הדף היומי מסכת בבא בתרא דף פב

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף פב

[מוזיקה] ב בטרה דף פב מתחילים בעזרת השם שורה חמישית מלמעלה במילים הגדילו לא ישפה חולי אחרי שנריב מלך אשור הגלה את עשרת השבטים מארץ ישראל הוא בא לכבוש את ירושלים הנביא ישעיהו אמר נבואה שתהיה סנחריב מפלה הוא לא יצליח לכבוש את ירושלים בזכות מי הוא אומר את המילים הבאות למרבה המשרה ולשלום אין קץ על כסא דוד ועל ממלכתו בפשטות מבאר רשי שהמפה של סנחריב תהיה בזכותו של אותו אחד שהוא מרבה המשרה מרבה את שררו של הקדוש ברוך הוא על עצמו מקבל על עצמו מלכות שמיים מירת שמיים ש חזקיהו המלך היה מלך צדיק גמור ובזכותו תהיה לסנ חריב מפלה ולשלום איין קץ בזכותו של חזקיהו המלך ייש שלום בלי גבול והוא ישב על כיסא דוד ועל ממלכתו בחוזר אף אחד לא יוכל לגבור עליו לכבוש אותו המילה למרבה שכתובה בפסוק למרבה המשרה כתובה בצורה מאוד שונה מאוד מופלאה בדרך כלל כשכותבים מ בתוך מילה כותבים מ פתוחה לא מ סופית לא מ סגורה מ סתומה וכאן למרבה פלא במילה למרבה ש למרבה המשרה המם סתום זה דבר שאין אותו בכל התנך רק פה במקום היחיד ואת ההסבר לזה דרש בר כפרה כשהוא היה בציפורי מפנימה כל מ שבאמצע מילה באמצע תיבה המ פתוח והמ הזה סתום אלא יש כאן רמז כואב מאוד ביקש הקדוש ברוך הוא לעשות חזקיהו משיח ואת סנחריב מלך אשור גוג ומגוג ומי עקב אמרה מידת הדין לפני הקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם ומה דוד מלך ישראל שאמר כמה שירות ותשבחות לפניך לא עשיתו משיח חזקיה שעשית לו כל הניסים הללו ולא אמר שירה לפניך תעשה הו משיח לכך נסתם כדי לרמז את זה האות מ של המילה למרבה האות מ סתום לרמז שנסתמו הדברים של בשורת הגאולה כותב רבי מאיר שמח מדווינסק זכר צדיק לברכה בספרו משך חוכמה על ההפטרה של היום האחרון של פסח שיש רמז לדבר לדברי הגמרא שהזכרנו דרשתו של בר כפרה שהגמרא מביאה את זה במסכת סנהדרין דף צד יש לזה רמז גם בפסוק שישעיהו הנביא אומר בהמשך בפרק יא פסוק א' הוא מתנבא ויצא חותר מגזע ישי ונצר משורשיו יפרא ולכאורה יש כאן כפל לשון אתה רוצה לומר שעתיד לקום מלך המשיח ולגאול את עם ישראל למה אתה משתמש בלשון כפולה חותר מגזע ישי נצר משורשיו אלא זה מרמז גם על חזקיה המלך שהקדוש ברוך הוא ביקש לעשות אותו משיח וגם על המשיח שכולנו מחכים לו שיבוא במרה בימינו והוא מביא את הדברים על פי הגמרא אצלנו שמבאר את דברי המשנה לגבי אחד שקנה אילן מחברו אבל הקרקע נשארת של בעל הקרקע כש הגדילו הענפים של האילן לא ישפה אסור לבעל הקרקע לקצוץ את הענפים כי הם מפריעים לו כי הקונה אין לו קרקע משלו והוא קיבל זכות באילן שיוכל לצמוח בקרקע של בעל הקרקע וכל ענף העולה מן הגזע של בעל האילן וענפים שעולים מן השורשים הם של בעל הקרקע היכי דמי מן הגזע והיכי דמי מן השורשים מה הם אותם ענפים שאתה מחשיב אותם שהם עולים מן הגזע ואיזה ענפים אתה מחשיב אותם שהם עולים מן השורשים הרי כל ענף שגדל על האילן בעצם מגיע מהשורשים ומגיע גם כן מהגז לפי מה אתה קובע מה מהענפים הם מהשורשים ואיזה מביניהם הם מהגז אומר רבי יוחנן כלל מאוד ברור כל ענף כל שעולה וגדל מן הקלח של העץ שגדל מעל פני הקרקע ולכן הוא רואה את פני השמש פני החמה זהו מה שהמשנה מגדירה שהוא עולה מן הגזע והחלקים האלה הם של בעל האילן ואותם ענפים שהם מתחת פני הקרקע שאינו רואה פני החמה זהו זה נקרא שהוא עולה מן השורשים ועליהם נאמר במשנה שהם של בעל הקרקע על פי זה אומר המשך חוכמה שזה הכפל לשון כאן בפסוק ויצא חותר מגזע ישי גזע זה דבר שהוא נראה שהוא כבר צמח שהוא כבר יצא זה מרמז על חזקיה המלך אבל לא זכינו שהוא היה המשיח לכן אנחנו ממתינים לנצר משורשיו שראיינו עכשיו שאומר רבי יוחנן שמה שיוצא מהשורש זה דבר שעדין לא נראה מעל פני הקרקע זה מרמ ל המשיח שאנחנו מחכים שה יב במר בימנו שלת הגמרה אם אתה אומר שהענפים שיוצאים מהגזע מעל הקרקע הם שייכים לבעל האילן הרי יש הלכה כזאת אם אחד קונה מחברו אילן אחד אז יש לו רק את האילן אין לו חלק בקרקע הוא לא קנה ם גם קרקע אם הוא קנה שני אילנות אז לפי חכמים עדיין אין לו חלק בקרקע אבל לפי רבי מאיר כבר יש לו קרקע הוא גם קונה קרקע בסתם אם הוא בא וקונה שני לנות מחברו והם לא סיכמו האם הוא גם קונה קרקע כיוון שהוא קנה שני לנות לפי רבי מאיר הוא גם קונה קרקע ברגע שהוא קנה שלושה אילנות ודאי שהוא קונה גם קרקע עכשיו נדבר על אחד כזה שקנה אילן אחד שכולם מודעים שהוא לא קונה חלק קרקע חלק מהקרקע עכשיו בינתיים צומחים ענפים והוא אם ה אם נתיר לו להשאיר את הענפים האלה והם הענפים שלו של זה שקנה את האילן בעל האילן עכשיו יום אחד תעלה הארץ סרטון זאת אומרת המפלס של גובה הקרקע ייעלה נגיד יהיה איזשהו שטף מים שיסחוף איתו עפר וגביע את הגובה של הקרקע ויכסה את המקור של הענפים האלה את ההתחלה של הענפים האלה ואז יראה כאילו הם כל אחד מהמהם הוא אילן בפני עצמו כל ענף יחשב כמו אילן חדש אם כן ליחוש תחשוש דיל מהשמה התרבה תית בקרקע והתייבש מס קער הסרטון והקרקע תקבע ויכסו על יקרי הענפים שיצאו מתחתית גזע עץ אחד שהוא קנה מחברו וזה ייראה כאילו יש כאן שלושה עצים שיוצאים מן האדמה ואמר לי הוא ישקר ויאמר לו תלתה ז בינת לי אתה מכרת לי שלושה אילנות ואם כן התלי הרה אני גם קניתי את הקרקע אלא אמר רב נחמן נכון שהענפים שיוצאים מן הגזע הם של בעל האילן ולא של בעל הקרקע אבל הוא לא יכול להשאיר אותם בגל הסיבה הזאת אלא יקוץ הוא צריך לקצוץ את הענפים האלה מיד הם באמת שלא וכן אמר רבי יוחנן יקוץ אמר רב נחמן קיבלנו מרבותינו נקטינן דקל אין לו גזה מה פירוש תסתכל על כל עץ דקל תגיד לי אם אין שם גזה בוודאי שיש אלא מה מה התכוון רב נחמן מה הוא קיבל מרבותיו סבר רב זביד לומר למימר שאין לו גזע הכוונה לעניין מי שמחר דקל לחברו שהענפים שיוצאים מהגזע של הדקל לא יהיו שייכים לקונה הם לא יהיו שייכים לבעל הדקל למה כי הרי כיוון ד למחפר ולשרש כאי הרי כ שהתייבש הדקל הוא עומד להקר ובעל הלן יקח את העצים והוא לא יוכל טוע כאן דקל חדש כי הרי הוא קנה רק אילן אחד ואמרנו שאדם שקונה אילן אחד אז הוא לא מקבל את הקרקע ביחד עם האילן אז אסוך מסך דעתי לכן בעל הדקל מסיח דעתו מהענפים שיצאו מהגזע שואלת הגמרא מה מיוחד דווקא בדקלים ככה מתקיף לרב פפה והרי הקונה שני לנות למחפר ולשרש קיימי גם הם לפי דעת חכמים ברגע שהם מתייבשים אז בעל האילן לוקח את העצים היבשים והוא לא יכול לנטוע כאן אילנות חדשים וקטן ה בכל זאת שנינו במשנה שהענפים שיוצאים מהגזע הם שלו ויש לו גזע אלא אמר רב פפה אני אסביר לך מה פירוש דקל אין לו גזה הטבע של הדקל הוא שהענפים יוצאים מלמעלה לא מהצדדים שלו אתה רואה את הגזע של הדקל זקוף תמיר אולי על שם זה דבר זקוף נקרא דבר תמיר על שם עץ תמר דקל הוא עומד זקוף והענפים יוצאים מלמעלה אז אם יוצאים ענפים מהצדדים זה דבר שבעל האילן לא חשב עליו ולא היה בדעתו לזכות בזה ולכן אין לו גזע שאין לבעל הדקל את הענפים שיוצאים מהגזע בצדדים לפי שאין דרך הדקל שמוציא ענפים מצידי הגזע אלא רק מראש ש למעלה גדלים כל הענפים והוא השיח דעתו מענפים שיוצאים מהצדדים אז לכן עץ דקל הוא שונה משאר האילנות כל האילנות אם יוצא ענף מעל הקרקע זאת אומרת יוצא מהגזע מעל פני הקרקע הוא שייך לבעל האילן עץ דקל זה שונה אם יצמחו כל מיני גידולים סביב הגזע למטה או באמצעו זה יהיה שייך לבעל הקרקע ולא לבעל ה אילן כי הבעל האילן נשי אח דעתו הוא לא חשב על הענפים האלה כי בדרך כלל לא יוצאים ענפים כאלה שואלת הגמרא לפי רב זביד שהוא אמר שהטעם למה מי שקונה דקל אין לו את הגזע כיוון שזה עומד להתייבש אז לכן הוא לא מקבל את הענפים שגדלים ברגע שהתייבש הרי הוא לא יכול לנטוע חדש ולכן הוא מסיח דעתו והוא לא יכול לקבל ענפים שיוצאים מן הגזע קשיה מתניתין אז יש את הקושיה שקש רב פפה מהמשנה שלנו שכתוב מפורש אפילו אילנות שכשהם התייבשו הם לא לא יכולים לנטוע אחרים במקומם למה כי הקונה שקנה את האילנות קנה רק את האילנות והוא לא קנה גם חלק בקרקע ובכל זאת אנחנו רואים שהקונה זוכה ויכול לקבל ענפים שגדלים מן הגזע תרץ את הגמרא רב זי יעמיד את המשנה בצורה מאוד מחודשת דזבין לחמש שנין שהבן אדם הזה אומר לה הבן אדם שקונה את האילנות אומר לבעל הקרקע תשמע אני רוצה לשלם לך אבל חמש שנים יש לי זכות כאן בקרקע לעץ לאילנות שיש כאן אילן אחד או שניים אם הם התייבשו אני אוכל לנטוע אילן אחר עד שיסתיימו חמש שנים במקרה כזה כיוון שיש לו זכות ליטה אילן אחר האילן התייבש לכן יש לו את הענפים שיוצאים מן הגזע במשנה למדנו שאדם שקנה שלושה אילנות בתוך שדה חברו הוא קנה גם את הקרקע נשאלת השאלה מה הוא קנה את כל הקרקע ודאי שלא אלא כמה מהקרקע הוא קנה אמר רבי חיא בר אבא אמר בשם רבי יוחנן הרי זה קנה את הקרקע שמתחת גזע האילנות והענפים וכן הוא מקבל קרקע של בין האילנות ואת הקר שחוץ עעל האילנות האלה כמלא אורה וסלו כמו השיעור ש זה שמלק את הפירות המקום שנצרך כדי לעבור בין אילן לאילן עם הסל וללקט את הפירות ש בענפים החיצוניים הורה זה הכוונה מי שלקט תאנים מי שמלק ענבים נקרא בוצר מי שמלק תמרים נקרא גודר מי שלקט זית נקרא מוסק כאן מדברים על תאנים אבל כמובן שזה כולל גם שאר האילנות מתקיף לה רבי אלעזר מקשה על רבי יוחנן איך אתה אומר שמי שקונה שלושה אילנות בתוך שדה חברו מקבל שטח סביב כל אילן בשביל המלקט שמלק את את הפירות וסלו השתא כעת לפי דעתי אומר רבי אלעזר אני סובר כמו הדעה של החכמים שסוברים שהמוכר בעין רעה הוא מוכר הוא מחפש למכור כמה שפחות ולכן אם הוא קנה שלושה אילנות אפילו דרך להגיע אליהם אין לו הוא לא קיבל זה לא כולל את במכירה אז עורה סלו יש לו אך מסתבר שהוא יקבל שטח בשביל שהכותב שקוטף את הפירות יוכל לעבור עם הסל מסביב לכל אילן דוכה הגמרא זה לא דומה נכון שלפי דעת חכמים המוכר מוכר כמה שפחות בעין רעה הוא מוכר ולכן דרך אין לו מי שקונה שלושה אילנות לא מקבל דרך להגיע אל האילנות האלה בקרקע של המוכר של בעל הקרקע משום דר ארה אחריתי היא השטח של האילנות נחשב כמו שדה אחרת בתוך השדה של בעל הקרקע שמסביב לכן זה לא כולל את הדרך להגיע אבל השטח כי מלא אורה וסלו מסביב כל אילן זה יש לו אמר רבי זירא מדברי רבנו בדברי רבי אלעזר שאומר אפילו דרך להגיע אלי נות הוא לא מקבל מבעל הקרקע אנחנו רואים שהוא סובר נלמד שמי שקונה שלושה אילנות דווקא הוא דין לו דרך אבל אם הוא קנה רק שני אילנות אז הרי הוא לא מקבל קרקע אלא הוא קנה רק את האילנות עצמם והקרקע משועבדת לאילנות אז כמו שהקרקע משועבדת לגדל את האילנות והענפים אפילו אם הם מתארכים אי אפשר לקצוץ אותם ככה גם הקרקע משועבדת לזה שהקונה יכול לעבור והקרקע יש לו דרך להגיע אל הלנות שלו ואמר לי בעל האילנות אומר לבעל הקרקע כיוון שלא קניתי את הקרקע אם כן האילנות עומדים בקרקע שלך בהר דידך קימי ו שבדת לי את הקרקע כדי להגיע אלא אילנות אמר לי רב נחמן בר יצחק לרבה אני מאוד מתפלא על רבי אלעזר שאומר שמי שמוכר לחברו הוא מוכר כמה שפחות בעין רעה הרי הוא תלמיד של שמואל לימה אתה רוצה לומר לי שרבי אלעזר לטלי דשמואל רבי הוא חולק על רבו שמואל דאמר שמואל הלכה כרבי קיבא דאמר מוכר בעין יפה מוכר ואם כן מי שקונה שלושה אילנות יש לו דרך וזה באמת המסקנה זה באמת תמוה אבל כך סובר רבי אלעזר לא כמו רבו שמואל לפי דעת רבי אלעזר הוא פוסק כמו חכמים שמי שמוכר מוכר כמה שפחות בעין רעה ובאמת רבו שמואל פוסק כמו רבי עקיבא שמי שמוכר מוכר בעין יפה אבל בהתחלה מרלי רב ה השיב שיכול להיות שרבי אלעזר סובר כמו שמואל סובר שמוכר בעין יפה כמו דעת רבי עקיבא אבל הוא הקשה לפי דעת חכמים כי הוא הבין שהמשנה שלנו פוסקת כמו דעת חכמים כי ו מתו מה מתניתין כרבי עקיבא כי הוא הבין הגמרא מבינה כעת שלכאורה אי אפשר להאמין את המשנה שלנו כמו דעת רבי עקיבא אלא כמו דעת חכמים שחולקים עליו למה ככה היו סבורים לומר הגמרא תדחה את זה אבל למה בהתחלה ככה היו סבורים לומר שבמשנה שלנו מוחר שהיא סוברת כמו דעת חכמים שהמוכר מוכר מה שפחות בעין רעה ממים מד קטנ מזה שכתוב במשנה שמי שקנה שלושה לנות בשדה חברו אם הענפים הגדילו והתפשטו לצדדים מחוץ לקרקע של בעל האילנות שהוא מקבל ביחד עם האילנות שהוא קנה יש הפה מותר לבעל הקרקע לקצות ת ענפים שמפריעים לו ואם דעתך כמו דעת רבי עקיבא שהמשנה שלנו כמו דעת רבי עקיבא איסל ק דעתך שהמשנה שלנו כמו רבי עקיבא היא שמוכר מוכר בעין יפה אמה ישפה למה המוכר שמכר את הקרקע מי שמכונה בעל הקרקע יכול לקצוץ את הענפים של בעל האילנות הרי אמר רבי עקיבא מוכר בעין יפה הוא מוכר ואם כן הוא מוכר לו גם את הזכות שהענפים ייצאו מחוץ לגבול של הקרקע שהוא קיבל בשביל האילנות אמר לי אז רב נחמן בר יצחק ישיב לרבה מכאן אתה רוצה להוכיח ם שנה שלנו לא סוברת כמו רבי עקיבא זה לא דומה בכלל לדבריו של רבי עקיבא יכול להות שרבי עקיבא יודע במקרה הזה אמורדה אמר רבי עקיבא שמוכר מוכר בעין יפה זה לגבי בור ודו שזה גם סוג של בור מים הוא מחר בתוך השדה שלו את הבור מים הוא מוכר לו גם את הזכות לעבור אל הבור דלו מחשי ארה הבור והדרך אל הבור לא מכחישים לו את הקרקע לא מפסידים לו את הקרקע לכן הוא הוא יכול למכור בעין יפה גם את הדרך הוא נותן את הדרך ביחד עם הבור אבל לגבי אילן האם רבי עקיבא יסבור שבגלל שהוא מוכר בעין יפה הוא משעבד לו את הקרקע לכל מה שהוא ירצה אפילו אם זה מזיק לו לדברים שהוא מגדל מי שמת ך שמת שהוא ככה סובר הרי זה שהענפים עושים צל מעל השדה שלו זה מזיק לו למה שהוא מגדל מי לא מודה רבי עקיבא למה ששנינו בדף כז שם כתוב ש אם יש אילן שהענפים שלו נוטים לתוך שדה של מישהו אחר לשדה חברו ועכשיו הוא רוצה לחרוש את השדה עובר עם השברים והוא צריך להתכופף מתחת האילנות והוא לא יכול להכות בשברים כדי להדריך אותם אז אומרת שמה המשנה שבעל השדה קוצץ את הענפים של חברו עד גובה שהוא מגיע מלא מרדע מעל גבי מחרשה כדי שהוא יוכל לחרוש בשדה שלו בלי שהענפים של השכן יפריעו לו ודאי שרבי עקיבא מודה להלכה הזאת אז גם לדין של המשנה שלנו רבי עקיבא מודה שכיוון שהענפים מפריעים כאן לבעל השדה מותר לו לקצוץ אותם זה לא סותר את מה שאומר רבי עקיבא שהמוכר בעין יפה הוא מוכר אז אם כן המשנה שלנו אפשר להעמיד כמו דבריו של רבי עקיבא אבל רבי אלעזר שהבין ש מוכר בעין רעה הוא מוכר ולכן מי שקנה שלושה אילנות שהוא מקבל קרקע לא מקבל את הדרך להגיע אל הקרקע הוא לא סובר כמו דעתו של שמואל רבו שפוס כמו רבי עקיבא שהמוכר בעין יפה הוא מוכר כי לפי דעת רבי אלעזר המוכר בעין רעה הוא מוכר תניה כבת דרבי חיא בר אבא שאמר בשם רבי יוחנן שמי שקנה שלושה אילנות הרי זה קנה את הקרקע שתחת הגזע של האילנות והענפים ובין האילנות וחוץ עליהן מסביב לכל אילן בשיעור כמלא הורה וסלו באמת כך שננו בבריתה מפורשת אמר לי הביה לרב יוסף השטח הזה שיש לבעל האילנות סביב ה סביב כל אילן כמלא הורה וסלו האם זה ממש הופך להיות בבעלות שלו והוא יכול לזרוע כאן זרעים אחרים או שזה רק משועבד לו שהוא יכל לקטוף אבל אין לו זכות לזרוע כאן זרעים אלא בעל הקרקע הוא יש לו את הזכות לזרוע כאן זרעים מי זורן אמר לי שיב לו רב יוסף ת ניתו למדנו את זה במשנה שאם יש כאן אחד שיש לו שדה פנימית כדי להגיע השדה שלו הוא צריך לעבור דרך שדה חיצונית אז יש לו דרך לעבור בשדה בשדה החיצונית כדי להגיע אל השדה הפנימית אבל זה לא אומר שהדרך הזאת היא שייכת בבעלות מוחלטת לבעל השדה הפנימית אותה דרך שהוא עובר בשדה החיצונה אלא החיצון זורע את הדרך אז אם כן גם אצלנו כל מה שנותנים לבעל האילן מסביב שיוכל לקטוף את הפירות זה רק שיש לו זכות לדוף את הפירות אבל הקרקע לא שייכת אליו אלא בעל הקרקע הוא זה שיכול לזרוע שם מכאן רצה להוכיח רב יוסף גם למקרה שלנו אמר לי אז הבת דכה את הראייה מדמי אכי אתה רוצה לדמות הטם לגבי ה בעל החצר בעל השדה הפנימית שיש לו דרך בשדה החיצונית שבא שאפשר לזרוע על הדרך הזאת זה לא מפריע לו לי פסיד ללוקח ה בעל השדה הפנימית לא מפסיד מזה שזרעו בדרך שהוא עובר דרכו אל השדה הפנימית כי הוא ידרוך על הזרעים של החיצוני אבל החה לגבי זה שקנה אילנות ואתה נותן לו סביב האילן כדי שיוכל לקטוף את הפירות אטלי פסיד ללוקח הוא מפסיד אם יזרעו לו שם זרעים דמר לי הוא טוען לבעל הקרקע כשהפות שלי נופלים על ה אדמה שהיא נקיה אז אפשר לקחת אותם ולהשתמש בהם אבל כשיש כאן זרעים כמתן פי פירי הפירות מתלכלכים אלא לאיזה מקרה כן אפשר לדמות את השאלה שלנו הלו דם יאלה לסיפא להמשך אותה המשנה שאם מדברים כאן כשהיה ויכוח רציני בין בעל השדה החיצונה לקונה שקנה השדה הפנימית ובית דין התערבו ונתנו דרך מן הצד מדעת שניהם זה וזה אינם רשעים לזעה כי חדו את הדרך הזאת רק להליכה ואפילו שיש רק הפסד מועט שהזרעים יעקבו אותם קצת בהליכה שהם הולכים בכל זאת הם לא יכולים לזרוע שם כל שכן כאן שנתנו לו שיעור כדי שהקוף יוכל לקטוף עם הסל שלו זה נחשב כמו ששניהם תרצו ובוודאי ששניהם אסור להם לזרוע באותו מקום כי יש שמה יותר הפסד כי על ידי שזרעו שם אם הפירות תיפלו מהאין אז הם יתנפלו אותם זרעים תניה כבתי ד הבאה באמת שנינו בריתה כמו דבריו של הבאה שהוא מחלק בין כשיש הפסד לבין מקרה שאין וכש יש הפסד שניהם אסורים לזרוע כמו במקרה אצלנו לגבי מקום שמשאירים כדי שיוכל לקטוף כי הבריתה אומרת שמי שקונה שלושה אילנות בשדה חברו הרי זה קנה את הקרקע שתחתיה וביניהם וחוץ עליהם כמלא ורב וסלו והברית מוסיפה מפורש זה וזה אינם רשאים לזורע כמו דבריו של הבאי ועד כאן דף פב
לצפיה בתכנים נוספים: