הדף היומי מסכת בבא בתרא דף צז

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף צז

[מוזיקה] ב 14 דף צז מתחיל בסיעתא דשמיא אמצע שורה תשיעית מלמעלה תונו רבון למדנו לגבי תמד שאם מוצו כדי מוסוי אז אין איזה דין של יין הוא הכניס שלוש כוסות מים יצאו שלוש כוסות מים אז ודאי שן זה דין של מים בכל זאת נראה כאן חוז בעל מרבון בטרו במ שני בהקדש תמד ה פעם אחת דיינו היו מטילים מים על השמרים ואז הם קלטו אל טעם היין ומשכו את המים השמרים שנותרו בחבית שפכו עליהם עוד פעמיים כך עשו פעם שנייה פעם שלישית ועוד אז טון רבו ברייסה שמורים של טרומה היו לו שמרים של יין של תרומה היה לו יין של טרומה ונשארו שמרים למטה והוא שפח על זה מים ראשון ושני אוסו המים הראשונים שהכניסו וקלטו את הטעם והוציאו אותם וכר גם בפעם השנייה וסו זה אסור לזורם כמו תרומה חומה מדרבן אבל הוא שלישי אם פעם שלישית הכניסו מים והוציאו אפילו שיש בזה טעם יין מותר זה כבר לא תרומה ר ממר הוא בכל דבר מוסיף עוד אחד אף שלישי בנוס טעם אם יש ו טעם של יין הוא אסור יש לו דין של תרומה רביעי כבר מותר ושל מיסר אז אומר הרשב לא מדובר במייסר שנותנים ללים כי זה הלוכ לא כמו בר שמותר גם לזור אלא מדובר במ שני שך לשת אותו דוקא בירושלים אז רישן התמד הראשון אסור לשתות אותו חוץ לירושלים חו רבון אפילו שיצא כדי מדוס שני כבר מותו שוב ר מוסיף עוד אחד אף שני בינתם ושל הקדש יין של הקדש גם שלישי ו אבל ורביעי כבר מותר רמ מוסיף עוד אח ר רביי ב יש לו טעם של יין גם הוא יש לו דין של קדש בקשה הגמור ומיני בברי אחרת למדנו שקדש לאסו גם פעם חמישית ושישית ושל מיסר לא למותו כשי אקדש ההקדש כש מיסר המסר אונה הגמור הקדש הקדש קשי כאן מה שלמדנו שקדש לומוס בברסה השנייה בקדוש הגוף יין שהקדיש אותו לנסכים והשמור שלו יש בהם חומרה שאסורים משל מעט יין גם בפעם חמישית ושישית כי זה חמור זה קדוש הגוף שמנסים את זה על המזבח עצמו כאן הברי הקודמת דיברה ב שדומים הוא הקדיש חבית יין לבדק הביס מה עושים עם זה מוכרים זאת עם הכסף קונים ד לבדק הביס אבזה החמירו רק קד שלישי לפי רב מייר גם רביעי מיסר המיס נקש כאן הבריה הראשונה מדובר במסר ודא שהופרש מפירות של תבל תבל ודאי אבזה החמירו שראשון אסור לפי רמר גם שני אסור כאן הברייה השנייה מדובר במיס דמ שהופרש מיסר של היין הזה מפירות של הקוורץ ובעצם רוב המץ מסרן זה רק חומרי לכן הקילו שמד מותר גם בפעם הראשונה אז לסיכום יין שקדוש אקדש הגוף לאול מוסר אם הוא קדוש דוש הדומים עד שלישי עסור לפי רמר עד רביעי טרו ראשון ושני לפי רמר גם שלישי מס שני ודאי רק ראשון לפי רמר גם שני מ השני של דמא גם ראשון מותר אמר רבי משום רבי שמן ב צודק כידוע כל דבר מאכל לא מקבל טומה אלא אם כן לפני זה הוא הוכשר לקבל טומה דהיינו שהוא נרטב מאחד משיבו משקים שסימנה ראשי תבות יד שוחט דם אומר רב ש ב צודק כדרך שאמרו לענין סורון שתרומה ראשון ושני נחשב כיין התמד השלישי נחשב כבר כמים במייסר הראשון יין השני מים כמו כן הכולם כך אומרו לעניין כשירון שאם יהיה תמד של טרומה אז הראשון והשני יהיה לו דין של יין לגבי מח שר לגב טומה והראשון של מיסר יהיה לו דין של יין והשער יהיה להם דין של מים כל הכללים יצא בן מפק מינה גם לעניין זה אומר הרשב והכל חומר מד רבונו כ בדריסה הכל נחשב כמים כיוון שמוצו כדי מידווי מבררת הגמור הכשרון דמים על איזה הכשר הו צרכנו לומר שזה יחשב כמו מים או יחשב כמו יין מה זה משנה אדמ כשור מכשר דחמ אשור מכשר יין מכשיר לקבל טומה וגם מים מכשירים כתוב וכל מש כאשר י שוסה וכתוב תשתה חומר כתוב בעינו בענבים א נחשב כמשקה ששותים אז מהזה נק מין אם זה יין או מים אונה הגמורה נף כמינה הי כך הכלל הוא שמים מכשירים רק אם הם באו לרצון כתוב וכי יותן מים על זרע אבל כתוב י בלי ו לקרוא זאת כי היתן אז דרשו חזל כייון דום ידכ היתן כשם שכשהוא נותן הוא רוצה בכך כר גם יוטן זה דווקא אם הוא רוצה בכך זה דין דווקא במים אבל יין שאר המשכות חוץ ממים מכשירים גם בלי מחשובי ממילא מדובר שטמ דוי במי גשומים אז ממילא אם יש לדין של מים אז זה לא היה מחשוב שהוא רוצה זאת אז זה לא יכשיר אם יש דין של יין אז יין הוא כן מכשיר וזה יהיה תלוי אם מדובר בתרומה אז הראשון והשני יש לו דין של יין ויכשיר גם בלי מחשוב כר גם השר שואלת הגימור גם אם הוא תמד מי קומים שירדו אב קקו שוקל ורומל הו למונח שבינו כיוון שהוא נטל את מי השומים מהכלי שאלה בם נטפו והוא הכניס זות לכלי של השמרים אז הוא החשיב אותם אז הם שוב מכשירים גםם דינם כמים אז מה זה משנה אם דינם כמים או כיין עונה הגמור צריכ שנית מד מלוב הייתה לו חבית עם שמרים שם דה בחצר והגשמים הם נפלו לתוך השמרים והם נעשו מעצמם תמד אז לגבי תרומה הריש והשני נחשב כיין וזה מכשיר אפילו שהוא לא רצה את מ הגשמים כאן השלישי יהיה מים והוא לא יכשיר לגבי לגבי תרומה ולגבי מיסר הכל כמו שלמדנו אומרת הגמורה בכמ דקו נוגד אתה אומר יש ראשון ושני ושלישי זאת אומרת שהוא כלל פעם מושך את המים השמרים והוא מרוקן כדי שיכנסו מים חדשים אז הק קונגית קם מקם את הראשון ואת השני אך שבינו אז גילה את דעתו שהוא רוצה שירדו גשמים לכאן אז ממילא מה זה משנה אם השלישי הוא יין או מים בכל מקרה ה רצה שהמים ייכנסו לכאן אומר רב פופה בפו שוסו רישון רישון לא מדובר שהוא משר זאת אלא הגשמים ירדו לחבית ואז יש כאן תמד ראשון הגיע פרה ושטה את המים ועכשיו נהייה תמת שני והגיעה פרה ושוב שתתה ועכשיו ירדו גשמים פעם שלישית אז הא העל די דין של יין זה ה מכשיר כימה שיש דין של מים בתרומה אז זה לא מכשיר כי מים לא מכשירים אם לא הייתה מחשוב שהוא רוצה את המים אז בם אומר שיכלו גם לתרץ שכל פעם נשפך אבל אז לא נשתה בכלל יכול להשפך מיד זה לא ידע בכלל תמד וגם לא יודעים מה התמד השני מה התמד השלישי לכן הכתוב פרה שרואים שהיא שותה ממילא ייתכן שהייה ראשון ושני וכ מדובר על שלישי כמו כם במיסה מדובר על השני וצריך לקבוע אם זה מים או יין גב העיסוק ביין עוברים ללחות יין לקידוש אומר רב זר ברטוב ירב אין אומרים קידוש ה שמקדשים בשבת ביום טב אלא ליין הרו נוסך עלג במזבח אז הרשב אומר כמו שנראה בסוף הסוגיה כתוב קרנו לוסו צריך להביא לקדוש ברוך הוא דברים שמביאים לאבד לבד דולס לשר אז צריך להביא דברים משובחים ועיקר החידוש שאפילו יין שמברכים על הבוא פרי הגופן כי אם לא מברכים על הבור פרי הגופן אז ודאי שלא מקדשים עליו מדובר בכזה יין שכן ראוי לברכת בפר גופן בכל זאת הקידוש הוא לא מספיק מת הגמ לממ איזה יין הוא בא למת מקידוש א יין מגיטו תירוש מצנים עדיין לא תסס ואותו נר חיה יין מגיטו לא יב לנסכים כי כתוב אשך נסך שיכו דבר שמשקר אבם אוי הוא ניסך את הין לגב המזבח בודו מיץ ענבים כושר לא צריך להביא חדש למה אומר הרשם שתי דרכים או הכלל הוא בקדשים שכל דבר שלא כתוב פעמיים הוא לא לעיכוב הוא רק למצווה כאן לא כתוב פעמיים שיכו או אך נסך יש כאן כפלו זה בא לרבות גם תירוש ממילא בקמ דם אוי כושר ענן לקדיש אפילו לכתחילה נמה כי קידוש לא כל כך עמור כמו ניסוך אז אם לניסוך זה כשר בדיעבד אז דאי של קידוש כשר לכתחילה ורש בם גורס וומר ובה דהיינו אם יעלה על דעתך לומר שקדוש זה כמו ניסוך כיוון שירוש פסול לניסוך לכתחילה גם לקידוש היהיה פסול לכתחילה אז נביא לך את דברי רובה שמר סוכת ודום אשקו של הנובים בערב שבת סמוך לשקיעה ומיד ומר קידוש היום אפשר לקדש כבר מפלג מיחו למו אז רואים שמקדשים עליו לכתחילה ולמה תומר שרב התכוון למעות מפיו יין מפי החבי ו משולי בפי החבית יש קמחים כזו אבקה בשוליים מעורב שמה שמרים אז זה פסול הקידוש ואותו רפיה מפיו ושוליו לא יובי לניסוך היין ואם אבי כושר כ סיכמנו מה שכשר לניסוך בדיעבד כשר לקידוש לכתחילה ואל למות יין קושי שחור מדי בירק לבן ורעו אליסטון יין מתוק וחלש מאוד של מרתף סתם יין מהמרתף לא בדקו אותו ייתכן שהוא כבר כוסס כבר יש בו ריח של חומץ שנראה עוד מעט שלא יביא אבל אם הבי כוש כמו שנראה עוד מעט אפילו שיין כוסס פסול גם בדיעבד כי כאן מי אומר שהוא כוסס לכתחילה לא תבדוק אותו של צימוקים עשו אותו מצימוקים אז זהו בא למט לקידוש ווטניה בקול כל הרשימה הזו לא יביא לניסוך וי קושו ושוב סיכמנו מה שכשר לנסוך עם בדבת כשר לקידוש לכתחילה ואלו למו יין כוסס יין שנמכר בחנות הוא פסול כי הוא לא יכול כבר לשקר הוא לא יכול ליטוס בשונה מתירוש שנכון שהוא לא משקר מצבים אבל יש לו פוטנציאל להות יין שיחו מו זוג הוא גם לא בכלל שיחו מזגו אותו עם מים מגולה שיש לחשוב שמנחה שתיים הלו זה סכנה לשתות אותו ושל שמורים שעשו מתמד עשו תבד משמרים משרי חירה יש לו ריח מסרך אבל יש בו טעם יין הרשב מבאר לאלון זה היה פשוט מונח בכלי לא נקי טניה בקולון כל הרשימה הזו לא יובי לניסוך ועם אבי פסול אז זה פסול לקידוש אז למו מ מכל הרשימה הזו מה התכוון רב למט אמו וסס שלא אומרים עליו קידוש היום אבל בו פרי הגופן אומרים הרי פלוק רבי חרב ש בלוי לאל בדף הקודם שלפי רבי חנון זה יין וגם לקידוש היין אמרנו גם לגבי טרומ נחשב כיין אז הוא לגבי קידוש כל כל מה שאמרנו שמה שפסול לניסוך פסול לקידוש זה רק דבר שמוס אבל זה אין פה עניין של מאוס ולפ הבישה בלוי דנו כחומץ אפילו בפ הגופן מברכים עליו ממילא אז אם הוא סובר כמו רבי חן הה צריך לומר מברכים עלי בפר הגופן וברור שאפשר גם לקדש עליו אם הוא סובר כבשה בלוי אז היה צריך לומר הן מברכים עליו שכול אז מה הכוונה שומר שאין מקדשים דהיינו מברכים על בור פר גופן רק כן מקדשים עליו א מוזו כשזוג במים הלולי אז הוא השביח אותו לענין קידוש דמ רב חני מדים חמ לרב לזר בקו ש מבחנו עד שיתן לתו יכ מים בזמנם היין היה חזק כמו שלמדנו לאיל שאדרבה כל יין שלא מניחים עליו על כל רבע עוד שלוש כוסות של מים כל של מ יין שלוש כוסות של מים זה לא יין טוב ומה הכוונה רב לזר וח חומים אז רשבם אומר הוא לא יודע היכן המחלוקת אבל לכאורה ה מכלו קס היא שנחלקו מה שאמרנו לאיל שאי אפשר לנסה חימו זוג זה מחליק אסר בלז וח חומים אבל גם אלה שפוסלים לניסוך הם מודים שלכו ש ברוכה אדרבה זה עדיף טוס מבערים שזה גמור בברוס לא לגבי ניסוך אלא נחלקו רב לזר וחומים על יין חי בלי מים רב לזר סובר אין לו חשיבות של יין ולא מבכים עליו הגופן אל ב פרי או עץ חכמים אומרים לא מברכים עליו הגופן אבל לכול עלמה לגבי קוי של ברוכה אז מודים חכמים שצריך להוסיף מים משו מצמן המופ אז לא יתכן שזה בארב למט אילמו מגולה סקון גם בלי קידוש אסור לשתותו שמה ישתה את ארס הנחש הוא ימות אילמות של שמורים תמד אי דומה אדמתו הוא שפך שלוש מידות מים וכעת יש כאן ארבע מידות חמרו זה יין מעולה ואפילו שהוא פסול לניסוך אין סיבה לפסלו לקידוש כי אין כאן עניין של מיוס אדרת ספג יצאו רק של וחצי אז למדנו ל רב ח חומים שאפילו פר גוף לא מברכים אז כמובן שלא מקדשים עליו אל אומרת הגמור למעות שרי חרה משום מיוס בוא פר גוף מוחים עליו כי יש לו ריח של יין וטעם של יין הוא הסריח קצת משום שמונח בכלי מאוס וכך אמר רב אינו אמרים קדוש היו על היין נקי והגון שראוי לנסך מחמת נקיות על גבי המזבח אבל רב לא בא למהט שער היינות שלא מנסכים אותם כגון יין כוסס ומזוג רק היינות שמושים שפסול סוך מחמת מיום ה מותו טעם הפסולים גם לקידוש מותו טעם של הקרינו כמו שגמור מיבי ו מגולה אז אמרנו מגולה זה סקונה התירוץ הוא וף לגב דעבר בסנה סק בנחמיה נחמיה אומר מוזכר מסכת סוקה הארז של הנחש הוצף ועומד במקומו אז ממילא אם יש לך יין מגולה אתה יכול לסנן אותו במסננת והארץ ישאר במסננת והיין ירד למטה תוכל לשתות אותו ברוגע אבל לקידוש הוא פסול כמובן גם לניסוך הוא פסול אפילו סרצ אספו כתוב שם בקורבן חולה תביא אותו לפח שלך לשר שלך ארצו אסו פונ אזכר גם כאן כזה יין אתה מביא לניסוך כזה יין שהיה בו ארס נחש יתכן אפילו שינת אותו אתה מביא לקידוש זה מה שבא רב למהט בוא מני רב קהנ חמו את רשרש מרוב קהנ חמי שר משרשי שאל את רוב חמר חי ון מה הוא הרשב אומר שזהו יין בוי רק שדיברנו עליו לאל בברייס אז יש מפרשים שהוא שאל אותו אם אפשר לקדש עליו ולא נעיר אומר הרשב ודאי הוא כשר לקידוש אלא השאלה אם הוא כשר לנסכים והוא לא ידע את הברס לאל שלא יובי ואם איוי כושר אז הוא שאל אותו אומר ליו ענה לו כתוב הפסוק על תירי יין כיס אדום אל תשתה יין שהוא אדום כ הוא משקר יותר מדי זאת אומרת שיין אדום הוא הכי משובח לנסכים כי שם כתוב שיחו מה ראינו במשנה קנקנים בשור וכולו סיימנו כאן את הלכות היין ועוברים לחלק האחרון של המשנה שאם אדם מחר קנקנים בשרון אז הוא מקבל עליו 10% יש 100 חביות הוא מחר לו 100 קנקנים 10 קנקנים יכולים להיות גרועים טונה פיטו סוס נויס ו מגופי לא מדובר בשבות וראות ממש זה אפילו אחד הוא לא אמור לקבל אלא הם חביות יפות כשאר הגדרות שבשרון מגופר בגופרית ד היינו הם נשברו קצת ותיקנו אותם את השברים בגופרית מחממים את זה זה נמס וזה נהייה מתוקן רק מה זה לא מחזיק כל כך הרבה זמן כמו חביות שלמות אז זה 10% הוא מקבל הרשב מביא מ רבינו חננאל שהוא גרס קמרס טו יסר על כן אם למשל הוא מכר לו 10 חביות 10 קנקנים ונמצאו 11 כאלו מרזר ששער ונוט לסדו ממנו אז דהיינו 10 הוא מקבל רק את האחד הנותר את זה הוא צריך להחליף לו או להחזיר לו כסף אומר הרשם בשונה מה שלמדנו לאל לגבי החלקים ה אחרים של המשנה אמר אבונה שאם נמצא יותר מרובה טפס הוא מקבל על עצמו את הכול צריך הכול לסנן למה כאן הוא לא מחזיר את כל ה1 אומר רשבם שם למדנו שתי דרכים או משום הפיר שפיר ייב כי סתם פחות מרובה או לא הולך לטרוח לסנן ברגע שהוא כבר מסנן הוא כבר מנפה כ מנפה את הכל זה לא שייך כאן כי רואים את זה את ה1 וגם הטעם השני לחשוש שמה הוא ירב כאן בכוונה יותר לא חוששים כזה הדבר שניכר ולכן כאן הוא לא צריך לקבל לחזרה את כל המקולקל רק מה שיותר -10% עד כאן דף צז
לצפיה בתכנים נוספים: