הדף היומי מסכת בבא בתרא דף צח

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף צח

[מוזיקה] ב בטרה דף צח מתחילים בעזרת השם צז עמוד ב במשנה למטה בלשצר מלך בבל היה בן בנו של נבוכדנצר הרשע שהחריב את בית המקדש הראשון מסופר עליו בספר דניאל פרק ה שהוא עשה סעודה גדולה רשי מביא המם שהמח כי ה ה סבור שה ח את קורש ואת דרבש המדי שתה ין מול אל אנשים ז הין בגד בו הוא החט שלפי החשבון שלו עברו 70 שנה לחורבן ירושלים לחורבן בית המקדש לגלות בבל והרי הנביא התנבא ואמר שאחרי 70 שנה עם ישראל חזרו והבנו את בית המקדש בית שני כמו שאכן היה אבל בלשצר טאה בחשבון ווא היה סבור שכבר כבר עברו 70 שנה אחרי 70 שנה לא התקיימה הנבואה עם ישראל לא שבו לארצם לגבולם אז הם לעולם לא ישובו לא יחזרו תביאו את כלי בית המקדש הוא שתה יין עם כלי בית המקדש בגסות רוח בעזות מצח ואז באה המפלה שלו שכבר היייתה ידועה מראש באותו לילה באו אותם שהוא כבר היה בטוח שהוא ניצח אותם קורש דרבש עמדי והרגו אותו את המפלה הזאת כבר חזה חוקוק הנביא בפרק ב' כשהוא חזה את המפלה של נבוכדנצר הוא הוסיף את המילים הבאות ואף כי היין בוגד גבר יאיר ולא נווה ורשי מבאר על המקום כמו שבאה פורענות עעל נבוכדנצר כך תבוא פורענות אף על נכדו בלשצר כי היין יהיה בוגד בו כי הוא גבר יהיר גס רוח וכשהוא יסבור שיסתיימו 70 שנה הוא ישתה בכלי המקדש ולכן הוא לא יתקיים בתוך הנוה שלו בתוך נוהו לא נווה רב חי בר יוסף אצלינו לומד מהפסוק הזה שהמזל של האדם קובע מעשיו של האדם קובעים האם יין שלו יתקיים או שהוא יהפוך להיות חומץ וכך הוא דורש את הפסוק ואף כי היין בוגד באדם במה הוא בוגד סבורים שיש יין בחבית בכלי בקנקן ובסוף נמצא שיש שם חומץ זה מידה כנגד מידה כי בעל היין הוא גבר יהיר הוא מגיס דעתו הוא מתגאה במעלות כאילו יש לו מעלות מסויימות שבאמת אין לו אותם לכן מידה כנגד מידה היין שלו מראה את עצמו כאילו הוא יין ולבסוף הוא חומץ ולכן אומר רב חיה בר יוסף שכשהיה אומרת שאחד מוכר יין לחברו וברשותו של הקונה ברשות חברו היה חמיץ המוכר אינו חייב באחריותו הוא אומר לקונה היין החמיץ אצל הקונה כי הוא מעשיו גרמו לו שהיין לא התקיים אצלו ואם הקונה שבא אל המוכר לקנות את היין הוא אמר לו מראש תראה אני מחפש יין להרבה זמן אני שם בתבשילים שלי מדי פעם יין זה עושה טעם טוב תן לי יין שמתקיים הרבה זמן והוא נתן לו והיין החמיץ אז כבר אמרנו שהמוכר אינו חייב באחריותו יכול ליטון לקונה שמעשיו גרמו אבל אומרת המשנה במקרה שבו ידוע שבכל שנה ינו של המוכר מחמיץ הרי זה מקח טעות והוא חייב באחריותו אותו מוכר ואם המוכר אמר לקונה יין מבוסם כותב הרשב שהתקיים כדרך המתקיימים כזה יין אני מוכר לך כמה זמן היין צריך להתקיים חייב המוכר להעמיד לקונה יין שהתקיים עד העצרת עד חג השבועות אחרי חג השבועות מתחיל החום של הקיץ תקופת תמוז והחום הזה מקלקל אפילו יין מבוסם שבדרך כלל מתקיים אם אומר לקונה אני מוכר לך יין ישן כמה זמן יין צריך להיות קיים כדי שיהיה לו שם שהוא יין ישן אומרת המשנה משל שנה שעברה אשתקד ואם הוא לא אומר לו ישן אלא יותר מזה מיושן צריך לתת לו יין משנה לפני שעברה ואם השנה הזאת זה של שלוש שנים גמרא אומרת שצריך גם כן שהיין הזה תקיים עד סוכות עד סוף השנה השלישית שזה יהיה יין שקיים שלוש שנים אמרנו את דבריו של רב חיא בר יוסף שהמוכר יין לחברו והיין החמיץ ברשות הקונה המוכר אינו חייב באחריותו ואין הבדל אם הקונה שפך מכלי המוכר את היין לכלים שלו או שזה נשאר בכלי המוכר זה דעתו של רב חיא בר יוסף אנחנו נראה את זה בהמשך אבל רבי יוסי ברבי חנינא חולק הוא סובר שאם היין נשאר בכלי המוכר הוא חייב באחריותו הוא חייב באחריותו כי הקונה יכול לומר למוכר ה חמר וה קנקנה הנה פה היין שלך ופה הכלים שלך פה הכלי שלך הקנקן שלך והיין שלך הם אלה שגרמו שזה יחמיץ ולא שנינו שם ר אינו חייב באחריותן אלא כש הקונה העביר את היין בקנקנים שלו ולוקח שאז אפשר לומר תראה זה הכלים של הקונה הם אלה שגרמו שהיין יחמיץ אבל אם היין עדיין נשאר בקנקנים ד מוכר הקונה אמר לי למוכר אפילו אחרי הרבה זמן החמ רך וה כן כנח הנה היין שלך והנה הכלי שלך יכול להיות ש שהיין שלך כבר התחיל להחמיץ כשזה היה אצלך ויכול להיות שהכלי שלך הוא גרם שהיין יחמיץ ואם תשאל כי קנקנים ד מוכר מי הוי למה אם זה כלי של המוכר הקונה יכול להחזיר לי מלי למה המוכר לא יכול לטעון אם היית שותה את היין מיד זה לא היה מחמיץ אז זה עוד היה יין לא יבא אל לשו לא היית צריך להשעות את זה כל כך הרבה זמן התשובה היא לא נצרכו דברי המשנה לא צריכה דמר לי שהקונה אמר למוכר מפורש אני רוצה את היין הזה לתקופה ארוכה כי אני שם מפעם לפעם יין בתוך התבשילים לתת להם טעם טוב למקפא כזה סוג דבר שאדם קונה יין למטרה הזאת הוא לא הלך לשפוך בפעם אחת את כל היין לתבשיל להרוס את כל התבשיל הוא כל פעם שופך קצת אז היין נשאר ל הרבה זמן ועל דעת זה הוא קנה ובמקרה הזה המשנה שלנו מדברת שואלת הגמרא מי אמר ומי דוחקי דרבי יוסי ברבי חנינה מה דחק את רבי יוסי בר חנינה לוקים למתני ין את המשנה שלנו שמדובר דווקא בקנ קנין ד לוקח של הקונה כלי של הקונה רק אז יכול המוכר לומר לו ו קח את שלך הרי שלך לפניך ואני לא מחזיר לך וד אמר לי למקפא ומדובר פה שזה היה הרבה זמן והקונה אמר אני רוצה את הין בשביל להשעות את זה כדי להתאים את התבשילים צריך להעמיד את המשנה דווקא במקרה כזה שה קונה קנה את היין כדי להשעות אותו אצלו הרבה זמן בשביל להתאים את התבשילים שלו ולכן אתה חייב להעמיד שמדובר כאן דווקא בכלים של הקונה כי אם זה בכלים של המוכר אז אפילו אחרי הרבה זמן המוכר יהיה חייב באחריותו כי הקונה אומר לו הנה היין שלך הנה הקנקנים שלך הם אלה שגרמו שהיין יחמיץ למה צריך לדחוק ולהעמיד שמדובר כאן שהקונה פירש אני צריך את היין למקפא לא קמה אתה יכול להעמיד את זה בקנקנים אפילו למוכר ובכל זאת אומר לו הרי שלך לפניך ודלא אמר לי למקפא הקונה לא היתנה אני רוצה את היין הזה להשעות אותו הרבה זמן כדי לתת טעם טוב בתבשילים שלי ואז המוכר יכול לומר לו אתה לא התנת איתי שאתה משאיר את היין הרבה זמן רוב האנשים שהם קונים יין הם לא משאירים את זה אצלם הרבה זמן הם לא הפכים להיות עכשיו מוכרים של יינות שצריכים להחזיק מרתף ולשמור יין הרבה זמן הם קונים יין שותים אותו מיד מה אתה משאה את היין כל כך הרבה זמן ודי הוא החמיץ מה רצית שיקרה ברגע שהבן אדם לא קנה במפורש את היין כדי להשהות אותו אז אפילו אם מדובר כאן בכלים של המוכר יכול לטעון לא היית צריך להשאיר את זה כל כך הרבה זמן ולכן זה החמיץ ואני לא לוקח אחריות זה שהמשנה אומרת שעם הכלים שרבי יוסי רבי חנינה מעמיד את דברי המשנה שאם היין היה בכלים של המוכר הוא יכול ומר לו הרי שלך לפניך מדובר כאן שהוא קנה במפורש את היין הזה כדי להשעות אותו כדי להתאים את התבשילים שלו מי דוחק את רבי יוסף ברבי חנינה להעמיד את המשנה במקרה שהקונה קנה את היין כדי להתאים בו את התבשילים אמר רבא תתבונן בדברי המשנה ותראה מנין רבי יוסי ברבי חנינה דחק להעמיד ככה את המשנה כי אם לא מתניתין קשיטה יש קושיה בדברי המשנה וקטנה המשנה אומרת אם ידוע שאינו של המוכר הזה כל שנה מחמיץ הרי זה מקח טעות והוא כן צריך לשלם לקונה המי למה זה מקח טעות לי מלי המוכר יכול לומר לקונה מה זה משנה מה קורה כל שנה עם היינות שאני מוכר שמחמיצים הם מחמיצים אחרי הרבה זמן כשאדם קונה יין לא יבא אלי לחלש ראו הוא לא היה צריך להשעות את היין כל כך הרבה זמן קנית יין תשתה מה עכשיו אתה שומר את זה כל כך הרבה זמן ואם הבן אדם שמר את זה אז אפילו עם דרכם של היינות של אותו מוחר להחמיץ הוא לא אמור לקחת אחריות על זה אלא לאו שמע מנכי לא נוכיח מכאן מדברי המשנה שהמשנה הזאת מדברת כש הקונה אמר לי למוכר אני צריך את היין שהוא יתקיים למקפא להתאים בו תבשילים ולכן הוא צריך להשתאות הרבה זמן ואם כן גם החלק הראשון במשנה מדובר בכזה מקרה ואם אתה רואה שהמוכר אינו חייב באחריותו למה באמת ו הרי הבן אדם קנה את היין שהתקיים אצלו הרבה זמן אומר רבי יוסי ורבי חנינה אני אגיד לך למה כי מדובר כאן שהכלים היו של הקונה והם אלה שגרמו שהיין יחמיץ דבריו הם לא כמו דברי רב חיא בר יוסף ופלי גד הרב חיא בר יוסף דאמר כמו שהבנו בפתיחה של הדברים לפי דעתו היין שברשותו של האדם נשמר לפי ו של האדם דמר רב חי אבר יוסף חמרה מזלה דמר גרים היין מזלו של בעל היין גורם אם הוא ישאר יין טוב או שהוא יהיה חומץ שנאמר הפסוק שהבאנו בפתיחת השיעור דברי הנבואה שמקורם נאמרו על בלשצר נכדו של נבוכדנצר אבל רב חי בר יוסף דורש את זה כאן לעניינינו אף כי היין בוגד מה הסיבה שהוא הופך להיות חומץ גבר יהיר ולא נווה וגומר מכיוון שהאדם הזה הוא יהיר הוא מתגאה במעשים שאינם שלו כאילו יש לו מעשים מסוימים שהוא מאותר בהם אבל באמת הוא לא במעלות האלה שהוא מראה את עצמו כאילו הוא באותם המעלות כיוון שכן כיוון שהוא מתגאה במעשים שאין לו אז מידה כנגד מידה היינות שלו גם כן נראים כאילו זה יין אבל באמת הם חומץ כיוון שנו את הפסוק על הגאווה של האדם אמר רב מרי היימן דהיר אדם שיש לו גאווה אפילו על בני ביתו על אשתו ין ש ביתי לא מקבל הוא אינו מתקבל והיא מבזה אותו שנאמר גבר יהיר אדם בעל גאווה ולא ענווה מ ולא ענווה אפילו בנווה שלו אפילו בביתו אז הוא לא מקובל אמר רבי יהודה אמר בשם רב כל המתגאה כאילו הוא תלמיד חכם והוא לובש תלית של תלמיד חכם שהיא ארוכה והחלוק שלו לא נראה מתחתיו טפח ובאמת הוא לובש בגדים כאילו הוא תלמיד חכם אבל באמת הוא אינו תלמיד חכם זה גסות רוח אדם כזה אין מכניסים אותו במחיצתו של הקדוש ברוך הוא כמו שהוא מתגאה בטלית במחיצה שאינה שלו לא מכניסים אותו במחיצת הקדוש ברוך הוא שאינה שלו כתיב הח כתוב כאן לגבי אדם גס רוח גבר יעיר ולא נווה כתיב התם כתוב פסוק אחר לגבי מחיצת של הקדוש ברוך הוא בית המקדש אל נווה נוה קודשך אמר רבא שתי הלכות הלכה ראשונה המן דזן חביתה דחמרא לחנו אדם שמוסר חבית יין שלו ל חנווני שהוא מוכר כמויות מועטות לאנשים הדטה לסבו כדי שהחינו ימכור יין וירוויח קצת כל פעם הוא מוכר לעוד קונה ועוד קונה ועוד קונה בקצת יותר ממה שהוא קיבל את זה מבעל היין ואחר כך כשכולם ישלמו ויקנו אז הוא ייתן לבעל היין את המחיר והוא יקבל את הרווחים שלו ותקיף היין החמיץ אחרי שהכנו מחר פלגה חצי מהיין או טילט שליש מהיין הדין הוא ומקבל לה מיני הבעלים מקבל את החבית שהחמיצה ו הוא לא יכול לדרוש חנווני שישלים לו את הכל בתורת יין ולא אמרנו שבעל החבית מפסיד אלא עם התקיימו שני תנאים תנאי ראשון דלא שני שהחינו לא שינה אפילו לא בברז אפילו לא את המקום של הברז של החבית אבל ברגע שהוא שנ הוא שינה את החבית אפילו בברז אז בעל החבית לא מפסיד כי יכול להיות שהחור החדש שחנו עשה בחבית היא זו שהזיקה הכניסה קצת אוויר לתוך החבית ואולי זה מה שגרם שהיין החמיץ ותנאי שני לא אמרנו שבעל החבית מפסיד אלא דלמט יומה ד שוקה שלא הגיע יום השוק ולכן עדיין נשאר קצת יין בחבית אבל מת היום הד שוק האם כבר הגיע יום השוק והחנונית הצל במכירת היין ולכן נשאר לו חצי ושליש מהחבית בעל החבית לא מפסיד ו צריך לקבל את השום המלא על כל החבית חנווני אפילו שלא צך למכור את הכל הלכה שנייה אמר רבא המן קביל חמר אדם קיבל יין מבעל היין בשביל למכור אבל בעל היין אתנה איתו אד דמט לפר דל שפט חייב למכור את היין דווקא בשוק של המקום שנקרא ול שפת ששמה מוכרים ביוקר נתחלק בינינו ברווחים וההפסדים אתה לא יכול למכור את היין בשום מקום אחר רק שם הדמה תתם זל עד שהגיע הסוכר לבול שפת המחיר של היין ירד דינ ההוד מקבל לי ההלכה היא שבעל היין מפסיד את כל ההפסדים כי הוא זה שהגביל את המוכר למכור דווקא במקום ההוא לא במקום אחר זה כש היין נהיה זול המחיר שלו ירד אבל אם היין נהיה חומץ האבא אלי הוא אחלה מי האם גם שם נאמר שרק בע לייין מפסיד כ שהיין יהיה חומץ או שחולקים ביניהם בהפסד כמו שהיה התנאי הראשון שלהם מביאה הגמרא על זה שתי לשונות לפי לשון ראשון אמר לירב הילל לרב השי כי אבן בי רב כהנה כשהיינו בבית מדרשו של רב כהנה הוא אמר לנו שאם היין מצניעה חלה אז הם חולקים ביניהם את ההפסדים ובעל היין לא מפסיד לבד ודלא כדבריו של ה דעה הראשונה מיד בתחילת הגמרא רבי יוסי ברבי חנינא שהוא אמר שאם היין עדיין בכלי של המוכר אז ההפסד הוא רק של המוכר והקונה אומר לו הכלים הם שלך היין הוא שלך ואם כן אתה זה שהפסדת אלא סוברים כמו רב חי הבריות שהוא אמר שהמזל של הקונה גרם כיוון שכאן היין הוא בחזקת שניהם כי הרי שניהם אמורים לחלוק ביניהם ברווחים ובהפסד אז המזל ששניהם גרם שזה נהיה חומץ והם שניהם מפסידים ולפי לשון שני אקד אמרי רב קנה אמר שאפילו אם היין החמיץ ונהיה חומץ חל נמי גם כן בע לייין מקבל עליו את כל ההפסד לבד כמן כמו דבריו של רבי יוסי רבי חננה שהוא אמר שאם היין עדיין בכלים של המוכר אז הקונה יכול להחזיר לו את הכל ולומר לו כלי שלך והיין שלך גרם שזה נהיה חומץ במשנה אמרנו שאם המוכר אמר שהוא מוכר יין ישן צריך להביא יין משל אשתקד משל שנה שעברה וכולי ואם הוא אמר שהוא נותן לו יין מיושן הוא נותן לו משל לפני לפני השנה הקודמת לפני שלוש שנים שנה לפני השנה שעברה טענה הברייתא שכש הקונה מקבל את היין המיושן וצריך להישאר אצלו עד חג הסוכות הוא מיישן והולך עד החג שאז מסתיימת השנה השלישית אז בעצם נמצא שהוא קיבל כאן יין מיושן של שלוש שנים עניין אחר אומרת המשנה מה הגודל של המקום הקטן ביותר למגורים של אדם ו זה יכול לצאת למעשה אם אדם מוכר מקום לחברו בשביל מגורים לאדם אחד או לזוג וכן המקבל מקום מחברו לעשות לו או בהתחננו לבנו שהוא משיא את בנו והוא בונה חדר קטן סמוך לביתו או בית אלמנות לבתו בתו השם יצילנו התאלמנה והיא חוזרת אליו והוא בונ לה חדר מיוחד הוא לא פירט מה הגודל אבל זה מקום הקטן ביר מגורים של אדם אחד אז לפי דעת רבי עקיבה בונה חדר בגודל ארב אמות על שש אמות דברי רבי עקיב רבי ישמעאל חולק הוא אומר זה מקום מדי קטן צריך שהיה מקום קצת גדול יותר כי כזה מקום רפת בקר היא זו במקום שמיועד לבהמות לא לאנשים עוד אומרת המשנה מה הגודל של רפת בקר הקטנה ביותר הרוצה לעשות רפת בקר הוא קונה מחברו מקום והם לא פירשו מה הגודל של המקום אז המקום הקטן ביותר שהוא בונה זה ארבע אמות על שש אמות אם הוא רוצה לבנות בית קטן הוא קונה מחברו מקום לבית קטן ולא פירשו מהגודל אז הגודל הקטן ביותר זה שש אמות על שוה אמות בבית גדול זה שמונה אמות על 10 אמות טרקלין זה 10 אמות על 10 אמות מה הגובה של המקום רומו הגובה זה כמו השיעור של חצי אורכו וכחצי רוכבו ניקח דוגמה את הגודל של ההיכל בבית המקדש שהאורך היה 40 ממה חצי מ-40 זה 20 והרוחב היה 20 ממה וחצי מ-20 זה 10 אז כמה זה 20 ועוד 10 20 באמת הגובה היה 30 אמה וזה הגובה שצריך לעשות ממוצע של בית ראיה ל הדבר מנין רואים שבאמת זה הגובה שצריך להיות רבן שמעון מ גמליאל אומר כבניין ההיכל שזה באמת היה הגודל שלו וכמו שפירטנו הדגש שהמשנה נותנת כשמחפשים יחידה קטנה למגורים של אדם כותבים בתחנות לבנו דינו שבנו והכלה שלו הולכים לגור בסמוך אליו ולגבי בתו הוא לא כותב בתחנות לבתו למה לי למתנה למה המשנה כותבת בי התחנות לבנו ולבתו רק בית אלמנות לביתו ליתני תכתובת שניהם בהת חתנות ובית אלמנות לבנו ולביתו בית אלמנות לבנו ולביתו מתרצת הגמרא דרך אגב התנא במשנה לימד אותנו מילת אגב אורכי כמהש מלן דלא דרכ חתנה למדר בי חמו שזה לא דרך שחתן יגור בבית חמיו ככתב כמו שנאמר בספר בן סירה הכל שקלתי שקלתי את ובדם ואת משקלם של הדברים בכף מזניים ולא מצאתי דבר יותר גרוע יותר קל מפסולת של תבואה סובין ומה יותר גרוע מזה מה יותר קל מסובין חתן אדר בבית חמיו זה עלול להביא כל מיני קלקולים ומה יותר גרוע יותר קל מחתן שגר בבית חמיו זה כשמזמינים אדם שיהיה אורח והוא מכניס איתו עוד אורח ומה יותר גרוע מזה מה יותר קל מאורח שמכניס אורח מי שמשיב תשובה משיב דבר בטרם ישמע עוד לא שמע מה שאמרו לו והוא כבר משיב שנאמר במשלי משיב דבר בטרם משמע היולת אילו וכלימה בושה במשנה למדנו שהמקום הקטן ביותר למגורים של אדם אומר רבי עקיבא זה בית חדר בגודל של ארבע אמות על שש אומר לו רבי ישמעאל רבי ישמעאל אומר רפת בקר היא זו אלא צריך מקום קצת יותר גדול ואז מביאים מה הגודל באמת של רפת בקר הרוצה לעשות רפת בקר וכולי ואז מביאים את הגוד של ארבע אמות על שש אמות מביאה הגמרא שתי לשונות מי אמר את הגודל הזה מן קטן לה לפי לשון ראשון איקדה אמר רבי ישמעאל קטן לה הוא זה שאמר את זה ולפי לשון שני איקדה אמר רבי עקיבא קטן אלה הוא זה שאמר את זה והגמרא מפרטת מתחילה עם הלשון השני איקדה אמר רבי עקיבא קטן אלה הוא בא לפרש את דבריו חיקה אמר מה הגודל של החדר הקטן ביותר למגורים של דם ארבע עמות על שש עמות ואף על פי שבאמת זה גודל של רפת בקר היא פעמים שאדם עושה דירתו כרפת בקר זה לפי הלשון הזאת ויקד אמר יש לשון אחרת שרבי ישמעאל הוא זה שאמר את הדברים הוא קטן אלה והוא בא לפרש את דברו אחיק אמר אי אפשר שמקום כזה קטן יהיה למגורים של אדם אלא זה מגורים של בהמות הרוצה לעשות רפת בקר עושה ארבע אמות על שש אמות במשנה למדנו שהגודל של טרקלין זה 10 על 10 אמות מה ה טרקלין מה הכוונה של המקום הזה קובתה זה בית עם חלונות בי ורדי שיש בו ורדים לנוי תני בבריתה כתוב שיעור של מקום נוסף אדם שרוצה לבנות קנטר אז זה 12 אמה על 12 אמה מה היא קנטר מה הכוונה זה חצר גדולה תרבי פדני זה כזות חצר שעושים לשרים בצד הטרקלין שלהם והגודל שלו הקטן ביותר זה 12 ע 12 אמה במשנה אמרנו שמה הגובה של המקום של החדר רומו כחצי אורכו וכחצי רוכבו אם נגיד האורך זה 40 והרוחב זה 20 אז חצי מ-40 זה 20 וחצי מ-20 זה 10 אז ביחד שני החצאים 20 ועוד 10 זה 30 ראיה לדבר רבן שמעון בן גמליאל אומר כבניין ההיכל היה יותר מתאים לכאורה שיהיה כתוב רבן שמעון בן גמליאל אומר ראיה לדבר כבניין ההיכל למה כתוב רעיה לדבר ואז כתוב רבן שמ בן גמליאל אומר ואז כתוב כבניין ההיכל מן קטן אלה מי אמר את המילים ראיה לדבר אז גם בזה יש שני לשונות לפי לשון אחת איקדה אמר רבן שמ בן גמליאל הוא זה שאמר את זה הוא כטן אליו ואח איקה אמר המשנה שואלת ראיה לדבר מנן מנן אנחנו באמת מוצאים שהגובה צריך להיות כמו חצי האורך וחצי ארוחב ביחד אמר רבן שמען בן גמליאל הכל כבניין ההיכל לשון שני ויקד אמר התנה הראשון קטן אלה תנה כמה קטן אלה הוא התחיל להגיד ראייה לדבר הוא התכוון להגיד את ה את הגובה של ההיכל בתור ראיה ורבן שמן בן גמליאל הבין את זה ולכן מיד התמו הק מתמה ואח איק אמר לי זה מה שהוא אמר לתנ קמה ראייה מניים מה אתה רוצה להגיד מבניין ההיכל הבנתי שזה מה שאתה מתכוון להגיד אבל אי אפשר להביא מכאן ראיה מה את וכול העלמה כבניין היכל אבדי כל הבניינים צריכים להיות בגובה כל כך גבוה כמו בניין ההיכל תניה מביאה הגמרא באמת ברייתא שיש ד השנייה אחרים אומרים הגובה רומו קורותיו כמו האורך של הקורות שנותנים וחב של התקרה כדי לשים על זה את ה נסרים כדי לכפות את התקרה ולמה לא כתוב בברייתא רומו כרוכב בדרך כלל הקורות הם ברוחב של החדר אי בתמה אם תרצה אפשר לומר שלמעלה בית המעילה רווח הקירות של הבית מלמטה הם עבים ולמעלה הם צרים הם נים יותר ויותר צרים ככה היה בכל אופן בבניינים בזמנם וכש מעודדים את הרוחב של הבית בשביל לקבוע את הגובה לא מעודדים לפי הרוחב למטה ששמה זה יותר צר כי הקירות יותר רבים אלא לפי המקום למעלה במקום הקורות שם זה יותר רחב והיא בתמה אם תרצה אפשר לומר שהקור הם קצת רחבים יותר מה מהרוכב של החדר למה כי דוח ים את הקורות בשני הצדדים במין חלונות כאלה שלתוכם דוחקים את הקורות כדי שהם יחזיקו ששמים עליהם את הנשרים דיק בקב יש אם חלונות קטנים ואם כן נמצא שהאורך של הקורות זה קצת יותר מהרוכב של הבית וזה אמור להיות הגובה של החדר עד כאן ת צח
לצפיה בתכנים נוספים: