הדף היומי מסכת בבא בתרא דף עט

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף עט

[מוזיקה] ב דף ע שו מתחל בעזרת השם שורה 11 מלמעלה ראינו במשנה מוחר אשפה מוחר זבלו וכולי מביאה גמור סוגה לגבי המקדיש אשפה וכדומה האם ההקדש חל גם על מה שבתוך ההשפעה או לא נראה כאן את כל הסוגיה בכל הדף הזה תנ נוסם למדנו משנה מסכת מעילה כל הרו למזבח ולאל כביס דבר שמקדישים אותו למזבח כגון שור כסף עז שהם תמימים אסור להקדיש אותם לבדק הביס מהפיס מין בבק הביס אב בס צריך להקדיש אותם לקורבן כמו כן תיירים ובני יינו סולס לווינו יין ושמן רואים למנוס לנסכים לא ראוי לבנות בהם בניין זה לא ראוי לבדק הביס או דבר שראוי לבדק הביס ולא למזבח זהב כסף אב יקרות אפשר לבנות עם זה ביס מקדוש אפשר להקריב את זה לקורבן עוד דבר שראוי לא למזבח ולא לבדק הביס חלב גבינה מורוס אשפה עשבים כ יוצא בזה מה אפשר לעשות ם זה רק למכור ולקנות ם זה דברים להקדש אז בכל דברים אלו מועלים בוהן ובמה ש בתוכון שאדם הקדיש את הדבר מועלים גם את הדבר גם הדבר מועלים וגם מה שבטחון כמו שהמשנה מיד תיתן דוגמאות לכל אלו רשבע מסביר שנקטו את הסדר לפי החשיבות יש כאן שלוש סוגי הקדש לפי חשיבותם קוד שמזבח זה הקדש הכי חשוב אחר כך קוד שבדק הביס ישר עם זה עצמו להשתמש אחר כך קדוש הדומים שאיש השתמש בו עצמו להקדש רק למכור ועם הכסף לקנות צורך המזבח ובדק כביס ולא זו אבזו קטונה לאב ב הראשונים שהם חמורים מועלים גם המש בתוכון רק אפילו הקדש ש פחות הקדש פחות חמור גם בזה מוא אני במש בתוכון כיצד דוגמאות לכל סוגי ההקדש הקדיש בויר מלא יומים והוא הזכיר בהקדש רק את הבור הוא אמר אני מקדיש בור זה והבור מלא מים המים רואים לבדק הביץ לעש בם לעשות בהם תית הם לא רואים למזבח לניסוח המים בסוכות כי צריך לנסך ממים חיים ממעיין לא ממים מכונסים גם אי אפשר להשתמש בהם להדחת בשר הקורונ כי לזה השתמשו רק מעמת המים שעברה באזורי אבל זה ראוי לעשות מזה תית לבדק הביס לבנות איזה בניינים או שהוא הקדיש אפוס מלאוס והוא לא הזכיר את הזבל הוא הזכיר רק את האשפה זה לא ראוי לא למזבח לא לבדק הביס רק למכור ולקנות עם הכסף מה שצריך או שהוא הקדיש שובך מו ליונים זה ראוי למזבח להקריב את היונים אבל לא ראו לבדק הביס אי אפשר לשקם בבניין מה עם השבח אומר הרשם שתי נקודות קודם כל גם שוח לא הולכים לפרק אותו ולהשתמש בו לבנין כי חבל על הכסף זה הפסד גדול השח שבה הרבה יותר מאשר לקורות וגם כל מה שאמרנו רוי למזבח רוי לבדק הביס לא לו זה ולא לזה הכל מדובר על מה ש בתוכון כי זה הה חידוש לא עם יבוא אמה שבתור חוקות שמזבח זה הוקדש אפילו שלא הזכיר זאת בהקדש אלא אפילו שזה פחות מזה זה גם הוקדש אז מדובר רק ביונים וכדומה לא מדברים על השובר בכלל בפירו של הכל סוגי ההקדש או שהוא הקדיש סודה מלא עשבים ושוב הוא הזכיר רק את השדה העשבים לא רואים לא למזבח לא לביק הביס רק למכור אותם הוא הקדיש אילון נוסו פירוס מלא בפירות זה לא ראוי לא למזבח לא לבד קביס לבניין אי אפשר לבנות עם פירות גם לקורבן אפשר להקריב אותם כתוב כל סווב וכל דבש וכל דבש שכולל כל פירות האילן לא סקירו מה שמביאים ביקורים זה לכוהן זה לא להקדש אז בכל אלו מועלים בוהן ובמ ש בתוכון יש דין באילה שאם אדם נהנה מהקדש הוא צריך להביא קורבן מאילה לשלם קרם וחומש ושום אז אומר הרשב מילים בו הם אם נהנה מהן שוב פרוטה כגון בבור הוא צניח חפצו בבור או הוריד שם חבית של מים להתקרר וכן אם תל חפצו באילן או נתן יונים בשובך אני אכזיב לו במקום האשפה זה בוהן המ ש בתוכון אם נהנה מגופן שאכל מן הפירות מ ונים הוא אכל ומן המים הוא שתה הרשב מביא שבמסכת סמילה מבואר שמחוב לקרקע יש מילה אם נענה אפילו שלא פגם הוא לא חיסר אדם אדם מצניח חפצים בבור הוא לא חיסר מהקדש הוא נהנה בשובי שמשמים זה שוי פרוטה בתלושים אז רק אם הוא פגם אם הוא שתה את המים וכדומה אבל המס הראשונים הם חולקים על הרשב כי בכם מקומ בשס מבואר שאין מעילה בקרוס מה ש הרשב מביא עם הגמור מילה שם מבואר הך ולכן הם מפרשים שמלים בוהם למשל בבור הוא עקר חלק מהבור או עקר אדמה מהבור באילן הוא קצץ ענף מה האילן וכדומה זה הכל אומר את המשנה שהדברים היו בשעה שהוא הקדיש למשל הבו הוא הקדיש בו הוא לא הזכיר את המים אבל המים היו בבור הבל אומר את המשנה הקדיש בו ריק ואחר כך נסע למים ירד גשם והבור הת מלא מים או שהוא הקדיש אש פה ואחר כך נספר לו שובו ואחר כך נסמה ליונים אילון ואחר כך נוסו פירוס סוד הקדיש ואחר כך נסמה סובן מלים בוהן ואין מומש בתוכון דברי רבי יהודה רבי יהודה סובר אין מעילה בידונים הקדש רק גרם לזה לגדול אבל זה לא הקדש ממש אין לנו לעשותו הקדש שמכל מקום אין ממשות ד הקדש מעורב בהם כך אומר הרשב הפי תיקון הבח הזה על שדה ואילן מים ליונים אז זה פשוט כי זה לא גידולים בכלל וגם לא נקנה בוצר להקדש כמו שהרשם מבאר לאלון רבי וסי אמר הוא חולק על שני דברים אגדי שסוד סילון מויל בוהן ובגידול שיצמחו אחר כך מפני שאן גידול קדש הוא סובר כימה שצומח מכוח אילן או קרקע של הקדש אז יש בזה קדושה תניה אומר רבי ופשט רבי בא להכריע לעשות פשרה בין רבי וסי לרבי יהודה נירן דברי רבי יהודה בבור ושובך שאם הוא הקדיש בור ושוב חרי קנים חר כך התמלאו לא מועלים במים ובונים הועדים באשפה ודבר רבי יסי נראים בסודה וילון שסודה וילון אם אחר כך צמחו פירות יש כן מאילה אז בפשט אומר שני דברים בבור שהתמלא מים אחרי שהוא הקדיש או שוח שהוא התמלא יונים אחרי שהוא הקדיש עלו חקר רבי יהודה שאין מעילה במים ביונים באופן שהוא דיש אילן וצמחו בפירות הוא הקדיש שדה וצמחו בעשבים אל לא חק רבי יסי שלא מועלים בפירות עשבים אבל שואלת הגמור הי מ בש מוו מכלל דפו מזה אני שומע שרבי יהודה חולק על רבי סי גם הסוד וילון ובא רבי ואומר בב שח אני פוסק כמו רבי יהודה זה מובן כי באמת רבי יהודה הוא חולה גם בסוד וילון ורבי אומר אחק ר בבור ושובו אלו מה שומר ר רב יסי בסוד ואילון דינו בבור ושיוך לא נראה לי כמו רב ייסי אלא כרבי יהוד מכל דפו רב יסי חולק בבור ושיוך רב יסי סוד ןמר זאת אומרת שבאמת בבור ושך ה כן מודה לרבי יהודה אז רבי היה צריך לומר החק רב יסי או ני ד רב יסי אומר הרשב שבעצם גם ברש יש קושייה כי הוא אומר ו לא יקב רבי ייסי רבי ייסי חולק עזה רבי יסי לא חולק רק בספה זה יותר מודגש הקושיה לכן ניגשו מהספה וכי תמה אולי תבאר כך באמת רבי יסי הוא חלק לגמרי על רב יהודה גם בבור ושובך הוא סובר שאחר כך מה שמתמלא הוא הקדש מה שהוא אמר רק סודה ואילון לדבור דרב יהודה כמה הוא אומר כך לרב יהודה אני סובר שגם בבור ושובך אם אחר כך מתמלא אז יש בזה מהילה אתה רבי יהודה שאתה חולק עליי אז זה יכול להבין שאתה חולק עלי בבור ושובך הסוד ילון שזה גידול קדש איך אתה חולק עליי אב זה כך נפרש ומילה בא רבי ועושה פשרה הוא אומר אני פוסק כמו רבי יהודה בבור ושובו אני פוסק כמו רב יס בסוד וילון אבל לא יתכן לפרש ככה דברי רבי יוסי ותני אומר רבי יוסי אין אני ר דברי שרב יהודה בסוד וילון מפני שהן גידו הקדש אז מה השמע בסוד דברי רב יהוד או בבו שובך רויה הוא כן מסכים עם רבי יהודה אז מה הפשט בדברי רבי אומרת הגמורה באמת רבי לא בא לעשות כאם פשרה זו לא שיטה שלישית הוא בא לבאר את דברי רבי יוסי באמת כמו שכעת הבנו את הברייה שרבי יוסי באר דבריו היטב זה מה שרבי בא לומר שלא נטעה בדברי רבי יסי אוח קומר הוא לא אמר שתי דברים הוא אמר דבר אחד והוא כפל זאת נירין דברי רבי יהודה לרבי יוסי בבור בשובו שף רבי יסי א בסוד ילון אבל בבור ושו ומה הוא בא להוציא מדעתנו שלא נחשוב כמו שניסינו מקודם לומר שבאמת רבי יוסי הוא חולה גם בבור ושובך כדס רב לוז ברב שימן שנראה ללון ומה שהוא הזכיר סוד וילון זה רק לדבור דרב יהודה שלפחות תודה לי בסוד רב אומר לו לא אני סובר גדול הקדש לא אקדש בא רבי ואומר לא בבוא הוא מודה שרשו סדש היא לא יכולה לקנות בקי חוו כאן הרשב מסביר זאת בהדי כתוב הפסוק מוצ וצ ביודו שאם אדם יש לו בור ויורדים גשמים לתוך הבור למשל אז הוא זוכה בזה מההפקר בחוו בקדש אין כזה דבר ממילא זה מה שרבי בא לומר לנו להסביר את דברי רבי יוסי מביאה הגמור ונו רבון הקדישו ריקון ואחר כך סמע לו מה הכוונה את מי הוא הקדיש בור ח שדה אילן נראה עוד מעט חר כך הם התמלאו מ בוהן ואן שחר כך התמ רבז שממ א מ במח מה שת אחר כך אומר רבי מקס בסו לןמ פשוטה רב יהוד שגדוד אינו קדש ור שגד דשדש אבל בב ושווא הדיש אותם רקים אחר כך את מלו מים דברי בן כון כ רבי יהוד ורבי סי שניהם מסכימים כמו שהסברנו ליל אז בזה גם מסכימים תנק רב שימן אומר להבית תלמידו לרבי הבית תלמידו ולכן את רבי חזר בעוד מעת נראה ווד תניה יש סיפ בריסה הזו בספ כתוב מה קורה מרי שדיברנו שהוא הקדיש ריק ואחר כך את מלא מה קורה דישון מלין מולים בוהן ו במש בתוכון תקמה הופך את שיטתו ורב לוז ורב שימן מחליף ומחליף את שיטתו רשבם אומר לכה צריך לומר ורב לוז רב שימן אומר מולים בוהן ואש בתוכון רק עצו להדגיש יש כאן מילס דימה כי לכאורה הרי הספרה אומרת להפך אם ברשה שזה בא אחר כך סובר רב שמ שמועלים בתמ אחר כך אז כל שקם זה היה בשס ה הקדש ודאי שצריך למעול בזה לכן התנ מדגיש יש כאן החלפה שט נסביר אותה באמת אז אומר הב לרב רבו והיא בסוד והיא לא מדברת הברי בין ברשה בין בספה המ מחליף כל שכן אומר הרשב שבחון קטרת מה בריש שהוא הגדיש אילן ושדה רק ואחר כך צמח גידולי הקדש אז כל שכם זה כבר נמצא על האילן הפירות כבר נמצאים העשבים והוא מקדיש יש כאן שתיים גם גידול הקדש ממשיך ק מקדש וגם הוא הקדיש את הכל ביחד אז ודאי שהוא צריך לסבור שהכל הקדש אם תעמיד בבו ושובך אז כן וכל להבין למה הוא מחליף כמו שגמור תסביר עוד מעט אל מרב באמת מלקס להפך המחלק מרקון דווקא בבור ושובך ועוד מעט נראה מה הם שתי המחלוקות של הריש והספה אבל בסודה ואילון בן מלאים ב קנין דברי קל מלים בוהן ובמ בתוכון אז הר פם מסביר בעצם הכלו גם לומר להפך בסוד וילון בין מלאן בין ריקון אז לכול העלמה הוא לא מועל במה שאחר כך צומח כיוון שכמו רב יודה רק אם זה כעת נמצא אם אחרכך צומח לא אבל העדיפו להמית כרבי יסי שנמו קומוי שגם אם אחר כך צומ דברי הקל מל בוהן ובמ ש בתוכון עכשיו צריך לבאר בבור ושוי בורך קוני ממי פליגה הריש של הברייה או במלאים ממי פליגה הספה של הברייה שהשיטות הפוכות זביר הגור ורון שמוזכרת הרבה פעמים בשס דמ איוד מד שב למשל אחת הדוגמאות שרב ח נחלקו אדם שהוא גוי ובתהליכי גיור הוא ניגש לאישה ישראלית ואומר להר מקודש הוא נותן לה פרוטה על מנ שסג שקדוש יכולו אחרי שתג לפי חם הקידושין לאלא חלים ז שר דאומה אודו מקנה דובו של יבלום והקידושין יכולו אחרי שהוא תגיר אז זה המחלוקת גם כאן תנקה מסבר קרבון לכן אדם שהקדיש בור אפילו שהוא רצה להקדיש גם את המים שאחר כך יבוא אל הבור אין ודודי שלו בלום כשהמים יבואו יוכל להקדיש אותם א כזמה השמיים לא באו הקדש לא חל לא חל מ מעצמו כשהמים באים רב מסובר כרבו אז גם כשהוא הקדיש בו ריק הקדיש שוח ריק והוא התכוון להקדיש גם את המים ונים שיבואו אז הקדש חל כרב מו אבל מהראשונים טמאים נכון ודומה של בלום אבל כשזה יבוא לעולם המים והיונים זה לא יבוא אליו זה יבוא לבור ששייך להקדש וקדש לא יכול לקנות בקניין חצר אז לא הקדש קונה ולא הוא קונה את זה איך הוא מקדיש את זה יש כאן כמה דרכים ראשונים ותוסס רש בו אחד מבעל היסס רשש מדאג רשבם לאל שכר גם הוא מתכוון לפרש שהוא משייר לעצמו זכות הוא מקדיש את הבורר והשיבך הוא משייר לעצמו כוח שמה שיכנס לפה הוא יוכל לזכות בזה ואת זה הוא מתכוון להקדיש שכשהוא יזכה בזה הוא יקדיש את זה אז ממילא כך סב הרב ז רב שימן ולכן הקדש חל שואלת הגמור אם הולר מתי שמעת שר סבר שו כגו אז בעצם רב מיר הוא לא נקט פירות דקל הוא דיבר כמו ש ברנו לאל אחד הדוגמאות המנ שס גייר אבל גם שם הגמורה מסבירה שמדובר במי שעובר כבר תהליך גיור כבר בדרך להתגייר נקטו פירס דקל שרב הונה שהוא סובר כמו רב מיר הוא אומר אדם יש לו דקל הדקל מוציא פירות כל שנה צומחים שם תמרים הוא מוכר לחברו את הפירות שיצמחו אומר רבונה כזמה שהפירות לא צמחו יכול לחזור בו ברגע שהפירות שמחו לאכול לחזור בו כמי כחל כרמו אז זה דבר שביד דוסו אבל כאן מ אומר אם הוא לא יביא מים וישפוך לתוך הבור והוא לא יביא יונים לשוח אז הם לא יגיעו אז גם אם בעצם אחר כך הם באו במקרה הם באו הקדש לו חל גם לרב מאיר אומר רובה באמת מדובר באופן מסוים מש כחס לו במים הבים דרך ציר לבו הבור למטה ויש מדרון מחצרו לבור וכל שנה מגיעים גשמים והמים מחצרו הם נוזלים לבור ממילא זהבי דסו יכול כעת להקדיש אותם לכשיבוא ללום וינב דרך שיבוח או לשובך יש לו עוד שבח ליד השבח שהוא הקדיש ושבח הזה יש יונים אז אביד סו היונים שיוולדו כאן הם יפרחו גם לשוח הסמוך של אקדש אז אביד דוסו רשבם מביא מזקני אומר רשי הקודש שדווקא דרך שובו אם יש כאן שוח של אחרים אז הם יכולים למנוע שהיונים לא יעופו אל שוח ההקדש אב אם זה שוכו אז הוא לא ימנע זאת ממילא זו המחלקת ביקונים האם ודו אינו מקדיש הסיפ של הברי במלא בפג אומר וב כגוי שיקדיש בור סתם הבור היה מלא מים הוא הדין שבח היה מלא יונים והוא אמר אני מקדיש את הבור אני מקדיש את השבח ורב זוב שימן סב וקב הוא סובר כאביו רב שימן רב שמן ב יוחי דמר דון דג מדין הד בסוף פרק המוסב הפרק הקודם למדנו שחומים סוברים שהמוכר את השדה אז הוא לא מכר לו את הבור שבשדה וכולי אבל המקדיש את השדה אז בעיני וף או מקדיש והכל הקדש רב שימן שם חולק לא המקדיש בערו קדיש ומה שהוא לא מוכר הוא גם לא מקדיש אז ממילא קר גם כאן מה דין הדית אדם מכר בור לחברו והיו מים בבור אבל הוא לא הזכיר את המים אחר כך הלוקח רוצה לקחת את המים מוצא אומר יכול המוך לומר לו בי זוין לוך בור מכרתי לך ממה יה לא הזבין לוך את המים לא מכרתי לך במשנה ראינו להפך עוד מעט נראה אב דין גבוה כשהוא מקדיש בור מלא מים ביר קדיש מ לא יקדיש כך סובר ר בלוז רב שימן ורשבה מקשה הרי מקודם אמרנו שכשהוא מקדיש בור רק אז הוא מקדיש גם את המים שיבואו אחר כך ועודו מקדיש שלו בו לום אז לא מסתבר לכאורה שאם הוא מקדיש בור מלא הוא לא מקדיש את המים אומר הרש בם כן כשיש כבר מים בבור אז המים כבר שייכים לו אז בזה אומרים קדיש מים רו מקדיש הוא לא מקדיש את המים הוא לא הזכיר את המים הוא לא מקדיש אותם כשם שמוכר בו לא מוכר את המים שבו מה שאם כמים שעתידים לבוא הם עדיין לא שלו זה לא אכפת לו להקדיש אז זה אומר לזרב שימן המים שבאים אחר כך הם כן קדושים קודו קנדל בלום ודעתו היה להקדיש כך סובר רב לוז רב שימן מה סוברים חומים אז יש כאן בגימור אבל זה מוסגר כ הרש בם לא גרס כך רשבם אומר שאפשר לפרש בשתי אופנים או שהם סוברים כחכמים דרבש בפרק הקודם שמקדיש בעיני וף או מקדיש אז נכון שמוכר בו לא מכר את המים שבו אבל מקדיש בו כן הקדיש את המים שבו או שהם סוברים כרב נוסו כמשנה שהמוכר בו מכר גם את המים אז ודאי שגם מקדיש המקדיש בו הקדיש גם את המים שואלת הגמורה באמת מה אמרנו שרב רב שמן סובר שזה כמו דיו וכמו שהדי מוכר בו לא מכר את המים כרג מקדיש בו לא הקדיש את המים ודין הדוי הוא לא מכר את המים ותנ משנתנו מוחר בו אם הוא מלא מים אז אנחנו אומרים שמוח גוב אומר וב מסס יחידו יטס רבס יחיד חומים חולקים עליו וכ גםס שחומים תני מרבו לא שבתוכו נוס משנתנו נוס מדגיש שיש הרבה פעמים בשס שהמירה אומר איזה הלוכ שואלים אותו במשנה מפורש לא כמוך אז אומר המשנה הזו יחידו אני אביא לך ברייסה שתראה שחוחים חולקים אז הכוונה שהלוח לוק המשנה ללוך קמיר שהוא פוסק כדס חומים ולא כמשנה שדס יחידו מה שאין כן כאן שאין לנו המירה שפוסק הגמורה בא רק להסביר שיש שיטת חכו שרב נוסן ודעתם סבר רב שימן אבל בעצם כיוון שיש לנו מחלוקת יס וסתם משנה הלוח סתם משנה ממילא הלוח משנתנו שמחר בו מוחר ממב ממילה ודאי שמקדיש בו מלא מים קדיש מוב אבל יש חולקים על הרשב שכן מדייקים יש רישונים שמדייק גימור שמשנת יחידות זאת אומרת שבאמת הלוח חומים ולא קרבנוס עד כאן דף הטס
לצפיה בתכנים נוספים: