הדף היומי מסכת בבא בתרא דף פו

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף פו

בו בטרה דף פו מתחילים בעזרת השם שורה 14 מלמעלה במילים תנן התם כשאחד פונה לסוחרים ומבקש שהם ימכרו לו חפץ אחר כך הוא נמלך חוזר בו לא רוצה לקנות את אותו פץ הם טוענים אתה כבר קנית את זה אתה לא יכול לחזור בך והוא טוען עוד לא עשיתי קניין אני רוצה לחזור בי מי מביניהם צודק מתי החפץ הפך להיות קנוי לרשותו של הקונה והוא לא יכול לחזור בו יש משנה במסכת קידושין דף כו שמחלקת בין קרקעות לבין מטלטלים קרקעות שהם נכסים שיש להן אחריות הם קיימים לעד הם נקנים בשלושה קניינים או בכסף שהקונה משלם למוכר או בשטר שהמוכר כותב לקונה או בחזקה שהקונה מתנהג בקרקע כמו שאדם מתנהג בקרקע שלו הוא נועל פורץ פרצה בגדר או שהוא גודר את הגדר עושה פעולה שמוכיחה שיש לו בעלות על הקרקע זה נקרא קניין חזקה על ידי הקניינים האלה הקרקע עוברת לבעלותו של הקונה ומטלטלים שהם נכנסים שאיין להם אחריות הם יכולים להאבד להיגנב אין נקנין אלא בקניין משיכה שהקונה מושך את החפץ עד שמשכתי את החפץ החפץ עדיין שייך למוכר מחדשת כאן הגמרא חידוש שכל אחד שרגיל בענייני הקניינים זה חידוש עצום כי כשלומדים במסכת בב מציע פרק הזהב את כל הנושא איך קונים מטלטלין באמת משוכנעים שיש ויכוח עם מעיקר דין תורה עצם תשלום הכסף זה כבר מקנה את החפץ לרשותו של הקונה או שמעיקר דין תורה הקונה לא קונה את החפץ עד שהוא מושך אותו אבל כאן מחדשת הגמרא חידוש ש במטלטלין כאלה שאפשר להרים וגביע אותם לא מועילה משיחה חייבים לעשות קניין הגבעה ובכל מקום שנו את ההלכה הזאת בשם מישהו אחר בסורה מתנו להשמת את ה משמי דרב חסדה בעיר סורה אמרו את השמועה הזאת בשם רב חסדה ובעיר פומבדיתא שם היו כאלה שאמרו את השמועה הזאת מה תנו לה משמי דרב כהנה היו כאלה ששנו את זה בשם רב כהנה ואמרי לה יש כאלה ששנו את זה בשמי דרבה שהוא אומר חידוש אדיר לא שנינו שמטלטל קונים במשיחה אלא דווקא דברים שאין דרכם של בני אדם גביע אותם כ הם כבדים אבל דברים שדרכן של בני אדם גביע אותם כמו הם קלים למשל רק בקניין הגבעה קונים אותם אין בקניין משיכה לא קונים אותם יתיב הביה הוא ישב וכ אמר לאש מעתה הוא לימד את החידוש הזה אז תלמידו רב עדה בר מטנה התפלא מאוד זה חידוש עצום בוא נבדוק איטו רב אדה בר מטנא לאביה יש ברייתא מפורשת שלכאורה סותרת את ההלכה הזאת הרי התורה אומרת שכ שמענישים את חוטא צריך להעניש אותו כדי רשעתו דורשים מזה אתה לא יכול להעניש בן אדם בשני עונשים על מעשה אחד אלא משום רשעה אחת אתה מחייב אותו ולא משום שתי רשעיות ובאיזה עונש אתה מעניש אותו בעונש החמור יותר קמלי בדרב במיני יעמוד לו העונש הגדול יותר אם הוא חייב מיטת בית דין ועל אותו חטא הוא גם חייב ממון אתה לא תחייב אותו לשלם ממון היינו את היורשים שלו לא תחייב את היורשים שלו לשלם ממון מנכסיו כי הוא נענש במיטת בית דין זה כבר כיפר גם על החיוב ממון אבל זה דווקא אם באותו מעשה באותה פעולה הוא תחייב בשני העונשים אבל אם בפעולה אחת הוא התחייב ממון ורק אחר כך הוא התחייב מתת בית דין אז מענישים אותו גם בתשלומי ממון ולכן הגונב כיס בשבת אדם גנב ארנק עם הרבה כסף ככה משמע בהמשך סכום עצום של כסף בשבת הוא הגביע את החפץ ברשות הבעלים ואנחנו יודעים שקנייה הגבעה מועיל גם ברשות הבעלים והוא הוציא את החפץ לרשות הרבים הוא יהיה חייב לשלם למה הרי הוא מתחייב מתת בית דין כי הוא הוציא בשבת חפץ ממקום שהוא מוגדר רשות היחיד למקום שמוגדר רשות הרבים וזה אחד -39 מלאכות שעליהם אומרת התורה לא תעשה כל מלאכה שמי שעושה את המלאכה הזאת במזיד בכוונה והיו עדים שהעידו וטרו בו שלא יעשה את המלאכה הזאת הוא חייב סקילה אז אם כן בזה שהוא הוציא את הארנק מרשות הבעלים לרשות הרבים הוא הרי מתחייב סקילה אז למה אתה מחייב אותו לשלם גם על הארנק הזה על הכיס עם הכסף התשובה היא שכבר נתחייב בגניבה קודם שיבוא לידי איסור שבת ברגע שהוא הגביע את הארנק הוא כבר התחייב לשלם על מה שהוא גנב מתי הוא התחייב חיוב סקילה על הוצאה מרשות היחיד לרשות הרבים בשבת רק אחרי שהוא הוציא את החפץ לרשות הרבים כבר נתחייב בגניבה קודם שיבוא לידי איסור שבת אבל ממשיכה הברייתא אם הוא לא הגביע את הארנק עד שיצא לרשות הרבים היה מגרר את הארנק ויוצא מגרר ויוצא ושם מוקנה את הארנק בקניין משיכה שהוא הוציא את החפץ מרשות הבעלים כאן הוא כבר יהיה פטור מלשלם עעל הארנק למה שהרי מתי הוא התחייב בגניבה כשהוא הוציא את החפץ לרשות הרבים ואז הוא עבר על איסור שבת ואז נחשבת הגניבה רק אז הוא קנה את הגניבה אז אם כן שני הייסורים באים כאחד כיוון שהם שניהם באים כאחד באותה פעולה הוא מתחייב גם על מיתת בית דין וגם תשלומי ממון יעמוד לו החיוב מיתה ויפתור אותו מתשלומי ממון זה הברייתא עכשיו אומר ד בר מטנא לרבו הביה בוא נדייק בדברי הברייתא הרי כיס ארנק כנראה דבר הגבעה הוא זה דבר שהוא לא אמור להיות מאוד כבד אפשר גביע אותו ואפילו האחי בכל זאת אתה רואה שכשהוא משך וגרר את הארנק לרשות הרבים כאן ה במשיחה אנחנו אומרים שהוא קונה כאן לכאורה בקניין משיחה במת ככה צריך לומר הוא קונה בקניין משיכה בזה שהוא הוציא את הארנק לרשות הרבים ואתה רואה שאפילו דבר שהוא לכאורה יכול להיות על ידי הגבהה אפשר לקנות אותו על ידי הגבעה בכל זאת מועילה כאן משיכה אמר לי הביה השיב לו אתה יודע מה זה הארנק שמדובר כאן הבן אדם הזה היה לו ניסיון קשה מאוד של חילול שבת כי זה היה ארנק הזה שצריך לגרור אותו בחב במי תנה רק רבדה בראבה הבין ש שהוא מתכוון לומר לו שמדובר פה בארנק קטן רק הוא קשור ברצועה בחבל אז הוא שאל אותו אנ נמי במתנ קמינה גם אני אין לי בעיה שיהיה מדובר כאן בארנק קטן שקשור בחבל אבל אני שואל למה למה הוא לא נקנה ב בקניין רק בקניין הגבעה הרי אתה אומר שדבר שאפשר לקנות בהגבהה לא נקנה במשיכה אמר לי ישיב לו הביי אני יבאר לך בצורה יותר מפורשת את מה שהתכוונתי מדובר פה בארנק תפוח עם הרבה מאוד כסף מדד מטנה צריך לחבר לו רצועה ורק ככה אפשר לגרור אותו הוא לא דבר שבדרך כלל הדרך גביע אותו הדרך למשוך אותו ולכן הוא נקנה בקניין משיכה מביאה הגמרא כעת קושיה מברייתא אחרת תשמע ראינו בברייתא בדף פה שיש ארבעה מידות במוכרים אחת מהמידות זהם מוכרים חפץ ברשות המוכר איזה קניינים אפשר לעשות ברשותו של המוכר עצמו אפשר לעשות קניין הגבעה לא קנה עד שהגבינה או הוא יכול לעשות קניין משיחה אבל עד שיוציא הה מרשותו בשביל לעשות משיחה הוא צריך להוציא את החפץ מרשות המוכר כי רק מחוץ לרשותו של המוכר אפשר לעשות קניין משיכה אלמה רואים מכאן שלכאורה מדברים על אותו דבר שאפשר לעשות בו או קניין הגבעה או קניין משיכה ואפילו שזה מדבר הגבעה אפילו שזה דבר שהדרך גביע אותו כי אתה רואה שגם הגבעה אפשר לעשות בו הי בא אם הוא רוצה בהגבהה כן אלי הוא קונה את זה בקניין הגבעה ובכל זאת אי בא אם הוא רוצה במשיחה כאן אלי הוא יכול לקנות את החפץ בקניין משיחה אז איך אתה אומר שדבר שדרכו בהבאה לא מועילה בו משיכה אמר רב נחמ בר יצחק מה זה סותר נכון דבר שדרכו בהגבהה רק בהגבהה ולצדדים קטני מה שכתוב בבריתה גבינה ויוינה לא מדברים כאן על אותו חפץ אלא מ דדבר גבהה אם זה חפץ קל שלא כבד להרים אותו אז קונים אותו בהגבהה מידי דבר משיכה אבל דבר שהוא כבד שהדרך למשוך אותו אותו קונים בקניין משיכה כעת מקשה הגמרא מהמשנה שלנו תשמע המוכר פירות לחברו במשנה ראינו שאם אדם מוכר פירות לחברו ברגע שחברו משך קנה ואפילו אם הוא לא מדד את הכמות המדוייקת ברגע שהם סיכמו על המחיר והם לא מקפידים דווקא על המידה קונים בקניין משיחה והרי פירות כנראה מדובר כאן בכאלה שאפשר גביע אותם שדרכם בהגבהה בני הגבעה נינו מזה שנראה בהמשך לגבי פשתן ששמה מועילה הגבהה וקתני בכל זאת כתוב דקני במשיכה שמ משיכה מתרצת הגמרא אח במשנה לגבי פירות במה הז קינן באיזה מקרה מדובר בכלים גדולים שמלאים פירות שפי רבי ולכן אין דרכם בגבה שואלת הגמרא אם מדובר כאן בכלים גדולים אז למה בהמשך המשנה כשמדברים על פשתן כן מועילה הגבה הי אחי מספה בוא ונקרא ביחד את המשך המשנה לגבי פשתן שם כתוב הלוקח פשתן מחברו לא מועילה משיחה אלא צריכים הגבעה לא כנה עד שטלטל ממקום זה למקום אחר על ידי הגבעה ו אם בפירות מדברים בכלים גדולים שמלאים פירות ולכן קונים אותם במשיכה אז למה לגבי פשתן לא קונים במשיכה אתו פשטן בשלי ר ומילא אבדי וכי פשתן לא קושרים בחבילות גדולות שאין דרכם בהגבהה תרצת הגמרא לא לא קושרים אותם בחבילות גדולות שני פשתן ד משתמט ומחליק ולכן לא עושים ממנו חבילות גדולות אלא חבילות קטנות כיוון שכן דרכם בהגבהה ולכן פישתן קונים בגבעה בקשה הגמרא אמר ל רבינא לרב השי איך אתה אומר שדבר שדרכו בהגבהה אי אפשר לקנות אותו במשיכה תשמה בוא ונראה משנה נוספת במסכת קידושין איך קונים בהמה גסה שור חמור היא נקנית במסירה כשהמוכר מוסר את הבהמה לקונה ואייך קונים בהמה דקה כבש ז וכדומה אז לפי דעת רבי מאיר ורבי שמעון בן אלעזר היא נקנית בקניין הגבעה ולא בקניין משיחה דברי רבי מאיר ורבי שמעון בן אלעזר וחכמים אומרים בהמה דקה נקנ גם במשיכה והרי בהמה דקה הדרך גביע אותה דבר רגבה ובכל זאת חכמים אומרים קטני דקני קונים אותה גם במשיכה מתרצת הגמרא לא בהמה דכה אין הדרך להביע אותה שני בהמה דסר היא מרכת את רגליה בקרקע וקשה גביע אותה ולכן הדרך לעשות בה משיכה אז אם כן באמת נשארנו עם החידוש שדבר שדרכו בהגבהה קונים אותו רק בהגבהה ולא במשיכה כעת מביאה הגמרא הלכה נוספת שאמרו רב ושמואל שניהם דמרי טריו אדם שאומר לחברו קור תבואה או של דבר אחר אבל אני מקפיד על המידת נפח הגדולה הזאת של קור של 30 שיעה ב-30 סלים אני מוכר לך וכאן הוא מקפיד על המידה לא כמו שראינו במשנה שהם לא הקפידו על המידה ולכן ברגע שעשו משיכה זה הועיל כאן הוא מקפיד הוא רוצה דווקא למכור את הקור הזה ב-30 סלים הוא היה צריך בדיוק את ה-30 סלים האלה הוא לא רוצה למכור יותר מקור ולא פחות מקור כאן עד שהקונה לא משך את כל הקור יכול המוכר או הקונה לחזור בו אפילו בשעה האחרונה ואם הוא אמר לו קור ב-30 סלים סעה בסלע אני מוכר לך הוא אמר לו על כל שעה אני מוחר לך בסלע ראשון ראשון קנה כל שעה נחשבת בפני עצמה וברגע ש עושה קניין בא הוא קנה את השיעה הזו והמוכר אם הוא חוזר בו הוא יכול לחזור בו על הסעים שעדיין לא עשו בהם קניין אבל הסעים שכבר הקונה עשה בהם קניין הם כבר שלו מקשה הגמרא ואם הוא אומר לו אני רוצה למכור לך קור ב-30 מסלים אז עד שהקונה לא עשה קניין בכל הקור בכל הקור שזה 30 שעה אז המוכר יכול לחזור בו או הקונה יכול לחזור בו תשמע בוא ותשמע את הבריתה שראינו בדף פד לגבי אותם ארבעה מידות שיש במוכרים שאחת המידות היא שאם הכלי מדידה שייך לאחד מהם למוכר או לקונה אם היייתה עמידה של אחד מהם ראשון ראשון קנה אם למשל המידה היייתה של הקונה כל מה שנכנס לכלי מדידה כנוי לקונה ואף לגב דלא נתמלא המידה ראשון ראשון קנה כל מה שנכנס לכלי המדידה שייך לקונה אפילו שהוא עדיין לא סיים לעשות קניין בכל הכמות רואים מכאן שאפילו אם הוא אמר לו בסתם אני רוצה לקנות קור והוא עשה קניין רק ב ל מהקור מה שהוא עשה קניין הועיל לו ואיך רב ושמואל אמרו שד שהוא לא עשה קניין בכל הקור אז המוכר יכול לחזור בו על כל המכירה תרצת את הגמרא באמת בבריתה מדובר כגון ד מרלי הוא אמר לו מפורש אני מוכר לך על כל יחידה בפני עצמה במקרה שלנו אם זה נחשב מידת נפח של משקה אז זה אין ב1 ים אן זה 12 לוג זה מידת נפח של 12 לוג הוא אומר לו אני מוכר לך 12 לוג ב1 סלעים והוא פירט ואמר לוג בסל אני מוכר לך ובמקרה הזה גם רב ושמואל מודעים שכיוון שהוא פירט לוג בסלע אז על כל לוג שנכנס לכלי המדידה הקונה קנה כדי אמר רב כהנה לגבי הנסכים בבית המקדש שהיו סימוני מידה על הכלי של ההין ש נקראו שנתות זה הם היו בהן לסמן עד כאן יין חצי ההין לקורבן של פר שצריך להביא נסחים של חצי האין עד כאן שלישית האין לאיל שכש מביאים קורבן איל מביאים שלישית ההין עד כאן רביעית איין לכבש שמביאים רביעית היין הכ הנעמי גם בבריתה מדובר שהיו שנתות היו סימוני מידות במידות בכלי מדידה של החולין היו שם 12 שנתות הן זה 12 לוג אז היה סימון לוג אחד שני לוג שלושה לוג ארבעה ככה שהוא אמר לו על כל לוג אני מוכר לך בסל כיוון שכן על כל לוג שנכנס לכלי המדידה והקונה עשה בו קניין הוא זכה באותו לוג והמוכר כבר לא יכול לחזור בו ורב ו שמואל מודעים בזה בקשה הגמרא קושיה נוספת על רב ו שמואל תשמע בוא תשמע בריתה הסוחר את הפועל הוא אומר לפועל תשמע עוד מעט יהיה ביקוש אדיר לפועלים כמותך כשיגיע זמן הגורן הזמן שבו עובדים בשדות ישלמו לפועלים על כל יום סלע שזה ארבעה דינרים אבל היום כשאדם רוצה לזכור פועל הוא משלם לו בסך הכל דינר אחד רבע בוא ונסכם אני משלם לך עכשיו מראש 30 דינרים כמו המחיר של היום לעשות ימול גורן היום בדינר כדי ש בזמן הגורן שהמחיר של הפועלים יעלה אתה תעבוד אצלי כל יום במחיר של דינר כמו המחיר של עכשיו ולגור יפה סלע אבל בזמן של הגורן השכירות של הפועלים היא פי ארבע היא שווה סלע שזה אב דינרים והוא מוזיל את המחיר אותו פועל כי כבר משלמים לו עכשיו כאן אנחנו כבר נכנסים לאיסור חדש שלא דיברנו עליו במהלך השיעור הזה איסור ריבית זה כמו שהפועל קיבל עכשיו הלוואה של 30 דינרים והוא משלם אותה בזמן הגורן ביוקר הוא משלם פי ארבע כי הוא עובד עבודה ששווה ארבה דינרים ליום אסור להנות ממנו לכן זה אסור זה נראה כמו ריבית אבל אם הוא כבר מתחיל לעבוד אצלו מהיום שכרו מהיום בדינר בדינר ליום אומר לו תשמע אני צריך שאתה תעבוד אצלי גם היום וגם בזמן הגורן אני כבר משלם לך מעכשיו אבל אנחנו מסכמים על שכר קבוע כמו המחיר עכשיו זה מה שאני גם משלם לך על הזמן ה יקר יותר שאז שכירות פועלים תהיה יקרה יותר משכרות מהיום בדינר ליום ואף על פי של הגורן בזמן הגורן שוי עבודת כל יום של פועל הוא יפה סל בכל זאת זה מותר כי כל ימי העבודה הם כמו יום אחד ארוך והוא מתחיל כ לעבוד מעכשיו אז זה בסדר ויסל כדת אם יעלה בדעתך שכשהוא אומר לו קור ב30 וא מפרט סעה בסל אני מוכר לך אז מכיוון שמר שעה בסל אני מוכר לך אז כל שעה הייא בפני עצמה ולכן ראשון ראשון קנה אז כשמדברים על מכירה אז הקונה כל שעה שהוא עשה בה קניין הוא קנה אותה ואף על פי שבסוף הוא יצטרך לקנות את כל ה-30 שסעים אז אח הנמי גם כאן כשהוא אומר לו אני שוחר אותך מהיום בדינר ליום כמה כמה מפסק פסק כל יום אולי תחשב שכירות בפני עצמה ואם כן זה יהיה אסור אסור להנות עמנו כי אז הרי זה נחשב כמו שמשלם לו מראש והוא לא מתחיל את העבודה עד שעת הגורן ומה שכתוב מהיום מדינר ליום וגורן יפה סל מותר נשאלת השאלה המי למה באמת זה יהיה מותר והרי הגר נתר לי הוא הרי זה גם כן דומה לריבית שהוא אומר לו בגלל שנתת לי את הכסף מוקדם אני מחזיר לך שאני אתן לך עבודה בזמן ששווה יותר לכאורה המקרה פה של שכירות דומה למקרה של הקניין של סעה של 30 שעה ובמקרה של שכירות הוא גם כן מחלק לו הוא אומר לו על כל יום אני נותן לך דינר אז אפילו שהוא מתחיל לעבוד אצלו כבר מהיום הרי כל יום הוא בפני עצמו ואם כן על הימים של זמן הגורן יש לנו את אותה הבעיה שהוא משלם לו עכשיו רק דינר ובתמורה לזה כי הוא עכשיו נתן לו משהו שהוא כמו הלוואה אז בזמן הגורן יהיה מוכן לתת לו עבודה ששווה ארבעה דינרים אמר רבה ותס ברה זלזול בשכירות מהסיר ו אתה סבור שאסור לפועל לזלזל בעצמו למכור את עצמו זאת אומרת לזכור להזכיר את עצמו בזול יותר זה לא דומה לריבית פועל יש לו את האפשרות לעבוד בסכום נמוך יותר אז כאן הוא מוכן לעבוד בסכום יותר נמוך הוא מוכן לעבוד בשביל דינר אחד הוא עכשיו צריך את הדינר הזה מותר לו לזלזל בעצמו ולתת שישלמו לו פחות ממה שרגילים לשלם ואם תשאל אם כן מה ישנה רשע למה בתחילת הבריתה כשהפועל עד לא התחיל לעבוד אסור לעשות את זה אם הוא אומר לו אני משלם לך על ימי הגורן באותם 30 יום אני משלם לך כבר עכשיו 30 דינרים כדי שתעבוד אצלי ולא אצטרך לשלם לפועל ארבעה דינרים ליום למה שמה זה אסור ומה ישנ הסיפה למה כשההוא מתחיל לעבוד אצלו כבר מהיום בדינר ליום זה מותר מתרצת הגמרא הבדל הוא מאוד פשוט במקרה הראשון אתה יודע מה הסיבה שזה אסור רשע דלא קבת בעדי משת הפועל לא מתחיל לעבוד אצלו היום אלא מה הוא שוחר אותו לימי הגו אם כן מכזה כי הגר נתר לי זה נראה כמו בגלל שנתת לי אמהות עכשיו ואתה לא מבקש ממני שאני אחזיר לך את זה מיד אלא אתה נותן לי להחזיר לך את זה מאוחר יותר שאני אעבוד וזה נחשב שאני מחזיר לך אתה נותן לי לעבוד מאוחר יותר אז זה נחשב כמו שבגלל שאתה נצת לי את הכסף הזה כבר עכשיו וזה נמצא אצלי ואני לא חייב להחזיר לך את זה על ידי שאני אעבוד אצלך בשביל זה אני משלם לך יותר דהינו אני עובד בשבילך בזמן ש שהעבודה שווה יותר ולכן זה זה נחשב כמו ריבית ולכן זה אסור אבל עיפה כשכ במקרה השני כשההוא כבר מתחיל לעבוד מיום אלא מה אני אומר לך תשמע אני כבר צריך אך עכשיו שתתחיל לעבוד אצלי אני נותן לך אעל כהל יום כמו המחיר שהיום משלמים דינר ביום וגם בימי גורן אתה תהיה נאמן אליו ותעבוד באותו מחיר דכ אביד בעדי מאשטה הוא כבר התחיל לעבוד אצלו מעכשיו אז אם כן לא מחזיק כי הגר נתר לי זה לא נראה כמו שמשלם לו יותר אותו פועל משלם יותר בגלל שנתנו לו זמן עד עד שהוא יצטרך להחזיר זה לא נראה כמו הלוואה כשבן אדם אומרים לו תשמע אני כבר משלם לך עכשיו תעבוד אצלי עוד חודש ולכן הוא מוכן לעבוד עבודה יותר יקרה ששווה יותר בעוד חודש זה נראה למה אתה מוכן לתת את העבודה ששווה יותר בעוד חודש מה זאת אומרת כי אני לא צריך כבר לעבוד עכשיו אני יכול לעבוד רק בעוד חודש זה נראה כמו הוא אומר תשמע אני לא צריך לשלם עכשיו אני אשלם בעוד חודש אז זה כמו הלוואה שמחזירים בעוד חודש ולכן מחזירים יותר אז זה נראה כמו ריבית ולכן זה אסור וכשהוא מתחיל כבר לעבוד מעכשיו אז זה שחירות כזאת תשמע מעכשיו אני מסכם איתך ההסכם ביני לבינך הוא שמשלמים דינר ביום וכבר מעכשיו אתה מתחיל לעבוד אצלי אז אם כן זה לא נחשב כמו ריבית כי זה לא נראה כמו הלוואה הבעיה של ריבית זה כשמשלמים יותר בגלל זמן ההמתנה זמן המתנת מהות כאן אין המתנת מות הוא מתחיל לעבוד אצלו כבר מהיום ולכן זה מותר במשנה למדנו חידוש מאוד גדול שאם אדם רוצה למכור לחברו פשתן מחובר לקרקע עדיין יש לו שדה פשתן הוא רוצה למכור את זה לחברו אז אם היה פשתן מחובר בקרקע ותלש ממנו הקונה כלשהו אז הקונה קנה את כל הפשתן שבשדה נשאלת השאלה משום דתלש מן הפשתן כל שהוא קנה הרי הוא לא עשה קניין בכל שאר הפשתן שעדיין מחובר בקרקע אמר רב ששת חידוש גדול הח קם במשנה במס קינן דמר לי המוכר אומר לקונה אני רוצה למכור לך את כל הפשתן שבשדה בקניין חזקה שזה קניין שמועיל בקרקעות ואני לא מוכר לך את הקרקע רק את הפשתן ובכל זאת זה מועיל קניין חזקה שעושים כאן בפשתן שמחובר לקרקע אתה עושה קניין בק ק ואתה קונה רק את הפשתן שמחובר לקרקע הוא אומר לו תעשה חזקה בקרקע איך תעשה חזקה מה זה חזקה כבר אמרנו שזה שהוא מראה בעלות הוא עושה גדר הוא פורץ את הגדר נועל וגם אם הוא מייפה את הקרקע לחרישה מתחיל כבר לנקות את הקרקע אומר לו לך ייפה לך קרקע כלשהו תתלוש קצת מהפשוט תתייבש שאי אפשר אחרי זה לחרוש אותה ואם כן עשית פה קניין חזקה בקרקע לא תקנה את הקרקע כי אני לא מעוניין למכור את הקרקע אבל תקנה כל מה שעליה את הפשתן שמחובר לקרקע וזה החידוש שזה מועיל זה מועיל קניין חזקה בכל ה קודם כל כשעושה חזקה בקרקע הוא יכול לקנות את הפשתן שמחובר לקרקע אפילו שאת הקרקע עצמה הוא לא קונה ואפילו שהוא עושה קניין רק בקצת פשתן זה מועיל לקנות את כל הפשתן ועד כאן דף פו ‏e
לצפיה בתכנים נוספים: