הדף היומי מסכת בבא בתרא דף ע

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף ע

[מוזיקה] בב בת ר דפן מתחילים בעזרת השם שורה שלישית מלמעלה במילים בא מיני רבי יוחנן מספר במסכת תענית דף כג כל ימיו של חוני המגל הוא היה מצטער על פסוק זה שנאמר בתהילים שיר המעלות בשוב השם את שבעת ציון כ שהקדוש ברוך הוא גאל את עם ישראל אחרי חורבן בית ראשון החזיר אותם לארץ ישראל לבנות את בית המקדש השני היינו כחולמים היינו כמו אנשים שישנים 70 שנה ומתעוררים אחרי 70 שנה כי הגלות בית ראשון עד תחילת בית שני בבבל היה 70 שנה כל ימיו חוני המגל היה מצטער על הפסוק כזה אמר וכי יש אדם כזה וכי יש מציאות כזאת שישנים וחולמים 70 שנה שאתה אומר שכשר מגלות בבל אחרי 70 שנה זה כמו כאלה שחולמים וכי יש כאלה שחולמים 70 שנה יום אחד הוא הלך בדרך הוא ראה איזה אדם אחד שנוטע עץ חרובים אז הוא שאל אותו עד כמה שנים הוא טוען פירות עץ החרובים שאתה כעת נוטע אז הוא אמר לו עד 70 שנה אז הוא שואל אותו פשוט לך שאתה הולך לחיות 70 שנה אז הוא אמר לו כשהגעתי לעולם מצאתי אילנות חרובים כמו ששתלו לי אבותיי אני שטל לבניי חוני המגל ישב ואכל סעודה והוא נר הקדוש ברוך הוא הקיף אותו באיזה סלע שלא יפריעו לו והוא התכסה מעיני הבריות והוא ישן 70 שנה פל פלאים ככה מספר רבי יוחנן במסכת תענית 70 שנה הוא יושן כשהוא התעורר הוא ראה איזה אדם אחד שמלק חרובים מהעץ חרובים ושאל אותו אתה הוא זה ששתלתי העץ הזה אז הוא אמר לו אני נכד של אותו אחד בן בנו אז חוני המגל אמר אם ככה נמצא שישנתי 70 שנה הוא ראה את החמור שלו שכבר יצאו ממנו ולדי וולדות אותו חמור שהוא הגיע איתו לאותו מקום הסיפור הזה מלמד אותנו שלא אילן חרובים אילן חרובים טוען פירות ל70 שנה כותב רבנו גרשון משלם שזה הסיבה למה שראינו במשנה שיש הבדל בעץ חרובים בין כזה שכבר הרכיבו בו לבין כזה שעוד לא הרכיבו בו שהיו נוהגים שכש החרוב מזקין היו קוצצים אותו יו עושים שמה הכנה באילן הזקן ותוקעים בו ענף של חרוב בחור וכך הענף הזה כשהוא היה מחובר מורכב באילן חרובים הזקן היה הענף הזה של החרוב הצעיר טוען פירות שלא היו רוצים ליט חרוב אחר לפי שאינו עושה פירות עד 70 שנה כך מביא רבנו גרשום השלם אילן חרובים זקן שכבר מרכיבים בו ענפים אחרים הוא חשוב בפני עצמו כמו עץ ארז שקמה שקוצצים לו את הענפים כדי שהענפים יגדלו אבים יותר וטובים יותר כדי לעשות מהם קורות גם אילן כזה שקמה אחרי שקצו ממנו את הענפים הוא גם כן חשוב מאוד בפני עצמו לכן ראינו במשנה שאם אדם אומר לחברו אני מוכר לך שדה ויש שם חרוב המורכב עץ זקן של חרובים שכבר מרכיבים בו ענפים מעצים צעירים של חרובים אחרים או שיש שמה סדן השקמה היינו עץ שקמה שכבר קצצו ממנו את הענפים והוא כבר מגדל ענפים אבים כדי להשתמש איתם לקורות הם כל כך חשובים בפני עצמם הרשב כותב לשון שהם נחשבים אפילו כמו שד אחרת שדה בפני עצמם ולכן הם לא כלולים בסתם כשהוא מוכר שדה אפילו שיש שמה אילנות כאלה הם לא כלולים במכירה ואותם הוא לא מכר כעת מביאה הגמרא שהיו שהביאו שני שאלות שבא מיני רב אחה בר הונה הוא שאל מרב ששת שאלה ראשונה לפי לשון אחד בכל אופן זה שאלה אחת לפי הראשון השני זה שאלה אחרת אז יש פה בעצם שתי שאלות דומות אדם מוכר דה לחברו ויש שמה עצי חרובים או עצי שקמה אז בסתם כבר ראינו במשנה שהשדה מכורה בלי העצים האלה שנשארים אצל בעל השדה אצל המוכר מה קורה כשהמוכר אומר לקונה אני מוכר לך את את השדה חוץ מחרוב מורכב פלוני יש שמה כמה עצי חרובים והוא מצביע לו על אחד מהמהם או שיש שמה כמה עצי שקמה והוא מצביע חוץ מסד שקמה פלוני מה הוא האם כיוון שהמוכר שדה לחברו בלי שיאמר כלום זה לא כולל את החרוב המורכב וסדן השקמה אז זה שהוא הדגיש חוץ מחרוב פלוני או חוץ מסד פלוני צריך לומר שכוונתו היייתה רק אותו חרוב או אותו סדן הוא דלא קני דווקא אותו הקונה לא יקנה השאר חרובים וסד שקמה אולי נאמר קני הוא כן יקנה עוד דלמה צד שני נאמר גם שאר חרובים סדנים נמי לא קני המוכר לא מפסיד ממה שמגיע לו לנות האלה בגלל שהוא הגביל והוא אמר חוץ מחרוב או סדן שקמה מסויימים אמר לי השיב רב ששת לא קנה זה שהוא תנה לא הוסיף ולא הוריד לא שינה שום דבר מההלכה כמו אם הוא לא היה עושה שום תנאי מוכר לו שדה שיש שמה עצא חרובים עצא שקמה אז הם לא כלולים במכירת השדה והם נשארים אצל המוכר גם כשהוא אמר חוץ מעץ חרוב פלוני או חוץ מעץ שקמה פלונית אז גם שאר העצים נשארים אצל המוכר אז רב החה ברונה ניסה להקשות מברייתא היטו אדם שמוכר שדה לחברו והוא אומר חוץ מחרוב מורכב פלוני או חוץ מסד שקמה פלוני לא קנה אז בעצם זה לא ממש קושייה מהברית אפשר להסביר אותה ממש כמו שאמר רב ששת וככה באמת רב ששת מסביר אותה אבל הוא ניסה להקשות מהברית הזאת מה היא על מה הבריתה מדברת שהוא לא קנה ליו וכי היא לא מתכווננת דווקא לאותו חרוב שהוא אמר חוץ ממנו אני מוכר לך את השדה או חוץ מאותו שקמה שהוא אמר חוץ ממנה אני מוכר לך את השדה הוא ד אבל את שאר החרובים הקונה כן קנה אמר לי השיב לו רב ששת לא זה בדיוק הכוונה של הבריתה לא קנה אפילו שער חרובים נאמי לא קנה ואני רוצה עכשיו להגיד לך משהו תדע וזה אתה תסכים איתי דאילו אמר לי אחד מוכר שדה לחברו ויש לו כמה שדות הוא אומר לו שדי מכורה לך אני מוכר לך את השדה שלי חוץ משדה פלונית חוץ משדה שנמצאת לידה שאותה אני לא מוכר לך מה הוא התכוון להגיד לו רק הי הו דלו קני רק את השדה שליד הוא לא מחר והקונה לא קנה מה חוץ מזה כל השדות של המוכר עכשיו מכורות לקונה אתה רוצה להגיד לי יש לו שדות בגליל שדות בשומרון כל השדות חורות עכשיו לקונה בגלל שהמוכר אמר לו אני מוכר לך את השדה הזאת חוץ מהשדה של יעדה אז רק היא לא וכל השדות שיש למוכר ימכרו לקונה איזה מין דיבורים אלה זה ודאי אתה מבין שזה לא מסתבר ולא ייעלה על הדעת אלא וודאי שהוא לא קנה שום שדה חוץ מהשדה עצמה שהוא מכר לו בפורש אך הנמי גם כאן כשהוא מכר לו שדה ויש שמה עצי חרובים עצי שקמה ואוא אומר לו חוץ מהעץ הזה להגיד לו שאר העצים כן כי שאר העצים זה בדיוק כמו שדות אחרות ואולי זה גם מסתדר טוב עם מה שהרשם אמר במשנה שעץ חרוב מורכב ושקמה סדן שקמה שקצו כבר ממנה ענפים נחשבים כמו שדה אחרת אז הוא לא התכוון רק את זה אני לא מוכר לך אבל שאר העצים כן כל העצי חרובים המורכבים וש סדני שקמה לא כלולים במכירת שדה נקודה החנה מי לא קנה גם לגבי חרוב וסדן ויקד אמרי יש אומרים שהשאלה שבא מיני רב אחבר הונה מרוששת היייתה מאוד מאוד דומה וגם המהלך של הניסיון להקשות על התשובה והדחייה ממש כמו שראינו בלשון הקודם רק שההבדל הוא שכאן הוא אומר לו המוכר אומר לקונה השדה מכורה לך חוץ מחצי חרוב המורכב פלוני חוץ מחצי סדן השג פלוני והוא סימן לו בדיוק איזה חרוב ואיזה סדן ויש שמה עוד חרובים סדנים מהוא לגבי שאר החרובים ודאי לא קני ודאי לא קונה את שאר הצי החרובים שיש שם בשדהו שאר הצי שקמה שיש שמה בשדה כי כבר אמרנו את זה בלשון הראשון והוכחנו את זה אלא הספק לפי הלשון הזה הוא האם נדייק מדברי המוכר שבאותו חרוב וסדן שהוא אמר חצי הוא לא מוכר המה ששיר באותו חרוב על החצי שהוא לא אמר לו שהוא לא מוכר לו אולי את החצי הזה הוא כן קני אומר לו חוץ מחצי עץ חרובים שאותו אני לא מוכר לך אז כל העצי חרובים לא מחורים לו כמו שכבר האינו בלשון הראשון אבל מה לגבי הוא אומר לו על העץ חרובים הזה אני מוכר לך את השדה חוץ מחצי מה אילן חרוב חרוב הזה מה לגבי החצי שעליו הוא לא אמר לו חוץ החצי האחר שמשמע מדבריו שאותו הוא כן מוכר ביחד עם השדה האם אותו לפחות באמת הוא מכר האם את החלק הזה הוא כן מחר מה שהוא שיהר באותו חרוב קאן או דילמה או שנמר אפילו מה ששיר החצי השני שבאותו חרוב או סדן שקמ נ מילו קני אומר לו אני מכ לך את כל ה שדה חוץ מחצי עץ חרוב אני אראה לך הנה הוא אז קודם כל השדה מכורה העצי חרובים ו שקמות ועצי שקמה לא מכורים עכשיו לגבי העץ הזה שהוא ייחד לו הוא אומר לו אני מוכר לך את כל הסדה חוץ מחצי מהעץ הזה אתה רואה החצי הזה את זה אני לא מוכר לך מה לגבי החצי שעליו הוא לא אמר את זה אני לא מוכר לך אומר גם זה הוא לא מכר לו אז ניסה רב אחה ברונה להקשות מאותה בריתה איתיו ראינו קודם שאם אדם מוכר שדה לחברו והוא אומר לו חוץ מחצי חרוב המורכב פלוני או חוץ מחצי שדה נ שקמה פלוני כאן בעצם הבריתה גם כן מדברת על חצי מקודם דיברנו על עץ שלם א זה מתאים דווקא לפי הלשון השני אומרת הבריתה שאר חרובים לא קנה כמו כל מי שמוכר שדה לחברו שעצי חרובים המורכבים לא כלולים במכירה מי וחילו זה הכוונה של הברייתא שרק שאר החרובים הד לא קנה וגם את החצי שהוא אמר לו חוץ מזה אני לא מוכר לך אבל על החצי השני מה ששיר באותו חרוב או סדן משמע לכאורה שקנה אמר לי רב ששת לא זה הכוונה של הבריתה אלא אפילו מה ששיר החצי השני שבאותו חרוב נמי לא קנה והוא מוכיח לו שזה אתה בעצמך גם תסכים איתי תדע די לא אמר לסדי מכורה לך חוץ מחצי שדה פלוני ש ליעדה כמו המקרה הקודם רק פה זה חצי יש לו הרבה מאוד שדות בצפון בגליל בשומרון הרבה מאוד והוא מוכר אחת השדות שיש לו בשומרון הוא אומר לו חוץ מחצה אני מוחר לך את השדה הזאת חוץ מחצי שדה שנמצאת לידה שאותה אני לא מוחר לך וא אמר סדי מכורה לך חוץ מחצי שדה פלוני שאותה לא מוכר לך מה אתה רוצה להגיד שרק ההוא הוא דלא קנה רק את החצי הזה הוא לא קנה ה אידך קנה וכי שדה אחרת הוא כן קנה ודאי שלא הוא מכר לו רק שדה אחת אלא פשוט שלא קני החינמי גם לגבי חצי השני של החרוב או השקמה לא קני הוא לא קונה אלא רק את השדה עצמה שאותה הוא מכר לו במפורש כעת אנחנו עוברים לנושא אחר התורה אומרת ש אדם מפקיד פיקדון אצל שומר תשמעו לי בבקשה על החפץ הזה אז בין אם הוא משלם לשומר אני מוכן לשלם לך בין אם תעשה לי טובה בחינם תשמור תעשה חסד בין כך וובין כך אם כשמגיע הזמן שצריך להחזיר את הפיקדון השומר אומר אין לי את הפיקדון שואל אותו המפקיד רגע אז איפה זה נמצא אומר לו לא יודע אני שמרתי טוב אבל מחמת אונס זה נפסד אז הוא נשבע והוא נאמן והוא פטור עכשיו אם הוא טוען החזרתי לך האם הוא נאמן או לא אז מביאה הגמרא שאלה בא מיני רב אמרם הוא שאל מרב חסדה המפקיד מאות אצל חברו ולא סתם פיקדון אלא עם שטר כתב בדיוק כמה הוא הפקיד אצלו והחתי מי דין כשמגיע הזמן להחזיר את הפיקדון מבקש מחברו תחזיר לי בבקשה את הפיקדון אז חברו אמר לו החזרת לך מה הוא האם אנחנו אומרים שהשומר הזה נאמן כי אם הוא היה רוצה לשקר מ אמרינן אם הוא היה רוצה לשקר מתוך ד ב אם הוא היה רוצה היה אומר נאנסו המאות האלה נפסד מחמת אונס מאמן הוא היה נאמן על ידי שהוא היה נשבע ופטור מלשלם אז גם עכשיו השתה נמי כשהוא טוען החזרתי לך מאימן על ידי שהוא ישבה ויהיה פטור מלשלם עוד דיל מהאו ש אמר המפקיד אומר לשומר אומר לי ששת רכה בידי מהבי אם היית מחזיר לי הייתי הרי מחזיר לך את השטר אם השטר עדיין אצלי סימן שלא שילמת אז אם כן הוא לא היה יכול לטעון החזרתי אם החזרת מה שאתה רושה אצלי אז אם כן נפל כל המה שנקרא מיג יכול להיות שהוא משקר של אז הוא היה משקר הוא היה אומר החזרתי הוא לא היה יכול לומר החזרתי כי הז הייתי שואל אותו למה השטר עדיין נמצא אצלי מה הוא עושה אצלי היית צריך לדרוש ממני שנחזיר לך את השטר אמר לי רב חסדה השיב ובעצם אנחנו צריכים לזכור זה ההלכה של רב חסדה הגיע ם שאלה אבל בעצם רב חסדא אומר כאן הלכה אם אדם מפקיד אצל חברו פיקדון של מאות בשטר מגיע זמן הפירעון והוא מבקש ממנו את הפיקדון בחזרה וחברו אומר לו החזרתי לך אומר רב חסדה הוא מאימן אותו שומר נאמן בגלל אותו מיגו כי הוא לא שקרני אם היה רוצה לשקר היה אומר לך אה נפסד מחמת אונס ואז ה היה נשב והיה פטור אז רבמ הום שאל ולי מלי היה פה עוד צד שהמפקד יכול לומר לשומר שטרחה ביידים מהבי מה עושה אצלך השטר מה עושה אצלי השטר שלך השומר לא היה יכול לטאון החזרתי החזרתי לך אז למה השטר עדיין אצלי היית צריך לבקש ממני את השטר אמר לי אמר לו הרב חסדה ולטעמי לפי שיטתך שאתה אומר שהשומר לא נאמן לומר שהוא יחזיר למה שלא יהיה נאמן והרי כי אמר לי אם השומר היה אומר לו וואוו אתה שואל אותי מה קרה עם הכסף נאנסו זה נפסד מחמת אונס ממצי אמר לה השתרכה בידים מבאי וכי המפקיד היה יכול לומר לו מה אתה מספר לי שהכסף נפסד מחמת עונס אז מה השטר שלך עוש אלי מה זא אומרת מה השטר שלך עושה אצלי למה מה השטר שלי עושה אלך אני מספר לך שהנחתי את הכסף בכספת ובאו גזלנים עם כלי נשקו ווצא את זה לא הה לי שום כוח לעמוד מומה קשור ששר לא יאר אצלך תסבי לימה את מתפלא אם הייתי טוען נאנסו המות לכן הם נפסד לא היה מקום לשאלה שאתה תשאל אותי מה השטר שלי ע מה השטר שלך עושה אצלי למה השטר עדיין נמצא אצל המפקיד ברור שזה נמצא אצל המפקיד כי לא החזרתי כי לא החזירו לו עדיין את הכסף כי הכסף ננס אז אם כן כשאתה מדבר על אותו שומר שאומר רב חסדה לפי דעתי הוא נאמן לגמרי כי הוא אומר לך החזרתי ואתה טוען אז למה השטר נמצא אצלי מה אתה חושב שהוא שקרן הוא היה יכול להגיד לך הכסף נאנס הוא הפסד מחמת אונס או או נגנב על ידי ליסטים ולכן אין את זה ואז לא היית יכול לטאון לו מה עושה השטר שלך אצלי אז אם כן גם כאן הוא נאמן עכשיו אל ותשאל אותי אבל בפועל השטר שלך נמצא אצלי זה אומר שלא החזרת כי אני יכול להגיד לך החזרתי לך ובאותו זמן לא היה אצלך את השטר אז אני שמחתי עליך והבאתי לך את הפיקדון בלי שתחזיר לי את השטר אבל אמר לי רב אמרם בהתחלה היה סבור שהוא נאמן גם בלי להישבע אז הוא אומר לו סוף סוף כי אמר לי אם השומר היה טוען לה מפקיד שה מות נאנסו הוא הי היה צריך להישבע וחילו שבועה בה הוא לא היה צריך להישבע אז אם כן איך איך תאמין לו כאן בלי שבועה כשהוא אומר החזרתי מתוך שהוא היה יכו לומר נאנסו והרי אז הוא היה צריך להישבע אמר לרב חסדה נכון החינמי גם כאן כהוא טוען החזרתי לך מאי מה התכוונתי כשאמרתי שהוא נאמן הכוונה שהוא נאמן בשבועה שהוא נשבע סה הגמרא לומר אולי דבריו של רב חסדה שנויים בוויכוח בין דייני גולה לבין דייני ארץ ישראל דייני גולה כתוב במסכת סנהדרין דף יז שזה הכוונה שמואל קרנה ודני ארץ ישראל זה רבי עמי ורבי יסי אולי נאמר שההלכה הזאת שאמר כעת רב חסדה שנויה בויכוח שלהם לימה בפלוגה לא גורסים דני תנ תניה כך נראה מדברי הרשם כי מדובר פה על ויכוח בין אמוראים לא בין תנאים בכל אופן מה מדובר כאן עסקה הנושא של עסקה כולם מסכימים עם דברי חכמי נרדה כמו שהגמרא תכף תגיד שאם יש אדם משקיע יש לו כסף הוא רוצה להשקיע כסף ולהרוויח עכשיו הוא אין לו זמן להתעסק עם השקעות יש לו כסף או שיש לו זמן כ הוא לא יודע בדיוק הוא לא מספיק ממולך בשביל לסחור בכסף הזה יש לו מישהו אחר איש עסקים ממולך שהוא הולך לעשות לו להרוויח לו כסף עם זה זה נקרא עסקה עכשיו אמרו חכמי נרדי שהסכם ההוגן בעסקה הוא שזה חצי חצי מה זאת אומרת נקרא פה לזה שנותן את הכסף בשם משקיע כדי שלא נתבלבל וזה שעושה רווחים בכסף נקרא לו איש עסקים כ גם שזהה ברור מוגדר כל אחד בדיוק על מי מתכוונים כשהמשקל נותן כסף לאיש עסקים האיש עסקים עכשיו הולך ועושה סחורה בכסף הזה הולך ומרוויח בזה אז אחד מביא את הכסף אחד מביא את ה את הכוחות והזמן והכישרונות אז זה הוגן שזה יתחלק חצי חצי במידה מסוימת לכן תיקנו שעסקה זה חצי מלווה נאמר הוא נתן לו 1000 זוז אז 500 זוז זה הלוואה שהמשקיע הלווה לאיש העסקים וההלוואה הזאת זה בעצם כמו כסף שנותנים לאיש עסקים מקבל הלוואה הוא עושה עם הכסף הזה כמעט מה שהוא רוצה זה כמו כ כסף שלו כשהכסף הזה מרוויח איש העסקים מרוויח עם הכסף שהוא קיבל הלוואה וחצי מזה זה רק תורת פיקדון זה כסף שעדיין שייך למשקיע הפקיד את זה אצל איש העסקים והאיש העסקים עם הפיקדון הזה מרוויח וכל הרווחים שייכים לבעל הפיקדון זה הסכם מאוד הוגן שזה הסכם של עסקה שאמרו חכמי נהר דהר רק יש פה בעיה בעיה של הלכות ריבית כי הרי קיבלת הלוואה לפי ההסכם הזה של העסקה קיבלת הלוואה של 500 זוז בדוגמה שלקחנו זה הסכום של ההלוואה שקיבלת וזה שאתה מתעסק עם הכסף שקיבלת הלוואה ומרוויח זה בסדר זה מובן יש לי שאלה לשאול אותך הרי 500 זוז נמצא אצלך פיקדון כסף שהוא של המשקיע למה גם בזה אתה עושה סחורה למה גם עם זה אתה עושה עסקים זאת אומרת למה מאיפה היה לי בכלל את ה-500 זוז של ההלוואה להשקיע זה כל ההסכם כאן אז אם ככה נמצא שיש כאן ריבית כי בגלל שהוא נתן לך 500 זוז הלוואה אתה עושה סחורה ב500 זוז של הפיקדון שלו לכן אתה חייב קצת להרוויח במה שאתה עושה סחורה ב-500 זוז שלו ולכן תקנו שאם יהיו יש כמה יש כמה אפשרויות איך לעשות את זה אבל אחת האפשרויות שאנחנו רואים כאן שאם יהיו הפסדים ספגו את זה חצי חצי כלומר הפסידו 200 זוז אז 100 זוז יהיה בשביל המשקיע ו-100 זוז בשביל שעסקים אבל אם יהיה רווחים אז ה איש עסקים ש מ שהוא עושה סחורה בכסף יקבל שני שליש והמשקיע יקבל מהרווחים רק שליש אחד כדי שלא יהיה כאן ריבית ואז באמת מובן למה אותו איש עסקים עושה סחורה בכסף של המשקיע עושים שטר המשקיע שנותן את האלף זוז לאיש עסקים כותבים ביניהם שטר איש עסקים חותם שבאמת הוא קיבל אל זוז את כל ההסכם של העסקה השטר הזה אפשר לקרוא לו שטר עסקה וכאן קוראים לו שטר כיס פה מדובר בסיפור טרגי שהשם ישמור על כל עם ישראל נאמר ניקח סתם בשביל המחשה אותו איש עסקים ממולך הלך עשה סחורה וזה נסע למקום רחוק ממדינת הים ובאמת הרוויח טוב או לא הרוויח טוב לא כלכך יודעים מה בדיוק הלך שם אבל קרה מה שקרה והוא מת ומשפחה מרוסקת יתו באמת סיפור כואב אבל אלף זוז זה אלף זוז עם כל הכבוד והמשקיע מגיע ליתומים אומר טוב אתם נסתדר בינינו לגבי זמן התשלום אבל הלף זוז הזה זהזה כסף שאני חוסך בשביל לחתן ילדים אני צריך את הכסף הזה זה כסף שאני לא יכול לתת אותו בתור צדקה ליתומים עם כל הכבוד בואו נסדר בינינו הסדרי תשלום נוחים אני צריך את האל זוז הזה זה נקרא שטר כיס הוא מביא את השטר הזה של העסקה שהוא עשה עם האיש עסקים על היתומים שלו עכשיו הם טוענים מה אבא שלנו הוא שילם לך את כל האלף זוז בחזרה מה עכשיו אתה רוצה מה מה ההלכה מי צודק אז דייני העגולה היינו שמואל וקר נמרי הם אומרים זה ודאי שאותו משקיע נשבע וזה ודאי גם לפי כל הדעות שהוא גם גובה השאלה כמה לפי דעת דעני גולה כולו גובה את כל הקרן את כל האלף זוז אבל רבי עמי ורבי עסי שהם דייני ארץ ישראל אומרים אומנם הוא נשבע והוא גובה אבל רק מחצה מהקרן רק חצי זה ברור כולל מאית להו ד נרדי זה וודאי אין ויכוח על דברי חכמי נרדה איך בדיוק בנוי העסקה דמרי נרדי היי עסקה שדיברנו עליה פלגה מלווה פלגה פיקדון חצי נמצא אצל אותו איש עסקים בתורת מלוש זה כמו כסף שלו הוא יצטרך רק להחזיר את מה שהוא קיבל הקרן לא משנה מה יקרה עם הכסף הזה וחצי זה פיקדון ואם כן נמצא שמה שהוא הרויח מהמלווה זה רווחים שלא פרטי ומה שהוא מרוויח מהפיקדון זהזה בעצם ה מרוויח את זה בשביל מי ש יד צות הפיקדון ו אם כן המחצית שהלווה קיבל עליה אחריות כמו הלוואה ודאי שהמלווה יכול לגבות יתומים למה כי אבא לא היה יכול לטאון האבא אם האיש שסקים עכשיו היה חי והוא היה טוען הוא היה רוצה לטון שהוא פתור מלשלם מה הוא היה יכול להגיד הכסף נאנס הלוואה אני נותן לבן אדם הלוואה לא מעניין אותי מה קרה עם הכסף מגיע הזמן הפרון זיר לא זה נסום מה אכפת לי הלוואה אין טענת אונס אז אם כן על החצי הזה של ההלוואה הם לא יכולים תעון הוא לא היה יכול תעון שהם נאנסו אז הוא גם לא היה יכול טעון החזרתי לך כי הוא לא יהיה נאמן לומר החזרתי מתוך שהוא היה יכול להגיד נאנסו כמו שאמר רב חסדה אבל לגבי המחצית שזה פיקדון ש הוא יהיה פטור באונסין למה בזה יש ויכוח בין דייני גולה לבין דייני ארץ ישראל אם הוא גוה גם אם הוא גוה את החצי הזה מהלו באק מפלגה וכיו בזה הוויכוח בדברי רב חסדה דני גולה חולקים על רב חסדה מר סבר דעני גולה סוברים שהוא לא היה יכול לטעון אם הוא היה חי החזרתי לך את הכסף אפילו על החצי של הפיקדון אף על פי שהוא יכול לומר מה אני מ שקרן לדעתכם אם הייתי משקר היתי אומר שהכסף ננס על החלק של הפיקדון כ הוא הוא יכול לומר לו אתה טוען שהכסף ננס אז מה השטר שלך עושה אצלי כמו שרצה רב אם רמ ליטון מהצי אמר לאשתך בידי מה ב זה אולי נאמר שסוברים דיני גולה ומר סבר דיני ארץ ישראל סוברים כמו דבריו של רב חסדה שאפשר כן לטעון תאמינו לי שאני החזרתי כי אם הייתי משקר הייתי אומר שהכסף ננס ולא אמרי לא אומרים שהמפקד במקרה שלנו ה משקיע יכול לטעון אז מה השטר שלך עושה אצ צלי לכן הם אומרים שהוא גובר רק חצי רק את החצי שהוא כהלוואה כה הגמרא לא בזה הויכוח אפשר לומר דכולה עלמה הת להוק דרב חסדא יכול להיות שגם דעני הגולה וגם דיני ארץ ישראל כולם מסכימים עם ההלכה של רב חסדה שהבן אדם הזה שטוען לגבי החלק של הפיקדון החזרתי הוא נאמן כי הוא היה יכול לתון שזה נאנס וחה כיוון שכאן זה לא הבן אדם עצמו שלקח את הכסף אם האבא היה חי היו מסכימים עם הדין של רב חסדה ש תאמין לו כשהוא אומר החזרתי כי ה היה משקר ה אומר הכסף נאנס ואח כן הויכוח לגבי היתומים ובמה הויכוח באק מפלגי דני גולה מר סבר הם סוברים אם האבא באמת שילם את החוב בחייו הוא היה צריך לומר את זה לפני מיתתו אמית דפרי ממה רב כיוון שהוא לא אמר וגם יש כאן את הסברה שהמשקיע הזה השטר נמצא אצלו מה זה עושה אצלו אז אם כן אנחנו לא טוענים בשביל היתומים שאבא אולי פרה ודני ארץ ישראל מר סבר הם סוברים שזה שהאבא לא אמר כלום בחייו זה לא הוכחה שהוא לא שילם אימור אפשר לומר ייתכן שהוא נאנס במיטה פתאומית שהשם ישמר נו מלאך המוות הוד נס הוא לא הספיק לצוות לבניו לכן טוענים ליתומים מה שאבא היה יכול לטעון כמו דבריו של רב חסדה שהוא היה יכול לטעון החזרתי ואם תשאל רגע אתה שקרן אם הייתי משקר הייתי אומר שהם נאנסו ואז הייתי נאמן בשבועה אז תמין לי עכשיו גם בזה שאני אומר החזרתי ואם תשאל אותי אז מה השטר עושה אצלך כנראה ש כשבאתי להחזיר לך השטר בדיוק לא היה אצלך והייתי חייב איכשהו לשלם לך כי לא היה לי זמן אחר אז החזרתי לך את זה והשארת את השטר אצלך ועכשיו אני מקווה שאתה תהיה מספיק נאמן ותקרא את השטר או שתחזיר לי את זה מאוחר יותר מביאה הגמרא לגבי פסק הלכה בנושא שאנחנו עוסקים פה שלח רב אונה בר אבין מארץ ישראל לבבל לתלמידי בית המדרש המפקיד אצל חברו בשטר וחברו אמר לו אחזר תיו לך אומר רב הונא ברבין תדעו לכם הוא יהיה נאמן כמו דברו של רב חסדה עכשיו אני רוצה לומר לכם עוד הלכה שטר כיס הינו שתר רסקה היוצא על הית אומין נשבע וגובה כולו אותו משקיע גובה מהאטומים של איש העסקים את כל האלף זוז כמו שאמרו דייני גולה ואם תשאל לחורה שני הדינים סותרים טרטי כי הגמרא בהתחלה הבינה כמו שסברו בהתחלה שדיני גולה לא סוברים כמו רב חסדה תרץ דגמה כמו שרצנו קודם באמת גם דייני גולה מודים לדבריו של רב חסדה כש שבא היה חי באמת הם מודים לדבריו ושני התם כאן לגבי יתומים זה שונה ית דפרי אם באמת ה איש העסקים היה משלם את כל האלף זוז למשקיע ממה רבא אמר אז הוא היה אומר את זה לפני מיתתו ו אם הוא לא אמר משמע שהוא לא יחזיר להלכה רבא אמר הלכתה ההלכה היא כמו דייני ארץ ישראל שנשבע וגובה מחצה אמר מר זוטרה הלכת כדי עני גולה הוא אמר הלכה לכאורה נגד מה שאמר רבא אמר לי רבינא למר זוטרא הרי אמר רבה נשבע וגובה מחצה כמו דיני ארץ ישראל למה אתה פסקת אחרת אמר לי אז מר זוטרא השיב לו לא אני לא פסקתי אחרת אלא ענן דדייני גולה איבח מתנין לה אצלנו שנו שדיני גולה אמרו שהוא נשבע וגובה מחצה ובעצם לגבי ההלכה גם אני פוסק כמו רבה רק ש אצלנו שנו את הדברים שרבה אמר בשם דייני ארץ ישראל אצלנו אמרו את זה בשם דיני גולה ועד כאן דף ע
לצפיה בתכנים נוספים: