הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קב

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קב

[מוזיקה] בב בטרה דף קב מתחילים בעזרת השם דף קא עמוד ב שורה השלישית מלמטה במילים תנן התם חופרים יסודות כדי לבנות בניין ובאמצע החפירות מגלים קבר האם מותר לפנות את הקבר הזה אומרת המשנה במסכת אולות שאם מוצאים מת אחד מושכו כדרכו רואים שזה קבורה יהודית של מת אז מותר לפנות את הקבר הזה כי זה רק קבר אחד נוטלו ועוד עומק של שלושה טפחים של אדמה שזה נקרא תפוסת וקוברים ב מקום אחר וכן הם מוצאים שני קברים נוטלים אותן ואת תפוסת וקוברים מקום אחר ברגע שמוצאים שלושה קברים כאן כבר צריך לבדוק כי יכול להיות שיהיה אסור לפנות את הקברים האלה אם מוצאים רק קבר אחד או שני כברים זה נראה שזה רק זמני הקבורה הזאת כי אחרת למה לא לקחו ו את המת לבית קברות כנראה שמו אותו כאן באופן זמני ותכננו לקבור אותו בבית קברות רק בסוף לא עלתה בידם אבל ברגע שאתה מוצא כאן שלושה קברים זה מראה שיתכן שיש כאן ממש שכונת קברות כמו שהמשנה קוראת לזה מה שאנחנו קוראים לזה בית קברות ובמקרה כזה המת קונה את מקומו אסור לפנות את הקבר הזה עכשיו איך אני יודע שהשלושה האלה לא קבורים כאן גם כן בצורה הראית מי ה מה ההוכחה שלנו שזה באמת נחשב כאן בית קברות אנחנו בודקים האם הם קבורים כמו שהדרך לקבור במקום של קבורה בזמנם בזמן המשנה בזמן הגמרא הסדר היה שהיו חופרים לעומק חצר של שש על שש אמות היו חופרים שתי מערות או ארבעה מערות לפי רבי שמעון ו בתוך אותם המערות על הקיר של המערה היו חופרים כוכים ובתוך אותו כוך שהיו חופרים אל תוך הקיר שם היו רגילים לקבור וזה היה הסדר הקבורה הרגיל כשמוצאים כאן שלושה קברים אם כן חוששים אולי זה מערת קבורה ויהיה אסור לפנות את הקברים ואם תשאל אז אם כן איפה המערה איפה החצר יכול להיות שזה נפל קרס היו דברים כאלה מעולם שהגג קרסו אז אם כן צריך לבדוק את זה איך בודקים את זה מה באמת הגודל של מערת קבורה ומה הסדר של הכוכים יש בזה שלוש דעה ראשונה ראינו במשנה דעת חכמים שהגודל של המערה זה ארב על ש אמות דעת רבי שמעון במשנה שהגודל הוא שש על שמונה אמות כאן במשנה בהולות שאנחנו כעת עוסקים בה דעת התנא כמו אחד התלמידים של רבי שמעון שאמר בשמו שהגודל של המערה זה ארב על שמונה עמות עכשיו את הסדר של הכוכים כבר ראינו בשיעור על דף קא לפי דעת חכמים לפי דעת רבי שמעון כעת נדבר על הסדר של הכוכים לפי דעת התנא השני בדברי רבי שמעון שזה התנא במשנה מסכת אולות ונפרט כמו איך שמבאר הרש בם פי דעתו היו 15 כוכים שישה כוכים בשתי הקירות הארוכים של השמונה עמות ווד עוד שלושה כוכים בקיר הקצר יותר של הארבע אמות וסדרן היה כך כל כוח הוא ברוחב של אמה שישה כוחן בקיר של השמונה אמות לקחו שש מתוך השמונה אמות נשארו שתי עמות כל עמה היא שישה טפחים אז אם שתי עמות אז זה 12 טפחים אז ככה טפח אחד לפני הכוח הראשון וטפח אחד אחרי הכוח האחרון אז זה שני טפחים וחוץ מזה שני טפחים בין כוך לכוח בין הכוך הראשון לשני שני טפחים ביחד עם השני טפחים שאמרנו טפח אחד בהתחלה וטפח אחד בסוף זה ארבעה טפחים בין זה בין הראשון לשני אחרי זה בין השני לשלישי עוד שני טפחים אז זה שישה טפחים בין השלישי לרביעי עוד שני טפחים אז זה שמונה טפחים בין הרביעי לחמישי עוד שני טפחים זה ערה טפחים ובין החמישי לשישי זה עוד שני טפחים סך הכל 12 טפחים שכ כל שש שישה טפחים זה אמה 12 טפחים זה שתי אמות אז אם כן יש לנו שש אמות לקוחים ועוד שתי אמות ל קירות בין הכוכים וכן בקיר השני אחרי זה בקיר שממול הפתח שהוא היה ב ברוחב של ארבע אמות היו שמה שלושה כוכים שתפסו שלוש אמות ובין הכוכים אז אז ככה לפני הכוח הראשון והאחרון היה טפח אחד אז זה שני טפחים בין הכוח הראשון לשני זה עוד שני טפחים זה ארבעה טפחים בין השני לשלישי זה עוד שני טפחים סך הכל שישה טפחים ואמרנו ששישה טפחים זה אמה אז היה לנו שלוש אמות בשביל השלושה כוכים ועוד עמה אחת לרווח שביניהם סך הכל ארבע עמות זה הסדר של הכוכים שהיו קוברים כל כוך היה בעצם קבר היו חופרים בתוך הקיר קבר לידו עוד קבר ולידו עוד קבר וככה היו עושים שורה של כברים ועכשיו אומר התנקם במשנה כשבן אדם מוצא שלושה מתים אם יש ביניהם קצת פחות מארבע אמות אז המתים האלה בעצם קבורים בכותל הקצר של המערה חוששים שבעצם הם היו בתוך מערת קבורה ואם יש כאן קצת פחות מארבע עמות בין קבר לקבר אז כ נראה שזה בעצם הקיר של הארבע אמות שממול הפתח וזה זה הקברים שמצאו כאן ולכן זה נחשב שכונת קברות וכן עוד אם היה כאן שלושה מתים בתוך קצת פחות משמונה עמות אנחנו גם טולים שאלה שקבורים בכותל הרחב שאלה בעצם הקברים האלה אנחנו טולים שזה כנראה הקברים של הכוכים בקיר הארוך של השמנ מות ואם תשאל למה באמת יש כאן רק שלוש מתים הרי צריך להיות כאן שישה למה יש כאן רק שלושה התשובה היא כנראה שעוד לא הספיקו למלא את כל הכוכים אבל אתה רואה שיש כאן בתוך שטח של פחות משמונה עמות אתה רואה ש פחות בתוך שטח ש פחות משמונה עמות יש כאן סדרה של כברים אז משמע שזה מהקיר הזה של האורך של השמונה עמות ולכן הרי המקום הזה ייתכן שזאת שכונת קברות ולכן צריך להשאיר את הקברים האלה אסור לפנות אותם ו כיוון שמצא מצאו כאן מקום שייתכן שהוא מערת קבורה הרי אנחנו יודעים שהיו שתי מערות לפחות והיה חצר שחפרו נגיד למזרח מערה אחת ולמערב את המערה השנייה מצאת כאן את המערה המזרחית אולי אם אתה תחפש תמצא עוד מעט את המערה המערה המערבית מה אתה תבנה כאן תמשיך לחפור אחרי שמצאנו שכונת קברות צריך עכשיו להתחיל לבדוק אולי יש כאן עוד קברים גם כדי שיידעו שיש כאן כברים ויוכלו לסמן אותם שאנשים לא יעברו מעל הקברים ויתמו בטומאת מת ולכן בודק ממנו ולהלן בכל הצדדים 20 ממה אולי יש שמה עוד מערת קבורה ואם הוא מצא אפילו קבר אחד בסוף 20 ממה בודק ממנו ולהלן עוד 20 אמה שאף על פי שזה רק קבר אחד למה צריך לבדוק ממנו עוד 20 אמה אם זה היה מערת קבורה הייתי מבין למה צריך לבדוק עוד פעם 20 אמה ש רגליים לדבר שאילו מתחילה מצאו אם היו מוצאים רק קבר אחד בהתחלה הייתי אומר נוטלו ואת דפוס אתו כמו שראיינו בהתחלת המשנה אבל כיוון שמצאו אותו אחרי שלושה מתים זה כבר דין כמו בית קברות ואז אפילו מקבר אחד צריך להמשיך ולבדוק בתוך 20 אמה נוספים לכל הכיוונים שלו מה שבמשנה אמר מר אם יש ביניהם מארבע ועד שמונה עמות זאת אומרת מצאנו כאן דעה של תנא שסובר שמקום מערת הקבורה זה ארבע עד ארבע על שמונה עמות מני מי התנ כאן של המשנה אז כבר אמרנו שזה תלמיד של רבי שמעון שאמר דעה אחרת בשמו אבל בהתחלה הגמרא חיפשה בא לדון מי זה אם זה דעת רבנן במשנה הרי הם אומרים שהגודל של המערה זה אמות על שמות ואם רבי שמעון במשנה הוא הרי אומר שש אמות על שמונה אמות אומרת הגמרא לעולם זה דעה שנייה בדעתו של רבי שמעון היא ויתנה הוא התנה בברייתא תניה ברייתא בבריתה הזאת אנחנו מוצאים את התנא שסובר בדעת רבי שמעון שהגודל של המערה זה ארב על שמנה עמות ויש כאן ויכוח בין תנאים לגבי נושא בתוך העניין הזה אנחנו הרי יודעים שאם מוצאים שלושה קברים כמו הסדר של בית קברות מערת קבורה אז הם קנו את מקומם ואסור לפנות אותם שאלה היא אם הם קבורים בצורה מדי צפופה למר שיש כאן במקום ש כברים במות יש ארבעה כברים חמישה כברים בתוך ארבע עמות התנא הראשון בבריתה סובר שזה לא בית כברות זה צפוף מדי זה לא הסדר שרגילים לקבור זה קבורה הראית ו כנראה היייתה דעתם לפנות את הקברים אחר כך למקום קבוע ולכן הם לא קנו את מקומם אבל דעה שנייה רבי שמעון בן יהודה בשם רבי שמעון אומר לא זה שיש כאן מידי הרבה קברים רואים את הנוספים כאילו הוסיפו אותם אחר כך אנחנו מחשיבים כאילו יש כאן רק שלושה קברים בארבע עמות ואם כן זה שכונת קברות ואסור לפנות אותם אבל רואים כאן שמה הגודל של המערה 400 על שמונה רק יש ויכוח בדעת רבי שמעון מה לגבי אם יש כאן יותר קברים יותר משלושה קברים בארבע עמות הם רואים את האמצעים כאילו אינם שלפי דעת התנא הראשון בדעת רבי שמעון אם צען את המתים רצופים ואין ביניהם אפילו ארבע אמות אין ביניהם מארבע אמות ועד שמונה עמות תורת חיים אומר שהנקודה של שמונה אמות כאן זה לא בשביל הרעיון שהברית מדברת עליו כי הרי הרעיון הוא שאיין אפילו ארבע אמות כל שכן שאין שמונה אבל רואים כאן שזה הגודל של המערה ארבע על שוה אבל כיוון שהם צפופים אז אפשר לפנות את הקברים זה לא נקרא שכונת קברות יש להן תפוסה ת שצריך ביחד עם הקברים לפנות גם את תפוסת דהיינו עומק שלושה טפחים באדמה שגם את האדמה הזא צריך לפנות ולקבוע במקום אחר כי זה חלק מהמת ואין להם אבל שם של שכונת כברות רבי שמעון בן יהודה אומר דעה אחרת משום רבי שמעון שזה כן נקרא שכונת כפרות רואין את חלק מהאמצעים כאילו אינן אולי הגיעו קוברי המת ממש ערב שבת לפני כנסת השבת והניחו את הנפטרים שם על מנת לקבור אותם לקבור במקומו ואחר כך שכחו זאת אומרת אנחנו אומרים כאילו יש כאן שלושה קברים מסודרים במערת קבורה וזה שאתה רואה שיש יותר אולי הקבר הנוסף הזה הוא כאילו אינו ואם יש יותר מאחד יותר מהשלושה כאילו אינם כאילו קברו אותם ממש ברגע האחרון והתכוונו אחר כך לפנות אותם ולקבור בבית קברות מסודר והשאר אם יש לך עוד שלושה מצטרפים מרבע עמות ועד שמונה כמו הסדר של מערת קבורה מכל מקום אנחנו רואים כאן וממדים שזה הכונה לטנה הראשון כאן בבריתה שהוא סובר אנחנו אומרים שזה טנא בדעת רבי שמעון שהגודל של המערה זה ארבע על שמונה אמות וזה בעצם התנה במשנה מסכת אולות שואלת הגמרא אם כן למה אם אני מצאתי מקום שאני כבר מגדיר אותו זה ודאי מערת קבורה כי זה כברים לפי הסדר של המערה של הקבורה אז מה עושים בודקים ממנו ולהלן 20 אמה נשאלת השאלה במה וקמת כמו מי עמדת את התנה במשנה כמו רבי שמעון ואתה אומר שהמידות של המערה זה ארבע על שמונה עמות בסדר יפה יש כאן חצר היייתה כאן חצר שחפרו לשני הצדדים נאמר או אולי אפילו לארבעה צדדים לא ניכנס נאמר שני צדדים חפרו מערות שהמידות שלהם כמו דעת התנא בדעת רבי שמעון ארבע על שמונה עמות יפה אז אתה מצאת את אחת המערות האלה כמה צריך לחפש אולי תמצא את המערה השנייה 20 אמה למה 20 אמה ניים כמו רבי שמעון תחפש 22 אמה 2ת אויין למה שמונה לאורך המערה הראשונה שמצאת ועוד שש לחצר ועוד ש למערה השנייה סך הכל 22 8 וד 8 16 ועוד 6 22 ואם תאמר שזה כמו דעת רבנן מה שכתוב כאן בהמשך לגבי לחפש 20 ממה ותגיד שהחלק השני כאן במשנה מדבר כמו דעת רבנן גם לפי דעתם זה לא מתאים כי הם סוברים שהגודל של המערה זה ארבע על שש אמות אז אם כן מספיק לחפש תם נישר ויין 18 אמות שהרי התה מחשב את השש אמות של המערה ועוד שש עמות של החצר ועוד שש עמות של המערה השנייה שלוש פעמים שש זה 18 אומרת הגמרא אפשר להעמיד מה שהמשנה אומרת שמחפשים 20 מה כמו רבנן ובהמשך נראה שאפשר גם להעמיד את המשנה כולה כמו רבי שמעון קודם כל לעולם אפשר כמו שאנחנו רוצים כעת להעמיד דעת רבנן היא ואם תשאל הרי מספיק לבדוק 18 אמה למה 20 כגון ד בדק באלכסון חכמים תיקנו שיבדוק את המערה באלכסון המערה היא ארבע על שש אמות לפי דעת רבנן אז כשאתה בודק את השש עמות ישר זה יוצא לך שש עמות אבל כשאתה בודק באלכסון זה יוצא לך עוד שתי עמות רשבם מביא את כל החשבון ויש נידון שלם איך בדיוק מחשבים את זה אם זה באמת חשבון מדויק בכל אופן ככה נבאר כמו איך שמביאים ברשב שזה מוסיף עוד שתי עמות כשאתה עושה מלבן של שש על ארבע אמות ואתה לא מודד את השש עמות אלא אתה מודד את זה באלכסון מזווית אחת לזווית אחרת זה יוצא עוד שתי עמות טוב אז אם ככה יש לי פה מערה אחת של שמנה אמות ועוד חצר של שש אמות ועוד מערה שנייה של שש אמות זה יוצא בדיוק 20 6+ 6 12+ 8 זה יוצא 20 שואלת הגמרא למה אתה אומר שרק מערה אחת בודקים באלכסונים באלכסון שיבדוק גם את המערה השנייה באלכסון ואז 22 הם 2 תניה תרתי אויין כי אתה אומר שכש בודקים מערה שהיא ארבע על שש אמות באלכסון זה יוצא עוד שתי אמ זה יוצא שמונה אמות אז גם את המערה השנייה תבדוק באלכסון ואז ייצא גם כן שמונה עמות אז יצטרך לבדוק 22 עמה תרצת הגמרא חד האלכסון ה אמרינן פעם אחת במערה הראשונה לבדוק טוב גם באלכסון עד שזה יוצא שהוא הוסיף לשש עמות עוד שתי עמות שזה כמו שמונה עמות זה אומרים ואז אחרי שהוא בדק תוב את המערה ראשונה אפילו באלכסון אפילו ש אמות הוא לא מצא כלום אז טרייד באלכסון לא אמרינן לא אומרים שיבדוק עכשיו גם במערה השנייה כל כך טוב באלכסון אלא הוא בודק מערה אחת שמונה עמות חצר עוד שש עמות ואז המערה השנייה מספיק שהוא בודק בקו ישר ואז זה עוד שש אמות וזה לבאר את החלק הזה במשנה כמו דעת רבנן רב שישה בנו בריידר וידי אמר לעולם אפשר להעמיד את המשנה כולה כמו רבי שמעון הי ואם תשא אז למה אם כן מספיק לבדוק 20 אמה תבדוק 22 אמה אח במס קינן כאן המתים שמצאו מדובר בניפלא נפלים קצרים והמרת קבורה שלהם האורך שלה היה רק שש עמות ואם שש אמות של החצר ושמונה אמות של המערה השנייה זה יוצא 20 אמה שואלת הגמרא אז אם כן למה זה 20 תגיד שהמערה השנייה היא גם כן של נפלים מדעה ב נפלי כמו שהמערה הראשונה הייתה של נפלים הנמי ב נפלי אולי המערה השנייה גם כן היא של נפלים ואם כן יש כאן שש אמות של מערה של נפלים אחת חצר של שש אמות והמערה השנייה של נפלים היא גם כן שש עמות זאת אומרת יש כאן שש ועוד שש ועוד שש אז זה יהיה מספיק שזה יהיה תעם נישר אויין 18 לא 20 תראה צת הגמרא מערה אחת שמצאנו שהיו שם נפלים חדה בנפ אז זה אנחנו אומרים אמרינן המערה הראשונה שמצאנו שהיו שמה נפלים אז אנחנו אומרים טוב באמת זה רק שש עמות כי באמת זה היה מערה של נפלים לא היייתה ריכה להיות כל כך גדולה של שמונה עמות אבל לומר טרטי בני אפלי שגם המערה השנייה היא של נפלים זה לא אמרינן כיוון שלא מצאנו שבמערה השנייה היו נפלים אנחנו טולים אולי היו שמה ממש נפטרים רגילים ש מערה שלהם צריכה להיות שמות לכן את המערה שמצאנו שהו שמעמידים עכשיו שמדובר שהיו שמה נפלים אנחנו אומרים שזה מספיק להגיד שזה היה באורך של ש המות שזה מה מה שעושים בשביל נפלים ועוד שש עמות חצר סך הכל 12 ועוד שמונה עמות שאנחנו אומרים אולי המערה השנייה הייתה מערה רגילה שהיא של שמונה עמות יוצא בסך הכל 20 אומרת הגמרא אתה לא יכול להשוות את הנושא הזה של שכונת קברות לנושא של כליים אתה לא יכול להשוות בין שני הדברים כי אם תשווה רמי דרבנן דרבנן זה נראה כמו שיש סתירה בין דברי חכמים כאן לבין דברי כמים במשנה במסכת כליים ורע מדרבי שמעון עד דרבי שמעון ויה סתירה בין דברי רבי שמעון אצלנו לדברי רבי שמעון במשנה מסכת כילים אבל בעצם המרשה כבר מקשה ומאיר בעניין הזה שרבן על רבנן מי נקרא רבנן אצלנו כאן לגבי שכונת קברות זה טנה בדעת רבי שמעון אז מה זה סותר דברי רבנן במקום אחר אז לכן מבארים שהעיקר הנקודה היא שרוצים לומר כאן שאי אפשר להשוות בין מערת בין שכונת קברות לבין הנושא של כיים שלגבי כליים כתוב שאם יש קרם של ענבים שיש לה קרם הזה הלכות קרם שהרחיקו בין האילנות את ההרחקה הנכונה אז אסור לזרוע ביניהם זרע אחר כל הקרם כולו אסור בזריעה זה הלכה בהלכות כילים עכשיו אומרת המשנה במסכת כילים קרם שהוא נטוע על פחות מארבע אמות יש פחות מארבע אמות בין שורה לשורה שזה מידי קצת ואם כן הקרם לא נטוע כתיקונו אז האם אנחנו אומרים תראה מה זאת אומרת יש כאן הרבה שורות של של גפנים אז בסדר בין שורה לשורה יש פחות מארבע עמות אז אולי תחשיב אחת השורות כאילו אינה קיימת נדלג עליה ונלך לשורה הבאה ואז אם כן יש כאן בין שורה לשורה אפילו יותר מ400 ואם כן יהיה לזה שם קרם ובכל ה רמיה עסור לזרוע שום זרע וזה הוויכוח רבי שמעון אומר אין דבר כזה רואים שורה כאילו איננה אלא כיוון שזה צפוף מדי אינו קרם זה נחשב כמו יער מי שזורע שם זרעים אם הוא הרחיק מספיק זה לא נחשב שהוא עובר באיסור כילי הכרם וחכמים אומרים רואים הרי איזה קרם רואים את האמצעים כאילו אינן כורה קשייה דרבנן דרבנן דברי רבנן בכלאים שאומרים שאנחנו כאילו מדלגים על שורה אחת כאילו איננה ואם כן יש כאן מרחק של יותר מארבע עמות בין השורה הזו לשורה שלאחרי זו שאנחנו דגנו עליה ובין מה ש רבנן שכעת הגמרא קוראת לדעה הזאת דעת רבנן שבעצם העמדנו שזה דעת תנא בדברי רבי שמעון שאמר לגבי מצאן רצופין אם הוא מצא מתים קבורים יותר משלוש קברים בארבע עמות ואין בין אף שלושה מתוכם אפילו ארבע אמות אז אומר התנא הזה שהגמרא כאן קוראת לו דעת חכמים שזה צפוף מדי וזה לא שכונת קברות ולא מחשיבים את זה כאילו רואים חלק מהמהם כאילו אינם ואנחנו מחשיבים רק את אלה שבעצם הופכים את המקום הזה לשכונת כברות כאילו רק הם קיימים כאן וכש דרבי שמעון עדרבי שמעון רבי שמעון בן יהודה אומר שם בשם רבי שמעון רואים את האמצעיים שם קברים כאילו אינם ומחשיבים כאילו יש כאן רק שלושה קברים בארבע עמות ואם כן יש כאן שכונת קברות ואסור לפנות את המקום זה סותר על רבי שמעון כאן לגבי קרם שהוא אומר שלא רואים את השורה האמצעית כאילו איננה כדי להחשיב את ה שאר הכרם כמו שיש לו תורת קרם ואסור לזרוע שם שום זרע באמצע מביאה הגמרא לא קשיה היינו אל תשווה בין הדברים דרבי שמעון דרבי שמעון לא קשי התם לגבי קרם אם שאתה רוצה לומר ש הוא הוא אומר שהמקום הזה צפוף מדי ואין לו תורת קרם ולא אומרים רואים את האמצעים כאלו הינם כי לונט שד הדתה לכר אנשים לא נטים נטייה עלמנת לעכור אותם ואם הוא נתה את הכל אם ה אם כן הוא נטה את הכל לשם קרם ולא מחשיבים את זה כאילו חלק אינם כי מי שנוטע נוטע על מנת להשאר שזה ישאר נטוע לכן כאן לא אומרים רואים את האמצעים כאלו אינם אבל לגבי שכונת כברות החה זמני דמטר מלי בין השמשות לפעמים באים ממש ערב שבת בין השמשות בין השקיעה לצאת הכוכבים ואנשים כבר ממהרים לסיים את את הקבורה לא היה זמן לסדר לפי המרחק הקבוע ומקרה ומן חילי זה יכול לקרוא שהניחו אותו בצפיפות עם השר המתים עלמנת לפנות אחר כך ולקבור אותו במקום מסודר ואחר כך לגמרי שכחו מזה ללכן זה לא נחשב בית קברות כי זה כאילו ש הזה שעכשיו הופך פה את המקום לצפוף מדי כאילו אינו כי שם אותו לא על דעת להשאיר אותו זה לגבי ההבדל הזה ואפשר גם להגיד הבדל בצורה הפוכה מה שרציתי לעשות את זה בצורה של דרבנן דרבנן שזה סותר דברי חכמים על מקום אחר ד נמי לא קשייה בעצם זה מלכתחילה לא היה קשה כמו שאמרנו שבעצם אפשר להגיד שיש כאן דעת חכמים שחולקים על הדעה של הבריתה היא שעמדנו אותה כמו תנא בדברי רבי שמעון אבל בכל אופן אפשר להגיד גם כן בצורה הפוכה את ההבדל הכה כאן בקבורה כיוון ד מנווול כיוון שבצוות כזאתי זה לא כבוד המת כי הם מתבלים בצורה הזאת לא מקרי קבר זה לא נקרא קבר ולכן בעניין הזה אומר רבי שמעון שזה לא נקרא שכונת כברות ואפשר לפנות כי בעצם הכל כאן הפך להיות מקום שהוא לא נקרא שכונת כפות אבל הטם לגבי כלאים יכול להיות שהוא יסבור יכול שחכמים סברו שרואים את האמצעים כאלו אינם מימר אמר אדם שנטע בצפיפות יכול להיות שהוא אומר לעצמו אי מיניו דשפיר שפיר בסוף אלה שיקלטו גפנים אלה שיקלטו טוב אני אשאיר אותם ודלא שפיר ואלה שלא יקלטו טוב לאבל צי יעקרו אותם כדי שישתמשו בהם כעצים לשריפה אז אם כן מלכתחילה שמו אותם בצורה ראית לכן אפשר לומר עליהם רואים אותם כאילו אינם ואם כן אי אפשר לדמות את הנושא של שכונת כברות לנושא של איסור כלאיים יהי רצון שהקדוש ברוך הוא כבר יקיים את ההבטחה אני השם ופתחי את קברותיכם אמי שנזכה בעזרת השם לתחיית המתים עם הגאולה השלמה בנין בית המקדש השלישי משיח בן דוד במרה בימינו הדרן הלך פרק שישי פרק המוכר פירות ועד כאן דף קב וסימנך קב ראשי תיבות בית קברות שהי רצון שבמראה בימינו הקדוש ברוך הוא יפתח את קברות עם ישראל ונזכה לתחיית המתים כמו שכבר התפללנו ונחזור ונתפלל עם הגאולה השלמה אמן
לצפיה בתכנים נוספים: