הדף היומי מסכת בבא בתרא דף פא

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף פא

[מוזיקה] ב בטרה דף פא מתחילים בעזרת השם במשנה למעלה יורד אדם לתוך שדהו כך פותחת המשנה במסכת ביכורים פרק ג את המצווה החביבה של ביכורים בעל השדה רואה פעם ראשונה בעונה הזאת פרי המלו הוא רואה את התאנה הראשונה שצמחה תאנה שביקרה את האשכול ענבים הראשון שביקר את פרי הרימון הראשון שגדל הוא מסמן את הפרי הזה עם גמי מין עשב לך או משהו אחר שהוא יכול איזה חוט ומקדיש את הפירות האלה ואומר הרי אלו ביכורים כייצד מעלין את הביכורים לבית המקדש המשנה שם ממשיכה ומתארת איך שהוא אומר קומו ונעלי ציון אל בית השם אלוקינו היו מקשטים את השור שהיה הולך לפניהם קרניו מצופות בזהב טהור ואטרה של ענפי זית רעננים בראשו החליל היה מנגן מקל לפניהם עד שמגיעים קרוב לירושלים לא היו מתפרצים ונכנסים לירושלים היו ממתינים בכניסה שהגיעו קרוב לירושלים ושלחו שליחים לפניהם להודיע לאנשי ירושלים באים כאן אנשים נכבדים שעסוקים כעת במצווה חביבה מצוות ביקורים תוך כדי שהודיעו לאנשי ירושלים שבאים כאן מביאי הביכורים הם מביאי הביכורים היו מאתרים את ביקוריהם בפירות נאים ומשובחים משום הידור מצווה היה נודע לנכבד ירושלים שבאים כאן מביאי הביכורים יצאו החשובים שביניהם הפחות והסגנים הפחות זה סגני הכהנים הסגנים זה הכוונה סגני הלויים וגזבר ההקדש היו יוצאים לקראתם ונכנסים יחד איתם ברוב פאר וכבוד והדר כשהם היו עוברים בירושלים בדרך לר הבית כל בעלי אומנויות שבירושלים היו עומדים לפניהם כדי לכבד אותם כי הם כעת עסוקים במצווה והיו שואלים בשלומם אומרים להם אחינו אנשי המקום פלוני באתם לשלום ובדרך לבית המקדש החליל היה מנגן ומכה לפניהם עד שמגיעים להר הבית עד אז הפירות של הביכורים הייו על השור המקושט אבל כשהגיעו להר הבית כל אחד אפילו האדם החשוב ביותר אפילו אגריפס המלך היה נוטל את הסל על כתפו הוא לא היה נותן את זה לאיזה אדם שיקח את הפירות בשבילו הוא היה נוסע את הסל על כתפו ונכנס עד שמגיע לאזהרה כשהגיע לאזהרה הלויים היו פורצים בשיר ארוממך השם כי דליתני כשהיה מגיע מביע הביקורים אל הכהן הוא היה צריך לקרוא מקרא ביקורים כמו שהקדוש ברוך הוא אומר בספר דברים פרשת כי תבוא וענית ואמרת לפני השם אלוקיך אז המשנה אומרת שהוא כבר קורא מלפני כן מי הגדתי היום להשם אלוקיך כי באתי אל הארץ אשר נשבע השם לאבותינו לתת לנו הוא ממשיך ארמי עובד אבי לבן הארמי רצה לאבד את יעקב אבינו ויעקב אבינו ירד למצרים ושם התחיל השעבוד גלות מצרים עד שהקדוש ברוך הוא הוציא אותנו ממצרים ויביא אל המקום הזה וייתן לנו את הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש משלימה המשנה ואומרת שמביא הביקורים היה קורא מקרא ביכורים עד שהיה גומר כל הפרשה בפסוק ת כעת הנ הבאתי את ראשית תחילת פרי האדמה אשר נתת לי השם האדמה אשר נתת לי השם נכון הבאתי ביקורים מהאדמה שנתת לי נכון אני ירדתי לתוך השדה ראיתי תענה שביקרה ראיתי אשכול שביקר רימון שביקר כרכתי עליו גמי ביקורים זה באמת מהאדמה שנתת לי אבל יש לי איזה שכן שהוא גם כן יש לו עץ של תאנים שהוא קנה בשדה חברו מה איתו אם הוא יביא ביקורים איך הוא יגיד האדמה אשר נתת לי השם הרי הוא קנה רק את האילן לא קנה את האדמה עצמה אז אם הוא קנה שלושה אילנות בשדה חברו אז המשנה אומרת במסכת ביקורים באמת בפרק ראשון משנה י א שברגע שהוא קנה שלושה אילנות אז בסתם זה כולל גם את האדמה ואז הוא יול באמ כשה מביא בורים לומר הוא כו להביא ביור ולקרוא מקרא בורים הוא יו לומר האדמה שנת לי השם וגם כאן המשנה אלנו מביאה לגבי משע ומתן של מכח וממכר בין קונה למוכר שאם אדם קנה שלושה אילנות בתוך שדה חברו אז זה כולל את הקרקע הוא קנה גם את הקרקע אם הוא קנה שני לנות אז כאן יש ויכוח רבי מאיר אומר שהוא יכול להביא ביכורים ולקרוא מקרא ביכורים כי לפי דעת רבי מאיר הוא קונה גם את הקרקע כשהוא קונה שני אילנות אבל חכמים חולקים הם סוברים שאם אדם קנה רק שני לנות בתוך שדה חברו אז יכול להיות כמו שרבא מעמיד שזה ספק אולי הרי זה לא קנה את הקרקע זאת אומרת יש כאן ויכוח בין חכמים לרבי מאיר כשאדם קונה שני אילנות בשדה של חברו האם זה כולל את הקרקע גם עכשיו ה המשנה כאן מביאה איך מתנהגים במקרה כזה שאדם יש לו אילן בשדה חברו אבל השדה לא שלו אם האילנות יגדילו הענפים התפשטו לצדדים והם כעת מפריעים לגידולים של בעל השדה אסור לו לקצוץ את הענפים לא ישפה ו ה ענפים שעולים מן הגזע סמוך לארץ הם של בעל האילנות כי הם יצאו מהאין שלו אבל צמחים שגדלים מתוך השורשים מן השורשים הרי הם שבעל הקרקע כי הם גדלו מהקרקע שלו ואם האילנות יבשו מתו באל האילנות לא יכול לנטוע אילן אחר אילנות אחרים אין לו את הקרקע אלא הוא עוקר את האילנות היבשים והולך זה כש האילנות הם של בעל האילן אבל הוא לא קיבל קרקע אבל במקרים שבהם הוא כן קנה את הקרקע שם ההלכות הם שונות מצד אחד יש כאן דבר לטובת בעל הקרקע שאם האילנות יגדילו והענפים התפשטו לצדדים מחוץ לקרקע שלו בעל הקרקע ישפה הוא יכול לקצוץ את הענפים שמפריעים לו כי יש את הקרקע של בעל האילן הקרקע שסביב האילן ויש את הקרקע שכבר היא של בעל הקרקע של המוכר אז הענפים יכולים לגדול רק בקרקע של הקונה שנקרא כאן בעל האילן אבל הענפים שיוצאים ומצלם מסוככים על הקרקע של המוכר של בעל הקרקע את זה הוא יכול לקצוץ בעל הקרקע אבל מצד שני בעל האילן לא רק העולה מן הגזע שלו אלא גם מה שעולה מן השורשים שלו ואם האילנות מתו התייבשו יש לו לבעל האילנות את המקום של הקרקע שהם גדלו בו והוא יכול לטע עינות אחרים במקומם אז המשנה בעצם ציערה לנו את ההבדלים בין אדם שקנה אילן בלי קרקע לבין אם הוא קנה את האילן עם הקרקע אבל הגמרא בדף שלנו מדברת על ההבדל הזה בין חכמים לבין רבי מאיר לגבי אדם שקנה שני אילנות האם זה כולל את הקרקע אולא וראינו שלפי דעת רבנן יש ספק אולי הוא לא קנה את הקרקע ולפי דעת רבי מאיר הוא וודאי קנה את הקרקע מביאה הגמרא שהוויכוח הזה גם נאמר במסכת ביקורים תנן התא הקונה שני אילנות בתוך שדה של חברו וסתם לא פירשו האם זה כולל את הקרקע כשגדלו הפירות מהילות שלו הוא מביא מהם ביכורים ואינו קורא מקרא ביכורים כי הוא לא יכול לומר פרי האדמה שנתת לי השם כי הרי הקרקע אולי אינה שלו רבי מאיר אומר מביא וקורא כי לפי דעתו הוא וודאי קנה את הקרקע מה הדין לגבי מי שקונה אילן אחד בתוך קרקע חברו אז נראה מדברי הרמבם ומה מהלך כאן של הגמרא שדעת בנן שאז ודאי הוא לא קנה קרקע ולכן הוא לא מביא אפילו ביקורים מאילן כזה אבל דעת רבי מאיר הברייתא מביאה מפורש בהמשך שהוא סובר שמביא ביכורים אבל לא קורא מקרא ביכורים כי רבי מאיר מסתפק במקרה שאדם קנה אילן אחד האם זה כולל את הקרקע או לא כעת מביאה הגמרא ששמואל היה סבור לומר אחרת בדברי רבי מאיר אבל הבריתה הזאת שהזכרנו היא פרכה מוחלטת לדברי שמואל אמר רבי יהודה אמר שמואל שמואל רצה לטעון שדעת רבי מאיר שחייבים לקרוא מקרא ביקורים אפילו כשאדם אין לו וודאי שום חלק בקרקע מחייב היה רבי מאיר אפילו בלוק פירות האילן ככה לפי נוס של הבח אפלו אם אין לו שום חלק מהקרקע אפילו אם הוא קנה רק את הזכות של לקיחת פירות מהאין הוא לא קנה את האילן עצמו מאיפה הוא רוצה להוכיח את זה ממאי דקט משנה יתרה למה צריכים לכתוב את אותה הלכה פעמיים גם כאן אצלנו מך דתני לי דש לו קרקע הרי אצלנו כתוב שדעתו של רבי מאיר שמי שקונה שני לנות בתוך קרקע חברו קונה גם את הקרקע אז פשיט מביא ביכורים וקורה ודאי שאם הוא קנה שתי אילנות בשדה חברו שהוא זוכה גם את הקרקע הוא מביא ביכורים וקורא מקרא ביכורים למה צריך לכתוב את זה עוד פעם וכיו נאמר אל שמ מנ מחייב היה רבי מאיר אף לוקח פירות האילן שאפילו אם הוא קנה רק את הפירות של האילן הוא אפילו לא קנה את האילן עצמו גם אז יהיה דעתו של רבי מאיר שיביא ביכורים וגם קרא מקרא ביכורים אבל הגמרא דוחה את דבריו ורית מפורש ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מאיפה מארצך אומרת הגמרא מכאן אין רעיה ההוא למותי חוץ לארץ שמביאים מעינות של חוץ לארץ זה מה שהתורה באה למת מארצך ולא מחוץ לארץ במסקנה נשאר שבאמת הכוונה מארצך הכוונה מהקרקע שלך אבל אפשר לדחות עדיין מביאה הגמרא אבל קושיה נוספת והרי כתיב ראשית ביקורי אדמתך תביא בית השם אלוקיך לוחה הגמרא לפי המסקנה באמת זה נשאר אבל הגמרא אומרת אולי אפשר לדחות ולומר למותי אדמת עובדי כוכבים שאם יש לגוי קרקע בארץ ישראל וגדלו שם פירות הוא פטור מלהביא ביכורים שואלת הגמרא והכתיב והנה ואתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתת לי השם וזה באמת ראייה שזה צריך להיות שלו אבל הגמרא מנסה לדחות אולי אפשר לומר דיהב את לי זוז וזה בני והוא הקדוש ברוך הוא ן לי כסף לקנות את הפירות האלה אבל עכשיו מביאה הגמרא את הברכה המוחלטת על דברי שמואל נתיב רבא רבא מקשה הבריתה כותבת על אדם הקונה אילן אחד בתוך קרקע של חברו הוא מביא ביקורים כי לפי דעת רבי מאיר יש ספק במקרה של אדם שקנה אילן אחד בקרקע חברו האם זה כולל את הקרקע אבל אינו קורה לפי שאולי לא קנה את הקרקע כמו שרבא מעמיד תכף שזה ספק דברי רבי מאיר אתה רואה שלפי רבי מאיר כתוב מפורש שכשאדם קנה אילן אחד בשדה חברו הוא לא קורא מקרא ביכורים טיוב תיש מכ באמת דחיה מוחלטת על דברי שמואל ובאמת דעתו של רבי מאיר בקונה אילן אחד בשדה חברו שהוא מביא ביכורים ואינו קורא אמר לי רבי שמעון בן אליקים לרבי אלעזר מה זה הדבר הזה שמביאים בכורים אבל לא קוראים קרא ביכורים אם זה ביכורים תקרא מקרא ביכורים ואם לא אז אל תביא את זה בכלל ואני לא מבין לא מה התעמ ד רבי מאיר באילן אחד שרבי מאיר באילן אחד אומר מביא ואינו קורה ולא מה היתה מדרבנן בשני אילנות שהם בשני אילנות אומרים הבי ואינו קורה אמר לו רבי אלעזר למה אתה שואל לא תשאלה כזאת מול כולם זה דבר שהראשונים לא אמרו בו טעם תשאלני בבית המדרש שהרבים מצויים בו כדי לבייש מביאה הגמרא מה באמת הטעם אמר רבא מה ה קושיה למה אתה מתפלא למה מביא ואינו קורה דילמה אולי בגלל שיש להם ספק האם צריך להביא ביקורים או לא יש להם ספק אם הבן אדם הזה קנה את הקרקע או לא באיזה מקרה הספק אצל רבי מאיר באילן אחד צפו קם ספ קלי שאדם קונה אילן אחד בשדה חברו יש לו ספק אם הוא קנה גם את הקרקע ורבנן בשני אילנות ספוק מספק להו הם מסתפקים בשני אילנות וזה באמת ההסבר ואם תשאל איך יכול להיות שרבי מאיר מסתפק ו ממסב קלי ו הקטני אומר בבריתה שהסיבה למה מביא ואינו קורה למה אינו קורה לפי שלא קנה קרקע נברי רבי מאיר משמע שזה ודאי אצלו רצ את הגמרא אמה אפשר לבאר את דבריו שהוא מתכוון לומר לפי שמה לא קנה קרקע כיוון שזה ספק נפלא אז אם כן רבם מבאר שבמקרה של ספק אם הבן אדם קנה קרקע או לא הוא מביא ביכורים אבל אינו קורא מקרא ביכורים נמצא ש יש אחד שמביא בי ולא קורה מקרא ביכורים כי הפירות האלה ספק אם הם בכלל ביכורים עכשיו על הצד שהם חולין איך אתה מביא את זה להזהרה כביקור הרי אסור לי לקחת בהמת חולין ולשחוט אותה באזהרה זה איסור חולין בעזרה אז יש גם איסור להביא פירות בתורת ביכורים אם הם חולין זה גם נחשב חולין באזהרה בראשונים מבארים מה באמת הסיבה של האיסור מותר בסתם להביא דבר שהוא הקדש להביא להזהרה אדם יכול להיות לבוש בבגדי חולין ולהיכנס להזהרה ר כאן כשהוא מביא את הפירות האלה בתורת ביכורים להזהרה זה נחשב חולין באזהרה אז איך אפשר לעשות דבר כזה ליחוש דיל מעליו ביכורים לינו תחשוב שאולי זה לא ביכורים ואז זה פירות חולין וכמה הייל חולין להזרה אתה מכניס פה פירות חולין בתורת ביכורים להזהרה מבארת הגמרא שבאמת ד מקדיש להו זה שמביא את הפירות שיש עליהם ספק אם הם ביכורים ספק לא הוא עושה תנאי אם הם ביכורים אני מביא אותם בתורת ביכורים אבל אם זה פירות רגילים של חולין הם יהיו הקדש לקנות בדמיה קורבן אני אמכור את הפירות בכסף שאני אקבל אני אקנה קורבן שואל את הגמרא אז איך עכש אתה נותן עכשיו את הפירות אחד מ-24 מתנות כהונה שנותנים לכהן זה ביכורים והכהנים אוכלים את הביכורים האלה בטהרה איך אתה נותן לכהן לאכול את הפירות האלה אם זה ביכורים אז בסדר הוא יכול לאכול את זה כמו ביכורים אבל אולי זה פירות שהקדישו אותם בדמיה לקנות קורבן והבי הרי הכהן צריך הולך לאכול מהפירות האלה מכלין הוא תרצת הגמרא נו ודאי אחרי שעושים את כל מה שצריך לעשות עם הפירות האלה בתורת ביכורים פודים את הפירות האלה על הצד שהם היו הקדש אומר אם הם היו הקדש שבדיה ניקח ונקנה קורבן אין בעיה אני כעת פודה את זה בכסף הכסף יהיה קדוש לקנות בו קורבן והפירות האלה חוזרים להיות חולין פריק להו כעת מבארת הגמרא הרי אם זה ביכורים אז ביכורים זה כמו תרומה אז כמו שאתה מפריש תרומה על הפירות של התרומה עצמם לא מפרישים תרומות ומעשרות זה עצמו תרומה אז ככה גם על הביקורים לא מפרישים תרומות ומעסות אבל על הצד שזה פירות רגילים צריך להפריש על זה תרומות ומעשרות כזה פירות חולין שגדלו תפריש על זה תרומות ומעשרות עכשיו מה הסדר של תרומות ומעשרות דבר ראשון מפרישים אחד מכל 50 תרומה גדולה אם יש לך 100 אתה מפריש שתיים אחד על כל 50 אחר כך מעשה ראשון בזמן בית ראשון נתנו את זה ל לוי אבל בזמן בית שני לפי רבי אלעזר בן עזריה עזרא הסופר בדק וראה שלביים לא עלו בזמן שבנו את בית שני אז הוא כנס את הלויים שמעשר ראשון ינתן לכהנים אז מעשר ראשון גם כן בזמן בית שני נותנים לכהנים אחר כך יש את המעשר הנו יש שבע שנים כל שנה שביעית זה שמיטה שנה ראשונה ושנייה רביעית וחמישית נותנים מעשר שני ואוכלים את זה בירושלים הבעלים עצמם יכולים לאכול את זה מי שרוצה יכול לאכול את זה רק צריך לאכול את זה בירושלים שנה שלישית ושישית לא מביאים מעשר שני אלא נותנים מעשר אני נותנים את זה לעניים שנת שמיטה לא מפרישים תרומות ומעשרות אז אם זה לא ביכורים ודיל מעליו ביכורים נינהו אז על הצד הזה צריך להפריש תרומות ומעשרות כ הר מפק להו מתרומה ומעשר אם הוא לא נותן תרומות ומעשרות מפקיע את הפירות הם תבל איך אפשר להפקיע ם תרומות ומעשרות אומרת הגמרא את מפריש לו הוא באמת צריך להפריש מהביקורים תרומות המעשרות מספק ונותנים את הכל לכהן בשלם התרומה הגדולה ודאי נותנים תמיד לכהן יעיב לה לכהן מעשר שיני אוכלים בירושלים טוב נמי האיב לה לכהן תיתן את זה לכהן שהוא יאכל את זה בירושלים מעשר אני תן את זה לאני כהן נמי יעיב לכהן אני אלא מעשר ראשון בתחלה הגמרא מביאה ש מעיקר דין תורה הרי נותנים את זה ללוי הוא למן יבלי איך הוא יפריש מהביקורים מעשה ראשון אמנו למי לתת את זה הרי ביקורים נאכלים דווקא על ידי כהן איך תיתן את זה ללוי תרצת הגמרא מזמן בית שני אין בעיה דיבלי לכהן נותנים גם את המעשה ראשון לכהן וכמו דבריו של רבי אלעזר בן עזריה נתניה תרומה גדולה ניתנת לכהן ולפי רבי עקיבא מעשה ראשון נותנים ללוי דברי רבי עקיבא אפילו בזמן בית שני רבי אלעזר בן עזריה אומר מעשה ראשון מאז בית שני ניתן לכהן כמו שאמרנו עזרא הסופר כנס את הלויים כי הם לא עלו לבנות את בית שני שהם לא יקבלו יותר את המעשה ראשון אלא נותנים את זה לכהנים עכשיו שואלת הגמרא יש לי כאן בעיה מה זאת אומרת שהוא מביא ביכורים מספק ואינו קורא מקרא ביכורים כי אולי כי אולי זה לא הביכורים אם ככה על הצד שזה ביכורים דילמה ביכורים נינו הובא וקריאה חייבים לקרוא מקרא ביכורים ואפילו שבדרך כלל קריאת מקרא ביקורים לא מעכבת כאן זה שונה כי כאן אי אפשר לקרוא מקרא ביקורים וכיוון שלא כיוון שאי אפשר הרי אמר רבי זירא לגבי מנחות נכון שבדרך כלל כאני מביא מנחה מסולת שצריך לבלול בתוכה לוג שמן זית הבלילה לא מעכבת אני יכול לשים את השמן אפילו שאני לא מערבב את זה אני לא בוללים זה כמות כזאת של סולת שאני יכול לערבב אם אני שמתי מידת נפח של 60 עשרונים בתוך כלי אחד ואז אני שם שם לוג שמן אני יכול לבלול את השמן בסולת אבל אם שמתי 61 עשרונים כבר אי אפשר לבלול את זה ואומר על זה רבי זירא כיוון שהוא אינו ראוי ל בלילה בלילה מעכבת בו והוא פסול אם לא בוללים צריך לשים את זה בשני כלים את ה-61 עשרונים האלה כדי שנוכל לבלול אז גם כאן אצלנו נכון שאם בן אדם לא קרא מקרא ביכורים הביקורים כששרים אבל אתה לא יכול לקרוא כן מקרא ביכורים כי יש לך ספק אולי בכלל זה לא ביכורים אז זה מעכב כי אתה לא יכול לקרוא אז הקריאה מעכבת אומרת הגמרא נכון לכן יש לנו פתרון שחייבים עשות להביא את הביכורים על ידי שליח בעל השדה מבקש ממישהו שיביא בשבילו את הביכורים כמו דבריו של רבי יוסי בר חנינא דוד לו כרבי יוסי בר חנינא דאמר שמי שבצר לקח את הפירות הוא זה שצריך גגם להביא אותם אבל אם מישהו אחר מביא אז אין מקרא ביכורים אם בעל הקרקע בצר את הפירות קטף את הפירות של הביכורים ושגר שלח את הפירות לבית המקדש ביד שליח או שהשליח עצמו בצר את הפירות ומת השליח בדרך ומשם מינו שליח אחר או שהבעלים עצמם הביאו משם אז בעל הפירות מביא ואינו קורא מקרא ביקורים מה הטעמה מה הסיבה דכתיב הפסוק היה יכול לכתוב והבאת מארצך למה תורה מעריכה ולקחת צריך עד שתהיה לקיחה קטיפת הפירות והבאתם כל הדרך עד העזרה כאחד על ידי אדם אחד ולקה כאן אין את זה אז זה פתרון מאוד טוב שהוא ישלח את הביקורים עעל ידי אדם אחר שלא בצר ואז הוא יהיה פטור מ רית מקרא ביכורים עכשיו אמר לי רב אח ברי רב אביה לרב השי אנחנו כל כך הרבה דנים מה זאת אומרת יש כאן ספק אז נכון שצריך להביא מקרא ביכורים אבל אל תקרא מקרא ביכורים מה כבר יקרה אם הוא יקרא מקרא ביכורים מה אתה לא אמרת אף פעם שניים מקרא ואחד תרגום על פרשת כי תבוא ושמה נאמרו כל הפסוקים האלה מרד פסוקי נינו זה בסך הכל פסוקים מהתורה ליקר שיקרא את זה מה ר יש לך ספק האם הוא צריך להביא ביכורים ולכן הוא מביא שכבר גם קרא מספק מביאה הגמרא שני הסברים למה לא הסבר ראשון אמר לי רבשי שום דמיך זה כשקרא הוא נראה כמו דובר שקרים מה בבית המקדש לשקר דובר שקרים לא יכון לנגד עיניי איך אתה אומר מן האדמה אשר נתת לי תירוץ נוסף רב משרשיא בנו ברידר רב חיה אמר יש לנו פה חשש חשש הלכתי גם כן נוסף דילמה שמה מי שרואה אותו אתי קואין הוא מתרומה ומעשר אם מישהו יראה אותו קורה על הפירות האלה שהם ספק ביכורים הוא רואה מישהו יראה אותו קורא מקרא ביכורים הוא יחשוב שהפירות האלה הם ביכורים גמורים והם פטורים מתרומות ומעשרות והוא לא ידע שצריך להפריש מספק תרומות ומעשרות אז כדי שיידעו שהפירות האלה הם ביקורים רק מספק לכן מביא את הפירות אבל לא קוראים מקרא ביכורים יהי רצון שנזכה לקיים מצוות ביכורים במרה בימינו עם בניין בית המקדש השלישי ועד כאן דף פ א
לצפיה בתכנים נוספים: