הדף היומי מסכת בבא בתרא דף פ

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף פ

[מוזיקה] ב 14 דף פ בסיעתא דשמיא תחילת הדף במשנה שלפנינו המשנה תבאר ארבעה מקרים שאדם מחר מקרה ראשון אדם מוכר את היונים שיוולדו בשוח שלו מקרה שני הדבורים שיוולדו בכורת שלו מקרה שלישי דבש של הכורת ומקרה רביעי ענפי עץ זית ולמעשה על שתי האופנים הראשונים מקשים הראשונים איך לקנות יונים או דבורים לפני שלדו זה דבר שלבו לום היה בזה כמה דרכים בראשונים נזכיר שניים מהם הרמה ביוסף מתרצים באופן פשוט ש משנתנו כדס רב מייר שהזכרנו בדף הקודם שודו מקנ דובל בלום הרמבם מחדש שמי שמוכר פיירוס שווך אז אנחנו אומרים שהוא לא התכוון למכור לו את היונים עצמם אלא מוחר לו שווך לפסו קברס לפרוס ובזה גם חומ מודים ש אשר למכור כיוון שהכו את השח כבר באו לום אז נעבור למקרה הראשון במשנה לקיח פירוס שובו מחבו הרשב אומר כגון שמר לו בניסן מכור לי פירות שנה זו מה שילדו בכל חודש את האמהות הוא לא קנה ודרך היונים שבכל חודש 11 חודשים בשנה חוץ מחודש אדר שאז הם לא יולדים אבל חוץ מחודש אדר הם יולדים שתי ביצים מביצה אחת יוצא זכר מביצה שנייה יוצאת נקבה כל זוג כזה נקרא בריחו אז מפריח בריחו ראשנו הלוקח ומניח את הזוג הראשון שנולד ל משל אם דיברנו בניסן אז הזוג שנולד בניסן אותם הוא משאיר לפרוח עמהם כי אותם הוא לא מחר הרשבא מסביר על פי דברי הגמורה שדרך המוכרים פירות שבח להשאיר לעצמם את הבריכה הראשונה כדי שישארו כצוות דהיינו כחברים לאמהות כי אם הוא יכר גם אותם האמהות לא ישארו והשבח לאלא התקיים והרי את השבח עצמו לא מחר אז בהכרח שמסתו הוא גם השאיר לעצמו את הבריח ראשינו והגימור מפרשת שהרי הבריך הראשונה שנולדה כל זוג יונים שיולד אחרי חודשיים אומר הרשב גם הם מולידים כל חודש שתי וולדות אז גם הפירות הראשונים של הבריח הרישנו הוא גם צריך להשיר כיוון שאם הולה ישאיר אותם אז האמא שלהם תברח ואם אמא שלהם תברח אז גם הסבתא תברח כמו שהסבר הוא צריך להשיר דור ראשון ודור שני כמו שגמור תבאר מקרה שני פירוס כוורס הוא מוכר לו את הדבורים שיוולדו בשנה זו נויטל ג' נחילים ו מסרס אומר הרש בם הוא נוטל את ג' החבורות הנולדות ראשונה בשלוש זמנים בדרך כלל כל תשעה ימים או 10ה ימים אז יוצא כברת נכיל של דבורים שנולדו כעת והם יושבים על הנה פילן ואז מביא כברת חדשה ומכניס אותם בתוכה כך כל תשעה אוער ימים ו הרשבא הביא שמלכות יוון יש כאלה שעושים זאת שבע שמונה פעמים בשנה במלכות זו בצרפת שרש בם גר אז רובם עושים זאת רק שלוש פעמים כי ככל שהולד יותר מאוחרות הם פחות מעולות לכן גם ג' נחילים הראשונה מעולה השנייה פחות השלישית הגרועה יותר השלוש נחילים ראשונים הם חשובים זה מספיק אנחנו אומרים זה הוא התכוון לקנות ולכן את השער הוא לא צריך לתת לו וסרס אם המוכה רוצה יכול לסרס שיותר לא ילדו ככה הגמורה מסבירה בהסבר הראשון נראה בגימורי איך הוא מסרס נראה בגימור עוד שתי דרכים והעניין שהמוח רוצה לסרס א הרשב מסביר כדי שיהיו טרודים לעשות דבש ולא יתעסקו בהולדת ולדות המקרה שלישי חלס דבש מניח ביס חלס הדברים הם עושות כאלה חלות משעווה ובתוכם הם מכינות את הדבש אז מי שמוכר חלות קברטו הוא לא מכר את הכוורת זאת אומרת שהוא רוצה את הכוורת להחזיק במות הגשמים לשנה הבאה אז הדבורים יוצאים שוב לשדה ומביאות סוף עושות עו דבש אז במות הגשמים ממה מה הם אוכלות חלות דבש שלהם אנחנו אומרים שוודאי ששתי חלות הוא השאיר לעצמו כדי שיהיה להם מה לאכול במת החורף לכן כשאדם מוכר סתם את חלות דבש הכבר הוא מתכוון למכור את כל החלות מלבד שתי חלות שאותם צריך תמיד להשיר מקרה רביעי אדם מוכר זיי סים לקוץ יש לו עץ זית והוא מוכר לחברו את הענפים לקצוץ עצים לא מוכר לו את כל העץ רק לקצוץ את הענפים אנחנו אומרים שהוא התכוון להשאיר לעצמו שהעץ יוכל לצמוח מחדש אז מניח שתי גרופיוס שתי ענפים הוא צריך להשאיר לו לקצוץ אותם וכך אנחנו בטוחים שהזית יצמיח מחדש וממילא זה בכלל המכר אומרת הגמורה מה ראינו המקרה הראשון אדם מכר את פירות שבחו הצריך להניח בריחו ראשינו בקשה הגמור ותני בריס שוא מניח בריחו ראשינו ושני לכאורה מה הכוונה שאת הזוג של ניסן הוא צריך להשאיר ואת הזוג של איר ורק משם וילך הוא נטה לעצמו אומרת הגמורה לא לא זו הכוונה אומר רב קן אלוי קשה או לו או לאמו כמו שהסברנו במשנה המשנה והביס משלימות זו הזו הברייה משלימה את המשנה הברייה היא מדברת או לא צריך להשאיר לבריו ראשנו גם צריך להשאיר את הוולדות הראשונים שלה דהיינו הוא קנה את כל הוולדות שיוולדו מניסן אז הזוג הראשון שנולד אותו הוא משיר אחר כך הזוגות הבאים שנולדים מהאמא אותם הוא נוטל גם הזוג שנולד בסיון באיור ה נטל לא רק הזוג שנשאר בסיון גם מאיור נטל רק את הזוג הראשון שנולד בניסן אותו הוא משאיר אבל הזוג הזה שנולד בניסן אחרי חודשיים הוא גם מתחיל להוליד אז את הזוג הראשון שהוא מוליד הוא גם צריך להשיר ולמה קורים לזה שניו כי למעסה היא שניה זה דור שני לגבי הסבתא האמא הראשונית שהיא חלק מהשבח אומרת הגמורה למה צריך להשאיר גם אותם מהי שני אמו ד מצס הברטו והזוג שקילו אנ תצט הזוג שקילו למה אמרנו שלג בי האמא מספיק להשאיר לה זוג אחד לאמה משיכים להשאיר לה שתי זוגות למה כי מספיק שהי תשר איתה צוותה שתשאר אית החברה שלא תרצה לעוף מהשבח מי נשאר בן זוגה הזכר וגם הזוג הראשון שהי הולידה בניסן למיס הגמורה לא הייתה צריכה להזכיר את בן הזוג רק הגמורה נקטה זאת שאפילו לכאורה הרי יש לה את בן הזוג ובכל זאת צריך גם להשאיר לבריח שונו אז אפשר באמת להבין שצריך שתי סוג גי חברות היא צריכה גם את בן זוגה וגם זוג אז אותו דבר אחרי שיוליד הבריחו ראשינו אתה אומר שהבריחו ראשינו גם ממנה צריך להשיר עוד בריחו כדי שהדור האמצעי ירצה להישאר בשוח למה גם לברכו רישונ גם אם אקח ממנה את הזוג הראשון שהא תוליד אחרי חודשיים אין לה סיבה לעוף יש לה שתי סוגי צוותות יש לה את הצוותים בן זוגה הזכר ויש לה את אמא שלה ובן זוגה אז גם לה יש שני סוגים אז למה אתה אומר לא אם לא נשאיר לה את הזוג הראשון אז היא תברח ומלא גם הסבתא תברח כי הסבתא צריכה גם את בן זוגה וגם את הילדים שלה לפחות זוג אחד אונה הגמורה אמו אברת מצבה לאמא מספיק מלבד בן זוגה מספיק שישאר לה ש הזוג הראשון רחמי ההם על הבת זה מספיק ש לא תעוף מהשבח אבל ברטו דיינו הבריכה הראשונה האם אלים מצ טפסו לא מספיק לה אמא ובן זוגה היא צריכה גם שישארו כאן ילדים ואז היא תרצה להישאר אז ברגע שמשאירים גם עוד זוג שנולד מהזוג הראשון אז יש כאן חבורות טובה יש כאן את הזוג הראשון ויש כאן את הזוג הראשון שנולד מהזוג הראשון ויש עוד זוג שנולד מהזוג הראשון שהשארנו אז כבר יש הרבה ואז מהזוגות הבאים שנולדים כבר לא צריך להשאיר גם להם ילדים דיינו דור רביעי דור חמישי כבר לא צריך להשיר אלא כמו שאמרנו בני נולד זוג ראשון אותו משירים אחרי חודשיים עברו ניסן נייר בסיון גם הם מולידים אז גם אותם משירים א אחר כך כל שאר הזוגות שיוולדו וגם הלה שיוולדו מהם הדור רביעי תור חמישי לא צריך להשאיר כלום כי יש להם כבר שלוש סוגי צוות דהיינו לדור השלישי לא צריך להשאיר ילדים כי יש להם גם את אמם ואת בן זוגה וגם את הסבתא ובן זוגה אז כבר יש חבור סטוב וה כבר הן חשש שיפרחו מ גם האמ תשר ושבח ישאר המקרה השני של המשנה פירוס קברס נוטל ג נכין ו מסרס אז אמרנו הדרך הראשונה בגימורי הגימור מבינה שהכוונה היא שמכאן ולוך המוחה יכול לסרס שלא יולדו עוד ילדים במ מרסון איך הוא מסרס אותם ויש מפרשים שהקושי היא איך מותר לסרס כ אסור לסרס בעל חי אז התרוצצו שוא עושה זאת בגרו אומר רב ידר שמואל בחרדל ומאכיל אותם חרדל אמרי במערב הסבירו בארץ ישראל שמ רבי יסי בחנינה לא חרדל מרסון לא עצם אכילת החרדל גורמת לסירוס אלא מתוך שפי אן חד נהיה להם מר בפה חרדל אז מה הם עושות כדי להמתיק את את המרירות הם אוכלות את הדבש דושון ואז הם סועות והם בטלות מפרי וריבה וחוזרות ועושות דבש ולא מתעסקות בהולדה ולמסר בן יינה מסביר שבעצם שהמשנה בא לומר שהלקח נוטל רק שלושה נחילים ואם נולדים עוד נחילים זה כבר שייך למיכה אז למה המשנה לקתה מסרס זה רק כדי להסביר לנו למה באמת רק שלושת הנחילים הראשונים הם של ליקח הוא הרי לא דיבר רק על שלושה הוא אמר פיירס קוס התירוץ הוא כי כך הדרך כי רק שלושת הנכים הראשונים הם הטובים מאלה שנולדים אחר כך הם גרועים הרי גם בשלוש תיל אמרנו שהקודם יותר טוב יותר משובח מהבאים ולכן כך בעצם נוהג כל בל כברת גם כשהוא לא מוכר אז אחרי נולדו שלושה נחילים ומזה הוא בונה עוד שלושה כברות חדשות אז הוא מסרס את הדברים כדי שיתעסקו בעשייה הדבש ולא ב בלדת ילדים אז ממילא גם כשהוא מכר לאדם אחר אנחנו אומרים ודאי שזו הייתה כוונתו שהוא מוכר לו רק שלושה נחילים לכן אם הוא רוצה יכול אחר כך לסרס הרשבא מביא עוד פירוש רבינו חננאל והשבה מקצר הראשון הם מעריכים יותר בביאור הסב רבינו יוחנן אל ה שום בדברים זה פירוש אחד רבי חן אמר מה שכתוב מסרס אין הכוונה בכלל לסירוס של זכר של זכרות אלא כוונת המשנה שנוטל שלוש נחילים בסירוס לשון דילוג דהיינו כך הוא נוטל שלושה אבל לאד שלושה הנחילים הראשונים כ אנחנו אומרים שסתם דוכי כוורס רוצים שיהיה גם למוחה וגם ללקח שישאר מהדור הבא של הכוורת לשניהם יהיה גם המשובחים וגם הגרועים אז לכן הנחיל הראשון והשלישי והחמישי זה נותן לה לכיח הוכר הוא נוטל את השני את הרביעי את השישי וכן הלאה פירוש שלישי כין פירושו של רבי יחנון אבל מסני בריסה למדנו נויטל ג נכיל בזה החזה שלושת הנחילים הראשונים זה שייך ללקח מכאן ולו רביעי חמישי שישי נו תן לחס מניח ח זה הכוונה נותן שלושה נחילים הוא מסרס מכם וילך הוא מסרס אחד כן אחד לא רשבם אומר שכך הלכה כי בריס עיקר שני הפירושים הראשונים זה מרים וגם לא שנ משנ משמ כך בריס לא רבי חנון שמשמ שקודם כל נותן שלושה נחילים רצופים ואחר כך מסרס שחד לוקח אחד אמיך וכן הלאה מה ראינו אדם שקנה חלוש מניח שתי חלוז וכולו אומר רב קנה בסוגיה הזו ש כבר נראה מוזכרים השתי חלס לכן מקום הסוגיה כאן דבש בכוס אינו יוצא מדי מיכ לעולם הוא מקבל תומה הוא כבר יש לו שם מאכל ומה הדגש בכת אומר הרשב שתי פירושים פירוש ראשון אפילו בקברו שייש זמן שהדבורים אוכלים את הדבש ואז זה לא עומד למאכל הדם אינו יוצא מדי מאכל עד שיקצה בפירוש למאכל דבורים כל זמן שהוא לא יקצה ש לדין של אוכל מקבל תומה הנה אומר הרש בם דווקא בקורתו אייזה אוכל ברגע שהוא זב מקברו זה מסתו ממשקה ולא איכל עוד מעט נדבר את ההבדל בין משקה לא איכל אלא אם כן חישל לי לאכילה ולא לשתייה כמו שמבואר ברוש בריס למסכת הארס אומרת הגמרא על מק וב רואים שקנ סובר לא ב מחשוב כדי לתת לזה שם אוכל מס למד בבריה דבש בכוס אנו לא יכל ולא י משקה לא מקבל תומ למה פרטו בפירוש לא ויכה ולא י משקה אז הרשב מסביר כך שיט הרשב שיטות בראשונים שבעצם לקבל טומא אפילו במשהו אז בין יכל בי מש מקבל תומ במשהו אבל אחרי שהוא נטמא לטמא אחרים אוכל לטמא משקה אחר משקה לטמא אוכל אחר אז אוכל מטמא רק אם יש בו בביצה ומשקה מטמא אם יש בו שיעור רביס הקופונים יש כאן סתירה לדברי רב קנה עונה הגמורה בשתי דרכים דרך ראשונה ארביה ולכן זה הקשר לכאן לא צריכ אלו לאסון שתי חלס שתי חלות שהזכרנו במשנה שמניחים למות החורף לפרנסת הדבורים ובתוספת מבואר מביא הרשם שהם שתי החלות החיצוניות הם לא מקבלות טומה בזה דיברה בריסה כי הם לא עומדות לאכילת הדם הם עומדות חילת הדבורים רבק דיבר לגבי שאר החלות שבכת זו דרך קור של רובה מסביר הרשב הוא לא רצה לפרש כביה כ הבריה משמעותה שמדברים מכל הדבש לא רק משתי החלות לכן הוא אומר אחרת רב קנ דיבר לשיט הסכומים בריסה רב לזרי שהוא סובר שהדבש כמש שהוא בכת הוא לא מקבל תומה למה דתנן למדנו משנה שכבר הזכרנו בפרק אמח סביס רשבם כלל לא מפרש את המשנה כאן הוא שולח כבר פירשת פר ךסב זה גם אנחנו נקצר ים וכמו שגמור הסיק שם בפרק אביס אפילו שכת לא מחוברת לקרקע רב זמר הרי כקרקע לגבי כל שר דינ התו למשל שקונים אותה כמו קרקע בכסף שטר וחזקה ולא במשיח כ מטלטלים אפשר לקנות בקניית הכבר גם אתלט בקנין אגב וקוס פרוזבול רוצה לכתוב פרוזבול על הלוואה שהלווה יש לו רק כברת זה נחשב שיש לו קרקע ויכול לכתוב פוסבול ו קבלתו במקומו כיוון שהיא נחשבת כקרקע וגם הצש נחשב כמוב לא מקבל טומה דשב את הדבש חף חוס כתוש מהעץ רים זה טלטלים אין כס פוסבול ואנו כקרקע מקבל פ אומר רזרבי אליז סיף כתוב בשמ לגבי הנוסן רדש וכר אצל דבש רבנו גש מסביר צריך לה כתוב בצפי הדבש מה זה יער א מלוך מה יער הטו שמנו בש בסח טוס אדם תולש מהעץ פירות פרחים כל דבר הוא חיב משום תולש אף דבש אר בשבס חייף חוס וכמו שהבאנו שם את הריוו זה רק דוגמה הלימוד הו שהעצים ביער נחשב כמחבר לכל דבר קר גם הדבש נחשב כמחויב נחשבת כחוברת ממילא אומר ובה גם הברייה סוברת שהדבש בעצם עומד לה למה הדבש לא מקבל טומה כיוון שהוא נחשב כמובא לקרקע מס למד בברייס דבש עזוב מקברו אינו לא יכל ולא י משקה כלומר לא מקבל טומה עכשיו כך בשמלה ב שמיד את הברס הקודמת בשתי חלס ניכה גם כאן האמיד שמדובר בשתי כלוס לכן לא קשה לרב קנה כי שתי החלות האלה מוקצות לדבורים אפילו שכעת הדבש זב כברת הוא כבר לא עומד לדבורים צריך מחשבה כדי לתת לו שם אוכל או שם משקה בלי מחשבה עדיין לא מקבל תומה אלה לרוב שלא רצה להעמיד את הברייה בשתי חלס אז גם את הברס הזו לא רוצה לעמיד כך אז מה אפילו אם נעמיד כרב לזר גם קשיה כי ברגע שהוא זב הוא כבר לא מחובר אז לפי רב קן היה צריך מיד לקבל תומה אומר רב זביד כגוי שזו על גבי קלי מוס אז הרשב מדגיש ודאי שלשית הסח חומים אפילו שזהר הגבי קלי מוס עדיין קבל תומה כי כיוון ש בהיותו בכברה הוא היה אוכל כמו שהרב כהנה אמר אז גם כשההוא זב אפילו שהוא זב על גבי כלי מאוס והוא נמאס מאכילה כל זמן שראוי לאכילת כלב עדיין שם אוכל עליו לקבל תומ אבל לפי רב לזר הרי בתוך הכבר הוא לא נחשב כאוכל כ הוא נחשב כחו לקרקע וברגע שהוא יוצא הרי הוא זב על גבי כלי מאוס ואז הוא בדרך כלל לא עומד לאכילה אז בלי מחשוב הוא לא יקבל תומה רב אח ביעקב אומר אם הוא זב הגבי כלי מאוס הוא עדיין נחשב כ גם לרב לז כעת מקבל שם אוכל הגו שזוג בסקס הג בסמן דקים אי אפשר לאסוף אותו מעורבב עם הסמן שאי אפשר לאכול אותו אז בכת ה לאז כשהוא יוצא הוא מיד מתקלקל אז ממילא הוא לא מקבל תומ מ אחרת דבש ב כל ומשק אבל כיכי אז מ ך מו מקבל תו אחרים יש בו כביצה אם הוא חשב משקי לשתות את הדבש מת מומס משק מקבל תו כמשק מתמה אחרים בורס אז בשני נעמיד את הברס בשתי חלס לא יקש עלי קנה כי כל זמן שלא חשבו עליהם זה לא זה עומד לדבורים ברגע שהוא חושב להכי לא משק אז בקבל שך שם משקה אלו לרוב קיזו על רב קנה אומר הרשב בריזו אי אפשר להעמיד כרב לזר כי לפי רב לזר לא יועיל לחשוב כי אין על זה שם כזה מחובר כמו ש אדם יחשוב על פרי מחובר לעץ שהוא חושב עליו לאוכל הוא עדיין לא יקבל תומה כל זמן שמחובר לקרקע אז בריס הזו לפי רוב תהיה קשה ל רב קנה אוטריו תפרש כך את הברי חיכי אי מת מתוכן למשקי אין מתוס משקין בוסס מסבירים שלא בא להגיע את הבריה להגיע להפך מה שכתוב אלא כוונתו לפרש את הברס הברס אומרת כך דבש ב ו כד רזיס כמובן כיוון שזה נחשב כמחבר לקרקע אי לא כ ומשקה לממ כמ שיכ אז אם זה היה אכ מכ לא זה לא אכל ולכן גם אם יחשוב עליכי זה לא יעיל כמו כן מה הכוונה לא משקה לעניין זה של משקין מתוס משקין לא כיוון שהוא מחובר אי אפשר לחשוב עליו לתת לו שו משק מגמ ק דבש בק טע מתוס אוכלין שלא במחשוב זאת אומרת שיש אזה שם אוכל באופן אוטומטי ולפי הבית צריך לומר שמדובר בשער החלות שתי החלות שמשאירים לדבורים אז ברייסה לא מדברת אומרת הגמורה מה ראינו במשנה אדם שקונה זי סים לקוץ מניח שתי גרופיוס אז המשנה ביערה לנו רק מה הדין בזית מה הדין בשר אילנות כאן נרא בברייס תו רבון הלו יקח אילון מחבירו לקוץ אז כמובן שהוא צריך להשאיר באופן שאילן יצמיח מחדש כי אומרים שזו הייתה הכונה של ה מוייחו אז בכל האילנות חוץ מזית וחוץ מלנות שנפרט אותם בפירוש מגביע מן הקרקע טפח וקוצץ ה יכול לקצוץ לא רק את כל הענפים ושונה מזית שצריך להניח שתי ענפים אלא גם את הגזע הוא משאיר טפח מהגזע וזה יצמח מחדש אם הוא קנה מחברו את העצים של בסולה ס שיקמו שקמה יש לה שתי שלבים בסולו וסעדון הזכרנו ליל בסולו שעדיין לאלא נקצצו מעולם ההוא צריך להשאיר ג' תפוחים כך ה תצמח מחדש סעדו שיקמו שקמה שכבר נקצץ פעם אחרת וגדל מספיק להשיר ביסט פוכים בקנים ו בגפנים צריך להשיר מן הפקק ו למלו יש כזה פקק בגזע זהו צריך להשאיר משם לפקק למעלה יכול לחתוך זהו צריך להשאיר מתחת לזה בת קולים הארוזים דקל וארז כיוון שהם לא מצמיחים מחדש ברגע שקוצצים את הראש שלהם אז ממילא אנחנו אומרים שהוא התכוון למכור לו את כל העץ בלי להשאיר זכר ממנו חופר משרש גם את השורשים הוא יכול לקחת לעצמו לפי שם גיז עון מחליף ברגע שנקצר בראשו אפילו יניח ממנו חוץ לקרקע ממילא לא יחליף לא יצמח מחדש אז הכוונה למכור את כל העץ לכן הוא לא צריך להשאיר כלום עד כאן הברס מקשה הגמור בו בסול ס שיקמו גמל תפורים בינן לא מספיק פחות ומינו למדנו כתוב בתר ח מ סיזמור אסור לזמור את הקרם שזה מצמיח ענפים מחדש בשמיטה אז מחמת כן גם אין קוצצים בסול השי כמו בשביס מפני שעבודו זה גורם שיגדל יותר רבי יוד אמר כדרכו אוסו ודת נראה אלו אם הוא צריך את העצים הוא לא רוצה להשביח הוא פשוט צריך עצים מגביע מהקרקע עסור פורחים וקוצץ זה נזק לילן זה מכחיש אותו או גוי ממעיים אורץ או שהוא לא משאיר כלום כך אומר רבי יהודה מה סובר את הנקמה אז הרש בם אומר שהוא לא סובר את השיעור הזה אלא הוא סובר מג' ולמ לא אסור כי ג' זה ברגע שהוא משאיר ג' אז זה יצמח מחדש רק אם הוא גומ משיר פחות מג אז יהיה מותר הקופונים מקשים מרבי יהודה מורץ ודוש אודום משאיר תפח או שתי תפוחים מללא אז למה שנינו לא שצריך להשאיר שלוש תפוחים במשהו מספיק המרשה אומר שלא רצו למיד את הברי דקב לכן יקשו אומר הביה התירוץ הו כך ג תפוחים ודאי מעלה לו אם השיר ג' תפוחים ברור שיצמח מחדש באופן טוב מורץ דקו שלו זה ברור שקשה כ לוך אם משאיר טפח שתי טפחים זאת אומרת אם משאיר קצת עד ג תפוחים או יותר מג עד ערה לא קשקוש לו ולה לומל לו זה ספק לפעמים זה מוי לפעמים זה לא טוב אז גם בשבי שאסור לזמור אלן כדי שיצמח יותר טוב אבדי מדדו שלו צריך לעשות דבר שוודאי לא יועיל הילם כספק לכומר אסור להיכנס לספקות אז לכן או שגו מעים ורץ או למעלה מסורת פוחים ככה אומר זה ודאי מזיק לאילן אבל אם הוא ישאיר טפח או שניים נכנס לספק ספק דיס לחומרה גם במקח ו ממקה עבדי מיד דוד מללו אז צריך להשאיר שלוש פוכים שזה ברור שזה יגרום שיצמח מחדש למה מקח הממכר צריך לעשות מידד מללו אז הרשבא מסביר שד סמוך לשאר לעצמו כדי מחיית האילן ודאי הריט והרשו מסבירים שגם מקח הומם כזה ספק מה הוא התכוון המספק נשאר ביד המוח שהוא המור זק רק צריך להשאיר שלשו ואז ברור שהוא לא ינזק ויצמח מחדש מה ראינו בברייס בית קולים רוזים חופר משרש לפי שאין גיזון מחליף מקשה הגמור וארז אין גיז מחליף ודורש רבחי בר לוליו מסיב צדק כתומ פרוך כארז בלבון זגה אז הפסוק מדמה את הצדיק לתמר לארז אם נאמר טומור שעושה פירות ואן גיזו מחליף לא מנמר ארז שיזו מחליף נו עושה פירות ואם נאמר ארז לא מנמ טומו זאת אומרת יש כאן סתירה או ארז או תמר התירוץ הוא הוא באמת יש לו את שתי המעלות או נאמר ארז נאמר ומור סומר מה ארז אינו יס פירוס הר כנפים ועלים אין עליו פירות אף צדק אינוס פירוס מסביר הרשב בשתי פירושים או שאוכל צדקות בעולם הזה ואין ל עלם הבו פירוש שני שוא אוכל רק בעולם הבו אבל אין לו פרי מעלליו בעולם הזה כך נאמר טומו כמו שכתוב פסוק אחר אם וצדו כפרי חלומ מוציא פירות אז כר גם הצדיק מלבד הקרן לם הבו יש לו גם שכר בעלם הזה ואם נמר טומ נמר רסמה תומר אין גיזו מחליף אם הוא נקצץ אף צדק אין גיזו מחליף שתי פירושים ברשם או אם מת לא יליד בן כמותו לא מניח בן כמותו או אם יפול הצדיק לא יקום לכך נאמר ארז ארז גיזו מחליף אז כך גם הצדיק יש לו בן כמותו או אם יפול ייקום כמו שכתוב כי שבע יפול צדק בקום קופוני מה כתוב כאן שתמר באמת א גז מף אבל ארז כן גז מחליף אונה הגמור המילה א ורה מיותרת אסנן בשאר מרוז ונמ אמו בישיבה מז שנאמר עמדור ארז שיטו דס וא שמן ו ג בב כתוב שיש כאן שבעה נראה בגמ עוד מ בהמשך עוד שלושה אז רז תם זה הראשון כ בפסוק זה גליף וזה דבר את ברייס לאל שאם אדם קנה את העצים של הרז יכול גם לשרש כל שאר הארזים שהוזכרו כאן בפסוק זה גיזו מחליף ווזה הכוונה בפסוק שמדמה את הצדק לארז מפרט את הגמורה מה הם כל סוגי הרזים ארז ארזה שקוראים לו ארז קיצ בלז שיטה טורניה הרשב אומר כל שמות הללו היו פכים בהם זה פפין זה מין לפי הלא הזהרה ששל פין זה מה שאנחנו קוראים אורן הדס אסה זה הדס h שמן הפרס אז הרשב אומר שף שמנו עושים מזפת ולפי זה זה אשוח ברוש ברתי בוש אומר הרשב טידו שגה דיש אומרים ששגה זה השף ולפי זהץ שמן זה הפרס דהיינו עץ שיוצא מנו שמן אפרסמון הוא טע שוא שורינה אומר הרשב לא יפרש מקשה הגמור אנו שיב אמרנו שיש ערה הפסוק יש כאן רק שבעה מביאה הגמור כיוס רב דימי כשרב דימי הגיע מר סרל לבוב אומר ה הסיף עליהם חומים על השבעה שבפסוק עוד שלושה עוד שלושה סוגי ארזים אלונים אלמונים אלמוגים אלונים בוטנה רשבם גורס בטמה אלמונים בלוטה קישנה שטעון גונס זה קוראים להם אלון אלמוגים קסיסה זה אילן שגדל בים הוא מאוד יקר קוראים לו קוריל זהו גרסה אחת הקדמי שהוסיפו ארונים ארמונים אלמוגים ארונים ארה אומר הרשב מל שגדלים בו בה שקוראים לדר מה שקוראים דפנה ארמו עים דולו כי שטיינר זה ארמון אלמוגים כסיסה ש הבנו לאיל שאילן שגדל בים קוראים לו קוריל עד כאן דף פ
לצפיה בתכנים נוספים: