הדף היומי מסכת בבא בתרא דף עט

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף עט

[מוזיקה] בו בטרה דף עט מתחילים בעזרת השם שורה שלישית מלמעלה אמר רב יהודה אמר בשם רב כל הפורש מדברי תורה אש אוכלת אותו השם ישמרנו שנאמר בספר יחזקאל אומר הקדוש ברוך הוא ונתתי את פני בהם מה הם עשו מהאש יצאו מהתורה שמשו לאש ממנה הם פרשו והעונש השם ישמרנו האש תכלם מאמר נוסף כשבא רב דימי כית רב דימי הוא בא מארץ ישראל הוא אמר בשם רבי יהונתן כל הפורש עצמו מדברי תורה נופל בגיהנום שנאמר אדם שפורש מדברי תורה הוא טועה מדרך השכל אתה יודע מה העונש שלו לאן הוא יפול בקהל רפאים שם הוא ינוח מה זה רפאים אין רפאים אלא גיהנום שנאמר אומר הפסוק זה שמתפתח אחר יצרו מסכן לא ידע כי רפאים שם היינו גיהנום ובקי שעול במעמקי הקבר שם קרועים של ה של אלה שמתפתח יצרם במשנה למדנו שאם אדם מוכר מקום שמיועד לשים בו של בהמות לזבל את השדות אשפה אז הוא כולל במכירה גם את הזבל זבלה וכולי מביאים שמה עוד דוגמאות אדם מכר בור מים זה כולל במכירה גם את מימ ואנחנו נראה בהמשך שאלה הם דברי רבי נתן חכמים חולקים הם סוברים שאדם שמכר בור מים למשל זה לא כולל את המים אבל סתם משנה אנחנו רואים שפוסקים כמו רבי נתן שזה כן כולל הוא מכר בור למשל עם מים אז במכירה כלולים גם המים מביאה הגמרא מה לגבי אדם שמקדיש תנן התם למדנו משנה שעוסקת בנושאים האלה של הקדש מסכת מעילה אדם שהקדיש כל דבר הראוי למזבח כמו למשל בהמות טהורות שור כבש עז אם הם שלמים בלי מום או עופות שקשרים לגבי המזבח תורים בני יונה או סולת לבונה יין שמן זית דברים שהם ראויים להקרבה על גבי המזבח אז ודאי שמי שהקדיש אותם חל ההקדש עליהם ואם אדם יהנה מהם שווה פרוטה הוא נחשב שהוא גוזל את ההקדש הוא חייב משום מעילה לא רק זה גם אם הוא מקדיש דברים שהם ראויים רק לבדק הבית לתיקון ובניית בית המקדש וזה לא ראוי להקרבה על גבי המזבח כמו זהב כסף אבנים יקרות אז גם כן חל על זה הקדש ומי שנהנה מזה חייב משום מעילה לא רק זה גם אם הוא הקדיש דברים שהם לא ראויים לקורבן על גבי המזבח ולא לבנות ולתקן בשביל בלק הבית חלב וגבינה אשפה עשבים וכדומה בכל זאת חל עליהם שם ההקדש ומועלים בהן ולפי דעת התנאים במשנה כאן גם במה שבתוכן זה כולל גם אם הוא הקדיש בור זה כולל גם את המים כדומה כיצד הקדיש בור מלאה מים אז זה כולל גם את המים הקדיש אשפות ואין מלאות זה כולל גם את הזבל הקדיש שובך סתם והוא מלא יונים אז כולל גם תיונים הקדיש שדה ום ילה העשבים אז זה כולל את העשבים הקדיש אילן והוא מלא נשוי פירות מועלים בהם ובמה שבתוכם אבל אם הוא הקדיש בור אין בו מים ואחר כך נתמלא בו מים או שאר הדברים שלא היה בהם הם לא היו ממולאים במה שבדרך כלל הם מלאים בו אילן בלי פירות וכדומה אז פה זה תלוי בשתי קבוצות יש קבוצה אחת של דברים שלא מגדלים את מה שממלא אותם כמו למשל בור מים המים נכנסים לתוך הבור זה לא שהמ מים גדלו מהבור זה לא גידולי הבור זה קבוצה אחת קבוצה שנייה זה דברים שהם כן גידולי אותו דבר שהוא הקדש גידולי הקדש כמו למשל שדה שמגדל את עשבים אז עשבים זה גידולי הקדש אז בקבוצה הראשונה במשנה שלנו אין ויכוח אם הקדיש בור ריק ואחר כך נתמלא מים אז המים הם לא הקדש לא מועלים בהם או שהוא קדיש השפעה ואחר כך יתמלא הזבל לא קדוש הקדיש שבח ואחר כך מתמלא יונים היונים האלה אין בהם משום הקדש זה בקבוצה הראשונה ובזה אין ויכוח במשנה שלנו בכל אופן שבמסכת מהילה עכשיו מדברים על הקבוצה השנייה שהוא הקדיש אילן או שדה וגדלו שם פירות או עשבים שזה גידולי הקדש כאן יש ויכוח אילן ואחר כך נסה פירות שדה ואחר כך התמלא עשבים אז לפי דעת רבי יהודה מועלים בהן והן מועלים במה שבתוכם כי לפי דעתו של דברי רבי יהודה דעתו של רבי יהודה גידולי הקדש אינם מקדש רבי יוסי אומר גידולי הקדש הם מקדש המקדיש את השדה ואת האילן ואחר כך גדלו בהם שבים ופירות מועלים בהם ו בגידולם מפני שהם גידולי הקדש עד לכאן הפירוש כמו שהגמרא מעמידה בסוף את דברי המשנה שהוויכוח הוא רק לגבי ב אילן ושדה וכדומה שגדלו בהם פירות ועשבים גידולי הקדש ויש ויכוח האם הם מקדש או לא אבל הגמרא מביאה כאן ברייתא שהי מאוד תמוה תניה אמה רבי נראים דברי רבי יהודה בבור ושובך שאנחנו אומרים שמה שנכנס לתוכם אין בו הקדש אם הוא נכנס אחרי שהקדישו את הבו והשבח ודברי רבי יוסי בשדה ואילן שאנחנו אומרים גידולי הקדש הקדש ו הגמרא הולכת שלב אחרי שלב לבאר את דברי הבריתה הי מי תבאר לדברי רבי ביש למה מה שהוא אומר נראין דברי רבי יהודה בבור ושבח אתה רוצה לומר שהוויכוח הוא גם על בור ושבח עם רבי יוסי מכלל דפליג רבי יהודה בבור ושבח ושדה ואילן ובהם בשדה ואילן לא נראו דבריו של רבי יהודה לרבי רק מה שהוא אמר בבור ושובך שאין מועלים במים ובונים שנכנסו לתוכם אחרי שהקדישו בזה נראו דבריו לרבי אלא מה שהוא אומר נרין דברי רבי יוסי בשדה ואילן מכלל דפליג וכי רבי יוסי חולק בבור ושובך והרי רבי יוסי דיבר רק על שדה ואילן רק על זה כ אמר משמע ש בבור ושבח הוא מודה לרבי יהודה שאם נכנס אחר כך מים לבור או יונים לשבח אין בהם הקדש נסה הגמרא לומר וכי תימה אם תרצה לומר שרבי יוסי שדיבר על שדה ואילן לדבריו דרבי יהודה כמר זאת אומרת הוא צה להגיד תודה לי לפחות בגידולי הקדש זאת אומרת אני חולק עליך גם בבור ושבח לפי דעתי גם שם המים שיכנסו אחר כך לבור והיונים שנכנסו אחר כך לשוח הם כן קדושים תרצה לומר רק תודה לפחות בשדה ואילן שגדולי הקדש תודה לישם מקדש והרי ראינו מפורש תניה ברייתא אמר רבי יוסי אין אני רואה דבריו של רבי יהודה בשדה ואילן מפני שם גידולי הקדש משמע דווקא בשדה וילנו דינו רואה ה בבור ושבח רואה לכן מבררת הגמרא מה שאמרנו כבר במשנה בעצמה אחי כ אמר כך התכוון רבי כשהוא אמר דברי רבי יוסי בשדה ואילן נראין דברי רבי יהודה לרבי יוסי בבור ושובך שבזה אף רבי יוסי לא נחלק עליו והוא מודה שאם נכנס מים לבור שהקדישו אותו או שנכנסו יונים לשוח שהקדישו אותו אותה אז הם לא קדושים המים והיונים שאף רבי יוסי לא נחלק עליו אלא רק בשדה ואילן כל הוויכוח בין רבי יהודה ורבי יוסי זה רק בשדה ואילן אבל בבור ושובך רבי יוסי מודלי לרבי יהודה הויכוח בשדה ואילן זה העם גדולי הקדש הם הקדש או לא כאן הגמרא מביאה דעה שלישית דעתו של התנא רבי אלעזר בנו של רבי שמעון בר יוחאי שהוא חולק גם לגבי בור תנו רבנן הקדיש בהתחלה הגמרא רבא היה סבור לומר שמדברים פה על הנושא ש בוויכוח על שדה ואילן לגבי גידולי הקדש האם הם הקדש או לא אבל במסקנה רבא הסכים שמדובר פה על בור ושאר הדברים כמו שובך שאין שמה את הנושא של גידולי הקדש שבזה גם רבי יהודה גם רבי יוסי הסכימו שאם נכנס לבור אחרי שהקדישו אותו נכנס נכנסו מים המים לא מוקדשים לא מועלים בהם אבל רבי אלעזר ברבי שמעון סובר שכן הקדישה ריקנין ואחר כך נתמלאו אז לפי דעת התנא הראשון כאם בבריתה הוא מסכים עם מה שאמרנו עד עכשיו דעת רבי יהודה ורבי יוסי מועלים בהן ואן מועלים במה שבתוכן רבי אלעזר ורבי שמעון מחדש ואומר אף מועלין במה שבתוכן אדם הקדיש ונכנס לתוכו מים המים גם כן יש בהם מעלה אז בהתחלה אמר רבא שהמחלוקת היא בשדה בשדה ואילן שזה בדיוק הוויכוח שהיה בין רבי יהודה ורבי יוסי תתנה הראשון תנ קמה סבר לה כרבי יהודה שבשדה ואילן גידולי הקדש אינם מקדש רבי אלעזר ברבי שמעון סובר לו כמו רבי יוסי שכן גידולי הקדש הקדש ולכן מועלים בגידולי ההקדש אבל בבור ושובך היה בהתחלה סבור רבא לומר שדברי הכל מועלים בהם ואין מעלים במה שבתוכם כמו שעד עכשיו הסכמנו לפי כל הדעות אמר לי הביה כבוד הרב לא יתכן להעמיד כח את הוויכוח ולומר הקדיש שמדברים על שדה ואילן אלא הד תניה המשך אותה בריתה כתוב דבר פלא פלאים אם מקדיש כשהם היו כבר מלאן מועלין בהם ובמה שבתוכן ורבי זה מובן כן ודאי בן אדם הקדיש למשל אפילו בור מלא מים ודאי שגם הבור וגם המים הקדש הקדיש שדה עם עשבים ודאי שגם הסד וגם העשבים ם מקדש מה החידוש דבריו של רבי אלעזר ורבי שמעון שהוא מחליף את השיטה מה שהוא אמר קודם שכש מקדשם ריקנים ואחר כך התמלאו מועלים גם במה שבתוכם כאן הוא אומר אין מועלים במה שבתוכם אתה יכול להסביר לי את הדעה הזאת של רבי אלעזר מה פירוש של הדבר אם מדובר כאן על שדה ואילן אומר רבי אלעזר שאם אם זה היה בלי פירות או בלי עשבים אחר כך גדלו גידולי הקדש אז מועלים בגידולים בסדר אז מובן אבל איך יתכן שתסביר לי אם מדובר כאן בשדה ואילן אם הוא הקדיש אותם מלאים השדה הייתה עם עשבים האילן היה עם פירות אתה רוצה לומר ה דבר כזה שאדם הולך ואומר על אילן של תפוחים חקל תפוחים קדישין הוא אומר על השדה של האילנות שיש בהם תפוחים כבר גדלו התפוחים הוא אומר שהם יהיו הקדש יש בכלל סברה לומר את מה שכאן אומר רבי אלעזר שהתפוחים לא יהיו הקדש רק האילנות איך יתכן דבר כזה לא יתכן להעמיד שדבריו של רבי אלעזר נאמרו כאן לעניין גידולי הקדש לעניין אילן לעניין שדה אלא חייבים להעמיד שהנושא בבריתה הוא כמו ש אמרנו כשקראנו את תחילת הבריתה לגבי בור ודומיו שוח אשפה וכדומה עליהם נאמרו דברי התנא הראשון ודברי רבי אלעזר ברבי שמעון כי ואם מדובר כאן בסדה ואילן ומדברים על גידולי הקדש אז למה כשהוא מקדיש את השדה עם העשבים והאילן עם הפירות המים מחליף למה רבי אלעזר אומר שהפירות ש באילן ש הקדישו לא יהיו הקדש אלא רבא חוזר בו אמר רבא באמת כאן הוויכוח בבריתה הזאת זה בבור ושובך התן הראשון סובר שכשהוא הקדיש בור רק ואחר כך התמלא במים המים לא קדושים ואם הוא הקדיש בור עם מים אז ודאי שמיים קדושים רבי אלעזר ברבי שמעון סובר להפך ותכף נבאר למה אבל בשדה ואילן דברי הכל מועלים בהם ובמה שבתוכם לגבי שבאדם הקדיש שדה או אילן וגדלו גידולי הקדש כאן בבריתה גם התן הראשון וגם רבי אלעזר הם שניהם סוברים שגדולי הקדש הקדש ומועלים בהם כמו דברי רבי יוסי ובמה הויכוח לגבי בור ושובך אז צריך לבאר ברי קנין במי פליגי ומלאים שהקדיש אותם מלאים במי פליגי ברי קנין במה וח כשהוא הקדיש בור רק והתמלא מים במה הוח למה דעת רבי אלעזר שהמים האלה יש בהם מקדש בפלוט דרבי מאיר ורבנן לגבי להקנות דבר שלא בא לעולם לתן הכמה סוברים להם כמו דעת רבנן דמרי שדעתם היא אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם לכן גם כאן אדם הקדיש בור גם אם הוא אמר שהוא רוצה להקדיש את המים שיכנסו אחר כך המים שייכנסו אחר כך זה דבר שלא בא לעולם לכן לא חל עליהם ההקדש רבי אלעזר ברבי שמעון סבר לא כמו רבי מאיר דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם לכן הוא יכול להקדיש גם את המים שייכנסו לבור אחר כך ומבאר את הגמרא באיזה מקרה מדובר כאן כי דבר שלא בא לעולם יש בו דרגות עד כמה הוא לא בא לעולם אמור ד שמת לרבי מאיר מה ששמענו שרבי מאיר סובר אפשר להקנות גם דבר שעוד לא בא לעולם זה כגון אדם שמקנה פירות דקל שעוד לא גדלו דוד דעתו הם עשויים לבוא לעולם אבל הני מים מי המר דעתו מי אמר שם יכנסו לתוך הבור אמר רבה אתה יודע באיזה מקרה מדובר כאן משכחת לה במים הבאים מעצמם ממקום גבוה דרך חצרו לבור ויונים הבאים דרך השבח ששמו שבח שלו שסמוך לשבח ולכן זה דבר שהוא עשוי לבוא לעולם ובמקרה כזה רבי מאיר אומר ש מקנה דבר שלא בא לעולם אז אפשר גם להקדיש דבר שלא בא לעולם בצורה הזאת ורבי אלעזר סובר כמו רבי מאיר בעניין הזה ולכן אם אדם הקדיש בור ונכנס אחר כך מים הקדיש שווח ונכנסו אחר כך יונים בצורה שדיברנו הם הקדש במה הוויכוח לגבי שהוא הקדיש אותם מלאים בור מים עם מים במי פליגי למה אומר רבי אלעזר את החידוש האדיר הזה שאדם הקדיש בור מים הבור קדוש והמים לא קדושים איך ייתכן דבר כזה אמר רבה כגון שהקדיש בור סתם הוא לא אמר אני מקדיש את הבור עם מימיו עכשיו הנושא הוא האם אדם מקדיש בעין יפה או בעין רעה ורבי אלזר ברבי שמעון סבר לה כמו אביו כבוע כמו רבי שמעון בר יוחאי דאמר שהוא אמר לאל ש שלא אומרים שכשאדם מקדיש הוא מקדיש בעין יפה יותר מאשר אם הוא היה מוכר דין גבוה זה לומדים מדין הקדש לכן מה דין אדיוט שסתם אדם מוכר לחברו בור והוא לא אומר לו שהוא כולל במכירה את המים מהצי אמר כיוון שאנחנו סוברים כ רבי אלעזר סובר שהמוכר בעין רעה הוא מוכר אז הוא יכול לומר לו ב זבין לך מה היה זה לא זבין הלך מכרתי לך את הבור אמרתי לך שאני מוכר בור לא אמרתי לך שאני מוכר את המים אז המים לא מכורים וכיוון שרבי אלעזר סובר פה כמו רבי שמעון בר יוחאי שבהקשר של אדם רגיל זף דין גבוה ברק דשמיה לא יקדיש הוא קדיש את הבור הוא לא הקדיש את מימיו ויש אומרים פה נוסח שהתנה קם הסוברים אין דנן דין גבוה מדין אדיות שגם אם המוכר מוכר בעין רעה מקדיש מקדיש בעין יפה זה כן כולל את המים שואלת הגמרא ולגבי מכירה מי שמוכר בור זה לא כולל את המים ודין דיות לא והרי תנן במשנה שלנו שאם הוא מחר בור מחר מימו אפילו שהוא לא אמר מפורש שהוא כולל את המים אמר רב המשנה שלנו מתניתין זה רק כמו דעת רבי נתן זה כמו דעת יחידה היא זה דעת יחיד וניה ברייתא שמה מביאים את שתי הדעות לפי דעת רבנן מחר בור לא מכר את מימיו רבי נתן אומר מחר בור מחר מימיו במשנה שלנו סותמת כמו דעתו של רבי נתן אבל רבי אלעזר סובר כמו דעת תן הראשון בבריתה שאדם שמוכר בור באדיו דהיינו במכירה של בין אדם לחברו מקרה רגיל של מכירה זה לא כולל את המים רבי אלעזר סובר כמו רבי שמעון שלגבי הקדש אדם שמקדיש זה כמו דין של אדם שמוכר זה כמו מה שנקרא דין אדיות ואם כן כמו שכשאדם מוכר בור והוא לא אומר שהוא כולל את המים זה לא כולל את המים ככה גם כשאדם מקדיש בור אפילו שזה מלא במים זה לא כולל את המים ולכן המים לא יהיו מוקדשים לפי דעתו של רבי אלעזר ברבי שמעון ועד כאן דף עט [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: