הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קא

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קא

[מוזיקה] בו 14 דף קא השו מתחיל בסיעתא דשמיה במשנה שבסוף הדף הקודם משנתנו עוסקת בצורת מערות הקבורה שהיו בזמן המשנה בזמן המשנה היה נהוג שהיה בית הקברות משפחתי ובית הקברות היה עשוי מחצר ששם הכניסו את המיטה ושתו הספד ואז ירדו למערות ובמערות היו קוחים שהיו חקוקים בקירות המערות אז כאן נראה מה הגודל הכולל ומה הגודל של כל מערה כמה מערות היו נראה כאן שתי מחלוקות בין הרבש מלך החומים בכמות המערות שבכל חצר ובגודל המערות בכמות הכוכים ומז הגיע למיסה אז נראה מיד המשנה פותחת לח ססק הוא מכר לו שטח מה הגודל שהשטח צריך להיות וכן מקבל מחברו סס קבר קבלן שקיבל על עצמו אני אבנה לך כאן בית הקברות משפחתי מה הוא צריך לעשות איך זה צריך להיראות אז למיסה בהמשך נראה שזה מערכת של מערות אבל קודם כל המשנה פותחת ביור של מערה אחתו וחו של מאורו החלל של המערה דמ רוחב על שש וירך מה הגובה של המרה מביא הרשב בתוספת ארבע אמות ופיסח לתוכו שמונ כוכן הוא חופר בכותלי המערה שמונה כוכים שהם פתוחים לחלה של המרה היכן שמונה הכוכים שולש מכאן וולש מכאן בכול הארוך שש המות מימין הפתח וכן בקול השני שמשמאל לפתח של המערה שלוש ושלוש ושניים מכנ אגדון בקיר הנגדי לפתח שהוא היה רוחב ד אמז דיברנו שם הוא חופר שני כוכים בקיר ונלמד את הרשמן בפנים שהוא מחשב את החשבון וכן סדרון השיש אמוס של הקיר הימני והקיר השמאלי אז מתחיל כך הוא נכנס למערה מרחיק חצי אמו מזוי הקוס לאורך של צד הפסח שזה יהיה הקיר של הכוך וכופר כוך רוחב שי שפוכים דינו כמו שעוד מעט נראה ומניח כול אמו חצי אמו לכל כוח אז בין כל שתי כוכים צריך שיהיה אמו וויפ כוך שני ברוחב אמו ומניח קוסל אמו וכוי פ הכוך שלישי ברוחב של אמו הו מניע חצי אמו בזוס ואז פרנסת כול של שש אמוס וזה הפירוט לשלוש קוחן ג אמוס לשני אווירים שביניהם שתי אמוס אז חמש שתי הזוויות חצי חצי אמו דהיינו ביחד שמוס וכן יעשה לכול הארוך שכנגדו באותו באותם מידות הוא עושה שני כוכים בכול הקצר שכנגד הפתח אמרנו שזה דע דמוס מניע חצי עמו בזווית מכאן וחצי עמו בזווית מכאן חופר שתי כוכים של שתי עמוס ורוח ביניהם עמו השתי אמוס הרבח ביניהם אמו חצי וחצי ביחד זה דלד אמוס מפרטת המשנה את הגודל של הכון וכוחן אורקון חופרים לאורך ארבע אמוס למה צריך ארבע אמוס אומר הרש בם מת ורקו של שמוס ובשביל ארון שהוא מונח בו צריך אמו רביס ורמון הגובה של הוכן שבע צריך לתקן שבעו כי תפוכן תפוכן זה לא ש זוכו שבעו אז רשבם אומר שבעצם מספיק אמו שש תפוחים הטפח הנוסף שתי סיבות קודם כל להכניס את הארון ברווח לא נצטרך לדחוף זאת כוח וגם שישאר אוויר טפח בין הקרקע לארון שלא לטמ את העוברים מעל המערה מדרס מרבון זה כ מטמה ורובו של כל כוך וכוח שישו כמו שאמרנו רוחב של אמו שישו פום זה אמו זוסנק רבי שמן אמר אוחו של מאורו שמוס על שמ הוא אומר הקיר הנגדי היה שש ושתי הקירות בצדדים היו ארוקים שמו נמוס הוא פיסח לתוכו שלשו וקוך ארבו מכאן וארבה מכאן ושלוו מכן אגדון אז זה בעצם כמו המידות לפי חכמים ברגע שהוא אומר שזה היה רוך שמונה אז בכותל שרקו שמונה אז יש שמה ד' ד כוכן איך ד'' כר אמרנו שיש שם שמונה הד' כוכן כל אחת אמו שלוש אמוס לשלושה אווירים שביניהם לקלים ושני חצי ימה לשני הזוויות של אותו כול ביחד זה שמונה ושלוו מכ נקדון בכול הנגדי שמול הפתח שהוא רחב שש אז שלשו כי יש לי לכל כוך רוחב של אמו אז זה כבר שלוש יש לי חצי מיכאן וחצי מכאן זה עוד אחד ועוד שתי ימוס לחללים שביניהם לרווחים שביניהם עכשיו הגענו לחשבון של 11 כוחן זה בדומה למידות של חחמ רק ברגע שהוא אומר שזה ש על ש ולא 4 על 6 אז יש כאן 11 אבל מהים עוד שניים אמר 13 ואיך עוד מימין הפסח ואיך עוד מן השמאל מה הכוונה נראה בגימורים עכשיו כך ואוסר חוצ על פי המורו והשטח של החצר 6 על ש ש על ש אמוס כמלוא אמיתו וקברו דהיינו נוסע מיטה הם נכנסים לשם מניחים את המיטה אחר כך קוברים נכנסים למערה יורדים למערה וקוברים אז הרש בם אומר שזה הול לך בין למוח מוקם לחברו לעשות קבר הוא צריך לתת גם את השטח הזה ובין המקבל לעשות חברו קבר צריך לעשות חצר למעלה על פי המערה ופסח לתוכו של החצר שתי מורס נפתחים החצר אכס מכאן וחס מכאן אומר הרש בם שאין הכוונה שתי מערות מלבד המערה שהזכרנו אלא המערה שהזכרנו ועוד מערה אחרת כנגדה זה שתי מערות בין הכול לחצר וביחד י יש שמה אמרנו שמונה קוחים כאן שמונה וכאן שמונה ועכשיו נויס מיטו יכולים להיכנס מכאן מכמה צדדים ששם אין מערות המערות רק מצד ימין מצד שמאל נניח מזרח מערב צפון דרום פנוי וכך אפשר להיכנס לחצר בלי לדרוס על גבי המערות רשבם מצייר כאן שסרטו אומר הרשב למה לא פתחנו עם וצר ואז אמרנו שעושים שתי מערות כי אין קרוי חצר עד שייעשה תחילה מערה שהחצר לפניה דין קרו חצר לדבר שהוא כניסת בית או כניסת מערה לכן פתחו ואמרו מערה ואז כשיש מערה אפשר כבר לומר שיש חצר ואז אומרים שבעצם החצר לא נפתחה רק מערה אחת אלא שתי מערות וגם כאן רב שמעון חולק רבי שמעון אומר ארבע ארבע מערות צריך לעשות לארבע רוחו יסו של החצר ובכל מרה 13 קוחים כמו שדיברנו ויש כאן ברשב סרטו וכמו שרואים בסרטו אז חלק מהמערות מתנקשות זו בזו יבואר לעלם בגימורי שיטה שלישית רבו שים גם לי אלוהים מ הוא אומר אי אפשר לתת כלל כמו שת נקמה ורשימה נותנים אלא הכול לפי הסלע תלוי בחוזק הקרקע וזה תלוי לשתי הדברים אומר רשבם גם למספר הקוח שבכל מערה וגם למספר המערות לגבי הכוח אז אם הקרקע חזקה לא צריך שמה בין כוך לכוך אפשר לעשות יותר מ-13 כוחן לפי המידות של רב שימן מצד שני אם זה סלע שבא בידיים אפשר לחפור עם הידיים סלע מאוד רך אז צריך יותר מהמ בין כוך לכוך אפשר לעשות ארבע או חמש כוכים במערה לא 13 אז מי שמקבל לעשות כבע לחברו אז אי אפשר לחשב את הכוח אין אלא לפי חוזק הקרקע ירבה או ימט כוחן כמו כן כמה מערות עושים אז גם לגבי זה הוא חולק הוא אומר זה תלוי ב חוזק הקרקע אבל כאן זה להפך אם זה סלע אז באמת אמרנו שתי מערות לפי חכמים א מ לפי רב שימן אבל אם זה קרקע רכה ה צריך לחפור יותר מערות הכו צריך לראות באופן שהמערה יחזיקו מעמד אבל יותר מהרות אומרת הגמורה מה ראינו רבי שמן אומר 13 קרחים אז אמרנו 11 מאוד מובן השתיים הנוספות שהוא מוסיף זה אחד משמאל ואחד מימין אז אז לכאורה מה הכוונה לפי חומים הרי הרוחב של המערה זה רק ארבע אמיס אז הפתח אז כשעושים את הפתח בצד אחד לא נשאר בימין הפתח משמאל הפתח מקום לעשות כוחן לפי רב שימן שהרוכב של המראה הוא שש עמות אז גם בקיר של הפתח אז נכון שחלקו המרכזי באמצע הוא לפתח מצד ימין של הפתח מצד שמאל של הפתח יש מקום לחפור כוחן אבל כשהוא נכנס למערה אז הוא חופר בקיר הימני חופר בקיר השמאלי חופר בקיר הנגדי עכשיו הוא מסתובב ועומד בפניו כלפי החצר שמשם נכנסים למערה והולך לימין הפתח לשמאל הפתח וחופר הוא חופר בזווית ישרה בקיר אז הנטר ודו לאיזה צד ממשיך לחפור את דמוס האורך של כל כוך הלה ברוא אם החוצה דהיינו זה מתחת לקר חצר לא ייתכן אוקו מיתד שלהו שנוסה מיתה וקוברה הם באים והם יושבים בחצר אז הם דורסים על הקברים זה ביזיון המת רשבם מוסיף לכאורה לפי רב שימן אמרנו בכל מקרה ברגע שהחצר מוקפת מערות מכל הצדדים אז בכניסה לחצר דורכים על גבי מערות אומר הרשם זה הילוך לפי שעה על זה לא מקפידים אבל שם משתאים מושבים את המיטה משתאים כנראה מספידים וכולי לא יתכן וטור עוד גם אם תאמר הוא לא חשש לדריכה על גבי הקברים יש לנו סתירה ממשנה בעצם הכנו לומר אומר החזון איש המשנה כדס רחומים אבל הגמורה הבינה שהמשנה מוסכמת גם על דס רב שיימן ומה ראינו במשנה ותנן חצר הקבר אומד בתו יחתו אומר הרשב לפי רב שיימן הרי בעצם שהוא נכנס הוא היה חייב לדרוך על גבי כברים הוא כבר נתמ זה לא קשה הוא נכנס בתוך שידה תיבה או מגדל שמ חוצצים אז אז הוא לא נטמע אב עכשיו הוא נכנס לחצר הוא יוצא מהשידה המתאימה מהמגדל מי שעומד בחצר טהור למה כולא מעיל על גבי כברים הקברים זה רק במערות כל מה שלא נכנס למערה אין בעיה אבל אם אתה אומר שמתחת לקרקע החצר יש שני קוחים מכל מערה ומערה אז הוא כן נטמע אז איך עושים זאת אז נראה כאן שתי דרכים דרך ראשונה אומר רבי סי רבי חנינה דעובד להו כמין נגב כמו מנעול שפתח שיורד מלמעלה למטה דהיינו שני הכוכים הוא לא חופר משני צידי הפתח בקיר שזה יצא האורך מתחת לקרקע חצר אלא הוא חופר זאת סמוך לקוטל החצר הוא חופר פנימה בור המוגדל לדרמיס ורחב שש על שש והוא קובר שם את המתים בעמידה אומר הרש בם ואפילו שזה יוצא מתחת לקרקע החצר צמוד לפתח שם לא כל כך מתקרבים אז אין בעיה שידרכו שם אין בעיה שהוא יטמא לא מתקרבים ממש קרוב לפתח מקשים טופס או בעזרת השם בשיעור הבא נלמד יש משנה בסוף מסכת נוזר המומס מושקו דרקו אז יודעים שהוא מס ישראל הגמור אומרת שם מושק פרט לישב אם הוא קבור בישיבה זאת אומרת שזה גוי יהודים לא קוברים כך אומר טופס לפי רבי ס חנינה דווקא בישיבה לא במידה כן קוברים ישראלים אבל הגמור מקשה ואומר רבי רב ח חולק על רב י חנינה והוא אומר קבורה בעמידה קבורס חמרי מזו חמור משליכים אותו לבור הוא יכול להיות קבור בעמידה אבל מס ישראל לא קוברים אותו בעמידה אז איך הוא יפרש את שתי הכוכים שרב שימ מוסיף הוא נהג עמור לרבי יחנון דובד להו בקרן זויס אז הרשב מעריך ומביא כם פירוש מקשה זה כמה קושיות ולכן מפרש שהכוונה היא לא כמו שחשבנו עד כעת מימין הפתח ומשמאל הפתח אלא בקיר הנגדי כמו שמסורת כאן דהיינו בקיר הנגדי שוא רחב שי שמויס אמרנו שיש שמה שלוש כוחן מלבד זאת בכל זווית אז באלכסון קבר אחד מצד ימין וקבר אחד מצד שמאל ולפי זה לכאורה אין לזה שום קשר לכך שרב שימן מרחיב את הקוטל של הפתח כי בכלל זה בצד הנגדי גם לפי המידות של כחום יכלו לעשות זאת מקשה הגמורה ונג כוכי לדודה אם הקה חופר אז הכוח נוגעים זה בזה דהיינו מה אמרנו בכותל הארוך שבצד ימין חופרים כוחן מה נשאר בסוף בזווית חצי ימו זה לקוטל של הכוך כמו כם בקיר הנגדי מאיפה מתחילים לחפור את הכוך חצי עמו מרחיקים מהכותל אז יש לי בכל זווית בפינה שם ממול הפתח חצי אמו וחצי אמו כשאני בא ואני חופר כאן כוך ש ורבו אמו אז אני פורץ בעצם את החצי אמו מכאן וחצי אמו מכאן ואז שתי הכוח אין הכוך שבצד ימין והכוח שממול והכוח שבאלכם הם מתחברים שלושתם ביחד אין כאן כותלי הכוך אז איך אפשר לעשות זאת אונה גימורי אומר רבשי בממ לא כל הכוכים עושים באותו גובה דהיינו למשל את הכוכים של צד ימין וצד שמאל ובקיר הנגדי עושים בגובה שתי אמוס מקרקע מערה את הכוכים בזוויות עושים יותר נמוך אמו מהרצפה ממילא זה לא נוגע זה בזה בעצם אם אפשר לעשות בגובה אחר אפשר להוסיף אפשר לעשות גם בקיר הימני בקיר השמני אפשר לחפור עוד 13 קוחים מכל הצדדים הכי הסו בגובה אחר אבל זה יגרום שהמערה לא תחזיק מעמד אבל שתי הכוח אפשר עוד להוסיף כך מוכיחה גמור די מוכה אם לא תאמר שהיה שינוי בגבים אלא תומר שכל 13 הכוכים יהיה באותו גובה תהיה לך עוד קושיה ארבע מורס לרב שימן איך דלו איך הוא עושה את הקוח של כל הארבע מערות שלא יתנגשו זה בזה אונג קחי דוד כמו שרואים כאן בציור ש ברשם הרי ניקח את המערה זרחית והמערבית שהם אחד ליד השני אז שתי הכוכים הראשונים מכאן ושתי הכוכים הראשונים מכאן הם באותו מקום הם מתנקשים זה בזה אלו מי אלו במי מיק בהכרח שהוא מעמיק דני למשל יש לנו את המזרחית והדרומית שהם אחד ליד השני אז נניח שבמזרח הוא חופר את שתי הראשונים בגובה שתי ימוס ודרומית את שתי הראשונים בגובה אמו כך גם המערבית צפונית אז לא מתנגש אוכמה שתי לקוח ש בזוויות במיק וכך הוא לא גורם שהוא שובר את קוטלי הכוך יפשוט הוא מתחיל את זה יותר נמוך רב הונ ברישומה הוא בא ואומר כך יתכן באמת שאת שתי המערות שזוויות הוא ממיק אבל אל תוכיח מכך שאמרנו שבהכרח לא כל הכוכים באותו גובה כי יש בעיה תמיד בשתי הכוכים הראשונים לא לא כמו שאתה חושב שחפרו את הכוח בזווית ישרה דכי חרות הכוכים של המערות היו חפורים בכותלי המרא באלכסון חריות של דקל כמו שהרשם מצייר ברגע שזה באלכסון אז זה לא מתנגש אחד עם השני אומרת הגמור וו דרב הונ ברי דרב ישע ברוטי זו ספרה חיצונית שלא מזכירים אותה בביס מדרש זו טעות למה לא יתכן שאם יחפור באלכסון אז הוא יוכל להכניס כאן את כל המערות הנחוצות מרד כל אמס בריבוע יש לנו כלל כל מה בריבוע דיינו מה על מה ריבוע של אמו על אמו כמה האלכסון שלה אלכסון יותר גדול אמסו ותרי חוים של מלכס זה המה ושני חומשים נכשיו כמו אבלו המקום לקוחים של שתי מערות סמוכות שאתה אומר שחופרים אותם באלכסון אנחנו צריכים לחשב מה השטח שם איך נחשב את השטח יש לנו את הכתלים של אורך המערה אז בוא ניקח שתי מערות סמוכות מזרחית ודרומית אז הם עומדים בזווית ישרה זה לזה אחד עומד לכיוון מזרח והשני ו עומד לכיוון דרום אז יש לנו כאן צורה של רש זאת אומרת שתי זוויות של ריבוע כמה זה שומוס כל אחד יש לנו כאן ריבוע של שמונ על שמ בריבוע ה זה צריך להיכנס באלכסון ארבע כוחן מכאן וארבע כוחן מכאן אז כמה זה יוצא אם יש לי כאן ש על ש בכל אמו זה אמסו ותרי חוים שאלכסון שזה אז האלכסון הוא 11 וחומש 11 אמוד דחו משמו כוחי כמו אבו כמה כוחן צריך להכניס כאן תמנ ארבע כאן וארבע כאן כל כומו תמ בחצר חומ שיחסלו אם כל כב אמו וצריך עוד אמו בין כוך לכוך אז שמונ כוכן אז צריך מינימום 15 אמות לא יכול להיכנס ב1 וחמש אלו עוד הרבו בריד רב ישוע ברוסי וודאי שחפרו את הכוכים בזווית ישרה ולא באלכסון אז ממילא איך לא התנגשו שניים הראשונים משניים הראשונים מכאן בהכרח כמו שאמר רבשי שהם לא היו באותו גובה והי בו סימם לא לא צריך לומר ששני הכוכים כמו כן בארבע מערות אז כל שני הכוכים ראשונים היו בגובה אחר לא אלא איך אפשר לסדר שלא יתנגשו כדי אומר רב שיש ברידר וידי בדף הבא נראה על משנה אחרת שמדובר ב ניפלה בקברים של נפולים אוכנה מב ניפלה שני הכוכים שעושים בשתי הזוויות שרב שימן אמר בסוף זה עושים אותם קטנים וצרים יותר לנפל אז ממילא עושים אותו צר ופחות ארוך אז לא צריך גם רק קירות דקות אז זה לא מתנגש בחצי י מכאן חצי י מכאן עושים קבע מאוד קטן לנפל אז ממילה זה יכול להיכנס אפילו באותו גובה אותו דבר לגבי הכוח שני הכוכים הראשונים בתחילת כל מערה אז הם מתנקשים הרי בקוח של המרה של ידה לא את השניים האלה עושים אם קצרים נפל הוא גם צריך כבר צר יותר וגם קצר יותר ממילא הם לא מתנקשים אפילו שעושים את הכל באותו גובה וצן שקוים במהירה פסוק בילה המובס לו נצח ומוך השם אלוקים דים על קופוני וגומר עד כאן דף ק א [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: