הדף היומי מסכת בבא בתרא דף צד

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף צד

אבת רדף צד מתחילים בעזרת השם דף צג עמוד ב במשנה למטה מה טעם הדבר שיש קהילות בעם ישראל שנמנעים מלאכול קטניות בחג הפסח הטור אור החיים סימן תנג כותב אחד הטעמים לפי שמיני חיטין מתערבים בהם בתוך הקטניות יכולים להתערב מני מיני חיטין מיני תבואה והם עלולים להחמיץ ואם אדם יאכל את הקטניות הוא יכול גם לאכול חיטים שהחמיצו שנמצאים בתוכם המשנה שלנו אומרת ש כמו שראיינו לגבי קטניות בפסח שעלולים להתערבב שם חיטים כך גם בחיטים מתערבים קטניות ולכן המוכר פירות לחברו הרשב כותב שפירות הכוונה התבואה הקונה הרי זה מקבל עליו שבתוך ה תבואה יש קטניות גם מעורבים קטניות שם עד איזה כמות עד 1 חלקי 24 אם בתוך 24 חלקים יש רק חלק אחד של קטניות הקונה מוכל על זה וא מקבל עליו רוב ה כו מתוך שעה שבשעה יש שישה קבים ובכל קב יש ארבעה רבעים של קו סך הכל 24 אח חלקי 24 לסיעה הוא מקבל עליו טינופת רובע טינופת לסיעה טינופת הכוונה הקטניות כמו שמסביר רב קטינה בגמרא זה לגבי תבואה שהבן אדם מוכל רק על כמות מועטת של 1 חלקי 24 אבל בתאנים מרתף של יין וקנקנים הקונה מוכל על יותר על עשירית אם אחד מוכר לחברות תאנים הקונה מקבל עליו 10 תאנים מתוות ל-100 וכן המוכר לחבר ו מרתף של יין הקונה מקבל עליו 10 חביות של כוססות שזה יין שמתחיל להחמיץ שכבר יש בו ריח חומץ אבל יש בו עדיין טעם יין 10 ל100 עשירית הוא מוכן לקבל עליו וכן המוכר לחברו קנקנים קדים רייקים במקום שנקרא שרון הקונה מקבל עליו 10 פיסות שזה קדים לא טובים יש מפרשים שקדים של חרס שעדיין לא התייבשו בתנור כמו שרגילים לייבש אותם כל צורכם הם לא התייבשו כל צורכם מקבל גם כן עשירית כאלה קדים ל100 לגבי המקרה הראשון שדיברנו שבו נעסוק במהלך השיעור מכאן ועד סוף השיעור העניין של ה קטניות או דברים אחרים שמעורבים בתבואה אז דיברנו במשנה על אם מתערבים בתבואה קטניות אז עד 1 חלקי 24 הקונה מוכל תני רב קטינה קודם כל מה שאמרנו רובע לשעה זה הכוונה קטנית רוב קטנית לשעה ולגבי אפרורית לא אומרים שהשיעור הוא רובע לשעה ואף על פי שאמר רבא ברכיה מק תוספאה משמו משמי דרבא שאחד בורר עפר צרור מהגורן מגורנו של חברו חברו יש לו גורן של תבואה ו מעורב בזה גם עפר הוא הולך למכור את זה הוא לא מסנן את העפר אלא הוא מוכר את הגורן כולו והקונה משלם על הגורן כולל כולל העפר עכשיו אם בן אדם מוציא עפר מתוך ה תבואה אז הקונה לא ישלם יותר כי הוא קיבל תבואה עם פחות עפר אלא יש כמות קבועה במחיר קבוע הוא ישלם את אותו מחיר בין אם התבואה נקיה יותר בין אעם התבואה נקייה פחות יש איזה סכום קבוע נמצא שזה שהוציא עפר מהתבואה גורם שהמוכר כעת יקבל פחות על התבואה הזאת כי הוא ימכור את הכמות שיש בה פחות עפר ממה שרגילים למכור והוא יקבל סכום כמו שהוא היה מקבל אם היה מעורב כאן עפר ולכן זה שהוציא את העפר חייב לשלם לבעל התבואה על מה שהוא הפסיד לו הוא נותן לו דמי חיטין כנגד העפר שהוא הוציא אבל על אף שמדברי רבא אנחנו רואים שה רגילות היא שיש עפר מעורב בתבואה אבל זה לא כמות כזאת של רובע לסיעה בקטניות הקונה מוכל אפילו רובה לסיעה 1 חלקי 24 אבל בעפר בפרורי הקונה מוכן לקבל שיש עפר בתבואה אבל פחות מרובע לא כמות של רובע לשעה אז באמת כך מעמידים את דברי המשנה וזה גם נשאר ככה שכשאדם מוכר תבואה לחברו אם יש שם כמות של 1 חלקי 24 קטנית בתוך ה תבועה אז הקונה מוכל ועפר הוא מוכל רק אם יש מעט פחות מרובע של עפר בתבואה רק על זה הוא מוכל אבל אם יש רובע של עפר על זה הקונה כבר לא מוכל כעת מנסה הגמרא להקשות מברייתא ואחר כך מנסים להביא אולי ראיה מהברית ואז דוחים את הראיה בכל אופן הבריתה הבאה היא לא קושיה ולא ראיה לדברים שאמרנו בהתחלה מנסה הגמרא להקשות וכי אפרורית שמור ר רובה הקב בשעה תבואה הקונה לא מוכל והרי שנינו ברייתא תניה המוכר פירות לחברו וכאן מפרטים בחיטין מקבל עליו רובע כו קטנית לסע כבר אנחנו רואים בבריתה ממש כמו שפירשנו במשנה שמה שאמרנו רובע לסאה הכוונה בקנית כשמדברים על חיטין בסור הקונה מקבל עליו רובע הקו של קש נשאבת לשאה בעדשים הקונה מקבל עליו רובע הקב אפרורית עפר לסאה אז בעדשים אנחנו רואים שהקונה מקבל עליו רבע עקו אפרורית מהי לו הוא הדין חיטין ול שעורים והייתה רק לקחה דוגמה עדשים ואם כן נראה שגם עפר הקונה מקבל עליו רובע ולא פחות דוחה הגמרא לא שנ עדשים עדשים זה שונה ד מקר אקרי להו כש קוצרים אותם מהקרקע וקרים אותם עם השורש ולכן מתמלאים אפר יותר מ חיטים ושעורים אז אם כן אולי נוכיח מהברית אלא טעמה ד עדשים דווקא שמה קונה מוכל ברבע קו לסע דמקו אקר להו כי עוקרים אותם מהשורש ואז מתערב יותר עפר אבל חיטים ושעורים הוא לא מוכל אז אם כן הוכיח כמו שפירשנו כמו שפירש רב קטינה טפשות מינה חיטי וסור עדה פורית לא מקבל הקונה רבע קו לאסה אלא רק פחות אומרת הגמרא גם להוכיח אל תוכיח מהברית הזאת כדברי רב קטינה לעולם אפשר לומר שגם בחיטים ושעורים מקבל הקונה רבע קו אפרורית ולמה דיבור על עדשים אצטריך עליה הבריתה צריכה לחדש שהוא מקבל רק רובה סלקת חמינה כיוון ד מעקר אקר עוקרים את זה עם השורשים אז אם כ מתערבב בזה הרבה עפר אז אולי מקבל הקונה מקבל יותר מרוב הקו של עפר נ מלקבל כמש מלן לכן הבריתה מחדשת ש בעדשים מקבל עליו רק רבע קו אז אם כן בריתה הזאת אין קושייה על רב קטינה אבל גם אין הוכחה כעת אנחנו עוברים לדון מה באמת הטעם למה הקונה מוכל או יותר נכון מתי הקונה מוכל על התוספת רוב הקטניות שיש לו בתוך התבואה האם הוא מוכל מראש או שהוא מוכל רק אחרי שהוא כבר קנה ומצא שיש כאן קצת קטניות אז הוא מוכל על זה הוא לא הולך עכשיו לבקש מהמוכר שישלם לו על זה וההבדל הזה מתי הוא מוכל זה נוגע לדבריו שאמר רב הונה אם הקונה בא לנפות את התבואה למה כי הוא רואה שיש כאן יותר מרבע קו של קטניות ובסוף הוא מוצא שבאמת יש יותר מנפא את כולו אז יצטרך המוכר להשלים לו את כל הקטנית או במילים אחרות מה שאמרנו שהקונה מוכל זה אם יש רובע אחד ל-24 קטנית בתבואה הוא מוכל אבל אם יש מעט יותר מה אנחנו נאמר היייתה אפשרות להגיד ש אה יש כאן קצת יותר מרובע אז על הקצת יותר מרובע אני לא מוכל אני מוכל לך רק על הרובע אז תשלם לי על ה קצת יותר מרובע של הקטנית ש ת כאן בתבואה בחיטים אומר רב הונה לא ברגע שגילינו שיש כאן יותר מרובע קטניות בחיטים אז המוכרת צך לשלם על הכל גם על הרובע של הקטנית מה הסיבה הסיבה תלוייה מתי הקונה מוכל על הרובע אמרי יש אומרים שדבריו של רב הונה זה מעיקר דינה ומר לה יש אומרים שמעיקר הדין לא היו צריכים לחייב את המוכר גם על הרובע אלא שכנס אותו ובמה זה תלוי מתי הקונה מוכל על הרובע אם אנחנו אומרים שהוא מוכל רק אחרי הקניין לפי זה המ דינה זה דין שבמקרה הזה הוא לא מוכל אחרי הקניין כי התברר לו שיש כאן יותר מרובה ומה באמת הסיבה שהוא מוכל רק אחרי הקניין מה באמת למה למה נאמר את הדבר הזה שהקונה מוכל רק אחרי שנגמר הקניין כי כשהוא בא לקנות חיטים והוא נותן כסף מנדי זוזי הפיר שפירי יהיב הוא נותן כסף הוא רוצה לקבל תמורה פירות טובים חיטים נקיים בלי תערובת של קטניות ואם הוא רואה שיש כאן קצת קטניות עד אחד ל24 רובע להסעה לא טרח איניש הוא לא טורח לנפות והוא מוכל למוכר אחרי הקניין אבל ברגע שהוא רואה ש שיש כאן כמות גדולה יותר יותר מרוב העקב טרח אני שהוא טורח לנפות את זה וכיוון דריך טרח ככיוון שהוא התחיל לנפות טרח בקולי הוא מנפא את כל התבואה והוא לא מוכל על כלום ולפי זה זה דין במקרה הזה אני לא מוכל ברגע שיש כאן כמות כל כך גדולה אני לא מוכל מתי אני הרי מוכל בדרך כלל אחרי המכירה אם אני פתאום מגלה שיש כאן קצת קטניות קצת קטניות אני מוכל אבל על הרבה קטניות אני עכשיו לא מוכל ואם כן שאשלם על ה על כל גרגיר של קטנית שמעורב כאן בחיטה צריך להשלים ולשלם לקונה והמר לאש אומרים שזה רק כנסה למה הם אומרים שזה רק כנס כי הם סוברים שהקונה כבר מוכל לפני המכירה לפני הקניין כי הוא מבין שרוב הקו קטניות בשעה תבואה זה מצוי זה שכיח אבל ברגע שהוא מוצא שיש כאן יותר מחד ל-24 זה לא שכיח אז למה באמת יש כאן כמות כל כך גדולה כנראה המוכר א הו דרי הוא ירב בכוונה עוד קצת קטנית מכיוון דריו כיוון שהוא רב כנסו אותו רבנן בכולי גם על הרובה אבל זה לא מעיקר הדין אלא זה בתורת כנס כי בעיקר הדין כבר ה קונה מחל בזמן הקניין הוא כבר מכל על עד רובע קטנית כי הוא יודע שזה מצוי אבל בכל זאת על אף שהקונה מכל כבר לפני הקניין בשעת הקניין כבר הוא ידע שזה מצוי שיהיה רובה בכל זאת כונסים את המוכר כי מסתבר שהוא הוסיף אם אנחנו רואים שיש כאן כמות יותר ממה שמצוי כעת מביאה הגמרא שתי משניות וארבע ברייתות כדי לדון על ידם בדברי רבונה וש הוא המשנה הראשונה קל השנייה טרי וארבע ברייתות הסימן לבריתה הראשונה שטר הבריתה השנייה דרון בר רב נחמן הבריתה השלישית הונאה והברית הרביעית קבלנות מטו המשנה הראשונה שרוצים לדון על ידה בדברי רב הונה משנה במסכת כיים אדם רוצה לזרוע עכשיו תבואה בשדה רב בזרעים של התבואה מין אחר אומרת המשנה לפי דעת התנא הראשון כל שעה של תבואה שיש בה כמות של רובע העקב ממין אחר ימעט לא צריך להוציא את כל הזרעים ממין אחר אלא שזה יהיה פחות מרוב הקו רבי יוסי שבדבריו נדון בתחילת העמוד הב בא הוא חולק הוא אומר אם יש כאן רובע קו של מין אחר צריך לברור את הכל ולהוציא שלא יהיה אפילו לא גרגיר אחד של מין אחר זה המשנה אלה שרצו להקשות מדברי התנא הראשון על דברי רב הונה סברו לומר דרוב דכלים כשיש כמות של אחד ל-24 רובה קו לסיעה בתבואה מעורב בזה זרעים ממין אחר זה יותר מדי כמו יותר מרוב הדח כמו אם יש יותר מרובע של קטניות בשעה של חיטים של תבואה זאת אומרת מקבילים את כלאים ל מכירת חיטים במכירת חיטים יותר מדי זה יותר מרובה ובכלים יותר מדי זה רובע ומה עושים כשיש יותר מדי קטני המשנה אומרת שמספיק שימעת לא אומרים לו תפא את הכל החוצה כדי שיהיה כאן רק מהתבואה שאתה רוצה לזרוע קשה על רב הונה לפי מה שאמרנו שזה מעיקר הדין שהוא ברגע שמצאו שיש יותר מרובע העקב אז המוכר צריך לשלם על כל הקטניות שיש בחיטים כאן אתה רואה שרק צריך להוציא את מה שיותר דוכה הגמרא זה לא קושיה אפשר לומר רוב דכיים כרוב דחד מ גם מכילים וגם אצלנו לגבי מכירה עם רובה אם יש רובה זה זה כמות שעדיין זה לא יותר מדי זה בטל לשעה ולכן במכירה המוכר לא צריך לשלם ואם תשאלי אחי למה פה לגבי כלאיים צריך למעט המ ימעט אם אתה אומר שזה בטל אז שישאיר את זה ככה ויזרע את התבואה עם התערובת של מין אחר התשובה היא משום חומרה דכל זה רק בגלל שבכלים מחמירים יותר אבל באמת יכול להיות שמעיקר הדין זה בטל ואם כן אין מכאן קושייה על רב הונה אחרי שתירצו שדברי התנה הראשון במשנה כאן בכלאים לא קשים על דבריו של רב הונה מביאה הגמרא ראייה לדבריו ממה שרבי יוסי מביא שם במשנה וכמו שהרשם כותב שיש ספרים שאצלם הנוסח בגמרא זה תשמ מסיפא רבי יוסי חולק על מה שאמר התנ הראשון שכשיש כמות של אחד ביחס ל-24 אז ממעטים את זה שזה יהיה פחות מחד ל-24 ואז אפשר לזרוע רבי יוסי אומר לא יברור הכל החוצה כשיש כמות של רובע ממין אחר בתבואה אם אמרת בשלמה זה יהיה טוב אם נאמר ש בכלאים זה שונה רבע קו זה יותר מדי זה כמו יותר מרובע לגבי מכירה שאמרנו ש אם הוא מוכר תבואה ויש יותר מרובע של קטניות שמכונים טינופת אז זה יותר מדי דם אז אפשר לבאר באק המפלג אם תבאר שזה באמת הפירוש כאן במשנה שרובה ממין אחר בתבואה זה יותר מדי בעק מיפלגי זה הוויכוח בין תנ קמה שסובר שלא קונסים לא קנ סינן שצריך לנפות גם את הפחות מרוב העקב שזה הירה משום האיסור של רוב הקו אלא מספיק שהוא יהיה מעט שהיה פחות מרובע הקו ורבי יוסי הוא מחמיר הוא סובר שכן כנסי נן כן כונסים את ההיתר משום האיסור והוא צריך לגמרי להוציא את כל המין האחר שיש כאן מעורב בתבואה וכמו דבריו של רב הונה שברגע שיש יותר ממה שהתירו את צריך להוציא הכל אלא אם אמרת שרבע קו בכלאים זה בדיוק כמו רובע הקו במחירה דמי ששם אמרנו שזה כמות שהקונה מוכל ולא צריך להוציא רק מה רצית לתרץ שהסיבה למה ממעטים זה משום חומרה של כליים למה רבי וסי רבי יוסי מוסיף חומרה על חומרה המי יברור את כל המין האחר מתוך התבואה מספיק שחמי למעט מרבע הקו מתרצת הגמרא נכון באמת היינו אומרים למהט מרבע הקו אבל ברגע שהוא תחיל למהט התם היינו טעמה דרבי יוסי למה הוא אומר שצריך כבר למעט את הכל להוריד להוציא את כל המין האחר משום דמיך זה כי מקיים כליים אם הוא יתחיל למעט הוא מוריד קצת מהמין האחר ש בתבואה ואז אם הוא ישאיר עכשיו את מה שישאר שזה פחות מרובע זה ייראה כמו שלא אכפת לו לזרוע כליים אם הוא לא היה בכלל ממהט כלום כי היה כם פחות מרובע מלכתחילה אז זה בטל וגמרנו אבל ברגע שהוא מתעסק למעט והוא משאיר חלק זה מראה שהוא מתכוון לזה לזרוע כילים את החלק שהוא משאיר הוא מתכוון להשאיר אז כאן כבר החמירו כי זה נראה כמו שזורע כליים בכוונה אז אם כן כאן בעצם השלמנו את הניסיון להקשות ולהביא ראיה מדברי התנאים כאם במשנה במסכת כליים על דברי רב הונה אבל הגמרא תרצה את הקושיה דחתה את הראיה והכל על מקומו בשלום לא צריך לדמות את מה שנאמר שם לדברי רב הונה כעת עוברת הגמרא למשנה במסכת בב מציאה פרק המפקיד תשמע גם שם יש ויכוח בין התנא הראשון לבין רבי יוסי ומדברי התנא הראשון יש לכאורה קושיה על דברי רב הונה ועם רבי יוסי אפשר אולי אפילו להביא ראייה שניים שהפקידו מאות כסף אצל שומר אחד זה אחד מהם הפקיד 100 זוז מנה והשני זה הפקיד 200 זוז שני מנים כשהם באים לטבוע את הפיקדון שתיהם טוענים אני הפקדתי את ה-2 זה אומר 200 שלי וזה אומר 200 שלי אז לפי דעת התנה הראשון על המנה שאיין ויכוח הרי שניהם מסכימים שמנה אחד ודאי שייך לשניהם ז אומרת כל אחד הפקיד ודיי מנה רק השאלה הא אם מי הפקיד עוד מנה לכן נותן לזה מנה ולזה מנה ומה לגבי המנה השלישי שיש על ויכוח אחד נתן 200 אנחנו לא יודעים מי זה שכל אחד מהמהם טוען שזה הוא יהיה מונח עד שיבוא אליהו רבי יוסי אומר אם כן מה הפסיד הרמאי הוא ניסה לקבל 200 בסוף הוא לא הפסיד כלום אבל אנחנו רוצים שהרמה יפסיד לכן הכל יהיה אמונה אחת שיבוא אליהו ולא יחזיר כלום עכשיו בחלק הראשון הגמרא מקשה מדברי הנה על דברי רבונה רואים שאפילו שיש כאן אחד רמאי לא כונסים אותו שלא יקבל כלום נותנים לו את הסכום שוודאי מגיע לו אז קשה על רבונה שאמר לפי הלשון שהסיבה למה אם יש כאן יותר מרובע של קטנית בתוך החיטים קונסים את המוכר ששלם את הכל גם מה שהיה אמור להיות פטור מ שלם זה סר את מה שראינו כאן שאת הכמות שוא לא שיקר נותנים לו את המנה נותנים למפקיד אז אם כן אצלנו גם כן היה אמור להיות שאת הרובע הקו של הקטנית שבשעה של החיטים לא הי צריכים לקנס את המוכר לשלם רק את מה שיותר מתרצת הגמרא אחי אשתא אתה מדמה דבר לדבר אטם לגבי המנה השלישי אין סיבה לקחת מהם את מה שוודאי שלהם כי וודאי מגיע מנה למר ומנה למר ודאי כל אחד מהם הפקיד מנה מגיע לו לקבל את זה בחזרה אבל כאן החה מי אמר דלו כו ירוב ויריב מי אמר לך שהמוכר לא ירב את כל היותר מרובה מה חייב תמיד להיות רוב הקטנית בחיטים חייב להיות שיש רוב של קטניות בתוך שיעה של חיטים זה חייב להיות זה לא חייב להיות אולי לא היה בכלל קטניות והוא הלך וערבב כדי להרוויח עוד כסף ולכן כאן כן ברגע שיש יותר וזה מראה שכנראה הוא באמת רבב כי אם הוא לא היה מערבב לא היה אמור להיות יותר ונסים אותו על הכל כעת נסה הגמרא להעביר ראייה לרב הונה תשמ מספה מדבריו שאמר רבי יוסי שם מה אתה נותן לרמאי את המנה הרי אחד מביניהם ודאי רמאי כי אחד הפקיד מנה והשני 200 ועכשיו שתיהם אומרים הפקדנו 200 אם כן שאתה נותן לכל אחד מהם את המנה בחזרה מה הפסיד הרמאי למה שהוא יודע א אתה יודע מה אני הולך לעשות לו עכשיו הכל יהיה מונח עד שיבוא אליהו ואז הרמי יבוא ויודע לא אני טעיתי באמת אני ניסיתי להרוויח יותר בגניבה אבל אני באמת חוזר בני זה שנתתי שנתתי את המנה ואז הוא קבל לפחות את המנה שלו רואים מכאן מדברי רבי יוסי שאת הרמ שלא יקבל כלום כמו שהוא אמר שברגע שהוא הוסיף אותו מוכר יותר מרובע של קטניות בשעה תבואה בשעה חיטים הוא צריך לשלם על הכל אבל הגמרא דוחה את הראייה אחי אשת אתה מדמ דבר לדבר אטם לגבי מנה השלישי ודאי הק רמאי כמו שאמרנו בדברי התנא הראשון אחד מהם ודאי רמאי אז יש סיבה לקנוס אותו ולא להחזיר לו כלום אבל החה כאן לפי הסברה של עכשיו א זה הפוך ממקודם מימר דירו ויריב מי אמר לך שאותו מוכר בכלל רבב פה אפילו גרגר אחד של קטנית אולי זה יתערבב לבד ואם כן אין טעם לקנוס אותו כעת מביאה הגמרא את הרשימה של ארבעת הברייתות שמנסים להביא מהם ראייה לרב הונה הבריתה הראשונה תשמ אדם נתן הלוואה לחברו ו באיסור הוא דרש ממנו להחזיר יותר ממה מה שהוא קיבל להחזיר ריבית ויש כאן כעת שטר הלוואה שהלווה כתב למלווה שיש בו ריבית לביתי מפלוני מנה בשביל להחזיר לו כפול בזמן פלוני אז לפי דעת רבי מאיר קונסין אותו את המלווה ואינו גוה גם את המנה לא הת קרן וודאי לא היתה ריבית דברי רבי מאיר חכמים אומרים כמו שנראה בהמשך גובה את הקרן והנו גובה את הריבית אז מתחילת הבריתה יש ראיה לרב הונה מדבריו של רבי מאיר שכונס את העבריין שלא יקבל גם את ההלוואה שלו כמו שרב הונה אמר שברגע שמתברר שהוא כאן יש לו כמות של יותר מרובע של ק ות בשיעה של חיטים אז הוא הצטרך לשלם על הכל תוכה הגמרא אח ישתה וכי כאן זה כעת ההלכה וכי הם דומים זה לזה הם לא דומים לגבי רביית התם משעת כתיבה של השטר שהלווה כתב למלווה שהוא ך לתת לו יותר הוא קבע איתו שהוא ישלם יותר אז הוא עבר איסור הוא דעבד ליישומה הוא שם שהוא יתן לו יותר ולכן כונסים אותו שהוא לא את המלווה מה זאת אומרת שנתת ללוה לכתוב לך כזה שטר כונסים אותו שלא יקבל אפילו את מה שהוא נתן את ההלוואה אבל החה כאן מי ימר דרוב ויריב מה אתה רוצה מהמוכר הזה מי אמר לך שהוא בכלל רבב פה אפילו גרגיר אחד של קטנית בחיטים לכן אין סיבה לקנוס אותו תשמה מספה בוא תראה את דברי חכמים המשך הבריתה הם אומרים שהשטר הזה שיש בו ריבית גובה את הקרן והנו גובה את הריבית אז אם כן לפי דבריהם זה סותר את דברי רב הונה שאמר שברגע שיש יותר ברגע שהוא עבר מתברר שלו חורה הוא עבר על איסור בזה שהוא שם יותר קטנית בזה שיש יותר קטנית מרובע לשעה זה מראה שהוא כנראה הוסיף את הקטנית לחיטים כדי להרוויח ו הוא צריך גם לשלם על הרובע שזה כן התירו לו אז אם כן זה סותר רב הונה אמר שברגע שיש כאן יותר מרובה אז כונסים אותו שהוא צריך לשלם גם את הרובע של הקטנית וכאן אנחנו רואים בדברי חכמים שאם יש ריבית לא קונסים אותו שלא יקבל גם את הקרן תרצת את הגמרא מה מה הקושיה אח ישת וכי זה דומה התם לגבי ריבית ודאי קרנה דירו משלם את הקרן כי זה ודאי מגיע למלווה בחזרה בהתר הכה כאן לגבי הקטנית שמעורבת בה חיטים מי מר דכולי לא ערוב ויריב מי אמר לך שמוכר לא ירב את כל הקטנית ולכן כונסים אותו מנסה הגמרא להביא ראיה מברייתא שנייה לדבריו של רב הונה תשמע דתני רבן בר רב נחמן ושנה בריתה על דברי המשנה בהמשך המסכת בדף קג שמדברת לגבי אדם מוכר לחברו כ שאפשר לזרוע בה קור שזה 30 שיעה והוא אומר לו מפורש אני לא יודע אם זה מדויק יכול להיות שזה קצת פחות אין חסר אין יתר פחות או יותר אז אם באמת התברר שזה שדה שאי אפשר לזרוע שם בית קור 30 שעה אלא פחות כלל שעה רבע קו פחות זה השיעור שם גם כן הקונה מוכל עם זה עד רבע קו לסיעה אם לכל סיעה יש רבע קו פחות הקונה מוכל אבל ברגע שמתברר שזה שדה קטנה יותר מבית קור והיא קטנה ביותר מרבע קו לשעה חייב להחזיר המוכר חייב להשלים לקונה ולא רק את המותר בלבד הוא מחזיר הוא לא משלים לו את השדה שתהיה בית קור פחות רבע קב לסע אלא מחזיר לו את כל הרבין כולם גורם שהשדה תהיה בית קור שלם 30 שיעה שלמים כולל הרבעים רבע קו לשיעה ש אם זה היה בפחות רבע קו לכל סיעה אז היה מכירה קיימת אבל כאן ברגע שהתברר שמחר סדה קטנה יותר מזה צריך להשלים לבית קור שלם עלמה רואים משם היך דבי אדורה ברגע שהוא רימה ביותר מהשיעור שנתנו לו רבע קו לשעה כולם מהדר צריך להחזיר ולהשלים את השדה שתהיה בית קור שלם כמו שאמר רבונה קן שברגע שיש יותר מרבע קו קטנית לשיעה של חיטים אז צריך להשלים גם את הרבע קו כי אף על פי שהקונה מוכל על רבע קו לשיעה ברגע שנתנו יותר מרבע קו צריך לתת לו את הכל דוחה הגמרא איין מכאן ראיה החי השת וכי כך זה גם כעת כאן אצלנו הטם לגבי המכירה של השדה מה שאמרנו שעד רבע קו לשעה זה מחילה כי הן חסר הן יתיר אמר לי מוכר אמר לו יכול להיות שזה חסר מ בית קור מי הוא רביע קו לסה לא חשיב ובאמת על זה הוא התכוון אין חסר אין יתר ועל זה הקונה מוכל אבל יתר מרביעי הקו לסיעה זה כבר חשיב זה כבר חשוב והקונה לא מוכל כיוון חזלה טרופי בתשעה קבין כיוון שיותר מרבע קו לשעה זה כבר יותר מתשעה קבין לכל הבית קור לפי החשבון אז זה כבר כמות גדולה הב הר השבט בפ נפשה זה קרקע חשובה בפני עצמה כי לא מדברים פה רק על סיעה אחת שאתה אומר רבע קו לשעה מדברים כאן על 30 שעה על קור וזה יוצא רבע קו לשעה בקור שלם תשעה קבין יותר מתשעה קבין לכל הבית קור אז זה קרקה חשובה בפני עצמה אז עדרה צריך גם את זה להשלים לקונה אבל לגבי רבקו קטנית לסע תבואה גם כשהוא לא אומר אין חסר אין יתר הקונה מוכל אז אם כן כזה יותר מרבע קו יכול להיות שהוא עדיין מוכל על רבע קו על רבע קו הוא מוכל ורק על היותר הוא לא מוכל וישלם לו רק על היותר מרוב הקו אז אם כן אין מכאן ראיה לדבריו של רב הונה מנסה הגמרא כעת להביא ראיה מברייתא שלישית לרב הונה תשמע אם אדם משקר את חברו במשא ומתן הונאה אז אם המוכר רימה בפחות משישית פחות משטות אז זה לא נקרא רמאות זה הצליח לו במסע ומתן ונקנה מקח לא צריך להחזיר כלום הקונה מוכל אם העלה לו את המחיר ביותר משישית מהמחיר של השוק יותר משטות בטל מכח הכל המכירה מבוטלת ואם הוא אעלה לו את המחיר בדיוק בשישית שטות אז הקניין קיים הוא מחזיר לו את שישית שהורי אותו את ההונאה ששאלת השאלה מה היא למה אם זה שישית או יותר מחזיר לו את ההונאה לאדר עד פחות משטות שיחזיר לו קצת כדי שזה יהיה פחות משישית ובזה הרי הקונה מוכל שמ מינה נוכח מכאן כמו דבריו של רב הונה שכול היך דב להדור ברגע שהוא צריך להחזיר קורמה יותר מדי כולם עדר הוא כבר צריך גם להחזיר את אם זה היה כמות מועטת הקונה היה מוכל אבל ברגע שהוא רימה בכמות מרובה צריך כבר להחזיר את הכל דוחה הגמרא החי השתה כך כמו דיני הונאה אתה רוצה לומר כאן לגבי אדם שמכר תבואה והיה כאן תערובת יותר מדי גדולה של קטניות זה לא דומה התם לגבי הונאה שהוא מכר לו מחיר יקר מדי הקונה לא היה מוכן בכלל לשלם יותר מהמחיר מעיקר הש שווה בשווה אמר לי בדרך כלל כש קונה בא לקנות הוא בא לקנות במחיר ההוגן הוא לא מתכוון שמכרו לו במחיר יקר הוא לא מוכל אפילו לא על ה על התוספת שמוסיפים לו פחות משישית רק מה מי הוא אם זה פחות משישית שטות לא ידיע זה לא כל כך מוכר זה לא כל כך ניכר זה לא כל כך מורגש ומכיל אניש אז הוא מוכל אבל כשזה הפרש של שישית שטות ידיעה ולא מכיל ניש זה כבר ניכר והוא לא מוכל ואם זה יה את משטות אז זה בכלל מקח טעות ו בטל מקח מקח טוטו ובטל מקח ולכן באמת הוא מחזיר את כל השישית אבל לגבי כשאדם מוכר תבואה ויש שמה כמות של רבע קו קטניות בשעה של חיטים אז יכול להיות שהקונה יודע שיש כאן תערובת כזאת והוא מוכל על כמות של רבע קו קטנית לשעה לכן זה שונה מאדם ש מרמה את השני במחיר שהשני לא רצה שירמו אותו אפילו לא בפרוטה אחת שלא יבקשו מנו מחיר יקר אפילו בפרוטה אחת יותר מהמחיר הוא לא מוכל אפילו על הפרוטה הראשונה אבל כאן יכול להיות שהוא מוכל עד רבע קו לסאה ולכן אם זה יותר אז אולי נגיד שיצטרכו להחזיר לו רק על היותר ולא את הרבע הקו כעת מנסה הגמרא להביא ראייה מברייתא רביעיית לדברי רב הונה תשמע אדם יש לו שדה והוא רוצה לנטוע שם 100 נטיות והוא מביא אחד שאיתה נטיות ואותו אחד מקבל שדה מחברו ליטה אז הרי זה בעל השדה מקבל עליו 10 בוריות ל-100 אם מתוך ה100 נטיות ש 90 מוציאים פירות ויש 10 שלא מוציאים פירות הוא מקבל אבל אם זה יותר מכאן אם כבר יש יותר מ-10 נטיות ל-100 שלא מוציאים פירות אז מגלגלים עליו את הכל אז אותו נוטע צריך לנטוע את כל האילנות שיוציאו פירות במקום אלה שלא אז אם כן רואים מכאן ראיה לרב הונה שאפילו אם בהתחלה הבן אדם היה מוכל על 10 מתוך 100 שלא יוציאו פירות אבל ברגע שזה כבר יותר מ-10 מתוך 100 אז כבר הוא לא אז כבר צריך להביא לו גם את ה-10 דוחה הגמרא אמר רב הונ בריד רב יהושע המקרה של אילנות לא דומה ל מקרה של הקטניות שהיו מעורבים בחיטים כי לגבי אילנות כל יתר מכאן ברגע שהוא נטה יותר מדי אילנות שלא מוציאים פירות בתוך 100 הוא נטה 11 אילנות שלא מוציאים פירות אז כבל תה מתחילה דמי כשאומרים לו עכשיו בוא ותשלים ותתע כאן אילן שמוציא פירות במקום האילן שלא מוציא פירות ות אז בעצם הוא מגיע כאן לשדה שיש כאן שטח של 11 אילנות שזה נכב כמו שדה בפני עצמה שהאל כאן הם בורים שהם לא מוציאים פירות אומרים לו טוב תתה רק אילן אחד מה זאת אומרת זה שדה של 11 אילנות מספיק שיתה רק אילן אחד זה לא מתקבל על הדת ולכן הוא יצטרך לנטוע את כל ה1 אילנות מחדש ברגע שהוא עבר את הגבול של המחילה של ה1 אילנות אבל לגבי אם הוא מחר סח והיה מעורב שם קצת יותר מרבע קו קטניות אם הוא עכשיו יתן לו עוד קצת חיטים זה נראה כמו שהוא ממשיך למדוד לו כדי להשלים לו את השיעה של החיטים הבאתי לך עוד קו ועוד קו כך עוד חיטים ועוד חיטים אה אתה אומר שהיה לך פה יותר מדי קטניות בתוך הסיה שבת לך טוב אני אביא לך עוד קצת חיטים אני באמצע המדידה אני ממשיך למדוד ללך כדי להשלים לך את הכמות אז אם בסוף אחרי כל המדידה שהבאתי לך את החיטים עכשיו הצלחתי לצמצם את הפער וכבר יש כאן רק רבע קו קטניות בשעה של חיטים ביחס כזה של אח ל24 אז הקונה מוכל וזה לא ניכר כל כך כמו שזה ניכר בקרקע ולכן במקרה שלנו יכול להיות שבאמת הבריתה הייתה אומרת אחרת והיא לא היית אומרת כמו דבריו של רב הונה אין ראייה ם הבריתה דבריו של רב הונה ועד כאן השיעור על דף צדיק ת
לצפיה בתכנים נוספים: