הדף היומי מסכת בבא בתרא דף פו

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף פו

[מוזיקה] ב 12 דף פושו מתחל בעזרת השם סוף שורה 14 מלמעלה נסום במשנה למדנו שאפשר לקנות מטלטלים על ידי משיחה מביאים כעת משנה מסכת קידושין תנ נוסם נכסים שיש להן אחוס אומר הרשב שקיימים לעולם דהיינו קרקעות שאי אפשר להעלים אותם אדם שמלווה לחברו על זה הוא סומך קנים באחד משלושת הקניינים כמו שגמור שם בקידוש למדת בפסוקים בכסף שהקונה משלם למוכר כסף ובשטר אם המוכר כותב שטר סודי מכור אולך אונסו אלך ומוסר את השטר לקונה או למקבל מתונה הוא בחזקה על ידי שהוא מתקן דבר בקרקע נועל גודע פורץ כלשהו כמו שראינו בפרק חסק הבטים אלו שלושת הקניינים ושאין להן החיו דינו מטלטלים אפשר להעלים אותם לא שמכים עליהם אין קנין אלו במשיכה הוא מושך אותם לרשותו או לרשות שיש לו חלק בה סמטו חצר השוטפים וכל שכן אם הוא קונה בגבו גבו קונה בכל מקום אומר הרשם שגבו אניו ברשו אפילו ב משי הגבהה זה כמו הכנסה לרשות אז על משנה זו למדנו מרמים בסורו בישיבה שהייתה בעיר סנו שמית את הממרה שלפנינו משמי דרב חסדה בפום בדיס היתה עוד ישיבה בבבל בפום בדיס סנו לו משמי דרב כהנה ואמר לו גרסה שלישית משמי דרוב אז אחד משלושת המורים אמר לא ישונו שאפשר לקנות במשיכה אלו דבורים שאין דרקון להביע כיוון שהם כבדים אז הדרך למשוך אותם לגרור אותם אבל דבורים שרקון גביע דברים קלים בגבו הין במשי אלו הוא לא קונה במשיכה אלא בגבו מביאה הגמור יוסי וב קמלו שמית הב ישב ואמר את הממרה הזו שכעת הבנו מאחד משלושת המורים הס רבד מסבי הקשה לו מבריס כידוע יש דין של קמלי בדר במיני חזל דורשים כדי רוס משום רי אחחח ש רס לכן אם אדם עשה מעשה שהמעשה הזה מחייב אותו בשתי חיובים בחיוב מיסה וחיוב תשלומין אז כיוון שם מחייבים אותו רק בעונש החמור יותר דהיינו במיסה הוא פטור מתשלומים אומרת המיסה אדם שגונב בשבת אז תלוי הגוי פקיס בשבס הוא הגביע את הכיס ברשות הנגנב ואחר כך הוא הוציא אותו לשו ורבים לוקח אותו הביתה חייב הוא חייב בתשלומים אי אפשר לפתור אותו משום קימלה בדרבי מני כיוון שההוא מתחייב על איסור שבת שהוא הוציא מרשו היכ לשוס רבים הוציא את הכיס החוצה שכבר נסחב בגני קודם שוב סור שבס כי לא חל שני החיובים כאחד כיוון שחיוב גני וחל ליו משעה שהוא הגביע הגבו קונה בכל מקום גם כשהיה עדיין בביתו של הנגנב איסו ש בשחל רק בשעה שהוא הוציא מהבית החוצה לרש ורבים לכן הוא חייב בתשלום מגניבה אבל מה קורה עם הכיס הזה הוא לא הגביע אותו אלא אויו מגרר ו מגר ויצ הוא לא הגביע אותו אז מתי הוא קנה אותו כשהוא הוציא אותה החוצה פוטר מתשלומים כי קמלי בדר במני שהרי איסור שבס וגני בכחות בשעה שוצי זאת החוצה אז הוא קנה את זה במשיכה וגם באותו רגע הוא התחייב בסקילה מקשה רבד ריקיס דגבו הרייס בדרך כלל ארנק אפשר גביע אותו ואפילו וני במשיכה אז הרשב אומ מ גג צ ב הרשב מסביר שבעצם הוא לא קונה את זה כי אם הוא קונה אז הוא מתחה בחיוב גניה אלא זה שהוא מתחב בסקי לגורם שהוא לא יקנה זאת קופונים אם זה היה ביום חול הוא היה קונה זאת אז רואים שמשי קונה גם דבר שדק בב למשב מביא שגמור בסוב מקשה להיכן הוא משך וגרר את הכיס אם לרש ורבים איסו שבס ישבים אבל אסו גנין כולא קנה את הכיס אין משי וסורב אז יש שמה שתי וימס אומטה אחת שהוא צירף ידו למטה מג היד שלו היייתה למטה מגמל תפוחי מהקרקע ועם היד השנייה הוא גרר את הכיס אל תוך ידו שמונחת בשו ורבים אז מצד אחד היד בטלה לגבי רשו ורבים אז יש צובים ומצד שני היד שלו היא גורמת שהוא יקנה זאת ואופן שני הרשב מביא הגמור שם שהוא משר זאת לציד רשו ורבים הצדדים שבדרך כלל לא הולכים שם כל כך אז לענין גניו אפשר לקנות כיוון שמשיכה זה כמו סמטו צרובים משיך צבים קונה לין שבה זה כרובים כדס רב לזר שוא סובר שצי רבים זהר שרבים לגבי שבת בפ ושס הגמור היא רק לפי התירוץ שמדובר בציד ורבים כיז הק מית משיכה וכך מסבירים תוסס המ רשבם נראה שקושי רדה זה לפי שתי הפירושים רשבם אומר והך קני לפי הפירוש שצרו ל מג ל משובו אל משי וד שודו סמו בג הקרקע הרשב מבין שהמשיכה לתוך ידו לא קונה מדין יד כמו שתסס מסבירים שזה קנין יד אלא זה קנין משיכה אבל הוא יכול לקנות קרב שבים כי הוא מושך לתוך ידו הקופון מקשה רבד רואים שמשי קונה גם דבר שק בבו אומר אנלו הבה במיסה מדובר שהוא גרר זאת בחבל כך הוא השיב לו סתם אז רבד סבר שמדובר גם בכיס קטן אז הוא טמע אנונ במסמיה אני הבנתי שמדובר שהכיס היה קשור עליו חבל והוא גרר זאת על ידי החבל א ב ז כיוון שזה כיס קטן אפשר גביע אותו אומר הסביר לו הב במס התכוונתי לנות לך שמדובר בכיס גדול מאוד שהדרך לגרור אותו על ידי משיכת החבל שהוא קשור אליו ממילא לכן הוא קונה במשיכה כי אין דר בגבו תוש מנסה הגמור להוכיח דקים שהבנו שמשי לא קונ בדבר שדק בב בריסה שהזכרנו בדף הקודם יס של ד מידס מה ראינו שם ברשו מוכר אדם שבא אל רשותו של המוכר ורוצה לקנות ממנו פירות ומודדים זאת קונו עד שיבינו או עד שצי מרשו אוגבו אפילו בשו מחר עצמו אוצו משי אז מה רואים שיש כאן שתי אופציות או גביע או למשוך זאת אומרת שמדובר בדבר שאפשר להגיע וד זאת ל ממד דגב דבר קלגב אם הוא רוצה בשיקולי אומר רב נחמן צחוק לא לצדד ק עד שגבנו או עד שציינו לא מדובר על אותו חפץ אלא הברס מתכוונת לומר כך מידבר דבר שהוא קל שאפשר גביע אותו הדרך להביע אותו באג בווא לא קונה אז במשיכה מידבר משיכה זה דבר כבד אז הוא קונה במשי צימ שוס הרשב מוסיף שבאמת הגמור יכלה לתרץ שמדובר בדבר כבד כד גם אאמץ מגביע ודאי שהוא קונה גבו זה קניין יותר משובח ממשיח אז אפשר לרץ מדובר בדבר כבד ואז לו ע שנו הגמור דיה להורות דין שיור את שתי האופנים דבר שד בבב דבר שד משי במשי תוש נסה גמ להקשות משנתנו מהרנו במשנה משך ודד דידה לא מעכבת פז דני הגבו נינו הגיבור מבינה עוד מת נראה ההכרח לכך שמדובר בחבילות קטנות של פירות שדרך להביע אותם וקו דקונ משיכה בכל זאת כתוב שקנ משיכה אונה הגמור זו לא ריה אוכם מסקין בשליפה הכוונה לחבילות גדולות של פירות שאין הדרך גביע אותם לכן הם נקנים ממשיכ שואלת הגימור יוכ מספ המשנה מחלקת בין פירות לבין פש מה המשנה ממשיכה ואומרת אקח פ לא קונו עד שטלטל ממוקם זה למקם אח פשס מה הכוונה בשונה מפירות שהוא קונה במשיכה כאן הוא קונה דווקא עד שיטלטל ממקם זה למקח דהיינו דווקא באגבו אותו פשטון בשליפה ר ומי יבדה כי פשתן מדובר דווקא בקטנים שקטנים כיוון שרקון בעקבו אז הוא קונה ב ולכן אי אפשר לקנות במשיכה ובפירות מדובר בחבילות גדולות לכן הוא קונה במשיכה מה ההבדל בין פשתן לפירות בשתיהם אפשר שיהיה חבילות קטנות ושהם אפשר שיהיה חבילות גדולות רשבא מסביר כך המקש שהקשה במשנתנו הוא סבר שבעצם המשנה כולה מדברת בחבילות קטנות שהדרך להביע אותם ו רוצה לו אחר במת מהמשנה שחבילות קטנות אפשר לקנות ב ב במשיכה אפילו דבר שדרק באגבו אפשר לקנות במשיכה אז מה ההבדל בין פיירוס פשטון ההבדל הוא כך ראינו בדף א מחלו קסר ושמואל בספינה אחת הדרכים לקנות ספינה זה על ידי משיכה נחלקו רב ושמואל כמה הוא צריך למשוך לדעת רב די במשיכה כלשהו שמואל סובר הוא צריך לעכור אותה לגמרי מהמקום הקודם לא מספיק שכל מילימטר מהספינה י עשיו מקום חדש א שכל הספינה תצא מהמקום הקודם אל מקום חדש אומר הרשם כל המחלקה זה דווקא בספינה שהיא על המים בזה סובר רב שברגע שהוא מזיז קצת אז זה כאילו מקום חדש אבל אם מושכים על הקרקע גם רב מודה שצריך למשוך לגמרי שהחפץ ש שהוא מושך יהיה מקום חדש לחלוטין אז ממילא זה ההבדל פירות זה דבר מועט לכן במשיח כלשהו אז כל החבילה יצא מהמקום הקודם לכן אומר את המשנה מושך הוא קונה פשטון הוא ארוך א אפילו שמדובר בחבילות קטנות לא מספיק למשוך קצת אלא צריך למשוך הרבה כדי שכל הפשתן יצא ממקומה הקודם אז זה כוונת המשנה עד שיטלטלו ממוקם זה למוק מחר דהיינו או שימשוך לגמרי למקום חדש או שהגביע ואז הוא עוקר זאת לגמרי עם המקום שהוא מונח כך המק שון סבר בא בא טרץ ומתרץ לא בפירות מדובר בחבילות גדולות שאין הדרך להביע לכן משיך הקונה א בחבילות קטנות ומת משיכה לא תקנה והסעיף פישטו מדובר בחבלות קטנות לכן גבוה קונה ולא משיכה וזה מה שהמשנה אומרת עד שטלטל ממוקם למוק הכוונה דווקא להגבה אז כמו שרש בם אמר במשנה לא צריך דווקא לטלטל מקום זה מקום אחר מספיק להביע ולהניח בחזרה רק החד מילס ברגע ש שהוא מגביע הוא לוקח את זה למקום אחר אז זה הקשה ה מקשן מה הקביה הזו כאילו תמיד פירות זה באמת יכול להיות פירות אפשר להעמיד בחבילות גדולות ולכן בחבילות גדולות הוא יקנה במשיחה ופי שטון בהכרח מדובר בחבילות קטנות לכן הוא לא יכול לקנות במשיכה לא ייתכן פישטו מחבילות גדולות שגם אז הוא יקנה במשיכה כך היקשה אומרת הגמורה כן זה מת המשנה אומרת כי פירות אפשר לקנות אותם משיכה באיזה אופן חבילות גדולות בפי שטון לא שייך חבילות גדולות שינה פישון ד משמת פישון הוא מחליק אז אי אפשר לעשות ממנו מסעות גדולות לכן אומרת המשנה צריך גבו ואדרבה זה מה שהמשנה אומרת שדבר שדרק בעקבו לא נקנה במשיכה הוא עדים פירות אם הפירות יהיו חבילות קטנות יצטרכו דווקא הקבו ומשיכה לא תקנה אזמה מביא עוד פירוש רבינו חננאל שאינ פישטו משת מיד באמת אפשר להעמיד בחבילות גדולות בכל זאת פירות חבילות גדולות אפשר לקנות במשי כן הדרך להביע ישון גם בחבילות גדולות כיוון שהוא משתמט אז אם הוא ימשוך זה תפרק אז גם חבלה גדולה אין דרכו להמשך אלא להביע וכל ד שמשי אומר רב רש תושמע הוא מקשה משנ מסכ קידושין שנינו שם בוגו קס במסר דקו בב דברי ור ש בזמרים בדו קנ במשי מקש ד הדרך להגב לורה ומשי דומים אז רואים שגם דבר שבשי אומרת הגמור לא בודרו אין הדרך גביע אותה למה שר אז הרשב מביא שתי פרושים או ש מרכת ומדבקת ברגליה בקרקע ולא אפשר בק ב כיוון שהיא הא היא רוצה היא לא רוצה שיביעו אותה אז היא מסתרת בקרקע ובקושי צריך להגביר אותה למשוך אותה מהקרקע ולכן אורח ממשיך הדרך למשוך אותה זה יותר בקלות מושכים אותה והיא הולכת מאשר גביע אותה רבינו חנל מפרש שרח היא שורטת לכן הדרך גביע אותה מחשש שהא תשרוט את המגביה ממילא אין קושיה והמרה עומדת על מקומה שקל דוב שד בגב אינו קנה במשיכה כעת עוברת הגמורה לעניין אחר והקשר הוא כיוון שגם על עניין זה הגימור תקשה ברייסה שכבר הזכרנו בשיעור הקודם ד מידס וגם בשיעור הנוכחי רב ושמואל דמר תרוו אדם שאומר לחברו קור בשלשים אני מולוך הוא צריך כסף כנגד 100 קור הוא צריך 30 סלים הוא לא מסכים למכור פחות מקור ולא יותר מקור אלא בדיוק קור כ הוא צריך 30 סלעים וקור מכיל 30 שעה כל שעה נמכרת בסלע אז הוא מסכים למכור דווקא קור שלם ב30 סלעים והסכים לוקח לקנות ממנו את הקור מתחילים למדוד יוכו לרז בוי אפילו בסו אחרנו אפילו שפסקו את המחיר והוא התחיל למשוך ואפילו שזה היה ברוס לא יקח בכלב של יקח והתחילו למדוד מדדו שעה ועוד שעה הוא יכול לחזור בו המדידה מעכבת אפילו שכ מדדו חפתי סעין והוא כבר משך והכניס אות לקילו והכניסות לחצרו המשיך לא מועילה כי זה מקח אחד גדול של כל השלושים וכל זמן שהוא לא עשה קניין בכל ה-30 המקח עדיין לא חל בכלל הרשב מביא גמור דומה בפרק זוב שאם אדם אחר חמור תמורת פרה ותלה הוא משך את הפרה ועדיין לאלא משך את הטלה שם היכולים לחזור בהם כי רק שהוא ימשוך גם את הטלה אז המשיך תקנה מוסיף הרש בם שלכה במשנה ראינו לא כך ראינו מושך ולא ימוד הת קונה מדידה לא מעכבת שם מדובר שהוא מקנה לו את כל החבילה כמות שהיא המדידה זה רק לדעת כמה יש כאן כמה הוא מחר לו כמה הוא צריך לשלם לו אבל כאן מדובר שהוא מסכים למכור דווקא קור שלם הכו זמן שלא מדדו את הקור הוא עשה בו קניין הוא לא קנה א מה קורה הוא אמר לו קור בשלשים ס בסמוך אז תפו ושנ אנחנו אומרים העיקר מה שהוא אמר בחצי השני של דבריו שכל שעה אני מוכר לך בסלע אז רישון רישן קונו כל שעה שהוא מדד והוא משך אותה הוא הכניס לכלו הוא קנה כי כל אחד משיאים זה מכירה בפני עצמו איך הוא קונה אומר רשבם שהוא מדד במידה שלו היה לו קיח וזה היה בסיטו שקילו קונים לו בסיטו או אפילו בשו מוכר כשהוא אמר לו קני לו קיל בוסי אז דיברנו כבר שאז ודאי שקילו שלקר בשו מוכר קונים כך אמרו רב ושמואל תוש מה מקשים על רב ושמואל בריסה שכבר הבנו והשב אומר כאן דבר מעניין כמו ששלו הקודש מסביר ה דבריו בדרך כלל כש מקשים על המירה אז הקושיה הראשונה אז מקשים מיס הגמור קוראת לזה מיסב מיס קשו עליו מבריס קושיות הבאות אחרי שתרצו את הקושיה הראשונה אז יש לפעמים שכתוב תושמע בוא תשמע תרצת את הקושיה הראשונה בוא תשמע קושיה נוספת כאן הגמורה מביאה תו שמה מיד על הקושיה הראשונה אומר הרש בם כיוון שברי סזו כבר הגשנו ממנה כמה פעמים בסוגיות האחרונות לכן אמרו תו שמע ולא מיס מה ראינו בברייס אם אוסו מידו שלאחד מהם מוכר ול קח הם סיכמו מוכרים אני מוכר לך את התבה כל שעה בכך וכך והתחילו למדוד או שמדובר ביין ושמן ומדדו בכלי שמודדים בו נוזלים אז אם העמידה כלי המדידה שייך לאחד מהם רישן רישן קונו ואף הגב סמע ל העמידו איך ורים אף הג צמ ל מידו מסביר הרשב הרי כתוב שאם המידה היייתה של סרסור זה תחילת הברייה הריש אז כשנתלה המידה אז הלקח קונה מה שלא נתמלא המידה הכלי המדידה מושאל למוכר ולכן הכון עדיין לא קנה בו ברגע שנתמלא המידה אז זה כבר מושל לו לקר והוא קונה על ידי הכלי אז זאת אומרת שמה שכתוב מוס מד שלח מהם רישן רישן קונו אין הכוונה שהתמלא המידה אלא רישן רישון כל טיפה וטיפה כל גרגיר וגרגיר שהכניסו אז הוא קונה על ידי כליו אם שחד מהמהם זה כולל בין המוכר בין הכונה אז אם ישל המוכר אז הקניין לא חל עדיין אם זה של הקונה אז רי של רישן קונו כל טיפה וטיפה שנכנסת ואפילו שהוא אמר לו למשל שעה בכר וכך אז לכאורה כזמן שלא מדדו שעה שלמה המקח עדיין לא חל הוא הרי לא אמר לו מכור לך כל טיפה בכר וכך כל גרגיר בכך וכך דיברו על איזשהיא מידה ואם רב ושמואל אומרים שמדברים על מידה מסויימת אז קודמן שלא מדדו משכו את כל המידה הוא לא קונה כלום אז איך זה מתאים דבריהם אם רואים כאן שסיכמו כל שסע בכר וכך או כל כור בכר וכך אז כל גרגיר וגרגיר שוא מכניס לכלי הוא כבר קונה כל שן שהוא מוכר לו קור ומדדו כבר חפתי צים מלאים אז ודאי שהוא כבר קנה את חפתי הסעים האלו ו הוא לא יכול לחזור בו קושיה על רבו שמואל אומרת הגמורה זה לא כושיה מדובר כאן כגון דור מרלי הוא מכר ל למשל יין או שמן הוא אמר לו הן בשני מוסלים זו מידה של 12 לוג הוא אומר לו מכ לך הן בסים לוג בסוך בדיוק כמו הציור השני שרב ושמואל אמרו ווכר רב קהנ שנסון אז הרשב אומר שכמו שרב כן אומר מסרס מנוכס שבבי מקדוש היה כלי מדידה של הין והיו בו שנתות היו בו סימנים בליטות מידה של חצין אז באמצע הכלי הייתה בליטה וזה מדדו בזה חצי עין לפר לסחי יין של פר שלישית עיין לאיל ורביעית עין לכבש אז היו שנתות בכלי הזה של הין אוכמה שנטוס אויו במיוס אז ממילא היו שמה 12 שנתות בליטות יוצאות בדפני הכלי לסימנים אז מה שאמרנו רישן רישן קונו אין הכוונה שכל טיפה שנכנסת הוא קונה לא דיברו לוג בסל אז רגע שהתמלא רישון רישון כל שנטו כל סימן של לוג שהתמלא שמן היין עד שם אז הוא קונה את זה זה ממש דומה למה שהרב ושמואל אמרו כור בשלושים סו בסלע אז הוא קנה כל סע וסע אז כר גם כאן כל לוג ולוג הוא קונה וזה מה שהביסה מחלקת אומר הרשב שאם המידה היייתה של סרסור אז הוא לא קונה כל לוג שמתמלא עד הסימון של לוג כיוון שכל זמן שלא גמרו את המדידה כרי סיכמו שהוא מוכר לוהן אז עדיין הכלי שהו למוכר ולא ללקח מה שאין כן על זה ממשיכה הביסה ואומרת שאם באמת הכלי לא של סרסו אלא של אחד מהם אז אם למשל זה של הקונה אז כל ריש רישן קונו כל לוק שמתמלא אז הוא קונה ממילא אין קושייה על רב ו שמואל רק נציין שרש בע מסביר כד אומר אבקן הסכס מנוכס לגבי שנס בהן של הקודשים אבל ט אומרים לא רב קהנ אומר זאת זו משנה מסס מנוכס לכן תוסס אומרים שהכוונה לרב כהנה שהוא אמר זאת במסכת שבס לגבי מידות של חול ולמה את הביאו את רב קהן ולא את המש מסכת מנוכס אז הרשב אז התוסס מסבירים שממש מנוכס רואים רק שבמידות של קודש היו שנטוס אנחנו רוצים להביא שגם במידות שמדדו בהם סתם קונה ומוכר הדרך היייתה לעשות שנטוס לכן הביאו דברי רב קן למסכת שב מדבר במד של חול אז אין קושיה עכשיו עוברים לחלק השני שרב שמואל שאם אמר ק בש בסוך רשקו כל עה שמדדו הוא עשה בזה קניין נכנס למידה שלו לכלי המדידה של לקח אז הוא קונה בקשה הגמור תוש למדנו בבריסל ס גן בנו ולגן יופ סל סלה זה ארב דינרים דהינו כך הוא בא לפועל בניסן ווא אומר לו עוד מעט יגיעו ימי הגורן צריך לאסוף את התבואה בסיוון בערך אני רוצה כעת לזכור אותך כמה תרצה לקבל אז בעצם התשלום של יום עבודה בימות הגורן זה סלע ארבע דינרים אבל כיוון שהפועל הזה צריך כסף אז הוא מסכים כעת להתחייב כעת בניסן להתחייב שבסון הוא יעבוד יעבוד איתו חודש 30 ימי גורן תמורת 30 דינרים זאת אומרת שהוא מוזיל לו ב-75 א במקום לקבל לכל יום סלע שזה ארבע דינרים הוא מקבל לכל יום רק דינר אסור לאן סמנו אסור לעשות כך יהיה ל אסור להעביד את הפועל במי הגרן למה אומר הרשבא משום דרזה כגר נטרלי כמו שגמור תסבי עד מעט זה רק נראה כמו ריבית כי בעצם הוא מלווה לו כעת 30 דינרים ומה הוא מחזיר לו הפול מגיע סיוון אז הוא מחזיר לו בעבודה הוא עובד כל יום וכל יום שהוא עובד זה תמורת דינר בעצם מה הוא מחזיר לו מחזיר לו סלע הוא עובד בימו יסא גויר שכל יום עבודה שווה סלע ה תמורת כל דינר שהוא לבה לו בניסן הוא מחזיר לו עבודה ששווה סלע אז זה נראה כמו ריבית זה הכל אם הוא לא מתחיל מיד את העבודה הוא מסכם איתו כעת בניסן עוד חודשיים תבוא תעבוד אצלי 30 יום אני ותן לך כעץ 30 דינרים אבל אם סח מהיים בדינר ליים ולגו ופסלה מר הוא אומר לשכר אותך כעת ל1 ימים הבאים תתחיל מתה לעבוד אצלי 100 ימים ב1 דינרים הוא כעת משלם לו מראש את כל 100 דינרים בעצם בימות הגורן הפועל יכול להסתכל ארב דינרים ביום בכל זאת כיוון שמאותו היום שסחרו הוא מתחיל לעבוד מותר אומר הרשם שכל פעולת ה כיום אחד ארוך דומה אז זה לא הגר נטרלי זה לא ההלוואה והוא משלם לו כמו ברישה שהוא כעת לא מתחיל לעבוד אז הוא כעת משלם לו אז הוא מלווה לו את הכסף אחר כך הוא משיב לו בעבודה ששווה הרבה יותר לא הוא לא מלווה לו הוא משלם לו מראש תמורת עבודה שהוא מיד מתחיל בה אז ממילא אין כאן בעיה אפילו שלמעשה הוא ימשיך לעבוד גם במוס גוין שאז עבודה שבה הרבה יותר מקשת הגמור יסל כדי תוך שאם אדם אומר ק רשר אכנ מפסק פוסק נו צריך למחוק מדי גס ממ גר נטרו הרי כמו שאנחנו אומרים בקור בשש בסך שכל שעה ושעה נחשבת כמע בפני עצמה אז כר גם כשהוא אומר לו בניסן אני שוחר אותך ל1 יום אבל הוא אומר הוא לא אומר 100 יום בבת אחת זה לא כמו קור בשלו אישים אלא הוא הר אומר לו דינר ליום הוא לא אמר ני שוחר אותך במאה דינר למה הימים הקרובים הוא מפרט לו שהוא נותן לו דינר ליום אז כל יום אם רב ושמואל אומרים שבאופן שאמרנו בקור בשלושים סו בסל אס כל סעה נחשב בפני עצמה אז גם בלשון זו שהוא אמר לו שהוא שוחר אותו למה הימים הבאים בכל יום בדינה אז כל יום נחשב בפני עצמו וכל יום זה עבודה בפני עצמה יכול אחרי יום יומיים לחזור בו להפסיק את העבודה אז זאת אומרת שיש כאן שכירות שלא שכירות אחת גדולה אל השכירות שכל יום ויום אז הוא כעת משלם לו גם על השכירות שימות הגורן שאז באמת הפעולה שווה ארבע פעמים כפול ובכל זאת מותר למה מותר אלא בהכרח לא כמו רבו שמואל שלא כל יום ויום נחשב כ קציצה בפני עצמו אלא כל ה1 ימים זה קציצה אחת אז כמו שהסברנו אז הוא זה שכירות אחת גדולה שהוא משלם לו כעת על כל השכירות שהוא כעת מתחייב לו אז כר גם בקור בשלושים סו בסלה אז זה מקח אחד של קור אומר רובה זו לא קושיה ותסב שייה אסור זלזול בסירוס מיוסר אז הרש בם אומר הראשונים מפרשים באופן אחר וככה הרשב אומר אפילו אכד הקדים לוני דינר מניסן דו זאת אומרת באופן של הרשה ולא עשה אמ הועד לגורן הוא אומר לו תעבוד איתי 30 יום תעבוד אצלי בגורן אל תעבוד עכשיו משלם לך כעת 30 דינרים תמורת 30 ימי עבודה בחודש סיוון מדרס מותר זה לא דומה להלוואה לא דומה למקח וממ קח שבזה אינו וביטל מקח כי שם אם הוא מוזיל על זה שהוא מקדים לו את הכסף זאת אומרת שהוא הוא כאילו מלווה לו ומחזיר לו יש כאן ריבית אבל כאן כשמדברים על שכר טיחה של אדם אין כאן בעיה של הגר נתר של שכר המתנה למה אומר הרשמן דדרך פועל להזכיר עצמו בכל שהו כשאין לו מה יאכל כל מה שמקבל הפים בעל הבית רווחו אצלו אז ממילא זה לא ריבית זה שהוא מוזיא לו זה לא קשור לזה שהוא מקדים לו את הכסף אז ממילא אין כאן בעיה בעצם אם כך מה ישנ ריש ומה ישנ סיפה אם אין כאן בכלל בעיה אז לכן בספה מותר אפילו שבעצם כמו שרב ושמואל אומרים שכל יום ויום נחשב בפני עצמו אז למה ברי ש כן עשרו זאת אומרת הגמורה באמת זה רק חומרה מדריסה הכל מותר אבל ריש קובת בדי משת הוא לא מתחיל מיד לעבוד הוא מתחיל לעבוד רק שיגיעו עמי הגורן מרזה כ הגר נטרלי זה נראה כמו ריבית כ הוא שילם לו כבר לפני חודשיים וכעת הוא בא לעבוד והוא נותן לעבודה ששווה יותר מהכסף שהוא שילם לו אז זה נראה כמו ריבית ואסרו זא מדרבנן סיפ קובת בעדי מאשת הוא מתחיל מיד לעבוד אז בעצם זה אותו דבר כי בעצם כמו שרב ושמואל אומרים כל יום ויום נחשב בפני עצמו אבל כיוון שהוא מתחיל מיד לעבוד אז זה לא נראה בעיני בני אדם כהלוואה לאמר זה טרלי אין כאן בעיה של מרית ריבית ולכן מותר גם מדרבן עד כאן דף פוב
לצפיה בתכנים נוספים: