו אחרים הם מפוזרים ברובע של רוב השדה דהיינו בתשעה סיים מתוך ה-16 שוב יש לנו כאן 30 ממסעו שזה בזכור 14 מתוכם נקי מסלים ב-16 יש סלים וב-16 ברוב דהיינו בתשע מתוך ה-16 יש לנו כאן שבע רבעי קו מפוזרים ובמות דהיינו בשבע שעים יש לנו כאן את רוב של הארבע קבין יש לנו כאן תשע ריבי קו האם אנחנו אומרים כיוון שרובן של ארבע קבין מכונסים הם והם לא מפוזרים כראוי כיוון שזה ת רעים בשבע סעין אז זה לא לפי החשבון שרוי ו לכל סעור אז אי אפשר למדוד את זה או שמה כיוון שלמעשה זה מפוזר כאן ברובו של סודה אז אז לא אכפת לי שמתוך זה אז יש חלק יותר גדול במיו של ה-16 וחלק הקטן יותר ברוב של ה-16 תיקו נשאר בספק בוא רבי רמיה כשיר מהוא אמרנו אם זה מובל ברובה של שדה דהיינו יש לנו כאן 14 עות נקי 16 סוא שבכל סוא יש עד רוי וקו של סלים זה נמדד אבל זה הכל ייתכן שזה בריבוע ואז שזה בריבוע כאן אחד וכאן אחד בריבוע מסביב אז זה לא כל כך מפריע לו לחרוש ולזרוע כי הוא הולך שורות של שטי ערב מתי ש מגיע לסלו מגביע קצת וההולך הלאה א מה קורה כשיר זה מובל זה מפוזר בכל סעה יש רובע קו וזה עשוי כעיגול אז זה מאוד מפריע את הזריעה כמו שמסורת כאן רשבם אם תמצא לאמ שבכ ז נמדוד ם אמו כשור אמהו יש כאן שורה שלמה כמובן לא רצופה ש ביניהם קצת קצת שדה אבל זה שורה שיש כאן סלה רוי וקב לסו ממשיכים עוד רוי וקב לסו בשורה אחת האם כיוון שזה מפריע את כל החריש של שסי וערב זה לא נכלל או שזה כן נכלל כלדי הדחק יכול לחרוש יש כאן שוב שרטוט ברשב אם תמצ שקשורה גם למדוד אמו צדיו זה עוד יותר קשה זה מפוזר ברובו של סודה אבל כעין קרני ש צדן כמו שמצויר כאן ברשב האם זה נמדד או לא אם תמצא למה שזה גם נמדד דרך הקולוסים בו כמו זיגזג שמסת כאן ברשב זה מאוד מקשה על החרישה וזריעה תיקו נשאר בספק טונה שני בברי אם יוסל היחידי אפילו כלשהו אי נמדד אמו יסמוך למיצר אפילו כלשהו אימדו מסביר הרשם כך אדם מוכר לחברו קור ביס קור אופו ממדדים ביס קור עכשיו כך יש לו כאן כמה שדות ויש כאן שדה שיש לה גבולות ורוצים למדוד מהגבול אומר המוכה לא בוא נמדוד מחוץ לגבול יש איזשהו סלע גם השטח הזה גם שייך לי בוא נתחיל למדוד משם זה סל יחידי והוא נמוך מסורות פוכים והוא אפילו קצר מרבות פוחים ברוחב אז ממילה אני רוצה למדוד משמה לא זה לא בטל לגבי הס רק אם זה מובל בתוך השדה אם הוא מחוץ לשדה אל תמדוד משם תתחיל למדוד מהגבולות של השדה המסה מוסיפה יותר מזה אפילו שזה בתוך המיצר זה בתוך גבולות השדה אבל זה סמוך לגבול כלשהו אז הוא לא נמדד צריך להות מובל באמצע השדה תתחיל למדוד מהסלע והילך כך מפרש הרשם הוא מביא מרבי ספר שחר ווא דוחה זאת בואר פרופה על הברייה הזו מה קורה מופסק אופו בינתיים מה דברי הרשב מבואר שזה פשוט שאם יש ג' תפוחים מהמיצר שזה עפר ואחרי ג' תפוחים יש איזהו סלע קטן שהוא נכלל במדידה לפי הכללים במשנה אז ברור שאפשר להחליט אותו מה קורה אם יש פחות מגמל תפוחים מתחילת המיצר לסלע האם פחות מגמל תפוחים אני אומר זה כאילו צמוד הסלע למיצר כמו שרואים בשאר מקומות בשס זה וווד או שמה לא כיוון שיש קצת עפר אפשר להתחיל למדוד מהמיצר והסלע כן יקלל במדידה טייקו נשאר בספק בוא רושה רושה מוסיף להסתפק על ספקו שפופה אם תאמר שאם יש עפר כלשהו למשל יש מיצר שני טפחים של עפר ואחר כך מתחיל סלע אז אני אומר שעפר של שני טווחים זה הפסק ואני יכול למדוד מהמיצר ולהכליל את הסלע במדידה אם הסלע פחות מגובה של עשור תפוחים אז יש לי עוד ספק מה קורה אם צמוד למיצר יש אופו מלמטה וצן מלמלו יש סלע אבל הסלע לאלא עמוק יש לו כמה תפוחים ומתחת לזה יש עפר או להפך אופו מלמלו יש כאן אפר צמוד למיצר אבל לא בעומק של שלוש תפוחים קמק החרישו רק בעומק שני תפוחים בערך ומתחתיו יש סלע וצו מלטו מהוא האם הולכים אחרי הפר אפשר למדוד את החלק הזה או שמה הסלו העיקר י אפשר למדוד וצריך למדוד אחרי הסלע תקו נשאר בספק עד כאן דף קג ‏y
לצפיה בתכנים נוספים: