הדף היומי מסכת בבא בתרא דף צט

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף צט

[מוזיקה] ב 14 דף צת שו מתח בעזרת השם ש וחצי שות האחרונות שדף הקודם רבי חנינה כהמשך למה שלמדנו שרמו גבו של היכל בביס מקדוש היה כחצי וכחצי רבו שש ממוס מביא גמור רבי חנינה נופ קריוס הוא יצא לכפרים רומו בני הכפרים בני הרות הם קשו לו קדו שיש ורה סתירה בין שתי פסוקים מצד אחד קס והביס אשר בונו המלך שלשם ב המקדש רשן שישים אמו אורקו מהמזרח למערב מפסח כל עד הכותל המערבי של קודש הקדושים היה שישמו 40 אמו אך הכל ועוד 20 אמו אך בק הקדושים ו רבו ו30 אמוקס זאת אומרת שגם קודש הקדושים היה גבוה 30 אמו פסוק אחר ולפני אדוויר אדוויר זה הקיר בעובי אמו שהוא חצץ בין היכל לקודש הקדושים אז לפני ת אומרת פנימה יותר זה קודש הקדושים 20 אמו ארך ומ רחב 20 אמ ממזרח למערב 20 אמ מצפון לדרום ו20 אמוק מוסוי אז יש כאן סתירה האם גובה קודש הקדוש אם היה 30 אמו או 20 אמו אומר להו נה להם רבי חנינה כי כחוש מסס קרובים למלו באמת גובה הקודש הקדושים הכולל היה ש אמו מה שהפסוק כאן אומר 10 ממו ק מוסוי זה משפת קרובים למלו משה רבינו הוא עשה אורן הקודש ומעליהם קרובים מלבד זאת או במקום זאת מחלוק המפורשים שלומה המלך הוא העמיד כרובים שהם היו עשויים מעץ לא מזהב כמו שהיו עשויים הקרובים שעשה משה רבינו אלא מעץ מצופה בזהב הוא העמיד אותם שניים אחד על הקרקע מימין הורון ליד הקוטל המערבי ואחד משמאלו של האורן והגובה שלהם היה 10 אמוס והכנפיים שלהם היו פרוסות כנף אחד נוגע בקיר צפונה וכנף חברו נוגע בקיר דרומי ואז נמצא שמ ראשי הקרובים למעלה יש 20 אמו עד הגג אז זה הפסוק אומר 10 ממור קוי מוסוי מעל הכרובים שואלת הגיבורי מה הי קומש מלון מה הפסוק בא ללמד אותנו בזאת למה הוא נקט 10 ממו קמוס למעלה מהקרובים שיכתוב שש ממו כמו סוי אונ גמור קומש מלון למו למלו ה-20 אמו שלמעלה הם בדיוק כמו 10 אמוס שלמטה מכנפי הקרובים מה למלו אין משמש כלום אני יכול למדוד שם 20 אמרך 20 יחב ריק אף למטה אין משמש כלום כי הגוף של הקור כמו שנראה עוד מעט וור שעמד הם בנס העמדים הם לא לקחו מקום ממילא כמו שאני יכול למדוד למעלה את המו גובה ששם ריק באמת ריק אני יכול למדוד 20 אמו לכל רוח כ גם למטה אני יכול כך למדוד כי יש רק את הכנפיים המתחת לכנפיים כביכול ריק מסייע לי לרב לוי דומ רב לוי ורור בקודש הקדושים המקום שלו וקרובים הגוף של הקרובים אינו מנ מידו הם לא לקחו מקום בדרך נס תנין אמך בברייס אורן שוסו מושה שהכניס אותו לקודש הקדושים שעשה שלמה המלך שהקוד הקדושים היה 20 על 20 כמו שדיברנו יש לו רווח 10 אמוס לכל רוח ורוח דהיינו הרשב נוקט שהניחו את האורן צמוד לקיר המערבי ואז מצד ימין של האורן סר אמוס מצד שמאל של האורן 10 אמוס מה קורה עם הארון עצמו הוא לא לוקח מקם 10 10 הרי 20 ולפני האורן אם מדדו מהקיר המרבי עד המו טרקסין 20 20 בליים האורן לא לוקח כלום אומר רבי נומר שמואל הוא ב להשלים שדברנו לגבי הכרובים כרובים ששל הוא הניח על הקרקע של קודש הקדושים אחד מימין הור אחד משמאל הור בנס אנו דן הגוף שלהם רק הכנפיים הם לקחו משהו שנאמר וחוש אמוס כנף הקרוב אכס וחומש אמוס כנף הקרוב אשס אין הכוונה לקרוב השני זה כתוב אחר כך אלא אותו כרוב כל אחד מהשניים יש לו שני כנפיים וכל כנף חומש המוס ביחד זה 10 המוס מקצו קנופוב ועד קצוי קנופוב נשאלת השאלה גופו איךו קימה היכן עמד גופם וגמור כת וינה שמואל וין שהכנפיים של הקרובים היו כמו הידיים של האדם אחד מצד ימין אחד מצד שמאל והגוף באמצע אלאו שמ מינו בנס אינו עמדים אז הרשבא מסביר שלא מגוף הפסוק שכתוב ש1 רמוס היה מזה המקור כי לכאורה איך אם אמרנו חמש וחמש ויש את הגוף באמצע אז איך זה 10 מקצו קנופ קצו סנופ כי אם זה היייתה הרעיה אז כל התירוצים הבאים לא יתאימו אלא אומר הרשב זה אפשר לפרש הכוונה היא כך יש לי כנף של חמש ועוד כנף של חמש יש את הגוף באמצע רק הפסוק מסכם ואומר אם אני אקח את שתי הכנפיים וישים אותם אחד ליד השני בלי הגוף אז יצא לי אמוס מקצו נופ סנופ אלא מה כן הראיה שהגוף בנס עמד זה מעמידות כרי רוי חב קודש הקדוש מצפון לדרום היה רק 20 מאמו ואם אתה אומר שהכנפיים לבד הם 10 ועוד 10 חח ועוד חח אז זה לבד 20 כתוב פרסוס קפ הקרוב תיג הכנף החד בקיר כנף הקרוב השני גז בקיר השני וכנפי מלבס נוגוס ונוף לכוף אז איך היה מקום גם לגוף הכרובים שהוא בין כנף לכנף אלא בהכרח שהגוף היה בנס ולא לקח מקום כמו הורון שעשה מוישה כך הוכיח שמואל מביאה הגימור שש דחיות לכך תחיה הראשונה סקיף לו הבי מי אומר שהיה נס אתה הנחת הנחה שהמבנה של הקרובים היה כמו שתי ידיים שיוצא מהגוף של האדם כך יצאו שני כנפיים מהגוף לא ודיל מה הגוף שלהם בולטין כתרנגול לנבו קיימה כמו בתרנגול שהגוף כולו תחת כנפיו ואין הרחקה והפרש בין הכנפיים אלא הם אחד צמוד לשני הגוף יוצא מתחת הכנפיים ושני הכנפיים יוצאים מקום אחד באמצע הגב אז החוש הה מתחת לכנפיים לא לקח מקום כי זה מתחת לכנפיים תחייה שנייה סקיף לרובה אפילו אם תאמר שמת הגוף באמצע בין שני הכנפיים אודיל מזה שלא יכן נגד זה אוקמה מי אמר לך ששני הקרובים היו צמודים לקיר המערבי זה מצד אחד של הור זה מצד השני של הור אחד היה צמוד לקיר והשני קצת יותר משוך לכיוון פתח קודש הקדושים ואז הכנפיים שלהם נוגעים כי הכנף הזה נגמר שהכרוב הימני אז מתחיל מתחילות את הכנפיים של הקרוב השמאלי אבל זה ה פנימה קצת יותר אז ממילא היה חלק מהכנפיים שהיה באותו מקום רק אחד מקדימה יותר מאשר השני אז ממילא אין כנס תחייה השלישית מהסקי ח ביעקב אפילו אם תאמר שאמת הגוף לא היה כמו תרנגול אלא הגוף היה באמצע וגם עמדו זה כנגד זה אבל מי אומר לך שהם עמדו ישר ודיל באלכסון אוקמה כמו שמצוייר כאן ברשם הם עמדו באלכסון ואז הלכסון הוא יותר גדול מ-20 ממילא יכלו לעמוד אחד עד השני עם כנפיים פרוסות והגוף באמצע יש מספיק מקום תחייה רביעית מה סקיף לו רב הונ בריד רב ישוע אפילו שתאמר שהם עמדו זה כנגד זה באלכסון והגוף באמצע בכל זאת ייתכן שלא היה כנס ודין מביס מל ירבח כמו שדיברנו בשיעור הקודם בסוף השיעור הקודם שהבניינים בזמנם התחילו עם אבנים רחבות והאבנים מתקצרות והולכות ומילא קודש הקדושה 20 אמיך אבל 20 וירך ברצפה אבל עד הקיר ברגע עד התקרה ברגע שהאבנים הם נהיות צרות וצרות יותר אז למעלה 10ו ששם עמדו הכנפיים כבר היה יותר רחב ובקצת רוחב יותר נניח ששם היה למטה היה 20 על 20 ובגובה של 10 כבר היה 21 על 21 ממילא ב האחד הנותר שם עמד הגוף תחייה החמישית מה סקיף לו רב פופה והדיל מ מקף אבו קייפ יודו מי אומר לך שהכנפיים היו פרוסות לגמרי כשהם היו פרוסות לגמרי אז כל כנף חמש אבל אולי הכנפיים עצמם עמדו קצת כפופים כמו ו אדם שופף ידו מעט ולכן אפילו שכל כנף הוא חמש אז אין 20 אמו מקצה כנף אחד לקצה הכנף השני אל פחות ובקצת פחות הזה עמד הגוף תחייה שישית סקיף לו רבשי והדילמה שלחופה אבו משלח הכנפיים עמדו כנף על כנף כמו אדם שחובק את ידיו אז ממילא יש מקום גם לגוף כ הכנפיים עצמם נכון שזה חמש וחמש אבל זה חופף אחד על השני ממילא אין ראייה שבני סמדן כן מביאה הגמור מלקס כיצד אין אמדין הכרובים לאיזה כיוון הם עמדו רבי חנון ורבי לוזו נחלקו חד אמר פני ימי שחיב כמו שכתוב בקרובים של מוישה אותו דבר עשו הקים של שלמה היו עושים באות באותו על אותו עניין אז ממילא שם כתוב פני מי שלוחיו אזכר גם הקרים של שלמה עמדו פני מי של אוחי חד אומר השני אמר או רבי פני לביס כך כתוב ב של של בדבר הומים דגם הפני לביס היש כם בסוגריים ברשם להיכל זאת אומרת שעם הפנים לכיוון מזרח לכיוון פתח קודש הקדושים אבל יש אומרים להפך שעמדו עם הפנים לקיר המערבי שואלת הגמור למ פני איש שוכי אוסי הרי כתוב ב שלפני לביס אומר הרשב יש שפס יש ש הקרקע רים הו לשות בני אחד אונה הגמור קש כם בזמן שישראל רצון של מוק כשמיד אותם העמיד אותם בצורה הרצויה שפני מי שלא חיו אז זו הצורה שם עומדים כשישראל לאצ של מוקים אומר הרשם הם הוים פניהם זה ו זה דוגמ כיבס זוכ נקו האויב עם זה לו זה סימן שהקדוש ברוך הוא אויב ישראל וככ הידו אותם כדי שתשרה שכין בישראל וישראל יו צ שלוקים כמה שכתוב בפסוק פני בזמן שאין ישרל אוצ של מוקים אז על ידי נס הם מסובים את הפנים אחד מהשני ועומדים עם פניהם לבית שואלת את הגמור עכשיו לדו השני ולמען דומ שהעמידו אותם פניהם לביס אקסבו פני מי שלוח וכאן אי אפשר לתרץ כאן כששר יסים כאןן ישרס אמר הרשב כי הרי כאן מדובר כשמיד אותם אז ודאי שהעמידו אותם בסימן שישראל אצ של מוקים אז לא יתכן שעמיד אותם ופני קיס ואחר כך בדרך נס הם נעמדים כשמ פני מי שלח לכן לשיטתו צריך את הרץ אחרת אז איך מסדרים את שתי הפסוקים אונה הגמור דמצד דדוד בעצם פניהם לביס מה שכתוב פני מי שלחי כם קצד צידדו להיות קצת איש של אוכי הרשב אומר קצת לבית וקצת זה לזה אדם שמדבר על חברו והופך ראשו קצת לצד אחר לסג רובים מ צעצ לשון הפסוק בד יומים אומר רשבם לשון צאצאים יש מתקנים רשבם צאצאים עם א' כלומר תינוקות כמו שאמרו בגימור סוקה מ קרוב כרויה כרוב זה כרויה כמו ילד המצודד עם פניהם כטל מנפת מרבו כמו תינוקות שנפטרים רבותיהם אז תלמיד שנפרד מרבו אז הוא לא מסתובב עם העורף לכיוון רבו זה לא דרך ארץ אלא הוא פוסע לאחוריו אבל הוא לא יכול לפסוע לגמרי לאחוריו הוא צריך לסוב קצת ראש לראות לאיפה הוא הולך אז הוא קצת מצדד את פו וקצת לכיוון הרב אז כרגע מקרו ם עמדו מצד אחד בעצם העמידה שלם הייתה פניהם לביס אבל קצת צידדו פניהם ופניהם איש אל אוכי אז לפי שיטה זו אין הבדל בזמנים אלא תמיד הם עמדו כך לפי השיטה הקודמת אז יש הבדל בזמנים שויס רצון עומדים איש וכיב כשאין יסים בדרך נס הם נהפכים ופניהם לבוס ונעבור למשנה הבא אומרת המשנה מי שיש לו בור לפנים מביס שחבוי יש לו בור בבית של חברו ויש לו גם דרך לשם או אומר הרשב שאביהם ששני האחים הוריש להם בית עם בו והם התחלקו אחד לקח את הבית ואחד לקח את הבו ואת הדרך לבור או שאדם קנה מחברו את הבור ואת הדרך לבוא והבור נשאר בבית חברו אז נכנס בשו שדרך בדם נכנסים ויצ בשו שדר בעודם יצים רק בשות היום יכול לבוא ולשאוב מים הבור אומר הרשב שמנת כן חילקו ולא שיריחו בלילות לעמוד עם מיטתו ולפתוח לו את הדלת שהוא בא לישוב מים עוד הגבלה ואינו מכניס באמתו לתוך הבית או משק מבוי זה לא צורך הבו אלא הוא נכנס לביתו של חברו ממ למים הבור יוצא החוצה ומשק בחוץ לבהמתו וזה יסו פוחס וזה יסו פוחס גם בעל הבור וגם בעל הבית עושים מנעול כל אחד מנעול אומרת מיד הגמורה פוחס ליכ לאיזה דבר עושים את המנוול היכן מניחים את המנוול אומר רבי יחנון שניהם לבור הבור נעול עם שני מנוולים כדי לפתוח את הבור צריך ששניהם יפתחו בעל הבור ובעל הבית שואלת הגמור בי שבעל הבור הוא עושה מנול בלשמור בו הוא צריך לשמור את המים בבור שבעל הבית לא יגנוב לו משמיים אלא בעל הבית לא מולה להניח מנול על הבור אומר רב לוזו משום כש אשתו אם הוא יכול לבוא תמיד לשוב מים מהבור גם כשבעל הבית לא נמצא רק הוא נועל את הבור ובעל הבית לא נועל אז הוא יכנס גם כשאשתו לבד נמצאת שם ויבוא לחשוד שהוא עובר אית העבירות אבל כעת שאמרנו שגם בעל הבית הוא נועל אז הוא לא יכול לבוא לישוב רק אעם בעל הביית נמצא כדי שיפתח לו את המנוול אומר הרש בם משום גניבה שלא יגנוב חפציו של בעל הבית לא אומרים שבעל הבית ינעל את הבו כדי שלא יבוא בשעה שלא נמצא והוא יגנוב לו חפצים כ האישה משמרת את הבית רק משום כשה די שטוי לכן אומרים שניהם יעשו ולים אומרת המשנה בדומה למה שרנו במשנה קודמת מי שיש לו גינו לפנים מגינו ששך אבירים או יורשים האבא הניח שתי שדות שדה פנימית ושדה חיצונית אחד לקח את החיצונית ואחד לקח את הפנימית ויש לו זכות דרב החיצונית אל הפנימית או שותפים שחלקו והתרה החיצון לפנימי לתת לו דרך באמצע השדה אז כיוון שהדרך היא באמצע השדה הוא עושה לו נזק גדול שעובר באמצע שדה הוא אז הדבר ידוע שלא נתר ו אלא בהגבלות שכבר נראה קודם כל הוא לא יכול לבוא מתי שהוא רוצה נכנס בשור שדרך בנדם נכנסים ויצא בשור שדר מד יעצים לשדות ואינו מכניס תחות הגורים בעל הפנימי רוצה להביא סוחרים שייקנו ע ירקות אז הוא רוצה להעביר אותם בדרך שיש לו בסדה החיצונית לא אתה יכול להכנס אתה לא יכול להכניס לכאן אנשים אחרים ולא כונס מתוי וסוד החרס הוא רוצה לקצר את דרכו אז ודאי אומר הרשב אם הוא עובר לשדה הוא אחר כך הוא רוצה לצאת מהכיוון השני ודאי שמותר לו עדיף שיצא משם ולא שיצא שוב מהשדה החיצונית אבל אם כל המטרה שוא נכנס רק לקצר את הדרך לזה אין לך זכות זה כמו הכנסת הגרין אין לך זכות כל מה שעבדתי לך את הדרך בשדה שלי לעבור לשדה שחה הפנימית זה רק לתקן את הגינה ללקט פירותיה לא לדברים שם לא צורך הגינה עוד דבר והכי צוין זהרי ס הדרך כיוון שזה באמצע השדה אז ענן שדה שלא מכל לו את הדרך שהיא תישאר רייקה שיוכל ל לכת בנוח לו מותר לו לזרוע שם אז כמובן שהפנימו והוא יכול לדרוס על התבואה שהוא זורע אבל הוא לא יכול למנוע ממנו אל תזרע כי קשה ללכת על זרעים זה הכל כשהוא נתן לו באמצע אבל נוס נולו דרך מן הצד מידה שנם נוס נולו דהיינו בזן ישבו איתם והם הסכימו שהוא יכר דרך מהצד זה פחות נחמד לפנימי לחיצון זה פחות מזיק זה רק בצד אז הוא זורע עד שם הוא חורש עד שם זה לא מפריע לו זה לא באמצע השדה אז יש לו יותר זכויות כנס בשו וצ יצ בשו שרוצ הוא מכנס לתוכו גורין אבל ולא כונס מתוח תסו חרס הגרים יש זה קצת קשר לגינה הגרים באים לקנות את הירקות של הגינה סתם לעשות קיצור זה לא וזה זה וזה אינו רשים לזירו כיוון שהוא התן לו את הדרך מהצד אז הוא החד את זה לגמרי להילוך הז שניהם הסכימו שהוא לא יזרע שם זה בעל השדה החיצוני הפנימי ודאי לא יכול לזרוע שם כי זה לא שייך לו יש לו רק זכות הליכה אז שניהם לא זורים שם וככה הוא יכול להיכנס דרך הדרך הפנויה בקלות אומרת הגמור אומר רב יהודה משבל אמו בשלו חינני אוי חלך אדם מוכר לחברו בשדהו עמה של מים אבל הוא אומר לו העמה זו אני רוצה להוביל במים לביס שלוכים לשדה שצריכה השקיה מרובה בדרך כלל העמו למה קוראים לה עמו כי בויח אמו כיוון שמר רבי ס שלוחין לפי הדרך הראשונה עוד מעט נראה עוד גרסה ברשב אז נוס ביז אמוס טויו הוא צריך לתת לו עמה ברוחב שתי אמות והיא מקצרה ירחיב אותה עד ש עד שתי אמות כדי ש יהיה כאן הרבה מים וחוץ מזה ועמו מכאן ומהו מכאן גפו יש את הגפיים את החומות את הכתלים של העמה אז אמו מכאן ומה מכאן הוא צריך לא לבנות שם כמו שנראה עוד מעט יכול לזרוע שם לנטו עוד מעט נראה אבל הוא צריך להשאיר את זה בלי בניה על זה בלי בלי שימושים כדי שיצטרכו תמיד אם הוא יצטרך לתקן את הקרקע יוכל לקחת הפר משם ולתקן את דגפה אז זאת אומרת שברגע שהוא מוכר אמבס שלוחין אז בעצם הוא משעבד לו ארבע אמות בשדה שתי אמוס למה עצמה ומו מכאן ומו מכאן הרשבא מביא גרסה אחרת שאם אמר לו עמ בלכלוך אז עמו כשמו ברוחב עמו רק תימוס לוו של השדה לתקן הגפה דהיינו נותן לו חוץ מהמו עצמה המו מכ מכאן הרשב מסיים ועיקר הפירוש הזה והגרסה הזו בדומה לכך אם מוכר לומו בלוך או בסיל זה לא צריך כל כך הרבה מים זה ה מכר לו מה כדי להוביל מים להשקות בהמות לרחיצת בגדים וכלים אז וברוחב אמו מספיק וח מכ חד צמה מכאן גפו הרשב כם מביא את הגרסה אחרת שס חס לתוך הכונה לא מדברים על הרוחב של העמו יתכן שהיה גם ברוחב של המו אבל לא מדברים על זה מדפים רק על הגפיים שאמו החס הוא נותן לו אמ בשדה לגפיים חצי מכאן וחצי מכאן אומרת הגמור ווסון הגפיים תמו מכל צד או חצי אמ מכל צד סקילו מי זרום רב יהודה אומר שמואל בסוד זרום זה דומה למשנ אומר הרשב לכור לכן לכן כי נכון שהוא שעבד לו את העמו הז הוא לקח את הפר מכאן אם הוא הצטרך אבל לא פסידו לגמרי כמו במשנה שהוא נתן לו דרך אבל זה לא מונע אותו מזרוע שם אז גם כאן שהוא שעבד לו לקחת הפ משם זה לא מונע ממנו לזרוע שם רב נחמן שמואל בסודם יכול לנטע שם נטיות אומרת הגמור ז ל שטום דוו הרשב מסביר הזרים שז ש מיד בתוך של שפוכים אז הם מקלקלים את הקרקע מלמעלה בשפת האמה אז מי שאומר שמותר לזרוע ודאי שמותר לנטוע שאז השורשים עמוקים יותר לא מפריים לעמו המי שאומר שמותר לנטוע הוא לא מתיר לזרוע ואומר רבינו שמואל אמ שמים שכול אגפו נפלו האגפים נפלו השפתיים של האמה נפלו מתק מיס סוד הוא לוקח פע מהשדה ומתקן זאת בידוע של קולו הגפ א בסוד כן נעלם העפר למה נפלו הכתלים כעפר הוא זז לשדה חזקה שהתפזר העפר של הגפה לתוך אותה שדה אלך ואילך אז ה כל לכח משם בחזרה עפר זקיף לו רב פופה ולים לבעל השדה מי אומר שכך קרה אולי מיך השפלו לרך גברו המים ושטפו את האג את האגפים את העפר שבצדדים והובילו את זה החוצה מה אתה לוקח עפר עכשיו מהשדה שלי לתקן את האגפים אלם הרב פופה למה מותר לקחת לו מהשדה שה מנס קן קיבל ו בעל הסודה אומר רשבם דסתם מוכה רמת המים בתוך שדהו גומה ו מקנלי עפר של כל שדהו לתקן גפה כשכלו ומהיכן יביא ל עפרם לו מאותה שדה אומר הרשבא כבר אמרנו שנתן למה מכאן ומה מכאן אומר הרשב כיוון דקלו מתקנה משר אפר השדה אם כך אז מה יש בשתי עמו ישראל יותר מכל השדה כל השדה משועבדת וגם באמות האלה אמרנו שהוא זורע או לפחות נוטע אז מה יש הבדל בעם כמה מכאן לבין שאר השדה אומר הרשב מו חכמה מכאן לגפ דן לבעל השדה לעשות שם ב מכאן מכאן או חצי מכאן חצי מכאן שום תשמיש שקלקל אגפים אלא נטיעה או זריעה שיש מתיירים גם זריעה אבל בניין או כל דבר שמכביד אין לו רשות לעשות שם אבל יותר פנימה מעמו יכול לעשות מה שהוא רוצה אבל אם נופלים מהגפיים יכול לקחת פר מכל השדה כדי לתקן אותם עד כאן דף צט ‏y
לצפיה בתכנים נוספים: