הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קא

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קא

[מוזיקה] ב בטר דף קא מתחילים בעזרת השם דף ק עמוד ב במשנה למטה סביב ירושלים היו שכנים רעים כמו שמספר אולה ב במסכת סנדרין צו אמון ומואב שכנים רעים של ירושלים היו הם שמעו את דברי הנביאים שמנבאים על חורבן בית המקדש שלחו שליחים אל נבוכדנצר מלך בבל בוא לירושלים תכבוש אותם אמר להם נבוכדנצר ככה לכבוש את ירושלים אני פוחד שלא יעשו לי מה שעשו לאלה הקודמים שניסו לכבוש את ירושלים חיל סנחריב שבא מלאך השם והשמיד את כולם כולם הפכו להיות פגרים מתים בדרך נס אמרו לו ימים חדשים הגיעו היום הפסוק אומר במשלי כי אין האיש בביתו כביכול הקדוש ברוך הוא כבר עזב את בית המקדש הוא כבר החליט להחריב את ירושלים אמר להם כן הוא כרגע לא בבית המקדש אבל הוא נמצא במקום קרוב וכש עם ישראל יהיו בשעת דוחקים הוא יבוא לעזור להם אז הם אמרו לו את המשך הפסוק במשלי ההמשך של כי אין האיש בביתו כתוב שם הלך בדרך מרחוק כבר נמצא רחוק לא כל כך בקלות הוא יחזור אמר להם נבוכדנצר לא כל כך בקלות אבל הצדיקים שבעם ישראל כשהם התפללו אליו ובקשו רחמים אז הם יקרבו אותו בחזרה אל עם ישראל אמרו לו השליחים הצדיקים שבהם כבר מתו אמר להם כן אבל גם הרשעים שבהם הם יכולים לחזור בתשובה ולבקש מהקדוש ברוך הוא שיושיע אותם בעת דוחקים ואז הקדוש ברוך הוא יחזור לגאול אותם אמרו לו כבר יש זמן כמה עם ישראל יצטרכו להיות בגלות 70 שנה כבר הנביא אמר 70 שנה עם ישראל יהיו בבבל אז מה זאת אומרת הוא יחזור יקח לו 70 שנה לחזור הוא לא הולך לחזור כל כך מהר בוא אמר להם כן עכשיו פה באמצע החורף אתם רוצים שאני אבוא הרי המצור התחיל על ירושלים בעשרה בטבט זמן מאוד מאוד סוער גשום ימי הגשמים אני לא יכול לבוא ירדו גשמים יתפוס אותנו שלג אני לא רוצה להיכנס ל מלחמה בזמן כזה אז הם אמרו לו מה הבעייה אתה יכול לבוא דרך תחתית הערים מתחת הערים והערים יגנו עליך מהגשמים השלגים תלך במקומות ששמה פחות סוער תלך בעמקים לך במקומות ששמה ה לא כל כך גשו אז הוא אמר להם בסדר אני מגיע לירושלים איפה אנחנו הולכים להיות שם כל החורף אנחנו הולכים לעשות מצור סביב ירושלים ירדו גשמים המזג אוויר ירושלים מרים סביב לה סביב ירושלים המזג אוויר בחורף הוא מאוד מאוד גשום מאוד מאוד צוער מה החיילים שלי עשו במשך כל החודשים האלה מה יגן עליהם מהגשמים מהשלג אמרו לו בני המון הו מאהב לנבו אחד נעצר אתה לא מכיר את את עם ישראל אנחנו נספר לך המערות של הקברים שלהם מחוץ לירושלים הם כל כך גדולים מרווחים מפוארים הם מעולים יותר מהפלטה שלך ובמערות קבורה של הלם בירושלים הנביא כבר אמר בירמיהו פרק ח שעתידים להשליך מן הקברים את העצמות ש בקברים שנאמר בעת האי נאום השם יוציאו את עצמות מלכי יהודה ואת עצמות שריו אתה מבין איזה מערות קבורה היו למלכי יהודה לשרים של יהודה ואת עצמות כהני הבעל ונביאי השקר ושאר העם של ירושלים יוציאו אותם מכברי הם ושטחו את עצמותיהם לשמש ולירח ולכל צבא השמיים אשר אהבו ואשר עבדו ואשר הלכו אחריהם כל אלה שעבדו עבודה זרה השתחוו לשמש לירח העצמות שלהם התגלגלו שם והם יהיו מול השמש והירח שהם כל כך אהבו ובתוך אותם המערות קבורה שם יהיה לך מקום טוב מאוד לך ולכל החיילים שלך בכל ימות החורף בכל ימות הגשמים הסיפור הזה קצת מכניס אותנו לאווירה איך היו נראים מערות הקבורה בזמנים הברו הרשב כותב כאן על המשנה שהם בזמנם לא היו רגילים להקבר כל אחד בקבר אחד אלא כל בני המשפחה היו נקברים במערה אחת הי עושים מערה גדולה והי קוברים את כולם אבל לא הי קוברים את כולם בקבר אחד קבר חים לא הי עושים בקירות של המערה קוחים כאלה וכל כוח היה קבר בפני עצמו במשנה בהמשך כאן כתוב שזה היה בנוי בצורה כזאת היה חצר והחצר הייתה פתוחה מלמעלה ובשניים או ארבעה צדדים של החצר היו מערות היו חופרים חצר לעומק הקרקע ו היו חופרים סביב החצר בקירות של החצר בדפנות של החצר היו חופרים מערות או שניים שזה דעת חכמים או ארבע שזה דעת רבי שמעון בר יוחאי ובתוך אותם המערות שם היו עושים את המערכת של הקברים ועל המערות האלה המשנה שלנו מדברת אדם שמוכר מקום לחברו לעשות לו קבר וכן המקבל מחברו לעשות לו קבר עכשיו אם זה מלך מלכי יהודה ודאי היו עושים הערות גדולות מרווחות מאותרות הה ממש יותר יפה מפלטרת נצר כמו שאמרנו את הסיפור ב מסכת סנהדרין אבל כשמדברים על אנשים רגילים דלת העם הם גם כן היו עושים לעצמם מערכת כברים בצורה הזאת אבל זה לא היה כל כך גדול עכשיו בן אדם בא לחבר שלו אומר אני רוצה לקנות חלקה כזאת או שאני רוצה שתבנה לי מבנה כזה בחלקה אצלנו אני רוצה שתכין בשביל זקני השבט זקני המשפחה שתכין כבר מקום אז כמה המקום הקטן ביותר לא לא סיכמו על מידות כמה המידות הקטנות ביותר שהיו עושים שהיו נוהגים בזמנם אז ככה הגודל של המערה עצמה אמרנו שיש את החצר באמצע ש ממנה חפו מערות בעומק הקרקע מתחת לפני הקרקע מה הגודל של כל מערה קודם כל לפני שנדבר על הכוכים מה הגודל של המערה עצמה עושה תוכה של מערה שטח של ארבע אמות על שש אמות בגובה ארבע אמות ועכשיו צריך לעשות במערה עצמה טוב עשינו את המערה יש לנו מערה שהאורך שלה שש עמות והרוחב שלה ארמות והגובה ארבע אמות עכשיו צריך לעשות שם קוחים בקירות כמה כוכים צריך לעשות כמה צריך להרחיק בין כוח אחד לכוח אחר אפשר לעשות שני כוכים ממש צפופים כי אז הקיר שבין שני הכוכים ייפול עכשיו לעשות מידי רכב רווח מדי רחב זה סתם בזבוז של מקום מה הגודל של כל כוך וכמה הוא צריך להיות רחוק מחברו אז קודם כל כמה כוכים עושים הוא פותח לתוכה לפי דעת חכמים שמונה כוכים זה היה הולך כש נכנסים לתוך המערה אז בקיר הימני והשמאלי ששתי הקירות האלה ה ארוכים שש עמות אז חצי עמה היו עושים רווח ואז עמה אחת כוך ואז עמה רוח עמה כוך עמה רווח ועוד עמה כוך ואז עוד חצי עמה רווח ואז הנו מסיימים היה כאן בדיוק שש עמות שלוש עמות של השלושה כוכים ועוד שלוש אמות שתי אמות רווח בין השלושה כוכים עוד חצי מה מכל צד חצי בתחילת המערה ועוד חצי ליד הקיר הפנימי של המערה אז זה שלוש כוכים מכאן ושלוש כוכים מכאן סך הכל יש לנו שש כוכים ועוד שניים בקיר שממול הפתח שהוא היה רחב ארבע עמות אז היו מרחיקים חצי עמה מימין וחצי עמה משמאל ואז בונים שני הכוכים ברוחב של עמה ועוד רווח של עמה באמצע זאת אומרת שהיה כאן שתי עמות כוח ועוד שתי עמות רווח בין הכוכים עמה אחת בין הכוכים ועוד שתי חצאים בשני הצדדים ומה היה הגודל של הכוכים עצמם אז אנחנו יודעים שהרוח שלהם היה עמה כמו שכבר אמרנו כסידרה את הסדר של הכוכים במערה אבל מה היה האורך שלהן ארבע אמות הרש בם אומר שלוש עמות של אדם בינוני ועוד עמה אחת לעובי של הארון והגובה רומן הגובה של הכוך היה קצת יותר מעמ עמה זה שישה טפחים אז זה היה גובה של שבעה טפחים כי שיהיה מקום להכניס את הארון שהוא שישה טפחים ברווח ולהשאיר טפח אוויר מהארון עד תקרת המערה ברגע שיש לך רווח של טפח בין ארון הקבורה לבין הגג אז זה כמו אוהל ואז הטו של אוהל המת נמצאת רק שם ואז מעל הכוך מי שעובר שם הוא לא התאמה ורוכב של כל אחד כבר אמרנו זה אמה שהוא שישה טפחים זה דעת חכמים רבי שמעון אומר עושה מערה גדולה יותר תוכה של מערה לא ארבע אמות על שש אמות אלא שש אמות על שמונה אמות וכיוון שהמערה גדולה יותר פותח לתוכה יותר כוכן 13 כוכן מה סדרה ם אז בקיר של השמונה עמות בשני הצדדים האורך של הקיר היה חופר ארבעה כוכן מכאן וארבעה כוכן מכאן היה כמו במקרה של חכמים מתחיל עם רווח של חצי ימה בתחילת הקיר ששמה הוא לא היה חופר אחרי חצי ימה הוא היה חופר כוח ראשון ומשאיר רווח כוח שני משאיר רווח כוח שלישי משאיר רווח וכוח רביעי ומשאיר עוד רווח של חצי עמה הרווחים שבין הכוכים היה מה והרווח בתחילת הקיר בכניסה ובסוף הקיר ליד הקיר שממול היה רק חצי מה נמצא יש לך ארבעה כוכים שכל אחד הוא ברוחב של אמה אז זה ארבע אמות וביניהם יש רווח של אמה שלושה רווחים שבין הארבעה כוכים זה עוד שלוש אמות ועוד חצי מה מכאן וחצי עמה מכאן זה עוד עמה אז ארבע ועוד של ועוד שתי חצאים זה יוצא בדיוק שמונה עמות שהיו חופרים ארבעה כוכים וממול היו עושים עוד שלושה כוכים כנגדן שהיו עושים מרחיקים חצי ימה מצד ימין וחצי עמה מצד שמאל ואז בונים כוך אמה משאירים רבח אמה ועוד כוח של אמה אז נמצא שיש לך שלושה כוכים ברוחב של אמה זה שלוש אמות ועוד שני רווחים ביניהם זה עוד שתי אמות אז זה חמש אמות ועוד שני חצאים הגענו לשש אמות ובאותם חצאים שממול בזווית ש יש את הפתח של המערה נכנסים למערה הקיר שכנגד בשתי הזוויות בזווית הימינית וית השמאלית שהיה שמה חצי ימה מקיר הימני וחצי ימה מהקיר שממו וכן בזווית השמאלית חצי ימה מהקיר השמאלי וחצי ימה מהקיר שממול באותם שתי זוויות לפי דעת הרשם הוא היה עושה עוד שני הכוכים אחד מימין הפתח ואחד מן השמאל של הפתח זה המערות המימדים של המערות ושל הכוכים לפי דעת חכמים ולפי דעת רבי שמעון עכשיו מה הגודל של החצר שבאמצע בזה אין ויכוח נושה חצר על פי המערה שש אמות על שש אמות כמלא המיטה וקוברה נוסעיה עכשיו כבר אמרנו שהיו עושים חצר חופרים חצר וממנה היו מוציאים ערות יש ויכוח בין דעת חכמים לרבי שמעון כמה מערות היו עושים דעת חכמים פותח לתוכה שתי מערות אחת מכאן ואחת מכאן כלומר אחת מצד מזרח ואחת מצד מערב רבי שמעון אומר צריך לעשות ארבע מערות לארבע רוחותיו של החצר מזרח מערב דרום צפון והגמרא תבאר אייך איך עושים דבר כזה כי בעיקרון אם אתה חופר חצר באמצע ומערות ארבע מערות לכל הצדדים ובכל מערה אתהה עושה את המערכת של הכוכים שהזכרנו אז הכוכים אמורים להיפגש מתחת לאדמה איך עושים שהמערכת הזאת תהיה כזו שכל כוח יהיה בפני עצמו נדבר על זה בעזרת השם בגמרא רבן שמוע בן גמליאל אומר דעה אחרת הוא סובר שהכל לפי הסלע אתה לא יכול לקבוע רווח של עמה בין כוח לכוך אולי מדובר כאן באדמה מאוד מאוד רקה שזה לא מספיק עמה אולי מדובר פה באדמה של סלע שלא צריך עמה זה הכל לפי הסלע אם זה קרקע חזקה אז אפשר לעשות מרחק פחות בין כוח לכוח וא אפשר לעשות יותר קוחים ועם הקרקע רפויה החלשה צריך להרחיק יותר בין כוך לכוך ואז יש פחות כוכים וגם ממעטים ומרבים במערות לפי העובי של הקרקע רבי שמעון אומר במשנה שהיו מוסיפים עוד שני הכוכים אחד מימין הפתח ואחד משמאל הפתח בארנו כמו המסקנה כמו פירוש הרשב שזה בשני הזוויות הזווית הימנית והזווית השמאלית בכותל שממול אבל בהתחלה הגמרא היייתה סבורה שמדובר כאן ממש בפתח בכניסה נשאלת השאלה הנ תרי אותם שני כוכים נוספים לאיך הי שדי להו היכן הוא היה משליך אותם היכן היה להם מקום אי לברא אם תאמר ממש בכניסה לפני הכניסה למערה היו חופרים בקרקע של חצר המערה ושם היו קוברים שם הייו עושים את הכוך ואז כשהיו מכסים את הקבר בעצם זה היה הופך להיות חלק מהחצר אק המיתד שלהו הרי אלה שבאים לקבור במערות דורכים שם וה קוחים האלה ישחקו ותור קושיה נוספת הרי שני נותנן שחר הקבר עצמו אין בו טומאה אדם העומד בתוכו של החצר והוא לא נכנס לתוך המערות הוא נשאר טהור כי מתחת לחצר של הקבר אין שום כוכים ואם אתה אומר שיש שני כוכים משני הצדדים של הפתח שחופרים בחצר עצמה אז אם ככה יש שמה כוכים ומי שעומד בחצר נטמע מתרצת הגמרא תירוץ ראשון אמר רבי יוסי ורבי חנינה דוד להו כמין נגר נגר בריח של הדלת שעושים חור באדמה ליד הדלת ושם מכניסים את הבריח כדי לנעול את הדלת אז גם כאן היו עושים חפירה לעומק בשני הצדדים וקוברים את הבן אדם בעמידה שואלת הגמרא בעמידה הרי אמר רבי יוחנן שחייבים לקבור בשכיבה כי אם אתה קובר בעמידה קבורת חמורים מזו זה זלזול בכבודו של המת שזה כמו שמשליכים איזה חמור לתוך חמור מת לתוך בור בעמידה אלא לפי רבי יוחנן חייבים לתרץ תירוץ אחר שמדובר כאן כמו שביארנו בג במשנה בעצמה דוד להו בקרן זווית שעושה את שני הכוכים בקרן זווית בקיר שממול הכניסה בזווית הימנית ובזווית השמאלית שואלת הגמרא והרי נוגעים הכוכים אחד בשני להדדי בשתי הזוויות הרי הרחקנו חצי עמה בצד דרום חפרנו כוך וחצי מה ממזרח מול הפתח הרחקנו חצי ימה וגם שמה עשינו כוח עכשיו יש לך בסך הכל חצי ימה לימין חצי עמה לשמאל ואתה רוצה לעשות שמה הכוח של עמה בעצם שלושת הכוכים נוגעים אחד בשני אמר רבשי מדובר כאן במעמקיו לא עושה באותו גובה את הכוכים שמימין ושמאל ואת זה ש בזווית הוא עושה את זה קצת יותר נמוך או קצת יותר גבוה אם נאמר הכוכים שבשלושת הקירות הם בגובה של שתי עמות לומר שישה טפחים אז הוא עושה את זה ארבעה טפחים שלושה טפחים מהקרקע לא עושים את זה באותו גובה אז נמצא שכוחים בשלושת הצדדים נמצאים בגובה אחד ושתי הכוכים ש בזוויות נמצאים יותר קצת בגובה יותר נמוך או בגובה קצת יותר גבוה וזה זה לא מחליש את כל המערכת של הכוכים אם היית עושה שתי קומות בכל המערה אז כל המערה הייתה רפויה והכל היה יכול לקרוס אבל כאן כיוון שאתה עושה את זה בזוויות וככל שהם יותר מתרחקים ככל שאתה מעמיק יותר אז הזוויות מתרחקות יותר משאר הכוכים אז לכן זה יכול להיות יותר יציב וזה גם מתרץ קושיה נוספת שלנו על רבי שמעון זה שאנחנו אומרים שמדובר במאמי די לא תימה אחי אם לא תאמר שמדובר במאמי הינו שהוא עושה את זה בגובה אחר משאר הכוכים ארבע מערות סביב החצר לרבי שמעון איך יבד להו איך הוא עושה קוחים שם בלי שכוח אחד יצטלבו בכוך אחר הרי כנג הכוכ לדדי הכוך שבצד דרום והכוח הראשון שבצד מזרח הם מצטלבים אחד בתוך השני למה יש חצר באמצע ואתה חופר לפי רבי שמעון מערות בכל ארבעה הצדדים של החצר צד דרום צד זרח צד צפון וצד מערב ואז אתה בתוך המערות עצמם חופר כוכים אבל אתה לא מבין שכוחים שאתה חופר יכולים להתנגש אחד בתוך השני אם אתה עושה מערה אחת בצד מזרח ומערה אחרת בצד מערב כמו דברי חכמים הכל מסתדר הכוכים הם מערכת בפני עצמה בכל צד אבל ברגע שאתה עושה בכל הארבע הצדדים אז בוא ניתן לך דוגמה של שני כוכים שנפגשים אתה חופר את המערה בצד דרום ואז אתה את הכוח הראשון מצד ימין שם בתוך אותה המערה אתה הרחקת חצי עמה חפרת כוח יפה עכשיו אתה בא במערה המזרחית בצד ימין הכוח הראשון אתה מתחיל לחפור אתה נכנס לתוך הכוח שכבר חפרת מקודם כי הוא הרי נכנס לך פנימה באורך של ארבע עמות כמו שמצוה ברשבע מי שרוצה יכול לראות וגם כאן ב עמוד שלנו הציור השני ברשב וגם בעמוד הקודם אפשר לראות את זה כשהוא מצייר את כל המערכת של ה ארבע מערות שסביב החצר גם כן אפשר לראות שאם אנחנו עושים את הכוכים לפי הסדר של רבי שמעון אמור להיות שכו שכוך נכנס בתוך השני מצטלבים אחד בתוך השני אלא מה איך יכול להיות שארבע מערות לפי רבי שמעון איכ וביד להו איך הוא עושה בכל ארבעה צדדים של החצר הרי כ נג הכוכ דד הכוכים אמורים לגעת אחת בשנייה אלא מדובר כאן גם כן כשהוא מעמיק מערה אחת מהשנייה זאת אומרת הוא עושה את זה קצת יותר נמוך או קצת יותר גבוה וככה הכוכים לא נוגעים אחד בשני הכנ מי גם לגבי הזוויות מדובר במקרה שהוא מעמיק רב הונה בריד רב יהושע מנסה לומר הסבר אחר איך אפשר לחפור ארבע מערות לפי רבי שמעון סביב החצר בלי לתרץ שהוא חופר חלק מהכוח בגובה שונה דוד לוכי חרותא הוא עושה את הכוכים בזווית כמו ענפים של ולב כמו בציור כאן השלישי ברש בם הוא לא חופר את אותם הכוכים שבין ה קירות של המערות בצורה של שתי הערב בצורה ישרה אחד לתוך השני אלא הוא עושה אותם בזווית ואז זה אמור להסתדר אומרת הגמרא הדברים של רב הונא ברי רב יהושע הם חיצונים אי אפשר להכניס אותם לבית המדרש ברוה היא למה כי בפועל אם אתה עושה חשבון זה לא מסתדר יכול להיות שמבחינה רעיונית זה יכול להתאים כמו שרואים כאן בציור השלישי ברש בם אבל במציאות אם אתה מודד זה לא מסתדר כי יש לך כאן את שתי הקירות שבין שתי המערות נאמר בין המערה הדרומית והמזרחית מה השטח של האורך שבין שת שתי הקירות האלה זאת אומרת יש לך את הצלע ה דרומי והצלע המזרחי ע אם אתה רוצה לעשות זווית בין הקיר המזרחי לדרומי מה הורך של הזווית הזאת הרי כל קיר לפי רבי שמעון של כל מערה הוא אורך של שמונה עמות ויש כלל מכדי הרי כל אמתא בריבוע כל עמה בריבוע אם עושים את זה עמה על עמה אמתא ותרי חומש באלכסונים מזווית לזווית יהיה עוד שני חומשים יותר ואם כאן אנחנו מדברים על שמונה אמות אז יש לנו לכל אחד מהשמנה אמות שני חומשים יותר אז זה 16 חומשים כמה זה 16 חומשים 5 ועד 5 ווד 5 זהזה שלושה שלמים ועוד חומש אחד אתה מוסיף לשמונה אמות עוד שלוש אמות שלמים וחומש זה יוצא כמה אבו להו 11 וחומש 11 אמות וחמישית כוחן כמה אהבו כמה כוחן צריכים לחפור כאן בשטח הזה של שתי הקירות כל קיר חופרים ארבע הכוכים שתי קירות שמונה ט מניה אבל זה לא מסתדר תמניה בחצרי וחומש וחומש איך היא משכחת לה איך אפשר לחפור שמונה כוכים בקיר של 11 עמה וחומש הרי אמרנו שצריך בשביל כל כוך עמה אחת לחפירה של הכוך ועוד עמה בין כוך אחדל לכוח אחר אז אתה עושה שמונה אמות כוכים ובין השמונה אתה עושה עוד שבע רווחים של עוד אמה אז זה יוצא 15 אמה לא מספיק לך 11 עמה וחומש אלא יש הוכחה שדבריו של רבו נברי רב יהושע לא מסתדרים באופן מציאותי לעשות קוחים באלכסון ולכן ברוה היא לכן זה מחוץ לבית המדרש לא מקבלים את ההסבר הזה אלא אנחנו נשארים עם ההסבר הקודם של רב אשי שמדובר כאן שעושים את זה בגובה שונה את הכוכים כדי שהם לא ייפגשו מתחת האדמה הסבר נוסף והיא בתמה אפשר לומר כמו דבריו שאמר רב שישה ברידר רב הידי שהוא מסביר סוגיה אחרת עם התירוץ הזה שמדובר בקברים של נפלים נפלי שהם לא צריכים להיות ארבע עמות אורך אלא מספיק חצי עמה הח הנמי אפשר גם להשתמש עם התירוץ הזה אצלנו בכוכים ש בזוויות ממול הפתח אתה לא עושה כוח באורך של ארבע עמות אלא סך הכל חצי עמה ואם כן אפשר אפילו אם זה מקום כזה של חצי עמה פה חצי עמה פה לחפור כזה כוך קטן זה לא מחליש את המערה וזה בנוי טוב וכן במקומות שנפגשים כוכים לפי ההסבר של רבי שמעון שבונים ארבע מערות סביב החצר ואמרנו שאם כן כוכים צריכים להפגש אלה שהיו אמורים להיפגש כוח לתוך כוך אחר להצטלב אחד שני עושים פשוט את אחד הכוכים עושים אותו קטן או את שני הכוכים עושים אותם קטנים שהם יהיו בשביל קבורת נפלים ואז ה כוכים לא נפגשים והם יכולים להסתדר לעשות את כל המערכת של הכוכים בתוך אותם המערות שבחצר שב של של הקבורה והכל יסתדר הכל יבוא על מקומו בשלום יהי רצון שיתקיים בנו הקיצו ורננו שוכני פר ונזכה לתחיית המתים במהירה עם הגאולה השלמה ואתם מדבקים בהשם אלוקיכם חיים כולכם היום ועד כאן דף קא
לצפיה בתכנים נוספים: