הדף היומי מסכת בבא בתרא דף פג

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף פג

בב בתרא דף פג מתחילים בעזרת השם דף פב עמוד ב שורה עשירית מלמטה במילה וכמה סיפור עצוב מסופר במסכת ראש השנה דיח על משפחה בירושלים שהיו מגיעים לגיל 18 ובמקום לקיים בן 18 לחופה להתחתן הם היו מתים בגיל צעיר השם יצילנו סיפרו את זה לגדול הדור באותה תקופה רבן יוחנן בן זכאי הוא שאל את בני אותה משפחה אולי אתם צאצאים של אלי הכהן הרי על המשפחה הזאת אומר הנביא בספר שמואל רשי שמה מביא שזה היה אלקנה אביו של שמואל שהוא אמר לאלי כהן וכל מרבית ביתך ימותו אנשים היינו שהם לא יאריכו ימים יוצא חלצו אם כן מה אתם יכולים לעשות יש דבר שמביא אריכות ימים לאדם שזה התורה אורך ימים בימינה תלכו ותעשו בתורה ותזכו לאריכות ימים הם שמעו לעצה שלו עסקו בתורה והעריכו ימים והם קראו למשפחה הזאת רבן יוחנן על שמו של רבן יוחנן בן זכאי שנתן להם את העצה הטובה הזאת שהריחה את הימים והשנים שלהם הגמרא שמה מספרת על רבא שהיה צאצא של אלי הכהן והוא עסק בתורה באמת השנים שלו הוכפלו הוא חי 40 שנה ועל הבי מסופר שגם הוא היה הצאצא של אלי הכהן והוא לא רק עסק בתורה אלא גם בגמילות חסדים והשנים שלו לשו דהיינו לא 18 שנה לא 40 שנה אלא הוא חי 60 שנה ושואלים הרי המשנה אומרת מסכת פאה תחילת המסכת שיש מצוות שחוץ מהשכר שמקבלים בעולם הבא עוד זוכים לאכול פירות מהשכר בעולם הזה אחת המצוות זה גמילות חסדים אבל המשנה מסיימת ואומר שהמצווה שמקבלים ממנה שכר טוב כבר בעולם הזה כנגד כל המצוות זה תלמוד תורה יותר מגילות חסדים אם כן כדי להמחיש את השאלה הרי ודאי שרבא למד עסק בתורה עד כלות הכוחות שלו אז נאמר שהוא למד תורה 18 שעות ביום הביה גם כן למד תורה עדק כוחות שלו אז הוא היה יכול ללמוד נאמר 18 שעות אבל לכאורה צריך לומר שהיה איזה זמן מסוים נאמר שעתיים שיה עוסק בגמילות חסדים באותו זמן הרי רבא היה עוסק בתורה שהיא כנגד כולם יותר מגבילות חסדים וכי בשביל זה הוא יקבל פחות מהבה שעסק באותו זמן בגמילות חסדים אלא מבארים על פי הגמרא במסכת סוכה דף מט שם אומר רבי אלעזר על הפסוק במשלי ותורת חסד על לשונה כי יש תורה שאינה של חסד אלא תורה ללמד אחרים זו תורה של חסד ומצאנו על אביה שהוא עסק בתורה ללמד אחרים כמו שרשי מביא במסכת עירובין דף מ על רבו של הבה רב יוסף שחלה באיזה מחלה שגרמה לו שהוא שכח את תלמודו שכח את מה שהוא למד והבה תלמידו היה מזכיר לו את מה שהוא שכח ו מבארים שזה הכוונה גמילות חסדים שהבי הוסיף על התורה שהוא למד שהוא למד תורה ללמד שהוא הזכיר לרבו רב יוסף את מה שהוא שכח את התורה שהוא שכח אננו אנחנו נראה היום מקרה שבו גם כן אנחנו מוצאים שהבא מעורר את רבו רב יוסף על נקודה מסוימת שהוא שכח מחמת חוליו בנידון לגבי מה שראינו במשנה שאם אדם קונה שלושה אילנות מחברו אז זה כולל גם את הקרקע שבין האילנות והגמרא דנה כמה יהיה ביניהם מה המרחק בין שלושת האילנות שמחשיבים אותם כמו שדה שהוא קנה את הקרקע שביניהם הרי אם האילנות מפוזרים מדי אז הם כבר כל אחד בפני עצמו ואם הם מידי צפופים אז הם עומדים להקר אחד מהם עומד להקר אז אם כן אין כאן שלושה אילנות ויש כאן שתי דעות מה סובר שמואל דעה ראשונה זה דעת רב יוסף רבו של הבי שחלה ושכח את תלמודו הוא אמר בשם רבו רב יהודה שאמר בשם רבו שמואל שהמרחק בין אילן לאילן צריך להיות לפחות ארבע אמות ולא יותר עד שמונה עמות אבל אם יש יותר מ משמונה אמות אם יש שמונה אמות רווח על שמונה אמות כבר זה נחשב מפוזר וזה לא נחשב שדה זה דעה אחת בדברי שמואל רבה מביא דעה אחרת הוא אומר את דעתו של רב נחמן שאמר בשם שמואל שהרווח הוא לא פחות משמונה עמות בין אילן לאילן אם יש רווח של ארבע אמות זה צפוף מדי ו 16 אמות זאת אומרת אפילו אם זה רווח של יותר משמונה אמות בין אילן לאילן זה נחשב עדיין שדה אחד אבל יותר מ-16 אמות זה כבר נשם מפוזר וזה לא נחשב שדה אחת אז אם כן יש כאן שתי דעות מה אומר שמואל מה המרחק מה המרחק הכי צפוף ומה המרחק הכי מרווח דעה אחת זה דברי רב יוסף שאמר בשם רב יהודה בשם שמואל שזה המרחק ה הקטן יותר מארבע עד שמנה והדעה השנייה זה רב נחמן שההוא אומר את המרחק הגדול יותר משמ עד 16 אמר לי הביה לרבו רב יוסף לא תפלו ג עלי דרב נחמן אל תחלוק על רב נחמן דתנן מתנית כותי יש הוכחה מהמשנה במסכת כיים כמו שיטתו ואיך אתה לא זוכר את המשנה הזאת כי חלית ושכחת כמו שכותב הרשב והבי בא להזכיר לרב יוסף דתנן שנינו משנה במסכת כילים כשאדם יש לו גפנים בשדה והוא רוצה לזרוע סוג אחר של זרעים בסמוך לגפנים יש בזה איסור של כליים אבל מספיק שהוא ירחיק ארבע אמות מהגפן ואז הוא יכול לזרוע זרעים אחרים אבל אם המקום הזה יש לו שם קרם אז לא יועיל שהוא ירחיק ארבע אמות אלא אסור לזרוע בכל אותו קרם זרעים מסוג אחר מה הצורה של הגפנים שאם הם נטויים בשדה בצורה הזאת המקום הופך להיות עם שם קרם שאסור לזרוע בתוכו סוג אחר של זרעים אם הם נטועים שניים זה כנגד זה זאת אומרת יש לך ארבע גפנים כמו ארבע רגליים של בהמה שמונחות על הארץ ועוד אחת יוצאה זנב דהיינו אתה מרחיק מבין שני האילנות באחד מהצדדים מעט ובאמצע ביניהם ברווח שביניהם אתה נוטע עוד גפן שיש לך שניים כנגד שניים ואחת יוצא זנב בצורה של הגפנים זה שם קרם עכשיו אם יש לך שורות שלמות של גפנים ודאי שיש ללשם קרם אבל זה בתנאי שיש יש צירוף של האילנות שהם לא רחוקים יותר מדי מה המרחק בין האילנות כדי שנצרף אותם וניתן למקום שהם קרן יש שם ויכוח במשנה במסכת כילים דעת חכמים שזה הדעת שאנחנו כעת נראה הנוטע את קרמו אם המרחק הוא 16 אמה על 16 אמה מרחק מדויק של 16 אמה בין שורה לשורה אין צירוף בין השורות זה לא נחשב כרם ומותר להביא זרע לשם אם הוא מרחיק ארבע אמות מהגפן אנחנו נראה מיד את דעת רבי מאיר ורבי שמעון שהם חולקים הם אומרים שהמרחק הוא שמונה עמות כמו מה שאמר רב יוסף שכשיש מרחק שמונה עמות בין אילן לאילן כבר לא מצרפים ביניהם אבל רבנן סוברים שאם יש מרחק שמונה עמות בין אילן לאילן מצרפים אותם לעניין כליים וממילא גם נצרף אותם לעניין שאם ב אדם קנה אילנות במרחק של שמונה עמות ב בין אילן לאילן אם הוא קנה שלושה אילנות כאלה יש לו גם את השדה את הקרקע שביניהם עכשיו מי אמר שפוסקים כמו דעת רבנן כאן כי יש כאן מעשה שנהגו כמו הדעה הזאת ויש כלל שכשיש מעשה במשנה שנהגו כמו אחת השיטות זה אומר שהלכה כמו השיטה הזאת וכאן מביא רבי יהודה מעשה שעייה שנהגו כמו הדעה הזאת אמר רבי יהודה מעשה במקום שנקרא צלמון באחד שנטה את קרמו מרחק בין שורה לשורה של 16 על 16 עמה ו רק אז היה לו אפשרות לזרוע הזרעים בין האילנות על ידי שהוא מרחיק ארבע עמות מהגפן אתה רואה מכאן שפוסקים להלכה כמו הדעה הזאת של התנה הראשון כאן במשנה ולא כמו רבי מאיר ורבי שמעון מה היה הסיפור שם המשנה מספרת על העיצה החכמה של אותו בעל שדה שרצה לזרוע בין האילנות אבל היייתה לו בעיה נכון שבין גזע לגזע היה לו 16 עמה אבל הענפים מתרחבים לשני הצדדים והם מצמצמים את המרחק ואם כן הוא לא יכול לזרוע באמצע כי יש כן צירוף על ידי הענפים שמתרחב לכן הוא עשה עיצה נפלאה מאוד היה הופך את הענפים שנקראים שער של שתי שורות לצד אחד וזורע את הניר כדי להמחיש את המקרה נאמר שאותו אחד בצלמון היו לו שש שורות בכרם א' ב ג ד הו שהמרחק בי בין גזע לגזע היה 16 עמה אבל הענפים התרחבו לשני הצדדים והם צמצמו את המרחק אז היייתה לו בעיה הוא לא היה יכול לזרוע בין אילן לאילן היה חבל לו על המקום מה הוא עשה הוא לקח את הענפים שבשורה ב' והפך אותם ל לצד של שורה א' כל הענפים לצד של שורה א' ולקח את הענפים שבשורה ג' הפך אותם לצד של שורה ד' ואז בין שורה ב לג לא יכול לזרוע באמצע וכן הוא עשה גם בין שורה ד ל הוא הפך את הענפים משורה ד' לכיוון שורה ג' ושל ה' לכיוון ו אז היה לו מרחק בין ד' לבין ה בין השורות האלה לזרוע הזרעים מסוג אחר זה הוא עשה שנה אחת והוא זרע את הבור שבאמצע הוא זרע את הניר שבאמצע לשנה אחרת היה הופך את השיער למקום הזרע הלך לזרוק היכן שהוא לא זרה שנה שעברה למר הוא הפך את הזרעים משורה ג' לכיוון שורה ב' ושורה ד' לכיוון שורה ה' וזרע בין שורה ג לד וכן את הזרעים משורה ה הוא הפך לכיוון ד' ושורה ו שורה ז לומר שגם זה היה לו ואז באמצע בן שורה ג' וד ובין שורה ה' וו' הוא זרע זרעים מסוג אחר כי היה לו שם מרחק של 16 אמל לא רק בין גזע לגזע לגם בין ענפים לענפים וככה הוא היה זורע את הבור בין השורות שהוא לא זרע בשנה שעברה ובא מעשה לפני חכמים והתירו הוא אמרו שזה בסדר כמו דברי רב נחמן שמרחק בין אילן לאילן צריך להיות 16 אמם אומר הבי לרב יוסף במשנה מוכרח כמו דברי רב נחמן שהמרחק הוא 16 אמה בין אילן לאילן אז אל תחלוק עליו ותגיד שהמרחק הוא שמונה אמה בין אילן לאילן כאן רב יוסף לא אמר לתלמידו הביה ישר כוח הכה שהזכרת לי את המשנה אלא אמר לי הוא אמר להבאה אני נשאר עם דעתי כי אני יודע שכך נהג רבי רב יהודה בזה אני זוכר טוב נה לא ידנה אלא עובדה יאבה אני לא סובר כמו המשנה הזאת אלא כמו מה שפסק רבי רב יהודה שהיה מעשה שאחד מחר לחברו שלושה אילנות ולא היה שמונה אמות בין האילנות אני זוכר טוב את הסיפור אני יכול להגיד לך אפילו איפה זה היה זה היה בעיר של רועים דורה דרבא ובאו לשאול את רבי רב יהודה אתק רב יהודה ואמר לי הוא אמר למוכר תן לו את הקרקע שבין האילנות זיל אבלי אפילו אם המרחק הוא רק ארבע אמות כמלא בקר וכליו אני לא וידנה כמלא בקר וכליו כמה זה לא ידעתי כיוון ד שמענה ליד אתנן אחרי ששמעתי את דברי המשנה לא יתה אדם אילן סמוך לשדה חברו אלא אם כן הרחיק ממנה ארבע אמות ותנ עלה כתוב בברייתא על דברי המשנה ארבע מות שאמרו זה כדי עבודת הכרם כדי שיהיה אפשרות לבקר וכליו לעבוד לעבור סביב השדה ולחרוש המינה אז אמרתי שמ מינה רואים שהשיעור כמלא בקר וכליו זה ארבע עמות בכל אופן רואים שרב יהודה פסק שמרחק בין אילנות זה אם יש ארבע עמות זה לא נחשב צפוף מדי ואם יש שמונה אמות זה כבר מרווח מדי עד שמונה עמות זה מרחק טוב לכן באמת כך פסק רב יוסף כמו דברי רב יהודה בשם שמואל אבל הבאנו משנה ששם רואים שהמרחק כדי להפריד בין אילנות זה 16 אמה ואם תשאל כ רב יוסף מי לו תנן כיין משנה כמו רב יוסף הרי באותה משנה כתוב את דעתם של רבי מאיר ורבי שמעון שהם אומרים הנטה את קרמו המרחק הוא שמונה עמות על שמו עמות שזה כבר נחשב שאין צירוף בין האילנות ומותר להביא זרא לאמצע שם אפילו האחי בכל זאת אנחנו אומרים שיש הוכחה מהמשנה לדברי רב נחמן כי שמה יש מעשה ולכן זה עדיף שהמעשה הוא במשנה בעצמה זה הוכחה שהמשנה מכריעה כמו הדעה שאליה הביאו את המעשה אבל מאוד מעניין בשלמה לרב יוסף הליב דרבי שמעון ורבי מאיר שמין אנלי אנחנו מצאנו שמעל שמונה עמות זה נקרא מפוזרין כמו שראינו עכשיו במשנה הזאת ושמ אינלי אני יכול להביא לך משנה שלפי רבי שמעון פחות מארבע אמות זה נקרא צפוף מדיי רצופין מפוזרים כבר מעד המרן שמענו מזה שרבי מאיר ורבי שמעון אומרים שאם הוא נטה את קרמו ויש מרחק של שמונה עמות בין אילן לאילן כבר אפשר לזרוע באמצע ורצופים דתנן גם ם זה שכשזה א ארבע אמות פחות מ4 אמות זה כבר צפוף מדי אפשר להוכיח ממה ששנינו דתנן קרם הנטוע על פחות מארבע אמות שיש רווח של בין שורה לשורה פחות מארבע אמות אינו קרם נחשב סתם אילנות צפופים אין לזה תורת קרם מי שזורע שם באמצע לא עובר על איסור כילי הקרם דברי רבי שמעון וחכמים אומרים הרי זה קרם ורואים את השורות האמצעיים שהם הסיבה שאין ארבע אמות בין שורה לשורה כאילו אינם הם לא נחשבות כרם ויש ארבע מות בין שורה לשורה ששמם כרם זאת אומרת העליונות שבאמצע לא חשובים אבל רבי שמעון אתה רואה שהוא סובר שהמרחק הוא ארבע עמות רואים מפורש אז אם כן לפי רב יוסף יש גם משנה דעת רבי שמעון כמה המרחק בין אילן לאילן שזה כבר עכשיו שאיין צירוף בין האילנות שזה 800 וגם כמה זה צפוף מדי כשזה פחות מ400 אלא לפי דברי רב נחמן לפילי בדרבנן לפי דעת התנה הראשון דעת רבנן אז הבאנו גם סיפור כמו הדעה שלהם והבאנו באמת שכך פוסקים במשנה אבל רק מפוזרין שמין לי מצאנו רק שהתנה שם אומר שאם זה מרחק 16 עמה בין אילן לאילן זה כבר נחשב שאין צירוף בין אילן לאילן אבל רצופין משמת וכי שמענו שיש דעה שוברת כמו דבריו של רב נחמן שהמרחק פחות משמונה עמות זה כבר נחשב צפוף מדי תרא את הגמ באמת לא שמענו משנה כזאת רק שזה סברה הוא מד לרבי שמעון אנחנו רואים שהוא מביא גם את המרחק שכבר אין צירוף בין האילנות וגם את המרחק שהם כבר צפופים מדי ואתה רואה שהמרחק בין שזה מדי מרווח שזה כבר צפוף זה חצי הוא אמר שכשזה שמונה עמות מרחק זה כבר זה נחשב שכבר זה מדי מפוזר וכשזה ארבע אמות פחות מארבע אמות זה כבר נחשב צפוף אז אתה רואה שחצי משמונה היינו ארבע פחות מארבע זה כבר צפוף אז אם ככה לרבנן נעמי לפי דעתם של רבנן שכדי שזה יחשב מידי מפוזר צריך 16 עמה אז כשזה פחות מ-800 שזה פלגה זה כבר נחשב צפוף מדי אמר רבה איל חתה ההלכה היא מצד אחד כדי שזה יחשב צפוף מדי צריך שיה פחות מארבע אמות כמו שאמר רב יוסף ומצד שני כדי שזה יהיה מפוזר עד 16 עמה זה עדיין לא נחשב מפוזר כמו שאמר רב נחמן תניה כבתי דרבה באמת שנינו כמו דעתו כמה היו מקורבן ארבע אמות ואם זה פחות מרבע אמות זה כבר נחשב צפוף מדי וכמה היו מרוחקים 16 אבל אם זה 16 אמה זה כבר רחוק מדי וה ואם זה עד 16 הרי זה קנה קרקע ואת האילנות הקטנים שביניהם לפיכך כיוון שהוא קנה את הקרקע אם יבש האילן הוא נקצץ יש לו את הקרקע של מקום האילן הוא יכול לנטוע אילן אחר במקום ואם המרחק בין האילנות הוא פחות מ400 פחות מכאן או יתר על כאן זה יותר מ-16 אמה אז אם כן הוא לא קונה את הקרקע או שהוא קנה שלוש אבל הוא לקחן בזה אחר זה אז גם אז הרי זה לא קנה את הקרקע ולא קנה את האילנות שביני לפי כך אם יבש האילן הו נקצץ אין לו את הקרקע של מקום האילן מביאה הגמרא כמה ספקות במרחק הזה בין אילן לאילן כדי להחשיב את זה שיש כאן שלוש שלושה אילנות בשביל שיקנה גם את הקרקע בא רבי ירמיה שהוא מודד את המרחק בין האילנות לראות אם יש כשיעור האם מהמקום הצר ש בגזע הקצר הוא מודד קרוב לענפים או ממקום הרחב בגזע למטה הוא מודד אמר לי רב גביע מהמקום שנקרא בי קטיל לרב השי תשמ דתנן שנינו שלא במקום העווה ולא במקום הצר אלא במקום הבינוני הארכובה ענף צעיר שמרכיבים אותו בגפן זקן כשהוא מודד אותו אינו מודד אלא מהקשר מעיקר השני שהוא הבינוני ולא מהראשון שהוא עבה ולא מהשלישי שהוא צר לא מהקשר הראשון שהוא עבה ולא מהקשר יש שמה קשרים בענף אז לא מהקשר למטה שהוא עוה ולא מהקשר ל לעלה שהוא צער אלא מהקשר הבינוני באמצע אז אם כן גם כאן מודדים מהמקום בגזע שהוא בינוני לא אהבה יותר ולא הה צער יותר ספק נוסף בא רבי ירמיה מכר לו חברו אילן ש בהתחלה זה היה אילן אחד רק מה היו לו ענפים נמוכים והקרקע גבהה האדמה גבהה איזה שיטפון שהביא שמה עפר וזה עכשיו יש כאן בעצם שלושה אילנות והוא מכר לו את השלושה אילנות שהם בדי אילן שמוחקים זה מזה ארבע עמות מה הוא האם הולכים אחרי גוף האילן וזה נחשב אילן אחד והוא לא קנה קרקע או שעכשיו כל אחד מהם הוא הוציא שורשים בפני עצמו אז ולכם אחר השורשים ואם כן הוא קנה קרקע אמר לי אז השיב רב גביע מבי טיל לרב אשי תשמע נתנן המברך אדם מכופף את הגפן לאדמה ומכסה אותו כדי שהענף הזה יהיה אילן בפני עצמו יוציא שורשים ויהיה אילן חדש מקום אחר והוא עשה את זה בשלושה גפנים ועקרה נראין אתה רואה שיש כאן איזה ענף מהאין שמתחיל לצאת ואז הוא נכנס לאדמה במקום אחד ויוצא במקום אחר אתה רואה את העיקר את ה תחילה של הענף הזה בכל זאת הם נחשבים כמו שישה גפנים ונחשבים קרם רבי אלעזר ברבי צדוק אומר אם יש ביניהם מ ארב עמות ועד שמונה עמות מצטרפים ואם לאו אינם מצטרפים בכל אופן אנחנו רואים מכאן שאפשר כן להחשיב את אותו ענף כמו אילן בפני עצמו ואם יש כאן שלושה בדי אילן אז הוא קונה את הקרקע והם נחשבים כמו שלושה אילנות נפרדים ספק נוסף בא רב פפא מכר לו חברו שני דקלים בתוך שדהו ודקל אחד על המיצר על הגבול מה הוא האם מצרפים אותו או שאנחנו לא מצרפים א את זה שעל המיצר אם נאמר שמצרפים השאלה תהיה שהוא מכר לו שני דקלים בתוך שלו ודקל אחד שהיה לו דקל שהוא קנה בתוך שדה של חברו ממה הי האם אנחנו נחשיב את זה כמו שלושה דקלים או לא טיקו השאלה תישאר בספק תישאר לעמוד ב רבשי לי יש ספק גם אם תאמר שמצרפים את האילנות במקרים הקודמים כי אין ביניהם איזשהו הפסק ממש אלא זה נמצא על המיצר או שזה נמצא בשדה של מישהו אחר אבל הם בעצם יחד אבל היא יש שאלה מה יהיה אם יש הפסק ביניהם בור של מים מכונסים שנמצא בין האילנות מהו שתפסיק בין האילנות והם לא יחשבו כמו שלושה אילנות נפרדים בשי לקבל את הקרקע שבאמצע ואם תאמר שהבור לא מפסיק והם מצטרפים כיוון שלא רואים את המים כלפי חוץ עדיין יהיה לי ספק אם יש עמת המים בין האילנות האם זה נחשב הפסק מהו שתפסיק ואם תכריע ותאמר שזה לא מפסיק למה כי עמת המים לא כל כך רחבה אז זה לא הפסק כל כך גדול אז יהיה לי שאלה אם יש רשות הרבים אם היא פחות מ-16 עמה בין האילנות האם זה הפסק אם תאמר שזה לא נחשב הפסק יהיה לי שאלה אם יש רכבה ד דיקלה יש כאן הרכבה של של דקלים מרובים בין האילנות מהוא האם נאמר שזה הפסד גדול וזה מפסיק בין השלושה אילנות טקו השאלות האלה ישארו בספק ישארו לעמוד בא מיני הלל מרבי אם בן שלושה אילנות היה ארז אז הוא שואל את זה בצורה שעלה גדל ארז ביניהם מהוא אבל הגמרא מיד טמאה מה זה משנה מה לה אחר כך ברגע שכשהוא שהבן אדם קנה את האילנות אם אתה אומר שלא היה ארז והוא קנה אז ברשות דידי נפק הוא קנה את הקרקע אז הארז עכשיו גם שלו אלא מתקנת הגמרא את הספק אם היה בהתחלה ערז ביניהם בשעת המכירה בין האילנות מה הוא האם האם הארז הזה זה הוא הפסק אמר לה זה לא נחשב הפסק אלא הוא קנה את הקרקע שבין האילנות והוא גם קנה את הארז שצומח שם שואלת הגמרא אותם שלושה אילנות שנקראים כמו שהם בשדה אחת ואנחנו אומרים שאם בן אדם קנה שלושה אילנות הוא גם קנה את הקרקע שביניהם כיצד הן עומדים רב אמר אפילו אם הם עומדים כשורה זה ליד זה ושמואל אומר לא דווקא אם זה כ חצובה כמו צורה של סגול מנדה אמר רב שאומר שאפילו כשזה כשורה הוא קונה כל שכן כשהאל הם כ חצובה כי הרי אי אפשר לחרוש ולזרוע ביניהם נדה אמר היינו שמואל שאומר שרק אם זה חצובה כמו צורה של סגול אילן ועוד אילן ואחד ברווח שביניהם דווקא אז זה נחשב שדה שדה שהוא זוכה גם בשדה והוא קונה את הקרקע שביניהם אבל במקרה שהיינות הם כשורה ארוכה הוא לא קנה את שביניהם מה הית מה הסיבה משום ד מסדרה בינתו אפשר לזרוע ביניהם אז אם ככה המוכר שיער לעצמו את הקרקע שבין האילנות מכר את ה אילן והאילן שלידו ועוד אילן שלידו אבל הוא יכול לחוש ולהמשיך בין האילנות את השדה שלו אז אם כן בסתם אנחנו אומרים שהוא לא התכוון למכור את הקרקע לפי דעת שמואל מתקיף לרב אמנונה רב אבנון מקשה ולפי שמואל שהוא המנדה אמר שאומר שדווקא אם הקונה קנ שלוש אילנות ככ צובה צורה של הסגול כמו משולש כזה רק אז הוא קונה את הקרקע שבין האילנות מה הי טעמה מה אתה אומר שהטעם הוא דלו מסדר בינתו כי אי אפשר לזרוע ביניהם אם כן אני אקשה לך קושיה אלא מעתה זוילי אם הוא מכר לו תלת איג רומייט לא שלוש אילנות אלא שלוש צמחים של קוצים גדולים זה לא מסדרה בינתו אי אפשר לזרוע ביניהם כי נדקרים זה קוצים דוקרניים החינמי ד יש לו קרקע גם כאן תאמר שהוא קונה את הקרקע שבין השיחים הצמחים הקוצניים הרי במשנה דיברנו רק על מי שקונה אילנות לא על מי שקונה קוצים אמר לי אז הוא השיב לו הנך אותם קוצים לא חשיבי הם לא חשובים ודאי שהם לא לא קוונים גם את הקרקע שביניהם אבל הנך האילנות חשיבי הם חשובים זאת אומרת לפי דעת שמואל צריך את שני הדברים גם שזה יהיה אילנות שזה יהיה דבר חשוב וגם שהעלות האלה הם נטועים בצורה כזאת שאי אפשר לזרוע ביניהם ולכן קונים את הקרקע שביניהם ביחד עם האילנות משנה שלפנינו היא המשך למשנה ות בפרק שעוסקות באדם שמוכר מטלטלין מה כולל את המכירה איזה דברים ומדברים פה על מכירה של בשר חלקי בשר ויש הבדל בין בשר של שור או פרה שהם בהמה גסה תהורים לבין מכירה של כבש אז שהם בהמה דקה תהורים המוכר לחברו בבהמה גסה בשור פרה אז אם הוא מכר את הראש של גסה הוא לא כולל במכירה את הרגליים ואם הוא מכר את הרגליים הוא לא כולל במכירה את הראש כי כל אחד מהם חשוב בפני עצמו והדרך הוא למכור כל אחד מהם בנפרד אם הוא מכר את הקנה הריאה הוא לא כולל במכירה את הכבד ואם הוא מכר את הכבד זה לא כולל במכירה את הקנה זה בבהמה גסה שכל אחד חשוב בפני עצמו אבל בבהמה דקה כבשים עיזים אם הוא מכר את הראש של הבהמה דקה זה כולל במחירה גם את הרגליים כי הרגליים לא חשובים כמו הראש אלא הם בטלים אל הראש וכך הדרך של אנשים שכשהם קונים את הראש זה כולל את הרגליים אבל אם הוא מכר את הרגליים זה לא כולל במכירה את הראש כי הראש הוא חשוב בפני עצמו אם הוא מכר את הקנה הוא כולל במכירה גם את הכבד אבל אם הוא מכר את הכבד הוא לא כולל במכירה את הקנה הקנה חשוב בפני עצמו אפילו בבהמה דקה עד כאן השיעור על דף פג ‏g
לצפיה בתכנים נוספים: