הדף היומי מסכת בבא בתרא דף צ

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף צ

בו 14 דף צ השור מתחיל בעזרת השם שתי שורות האחרונות שדף הקודם אבול הרשב מביא כאן עוד גרסאות ומקשה עליהם ומסכים לגרסה כפי שהיא לפנינו אנחנו עומדים כאן באמצע ברייסה למד בתחילת הברייה שאסור להחזיק בבית מידה שאיננה נכונה כעת ממשיכה ברייסה איזה מידות עושים אבל סוסו כלי שמודדים בוסו אפשר למלות בו כשהוא מלא יש בזה סאו תר קו תר קו זה תרי וקו שני קו ועוד קו זאת אומרת שלוש קו זה חצי שעו כיסאה מורכבת משש קו וחצי תר קו זה גם מידה שעושים שזה יוצא קו ה מחצה וקו קו זה ארבעה לוגין לוג יש בו שש ביצים אז נמצא קו 24 ביצים עוד מידה שעושים וחצי קו שזה שתי לוג ורוי והקו שזה לוג זה שש ביצים הרשב אומר שאכן שכתוב רויוה זה רויוה הקו אחן שכתוב רביס זה רביס הלוג ווימן טומן זה שמינית הקו שזה חצי רובה שזה חצי לוג שזה שלוש ביצים וחצי טומן שזה יוצא ביצה ומחצה ואולה וכמה אוקלה אחד מחמישה ברביע של קו דהיינו חמישיית לוג זה יוצא ביצה וחומש ביצה כרי אמרנו שהלוגו זה שש ביצים אז חמש לחלק לחמש זה אחד ת הביצה השישית נחלק לחמש זה עוד חומש זה הכל במידות של יבש ובמידה הלך שני מידות נפח ולא משקל אז זה מגביל למידות היבש הוא הויסין אין זה שניש לוג זה כמו תרקו וחצי אין זה כמו חצי תרקו ושליש סהן זה כמו קו ו רביעי סעין זה כמו של לוגין רשבם אומר למה לא עשים חצי רביעי סעין דהיינו לוג ומחצה כבוא ליטות בחצי קו של יבש שזה שתי לוג עוד מעט נראה שגמור אומרת שאם ההבדל הוא רק רבע אז אפשר ליטות ולוג זה כמו רוי ועקר ביבש וחצי לוג זה כמו טומן של יבש ורביעי זה כמו החצי טומן שזה ביצה מחצו ושמיני דהיינו חצי ביצה ועוד רביע ה ביצה זה יש רק בלח ביבש אין דרכו למדוד בכלי קטן כל כך אלא נמדד ב או במשקל ם דבר יקרו ואוד משמ בשמיני וזהו קורטוב שמינית שבשמינית זה קורטוב שמוזכר בהרבה מקומות ל משל כתוב במקווה הרבס חוסר קורטוב אז זה המידה של קורטב עד כאן הברי שואלת הגמור ובד ביבש נ מקביים זה שלישית השעה כי שעה זה ש אז שלישית הסעה כמו שיש שלישית ההין אונה הגמור לו ק תר קו זה שלוש קו סך הכל גדול רק בשליש בקביים אז יכול ליטות המוכר עם דוד לו בקביים במקום בטר קו שואלת הגימור על מ שלטה זאת אומרת ששליש פר אנשים יכולים לטות ו ד לופ בחצי טרק חצי טרקו זה כ וחצי וההבדל בין קו לק וחצי זה רק שליש אלא כבו חלופ בחצי תרקב חצי תרקב שזה קבו מחצו על מושר פה הפר ביניהם זה רק רבע כי זה שלוש חצאים וזה ארבע חצאים שואלת הגמור יוכ חציו וקלה לאבד כי חצי תומן זה רק חומש בין חצי תומן וקלה אז ודאי שב ליטות אומר פופ מד טנו בקי בויש מתוך קטנותו יודע לשאר כמה מחזיק ובזה אי אפשר לרמות שואלת הגמ שלישי סין רביעי סין לא לעבד איך אפשר לעשות את שתיהם הרי בשלישי סין יש ארבע לוג ברביעי סין יש שלושה לוג בין שלושה לארבעה זה בדיוק רבע אז יבוא ליטות אוגמ במקדש גוזב כמו שהזכרנו בד פוב שבהן בסמ היו שנטוס עד כאן לפר עד כאן לאיל עד כאן לכבש זה הנסכים זה חצי ושלישי זהרי אז לכן גם בחול לא גזרו לעשות גם שליש זה גם רי שואלת הגמ במקדש גזו שלא יעשו גם שליש זה גם רביס כבוא ליטות והתוסס מסבירים מה זה נקרא לא לעשות אז איך נדע למדוד את הניסוחים אומר טויס אפשר למדוד הכל בלוג יש מידת לוג אז חצי הין זה שישה לוגין ימדדו שש פעמים לוג לשלישי ס זה ארבעה לוגים לרביעי שלושה לוגן אונה הגמור קונים זריזין והם לא יבואו לטעות ומי הסמי שלא גזרו ושוב כבר לא גזרו גם בחולין אומר שמואל שמואל אמר שלוש כללים שבהם השיעור הוא שישית וכמו שנראה הכונה לשישית מלבר מבחוץ שאחרי ההוספה זה שישית אז הכלל הראשון אין מוסיפין למיוס וסטוס אנשי העיר שהחליטו שמגדילים את המידות לפי אותו חשבון מקור עד רביס את הכל מגדילים באיזשהו סכום מסוים ושוברים את המידות הראשונות שלבו ליטות בהם אז מותר להגדיל רק טוס דהיינו כלי שעת כת חזיק חמש ביצים וקראו לו כך וכך מהת וילך יחזיק שש ביצים ויקראו לו שוב אותו שם אבל לא אסור לעשות שיחזיק שבע ביצים אז כמו כבר פה כבר מיד רואים מה שאמרנו שזה שטס מלבר כי אם זה שוס מבפנים אז צריך לחלק חמש לשש ואת זה להוסיף אז זה פחות מאחד לא מחלקים לחמש ואז מוסיפים חמש לחלק לחמש זה אחד מוסיפים את האחד וכעת ההוספה היא שישית מהסכום הכולל כעת אותו דבר ועולה על המדב היס מטוס רוצים להגדיל את המטבעות אז לא מגדילים אותם ביותר משישית עד שישית מותר וכלל שלישי והמסת ר על סקר ייס מטוס חנווני שקונה יין ופירות אצל סיטונאי הרבה ביחד והוא מוכר קצת קצת אז הרווח שלו יהיה רק שישית דהיינו הוא קונה בחמש ימכור בשש לא יותר יש כאן הספה בסוגריים רשבם שזה הקול שלא התייקר השר האם בינתיים התייקר השר אפילו כפול אז ודאי שכל להסתכל לפי השער העכשוי מה טעם דברי שמואל מביאה הגמור איוס אי משום אפקו את הר מביאים תבואה לכאן מהמקומות אחרים וכשראו שהוסיפו עמידות אז הם יעלו את המחיר הם עלו את המחיר יותר מאשר הפער במידה שוס נמלו ם אותו טעם כי עלו יותר מטוס את המחיר אלו משום ביטול מכח הכלל הוא שאם אדם מוכר והוא התענה הוא מחר מדיי בזול או שהקונה תענה שהוא קנה מד מדי ביוקר אז אם הפער הוא פחות משתופף זה שטוסל הקניין חל רק צריך להחזיר את הינוי אם זה יותר משטוטגרט מביאים לכאן תבואה והם רגילים לתת חמש קו בחמש דינר כעת שהוסיפו את המידות אז הם המקרו הלאה חמש קו בחמש דינר וחמש שש ק החדשים הם יותר גדולים אז אם נוסיף רק שוס אז זאת אומרת שהם מכרו חמש קו פלוס טוס בשווי ש אותו דבר של חמש קו בחמישה דינרים ואז מה תהיה כל ההונאה ההונאה תהיה רק השוס ומה יהיה אז קו אומר זונו דהיינו מתי החליטו שכלי שהחזיק עד כעת חמש קו מחזיק שש קו אז בעצם נו כו שישית בחינם אז רק שישית אז החזירו את זה ומקח יהיה קיים המה יקרה הם יוסיפו שהכלי שמחזיק חמש קו מחזיק מעת ויילך שבע קו אז אם כעת הם ימכרו את זה באותו מחיר שמכרו חמש ק מכרו את השבע אז הנו תהיה שתיים מתוך חמש זה הרבה יותר משישית אז כל המקח יהיה בטל ואז לא נכון לעשות תקנה שיבטלו על ידי המכירות אז לכן אתה אומר שמותר לו וסיף רק טוס לא יתכן שזה הסיבה ואומר וב כל דובו שבידו ובמשקל ובמנין אפילו פוס מדזו כל הכלל של שוס פוס מטוס ס מטוס זה הכל כשיש טעות רק במחיר אם יש טעות בכמות אני קניתי קילו ונמצא שזה קילו 200 או שזה 900 גרם אז חוזר חוי זלו דקא לא שיוכית שרק זה שיתנה חוזר כמו שרשן מבר כם בריחות שניהם חוזרים כ זה טעות גמורה לא את זה מחרנו כמו שהוא מחר לו מוצר אחר לחלוטין אפילו פחות מטוס גם חוזר אם כך גם יוסיף על מידות רק שתוספי ו פחות מטוס אז גם היהיה ביטל מכח אלו מה הטעם שרק קת שטוסר להוסיף דל להב פסיד לתגרה אם הוא בא מעיר אחרת הרי אמרנו הכלל השלישי של שמואל שמותר לו להרוויח שישית אז אם התוספת תהיה רק שישית והוא ימכור לפי המחיר הישן כי הוא חושב שזה אותה מידה כמו פעם אז מה הוא יפסיד הוא יפסיד את השיט שישית אז הוא לא הרוויח ולא הפסיד כ הוא מחר את זה באותו מחיר שהוא קיבל את זה אבל אם הוסיפו יותר מטוס אז הוא יפסיד מהקרן שלו אם כך שואלת הגמור פסידו דבלי רבחל בו חששו רק שהוא יפסיד מהקרן זה שהוא מפסיד רווח שהוא ישאר בלי שום רווח לזה לא חוששים זובן וזון תגר יקרה זה נקרא סוחר שהוא קונה בחמש ומוכר בחמש הוא הגיע מרחוק הוא טרח ודאי שצריך לחשוש גם לרווחים שלו אז אם ככה צריך לומר שמותר להוסיף רק פחות משט ואז כשהוא מרוויח שטו ישאר לפחות עם איזשהו רווח אז ממילא לא ייתכן לומר דהיינו לפי צד זה העניין הוא שהוא לא יתפוס את עצמו לפי הדרך הקודמת העניין היה שהוא כן יתפוס את עצמו והוא יבקש בחזרה אז במקום ביטל מכח שיהיה רק אונו אז זה אמרנו כן יהיה ביטל מקח גם בששטוס זה פחות מטוס כי זה טעות במידה אז מה ניסנו לומר שבאמת העניין הוא כשהוא לא יתפוס את עצמו אז לפחות לא לא יהיה לו הפסדים אבל עצם זה שהוא ישאר בלי רווחים זה גם הפסדים אל אומר רב חסדה שמואל קרו אשכר ודורש שמואל מצא פסוק והדרש דהיינו מצא פסוק ששטוס מותר להוסיף אז ממילא יש לו מקור שלא צריך לחשוש לגרים שלא ידעו שישתנו כאן המידות או שישתנו המטבעות באותו אופן מסבירים כם את העניין של שינוי מטבעות ובאמת התגר ידע והוא לא יפסיד אבל יותר מטוס אין לו מקור בפסוק אז ממילא כשאין ור אסור להוסיף כי צריך לחשוב שאולי אולי איזשהו תגר שהוא לא ידע אז מה שאין לי מקום הפסוק שמותר להוסיף זה אסור להוסיף רכן רק דטוס מה הפסוק שבו המקור כתוב בפסוק כך והשקל שזה סלע שזה ארבע דינרים 20 גירו בשקל יש 20 מטבעות קטנות של גירו בכל דינר יש חמישה גיירו 4 * 5 זה 20 יש אב דינרים בשקל הקודש עכשיו כך כמה זה של הקדש אז כמ שרואים כ בפסוק זה 60 ש רק הפסוק מפרט זאת בצורה כזאת 20 שקו 520 שקולים ע וחי שקל 20 י20 ו15 המון לכם כל החשבון הזה ביחד למה עשו כזה פירוט אומר הרשב כי יש מקומות שהמונה היה 15 סלוים מנה של חול ויש 20 סלים ויש חמי ו20 אז אמרו את כל שלושת המנים זה המונה של קודשי אלכם נשאלת השאלה מונה מוסון ורבו ינבו מונה זה 60 שק דהיינו 240 דינר כ אמרנו שכל שקל זה 4ב דינר ו60 כפול 4 זה 240 הרי ידוע לנו שמונה זה חופי סלוים שזה 100 דינרים כמו שרואים בקסו וזה בעוד מקומות אלו שמ מיטלס רואים הפסוק הזה שלוש דברים שמ מינו מונ של קודש קופו לוו זה היה כפול משל חולין האם של חולין זה כה אז זה 50 אז איך הגענו ל-60 ושמע מנו מוסיפין על הידוס ן מסיפס מטוס בזמן יחזקאל שהפסוק מדבר שם הוסיפו זאת אומרת שהוסיפו שטות על 25 שהיה מונה של חול הוסיפו שטות שישית השישית מ-25 באמת 25 לחלק לחמש זה חמש חרי הוספה 30 על החמש זה שישית כמו שגמור מיט אומר שוס מלב אחרי שהוסיפו זאת אז ברגע שקוד זה כפול 30 * 2 זה 60 אז רואים שמותר להוסיף על המידות ול המטבעות ולא חוששים שהגר יפסיד כי בדרך כלל התגר שומע ובדבר שלא שכיח לא חששו אבל ייס מטוס ואם הוסיף ייס מטוס זה כבר לא רואים בפסוק אלא אין לי מקור שאפשר הלס שמע מנו טלס זה רק שמונ שקדש קופו וסיף למיוס שאפשר להוסיף ושמע מינו שוס מלב כמו שמיד ו את העניין שסי מטוס זה כבר לא בחשבון של טלס זה לא רואים פו בפסוק אבל אין לי מקור ליותר מכך אז ממילא אנחנו חוששים ושמע מינוש טוס מלבר אפשר להוסיף שטות מבחוץ כמו שאמרנו לא 25 לחלק לש וזו ההוספה אלא 25 לחלק לחש ואז התוספת א שישית מהחשבון הכולל אז כך גם מה ששמואל אמר שאין מסף נמס מטוס הכונה לטוס מבחוץ כמו שאמרנו שכלי שהחזיק עד כעת חמישה ביצים אפשר לקבוע שמת וילך הוא יחזיק שש ביצים מביאה הגמור הרב פופה בר שמואל טוקין קיילה הוא תיקן מידה טלוס קפיזה שיש בה שלוש קפיזה אז הרשב מביא שתי פירושים פירוש ראשון שזה תשעה לוגין כי קפיזה זה קו פחות לוג דהיינו שלוש לוג כי כ זה ארבע לוג ממילא אז כל כפי זה זה שלוש לוג אז שלוש כפי זה זה תשע לוגן אמרו לי ואמר שמואל אין מסי למיוס ס מטוס וזה אתה מוסיף למשל לחורה על המידה של חצי תרקו חצי תרקו זה כ וחצי שהם שש לוג אתה מוסיף ע זה שליש משש אתה עושה תשע אז מה מביא פירוש נוסף שכפי זה זה לוג ולוס כפי זה זה שלוש לוג וזה תוספת שליש על חצי קו חצי קו זה שני לוג אתה מוסיף שליש אומר רשבם יכלו גם להקשות שאפשר לטות בקו שהוא הפר ביניהם הוא רק רבע ולפי הפירוש הראשון אפשר לטות בתר קו שזה הפער ביניהם רבע ר מה שדייק מקודם בברסה שלא מתקנים כלי מדידה אחד דומה לשני בפר שרבע זה לא מפורש ברייסה זה רק דיוק מהרשימה של הביסים לכן העדיפו להקשות מדברי שמואל שאמר זאת בפירוש אומר לא אמר להם רב פופה אנו קל אחד תקינה תיקנתי כלי חדש לגמרי אומר הרשם שאין ביר הזו מידה אחרת דלב תוספת ואני מוסיף שליש מותר הוסיף רקטוס ולא עבוד פס את הגר וגם לא לטעות בריוו הקושיה ש השב מזכיר שהם בעיר הזאת לא חצי טרק דלי רקס מרבי אין כאן בכלל את הקלי מהסוג הזה למס רב פופה בר שמואל שדר את הכלי הזה שהוא תיקן לפו בדיס יר פודיס ולא קיבלו אפילו שגם שם לא הה רק חצי רקבת ה בעיה של טעות שדר לפפו לעיר קפויה וקיבלו וקור קראו לזה רוז פופה רו לשון מידה המידה של פופה יש גורסים רוז פופה רז לשון עצה ר פופה ולאר אומר הרשב דו ש גמור מביה הקטע גמורה סדרה של בריסס את חלקם נראה כעט חלק השני נראה בעזרת השם השיעור הבא בריסס בעניין המסחר בפירות אוצר פס אוצרים וצים סקרים פעמים בביצים מסרן ולא צים תונו רבון אוצרי פיירוס הם קונים בשוק והם שומרים את זה במחסנים אז למכור את זה ביוקר הם גורמים שיהיה מחסור ומתייקר השר ויש הפסד לנים אומר שמדובר בעיר שרובה ישרל צריך לדאוג לישראלים שיהיה בזול ומלווה בריבי מלוים בריבית ומקטין איפה מקטינים את המידות ומפי שורים מוסיפים על השער מוסיפים על המחירים הקיימים ליקוס ליר מחודש ושביר שב נחכה שיעבור חודש לחודש בלבד זה עדיין לא יצר פיס אבל שומרים זאת שיעבור חודש ושביר שבר מפקי שורים ושבס ונפתור מתי תגיע שנת השמיטה ונפתחה תוצרות הבר ששמרנו כל השנים נמכור את זה עכשיו זה צרי פירות לקטי איפה ממשיך הפסוק זה מקטין איפה הוא להגדיל שקל זה מל בריבי הוא מגדיל את שקלו עלד הלוואת ריבית אם הכוונה להגדיל את השקלים עצמם זה רואים מקטי איפה ממז מרמו כש הפסוק ממשיך רואים אנס מקוס ולאב מוז מרמו הונאת משקלות הוקסי מה כתוב אחר כך נשב שם בגון יקב אם אשכח לא נצח כל מעשה שלעולם הוא לא ימחל להם אוצרי פיירוס כגון מן אומר רבי יחנון כגון שפסי כך קראו לו אוצר פיירוס הוא שמר אותם כדי למכור לנים ביוקר אבל אומר הרש בם אם הוא עוצר זאת בשעת הזול ומוכר זאת בזול לנים בשעת היוקר אפילו שהוא גורם כעת יוקר השר זה אי אפשר לאסור זה לא כל כך כדאי כמו שנראה הקו באמת שמר זאת למכור ביוקר מספרת הגמורה על שתי הנהגות שהיו אביב של שמואל ושמואל עצמו אבוד שמואל מזב לפיר בטר חריפה כתר חריפה בשעת הגורן שיש שפע ואז הכל זול אז הוא הוציא את הכל למכירה ו במחיר של עכשיו אז יש כאן שפע אז השער נשאר זול כל השנה שמואל ברי ה עשה עצה אחרת עכשיו יש הרבה בזול אבל אחר כך שיש פחות אז המחיר עולה אז מה הוא עשה מה שלפר את הפירות של שדותיו הוא שמר ומזלו בתר האף לכתר החרפה כשהגיע תר האפ לכ שהגיע השר המאוחר שהוא מתייקר הוא הוציא את כל הפירות ומכר אותם במחיר הקודם המחיר שהם עלו בזמן הזול אומר הרש בם הוא עצא רק את פירות שדהו את הפירות מהשוק זה אסור כי בכל זאת הוא גורם להוקרת השער קצת ו יצא סכו בהפסדו אז לא שעשו כמו שדיברנו מקודם איסור ממש לקה אבל זה לא ייתכן ששמואל עצמו היה עושה כזה דבר שהוא לא הגון כל כך אבל קופונים אפילו שהוא שמע רק את שלו והוא מחר בזול בכל זאת אמרו שולחו משום הלכו מארץ ישראל לומר בבבל טוב דאב מדברו הנהגת האב אבו אד שמואל יותר טובה מהנהגת הבן למה מת תרעד ובח ובח האב גרם שלכתחילה השער לא התייקר כי יש הרבה שפע וזה רוח זה גורם שכל השנה השער יהיה זול מה שאם כן הבן הוא דאג שאחרי שהשער מתייקר הוא ינסה להוזיל אותו קצת שצית שלו הוא לא יכול להוזיל את כל השוק הוא יכול למכור את הקצת שלו בזול אז הוא הועיל לעניים פחות מאשר אביב הועיל אומר רב אוסד מס קאבוי אוצו קאבוי הכוונה מה שצמח אצלו בשדות זה לשנ מעלי לד קקו כלומר אותו מעט שנתן לו הקדוש ברוך הוא אז מותר לו לצור זאת למכור את זה ביוקר כל האיסור שאמר לנו זה רק לקחת מהשוק אמנת לאצור אומר רשבם לפרנסת ביתו יכול גם לקנות ולצור אם אל מדותיו אבל כדי למכור אזז מותר לו לאצור רק את הפירות שלו עצמו תמ וצרים פ דורים שיש בחי נפש שצריך אותם נחוצים לחיות כגו נושנים וסוס קמחים אבל תבלין קמון פלפלין מיני תבלין שאפשר לחיות בלעדיהם מותר מותר לי ליצור אותם לכור אותם מיוקר במור קח מן השוק המכס מש מר גם ס ומ ודם צר פ ישראל ג שונים ערב שביס ו שביס צ שביס מותר לקנות בשנה שישית לצורך שישית וית למכור לעולם בן ימותו בש בשמינית ברעב כי מפות שמינית לא אוכלים עד סוף השנה ובשני בצו רס אפילו קו חרובים לא יצו אפילו מפירות שלו לא יצו בשנות בצורת אפילו קו אחד חרובים שמכניס מירו בשעורים ומכניס כללה בשרים כ עכשיו זה שעת לחץ אומר הרשם לעצמו יכול כדי פירות שהוא צריך לשנה הזו אבל לא שמקור אומר לי רב סי בחני לפוגה שמי לשמה שלו שקראו לו פוגה פוקצ וצר פ ונים זה היה בשנה שישית צ צור עבורי פרות לשלוש שנים ערב שביס ו שיס צ שיס אומר רשבם הוא הרי כבר היה אחרי החורבן זאת אומרת שהוא שבע הוא היה בארץ ישראל והוא סבע שקדוש רנו קיו לשו וקיו סלובו כמו שמוזכר במור מגילה שקדוש סר לא בטלה בחורבן השביס נוהגת אבל למען דומה שקדוש ורץ בטלה אז אין שסק ב ישראלש רשבם שגם בד רבו נן כי אם לא הרשב כל לומר שכל ז יש כמו שרימ ש שב גדרב לא ג ש בזמן הזה עדכן דף ד
לצפיה בתכנים נוספים: