הדף היומי מסכת בבא בתרא דף ע

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף ע

[מוזיקה] בו ב1 דף א השור מתחיל בעזרת השם סוף שור שלישית מלמעלה בוא מני רבח ברונ מרב שס ראינו במשנה שאם אדם מוכר שדה לחברו אפילו שהוא כתב לו קנילו הו וכל מה שבתו חוי אז אם יש שם חורו ומורכב סדו נ שיקמו זה לא מחור בכלל הסודה זה נחשב כשדה בפני עצמה מה קורה אם יש שם כמה חרובים כמה סדנים והוא אמר לו ללך השדה זו חוץ מחורב המורכב פלוני או חוץ מדון פלוני מה הוא אם הוא לא היה אומר כלום אז כולם היו נשארים אצלו עכשיו שוא שיר אחד אז השאלה היא או סקונה או שחים קונה אודין משח נכונה כי בשביל שפ המוכר את כוחו שלו שפירש בפירוש שהוא לא מכר לו את ההוא חרוב אין לנו לגרי כוחו בשאר החרובים אלא מה מתכוון חוץ מחרוב פלוני אם את כל החרובים משאיר לעצמו אומר הרש בם אם אפשר לפרש שוא בא להוסיף איזה משהו למשל כמו שנראה במשנה לאלון שרב עקיבא אומר שאדם מוכר שדה אז הבור נשאר שלו אבל דרך על הבור אין לו צריך לקנות דרך אבל אם הוא אמר מוכ ל את השדה חוץ מבור אז מה הוא התכוון להוסיף בזה גם דרך אלבו אז כ גם כאן ניתן לפרש שהוא התכוון לומר החרובים נשארים שלי אבל אבל הדרך אליהם אני כן מוכר לך חרוב פלוני אני רוצה גם את הדרך אל החרוב גם לחומים אפשר לומר שהם הריסים שתמיד הוא משאיר לעצמו גם דרך יתכן שאותו חרוב הוא מאוד רצה אותו היה חפץ יותר הוא לא רצה שיהיה ספק בכלל אז לשופ רד שטור הוא כתב חוץ מחורב פלוני על שאר החרובים הוא שמח על הדין ש הכלל הוא שאדם מוכר שדה החרובים המורכבים לא בכלל הרשבא מוסיף לאלון שגם לא יתכן לפרש את דבריו בשום דבר אז בגלל שהוא אמר דברי שטו והוסיף דבר שלא נחוץ לא נגרע את כוחו האם אומרים כך או לא או מרלי אמר לו רב שיס לאקו הלקח לא קנה שום חרוב כמו שאמרנו בתוספת שהמוח וסיף לטובתו הוא לא יכול להפסיד על ידי זה איס אז הוא הקשה לו רבח ברונה מבריס אדם מוכר שדה והוא אמר חוץ מחור פלוני חוץ מסדום פלוני לא קונו מהלי חבו ש חקו אומר לוי אותו חרוב ודי שלא יקו אדרבה זה מה שהביס בא לומר לא יקו אפילו שר חרובין נ מקו הוא מוסיף לו רש תדע שהוא לא קנה את שר החרון ד אמרלי סודי מורוך חוץ מסוד פלני שסמוכה לה אז מה נומר הודקו הוסיף שת שדה בצד לא מוכר לך מש ששדות ה כן מוכר לו אקונ הרי מכר לו שדה אחד לא את השר אלו לא קונו זאת אומרת שפשוט לנו שמזה שהוא הוסיף חוץ מסוד פלוניס אז זה לא אומר לי שהלקח יקנה שאר סדות שלו אומר הרשבא בשביל שאמר שטות זה חוץ מסוד פלוני אין לנו לומר שמחר מה שלא רצה למכור כי שדה אחת התכוון למכור ולא שתי שדות אכנ לקונו מי שמוכר את השדה הרי לא מכר את החרוב עם השד אנים שם כי הם נחשבים כשדה בפני עצמם אז בגלל שהוא שיהר לו אחת בלי צורך אין לנו לומר שמכר את השר הרשב מזכיר שיש רישונים שגורסים אחרת הם אומרים כך תד דיסוד מכור לו חוץ מסוד פניס הו דקונ או אסקונה אלו כ משתנה את הגירסה לדמי אוכנה מדמ דהיינו איך נפרש את דבריו שאמר חוץ מסוד פלוניס הרי ברור שמכר לו רק את צדי זו אלא נומר כך למשל שדה זו היא גדולה היא שווה 1000 יש שדה בצידה ששווה רק 100 אשוא אמר אני מכר לך את השדה חוץ מסודה פלוניס הוא מתכוון את השוי של הסודה פלוניס אני משאיר לעצמי בשדה זו אני משאיר לעצמי בשדה ז שני מוכר לך שטר בשובי של 100 כמו השדה הפלוס אז כר גם לפרש כאן שהוא מזכיר חוץ מחור ו פלוני הוא לא מתכוון שיקשר החרובים מוכר לך אני לא מוכר לך בכלל את החרובים רק המשאיר לי בשדה עצמה לא במקום החרובים חלק קטן בשובי של החרוב שהזכרתי אותו כך הרשבא מביא שיש גורסים רשבם לא מסכים זה הם אומר הרשם הם התקשו שצריך לפרש משהו את השיעור שלו א בעצם לא צריך לפרש כלום גם אם הוא דיבר שטויות הוא לא אמור להפסיד בגלל זה זה לשון אחת ביבוי ויקד אמרי זה היה ברור שמאמר חוץ מסוד אם פלוני חוץ מחור פלוני הוא לא הפסיד את השער רק מה היה הספק בוא מנ רבח בונ מרב שיס אדם שמוכר שדה לחברו יש שמה כמה חרובים כמה סדנים והוא אומר לו חוץ מחצי חרוב פני חוץ מחצי סדו פלוני זה אני משאר לעצמי מה הוא אז שר חרובין ד לקונה קח כמו שאמרנו תידע אם הוא מוכר לו שדה אומר חוץ מסוד פלוניס למה הוא להפסיד את שאר השדות כאילו הוא כן מכר לו אבל כאן יש להסתפק אומה ששיר באוס ובקו הוא כבר כן נכנס להזכיר חצי זאת אומרת שת החצי השני הוא כן מוכר לו הדילמה אפילו מה ששיר בחורב נמ לקוני או מרלי וקוני ואיך נפרש את החוץ אז או שנפרש שהוא התכוון את הדרך לחצי הזה לחצי השני אין לו דרך או שהוא התכוון לרעב חד ופר ד שטורה או שבאמת זה שטויות אבל זה לא מגרר את כוחו איסי ולמד מבריס אדם שמשיר ואומר חוץ מחצי חור פלוני חוץ מחצי סדן פלוני שר חרובין לא יקונה לא יקח שלא תיטה לחשוב ששר החרובים הוא קונה מה אליו שר חרובים קונו או מה ששיר בוי סחוב את החץ השני כן קונו אומלה אמר לו רב ש שלוי אפילו מה ששיר בס חרוב נ אקונו ומה שהביסה אומרת שר חרובין הכוונה כל השער חוץ מהחי גם החצי של החרוב אותו עצמו גם את זה הוא לא קונה תדע די סודי מורוך חוץ מחצי סוד פלוני שבצידה אואד קונה או דקונ את החץ השני של השדה הוא כן קונה ודאי שלא כרי מחר לו רק שדה אחד ולא אחד וחצי אלא לא יקונה אונם איקוני את החץ השני של החרוב עכשיו נכנס את הגימור לסוגיה חדשה שהיא לא קשורה לכאן אלא כיוון שבסוף השיעור הקודם ראינו את דייני גוי לו וכאן בהמשך יוזכרו דיני גוי לו לכן הקשר לסוגיית בוא מני רב אמרו מרב חסדה המפקיד אצל חבי ר בשטר הוא כתב בשטר שכר וכך הפקדתי בידו ודם חתמו על זה השטר הזה מועיל שפקד לא יוכל לומר לא יוו דבור מולם יש טר שאומר ש נפקדתי בידך השאלה אם זה מועיל גם לגבי החזרתי ואומר לנפקד אומר לו החזרת מלוך נכון שהפקדת בידי כמו שכתוב בשטר החזרתי לך מהוא אז הרשבא מוסיף שבפרק חסק סבתי למדנו שמי שמפקיד בנוכחות עדים יכול תון החזרתי אפילו שהוא לא מביא עדים אין צריך לאח זה בעדים אבל כאן שיש ת ביד המפקיד ייתכן שזה יותר גרוע מצד אחד מי אמרינן מי גודי בומר נסו מיימון אם היה טועה נכון פקדת בידי אני ש מכינו מו ש מסוו זה נאנס מידי אז הוא היה נאמן בשבו כמו שכתוב בת ששם תהיה בין שניהם התרה ימינה לשבו שלו שזה ננס אשת נ ממימון אז יש לו מיגו אם היה שקרן ה יכול ליטו נסו וכנגד נסו אין בעיה שהשטר בידך זה נאנס והשטר נשאר בידך אז הוא גם נאמן לומר החזרתי והוא הצטרך להשבה על כך כמו שגמור בר עוד מעט הדילמה אומר לימ קד כול תון לו איך אתה טוען החזרתי שתו ביודי מב כשאתה מחזיר אתה אמור לבקש לי בחזרה את אם השטר בידי זה סימן שעדיין לא החזרת ואפילו שיש לך מיגו אז זה כמו מיגו נגד עדים איך נאמין לך בטענת החזרתי כנגד הטענה שלך יש את הטענה ש דבוז אני לא יכול להאמין לך בטענת אומ אמר לו רב חז הוא כן מהמון שואל למה באמת ו אומר ךכ ב הוא לא כל תון לו ד בו נכון שהפקדת בידי ויש לך שטר זה ננס ננס אני לא אמור לבוא אליך לקח ם ךת שטר אז ממילה הוא נאמן גם לתון החזרתי מסביר רשבם מה הוא אמר למיסה בנסו אין לי בעיה כנגד התענה של שטוו בוי כנגד החזרתי יש לי כן בעיה מסביר רשבם כך אני טוען החזרתי מה אתה אומר למה לא לקחתי ממך את השטר כי אתה התחמקת ממני איבדתי את השטר אמרת ולא לחצתי עליך כי חשבתי לעצמי מה יקרה במקרה הכי גרוע שלמחרת הוא יבוא ווא יראה את השטר ווא יתן שעדיין לא החזרתי לו אז אני איתה נסו והנסי וס משפט מוסיף דבר מאוד מאוד יפה הוא אומר איך הוא איך הוא שמך על זה שהוא יתן נסו א הצטרך להשבע שננ סו איך הוא השוע ש ננס אם הוא החזיר אז הוא אומר הוא יכול להשבה נסו זה לא שוע שקר אומר הנסיס כיוון שהמפקד כיחש שהחזרתי לו גם זה מכלל אווינס הוא תרה לעצמך שמגיע ליסטי מזון וגונב לי את זה אז אווינס שבעל הבית לוקח את זה ממ ואחר כך הוא מבקש את זה שוב זה אונס אז ממילא על זה הוא שמך אז עכשיו הוא טוען החזרתי אין לי ריס של שטורח ביוד מי בו כ אני אומר הוא החזיר ועלי התחמק להחזיר לו את השטר והוא שמח זה שיוכל ליטון נסו מדגיש רשבם זה הכל במפקד אבל מי שילווה לחברו בשטר הוא לא יכול ליטון פורתי כי יכול תון לו בחזרה שטורח ד ב ואין לו כ מיגו דנסו כי גםם מעות ההלואה נאנסו הוא חייב להשיבם כמאות האלו של חיים לא צונו ואה צריך להשיב לי אחרים ולכן במלווה הוא לא נאמן תון פורטי אלא אם כן יש לו מיגו מזוייף ברגע שהשטר מקוים הוא לא נאמ פורתי אומר לי שואל רב אמום את רב חסדה סוף סוף כי אומר לי נסו לב שבו בוא אם היה טועה נסו הה צריך לשע שנסו עכשיו אתה אומר שנמו בלי שבו ליטון החזרתי במיגו נסו איזה מיגו זה אם על הטענה שחמטה אתה מאמין ה צריך לשווה עונה לו רב חיזו נמו נמו בשו הוא צריך להשבה שהחזרתי ואז אומרים אילו הוא שקרן הוא יכל תון נסו ואז להש שנסו אז הוא נמן גם לתון החזרתי בשבוע אומרת הגמור מה האם נאמר שמה שרב חסדה יסד כאן בפלוט את המילים דננו תצריך למחוק כי זה לא מחלי סתים אלא זה מכלי קס המרים מה למדנו שטר כיס הצ לימים אומר הרשב ראובן שסן מס לשמן לצר אתזה סק להתחלק עם הרווחים וש למשל ו שמן ים וב הבנים של שמן לדב שנוז נו שהם יודעים שהוא החזיר כך מסביר רשבם כר בתחילה בהמשך בהכרח מדובר שהם לא ידעים מה היה כאן מסביר רשבם כך אם זה הה מיל בעלמה שראובן לבה לשמן 100 ומ שימן אז כו למה מודו שראובן נשבע שוא עדיין לא נפרע את החוב וא כוב את כל השטר מסימים כי אביהם לא הייתה שום טענה להיפטר כמו שדיברנו במלווה אין טנס נסו מקסימום שכל לדרוש ש אם שימן היה חי היה דורש אשת בדלי פרטיו ורובן היה צריך להשבה אז במילא השמים גם אנחנו טוענים עבורם שהוא צריך לשבע ברגע שהוא נשבע היה גובה את הכל אבל כעת שמדובר בשטר כיס שלא כולו מלווה אלא כמו שמיד נראה שאדם נותן כסף לחברו להשקעה להסקה אז זה חצי מילו חצי פיקוד אז בזה נחלקו דין גולו ודין ארץ ישראל דין גולו שזה שמואל קרנה נש נשב גוי ול את כל ה דר ישראל ש ור נשב גוי וצו וזה הקשר לסוגת שהזכרנו גכן עכשיו כי הגמור כל הדונים גג כמו שמוא כמו שבבי כ תקנו כו שלטובת שניהם שאדם נותן המון לחברו שהתעסק והתחלקות ברווחים אז זה חצי לבוי חצי פיקון דהיינו אם הוא נותן 100 אז 50 זה אלואה שאם זה נאבד אז זה שקיבל את הכסף הוא מפסיד ו50 זה פיקון שהוא רק שוים אם זה נאבד אז ה מי שמסר לו הוא מפסיד עכשיו כך כדי שלא יהיה ריבית אז בעצם פלג מילווה אז הרווחים של מי שמתעסק הפלג פיקון הרווחים של המפקיד אבל אז הריבית למה אני מתעסק עם כל ה-1 כ הוא ילוה לי 50 תמורת זה שהוא ילוה לי 50 אני עושה רווחים ע ה50 אני מתעסק עבורו ב-50 של הפיקוד אזה ריבית לכן מביא הרש בם שצריך שיהיה לו יותר חלק אזו שעושים שיש לו שתי שליש ברווחים והפסדים חצי חצי או שיש לו רק חצי מרווחים אבל בהפסדים אז יש לו רק שליש הקופונים אז אנחנו מדברים כאן על שטר הכיס שבעצם כשרוב מסר לשימון אז 50 זה הלוואה ו50 זה פיקדון ומה נחלקו ממה קפג ה50 של ההלואה אז ברור שראובן נשבע שהוא עדיין לא נפרע משמן והוא גוב את זה מהסמים כי גם אם שמן היה חי הוא לא יכל טון החזרתי כי אשתו ואין לו ס מיגו אפילו אם נסו אז בלב צריך לשלם אמה נשבע כדי גוב אלא מהם נחלקו ב של הפיקוד אז לכאורה נחלקו ביסוד שלל רב חיז דס דיגו ש ו ט ודי מבו זאת אומרת שאם שמן היה חי הוא יכל ליטון לו שודי מבו דק רב חיז שהוא אמר שנמו טון החזרתי במיגו דנסו ולכן אילו שמן היה חי הולך טון החזרתי במיגו דנסו כשב ולכן גם ים לא ענים כך אז נשבע וגוי וכול הגם את החצי של הפיקוד ומרס דן ארים הוא לא יכול תון לו כך ונו כר חיז שאם שימן היה חי הוא יכל טון החזרתי ומ במיגו של נסו ולא יכל טון כנגדו ב אז ממילה אנחנו טוענים עבור הסומים הסים צריכים להשבע שבו יורשים כמו שרבן מביא גמור ב שבוס שו פוקד נובו ש עדיין חייב לך את הכסף ולכן נשב בגו ק את החצי של המילו חצי של הפיקוד לא יכול לגבות מהמים כי באמת המן טון החזרתי בגודו אז לכאורה יש לנו מלקס ביסוד של רב חסד דו הגיבור אמר ס דרב חיז וגם דגו סוברים שבעצם שמן היה חי הוא יכל תון החזרתי רק הם נחלקו האם טוענים כ ס גפר אם באמת שימן החזיר את ה של הפיקוד ממ הוא הי אומר ז סמים שלו זאת אומרת הרשב אומר שיש לנו צרוב של שני דברים גם יש טר ביד ראובן ששמן חיב ו עדיין את כל המ והוא עצמו לא טוען פרטיו הוא ה כבר לא חי אלא מה אנחנו נטען עבור הסימים לא אנחנו לא הולכים תון עבור הסימים כנגד שטר כי אנחנו אומרים אילו באמת הוא פרי אומר זאת לסימים אז כיוון שיש לנו שתיים טרטה שתר בד נוסן וגם לא ציווה בשס מיסה לכוך נשב וגוי וכול ומסב סוברים או ממוס הודס מלחמו הוא הנס אותו הוא לקח את נשמתו בפת פתאום הוא לא הספיק לצות לבנים שלו ולכן כשם שהוא עצמו היה נאמן לטון החזרתי ויינו מאמינים לו במיגו דנסו ו היינו טעים שדמה ב כ גם אנחנו טוענים עבור הסומים ולכן הוא גובר רק מחצו של המלווה מביא הגמור שולח רונ ברובן הוא שלח מרצו לבבל דין המפקד אצל חבר בשט ואמר לו אך זר תבלו נמן בגוד נסו כמו שרב חסדה אמר ושר כיס צמים נשבע וגוי וכולו תמ גמור טרטה לכאורה שתי הדינים שהוא שלח סותרים זה את זה כיוון שהוא נאמן תו חזרתי אז למה נשב בגוי וכולו הרי אם שמן היה חי אביהם היה חי של הסמים אנמה תו חזרתי אז למה לא נטען עבור הם החזרתי על החצי של הפיקוד אונה הגמור כמו שהסברנו בד ג ש פמר כיוון שהוא לא ציווה סמים אנחנו לא הולכים לתון עבורם החזרתי רוב אמר אלכס נשבע גוי חצו כמו שדוני ארץ ישראל אמרו שרק את הפלג יכול להפר פל פקוד לא כי טוענים סמים שאביהם החזיר לך הם רק צריכים להש שלא פקדנו והם פטורים אומ מרזר אלכס כד גוי לו אמ רנמ זוטרה הרי דינ גוי לא אמרו שגוי וכולו אז אתה חולק על רוב אומר רוב נ בגוי ומרצו אומר לי אמר מרזר אנגס אנחנו הופכים את השיטות אנחנו מקובלנו בידינו שדן גומרו נשבע וגוי וחצו אז ממילא מה שאני אמרתי ס דגוי לו התכוונתי לפסוק בדיוק כמו רוב שנשבע וגוי ורק מחצו כפל פקוד הוא לא יכול לגבות מהם כי טוענים עבורם ד ף א
לצפיה בתכנים נוספים: