הדף היומי מסכת בבא בתרא דף עח

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף עח

[מוזיקה] ב דף עח השו מתחיל בעזרת השם במשנה וכל המשנה תב בגימור אסמור סתם לא ימולו נראה בגימור לאיזה כלים הכוונה נחו ממודר מחר קלוב שיטה שלישית רבי יהודר פומ שק מכור פומ אינן מכור אז בעיקרון הסבר שאפילו שהכלים מונחים על החמור הם לא מכורים אלא אם כן יש איתור בלשונו אז ממילא כיצד אויו חמור לפונו וכי וולוב ואמר לום מכור לי חמור חוזה המילה הזה מיותרת מה הוא מתכוון לומר כמות שהיא עם הכלים שעליה הרי כלו מכורים אבל אם הוא אומר לו מכור חמורו הוא הכוונה אם זה שלך תמכור לי אותו אז זה כמו מוך החמור סתם ממוח החמור סתם סובר רב יהודה אין כילו מורין אפילו שולוב אומרת הגמורה אומרו מלק שנק חמודי בכלים שעשויים למסו היינו בשק שק שמניחים בו מסע כדי להטיל על החמור ודיסק דיסקה זה דו סק זה סק כפול וחוני זה הגמור בר עוד מעט שמרכזת אנשים וזה גם זה נקרא מסע כאישה יושבת כמסע כי סתם חמור זה לרכיבת אנשים לאישה שמים כזה כיסא ועלי ועל הכיסא יושבת זה נחשב ככלי מסע אתנקם סו סתם חמור לירק ק חמור עומד לרכיבת הדם לא למוי לכן המוכר את החמור סתם לא מכר את הכלים שעשויים למוי ונחו ממוד סוב סתם חמור למעסיקו לכן הוא קנה את כולם אבל הוקף ומרס כלכלי וחוק עוקף זה כזה מושב ששמים את זה לחמור כדי לשבת על זה מרדה זה כזו שמיכה ששמים מתחת עוקף כלכלי זה הרצועות שמחברים את העוקף מתח חמור מהגב לבטן וחבק זה שמחברים ברצועה לחזה דברי קול מורין אומר הרש בם שהם בין לרכיבה בין למסו אז מבואר רשבם שטנק מ סובר שזה עומד רק לרכיבה ונחום עמודי סובר שזה עומד רק למשו ולכן הרשם צריך לבאר שעוקף מדס קלק חבק עומד בין לרכיבה בין למסו לכן זה מחור לכול העלמה ושאר הכלים שדיברנו ג ק חומני שעומדים רק למסו זה תלוי במחלוקת אבל רוב הראשונים מפרשים שכולם ודים שעיקר החמו זה לרכיבה ולכן ברור שעוקף מרד קילקל וחבק שזה כלי רכיבה לכולם ומחו השאלה אם הוא עומד גם למוי או לא זה נחלקו נחמוד וחכמים מבקשה הגמורה לו מבריס הבריה אומרת אדם שאמר לחברו חמ וקילו אני מולוך הרי זה מרו רד סל ק אבק דסק ומני ובזמן שאמר י וכל מה שעולה הרי כול מור גומ מה רואים כאן ד לחמ ולוב אז הוא קונ את הוקף וכולי הודס או לאמר ו הוא אמר לו רק סתם חמור לא לפי הומ לא מתאימה לא עם חומים ולא עם נחמוד הוא אומר שלכול מקונים תמיד את הוף דומה אלא בהכרח שמקס באמת בורדס ס דס חומים ד הגמור הוא הדין גחמ לוב נד מור יס חומים וחמודי כלפי נחם המודי גם אתסק בסק חומני הוא קונה למה נקטה בריס וקיילב אם הדינו הוא גם בלי שומר קילו קש רצה לחדש לנו ף אגב דומה לחמ וקילו שלכ איתור לשון זה לא מועיל לקנות סג דסק וחוני לא יקו אלא אם כן הוא פירש אי וכל מה שעולה מברר את הגמור מ חומני אומ רב פופה בר שמואל מרכבת דנש כמו שדיברנו כזה כיסא ששמים על החמור בשעה שאישה רוצה לרכוב עליו אבולו מסתפקת הגמור באיזה אופ בדובר במשנה שנחלקו נחם המודי וחכמים בעידון אוו מוקס מדובר שהכלים מונחים ל החמו ובזה ג סק הם נחלקו עם מחור ועוקף מדז וכדומה לכול מחור אבל בשלוב מדווד לחומים שזה לא מחור ויתרה מכך אומר הרשב גם הוקפו מדס לכול הל מלא מכור אמנו מולוב דהינו לפי הצד הזה אם הקלים לא מנחים על החמור אז שום כלי לא מכו המכל קסי כשכל הקל מונחים על החמור בין כלי הרכיב ובין כמעשה לפי חומים רק כלי הרכיבה מכורים לא מעשה לפי נחמוד גם כמעשה המה שלא מונח על החמור בכל מקרה לא קנוי אודיל להפך בשאינו אול מלקס החמור בלי שום כלי עליו ובכל זאת הוקף אמדס לכולה על מקנה ובכלי המסע נחלקו נחם המודי וחכמים אבל בנול מוד לרבו לנחום שאם כלי המסע מונחים אז גם הם מחורים כל מה שמונח על החמור בכל מקרה מחור כל המחלק הסי שלא מונח עליו כלום אז קומה מחו מה לא מחו תוש מהסל ובזמן שמלי הוא וכל מה שלוב הרי כול מכור גם מסג קומני ובהכרח מדובר שודל כ כתוב הוא וכל מה שולב כל זא כתוב ברש שאם הוא לא אמר הכל מה שולוב הסג דסק חומני לא מכורים מקס אוני רבוני שהם אומרים לאפילו ש שד מקס אבל בד ל מכור אמני לא נחום וחומים קרת אומר שבדוב הכל מכור וכ מדובר בדן אולוב וכתוב שדווקא אם הוא אומר בכל מה שולוב אז הרי כולו מכורים אבל אם לא אמר זאת הגק לא מכורים סיום דברי הרשם לכה לא מתאים גרסנו בגימור אומרת הגמור לאושן מקס ורבני וא שכך כנת הברי בספ ובזמן ש הוא וכל מה שר סולוב אז גם הסג דסק חומני מכורים ר שנים מסבירים שאפילו שאמרנו שחומים סוברים שסתם חבו עומד לרכיבה ולא למסו בכל זאת כשהוא מוסיף אתכל מה שרו סולוב אז אומרים שכוונתו גם לדברים שלפעמים מניחים עליו לא בדרך כלל אלא לפעמים דהיינו גם כלי מסע אז אין רעיה תושמע מהמשנה רבי דמר הכלים פה מ מכורים פהים שאין מכורים עכשיו ככה היוד מכרח מדבר שהכלים מונחים על החמור כרי הוא אומר חמור חו זו אז הכלים מחורים כמילה זו מיותרת אנחנו מפרשים אותה כמו שהיא תאונה לכן הכלים מכורים אז עכשיו כך הרב יהודה הרי מתייחס לכאורה לדברי תקמה ונחם המודי מהלו מה דקו תנק כ רב יודה שהוא שמע שהם נחלקו באוי דולוב נחו המודי הכל מחור לפי חכמים לא מחור כלי המסע בא רבי יהודה ואומר לפעמים מחו לפעמים לא מחו אם הוא אמר מילה מיותרת זה מחור אם לא אני סובר כחכ שלא מחו אז יש לנו ראייה מפורשת שתק נחמוד דברו ב דגמ רב יהוד מסחרית זאת אומרת כך תנק נחמו נחלקו בשדוד דבר הכל מכו ה דיבר באופן אחר דהיינו בא לחלוק על מה שמדייק מדבריים הוא אומר לחום נחם המודי אני מביא מדבריכם שאתם חולקים בש זאת אומרת שאולוב אתם סוברים שהכל מחו אינכם חולקים בכלל אתם אז כולם מודעים אחד לשני שהכל מחו בא אני ואומר לא תלוי אם יש אטוש אז באמת הכל מחו כל מה שעליו אם אין אושן אז לא מחור אפילו שזה עליו אז אין רעיה אומר תוש מה ראינו במשנה ל לי בביב הוא שנס לפניו שלבן וא ש שנמחק את הבר ואמר אמר פש ה אז זאת אומרת שהמשנה הקודמת מדברת שזה לא מחובר ושננו ש לא מולו לנמו כן מוכ כלוב בשן אדלב אומר הבשל הרב נה אדרבה אי מריש המשנה ראשונה של פרקנו בספינה אבל ימוך לא ישה עבודים ולא ישה אנטיי ואמרי פירשנו לאל אנטיי אומר רב פופה איסק בגבו הסחורה שמונחת בספינה ובהכרח מדובר בסחורה שמונחת בספינה אומר הרשב שתי פירושים פירוש אחד כי רק מה שמונ בספינה נקראת אטיקי סחורה אחרת לא קוראים לה אטיקי הנמה כל סחורה נקראת אנטיי אבל זה ברור שהמשנה מדברת בסחורה שמונחת בספינה כי סחורה שמחוץ לספינה לא צריך לומר שהיא לא מכורה בכלל הספינה ומדר ש בעידון אולוב סיפ של חמור וקלו בדן אולוב אז מה אלונ מי למי לקונה משנה אחת מדברת ב משנה אחרת ב הכל אולך אחר מנו שללו יש דבר שה בכלל ו בדלו ויש דבר שאין בכללו אפילו בדלוב אז אין ריה והספק נשאר בספק סימן לתנאים שפירט הבי ראשי תבות ז גם נסן אומר הבי רב לזר ורב אש בגמל ורב מר ורב נוסן סומכוס ונחו ממוד ששת נולו כולו סבירו כ מזין אני שמיד כשאדם מוכר דבר ו וכל תשמיש זבין אז הוא מוכר גם את כל תשמישו אז הרשם אומר לפעמים כתוב בשס שהם כולו אומרו דוב ור חוד כל אלה אמרו דוב חוד אז ממש אמרו דבר אחד כאן לא כתוב כך כתוב כולו סביר להו דהיינו כ הם לא ממש באותה שיטה מה שרב ליזר אומר אין בהכרה עשו שם גמליאל סובר וכך הלאה אלא כולם הולכים באותה שיטה שמוסיפים מכירת תשמישים יותר מחכמים שנחלקו עליהם אבל כל אחד מדבר במשהו אחד ומשהו השני שחבר שלו דיבר יכול להיות שהוא חולק עליו אז מה הם אמרו ששת התנים האלו רב לזר תנם בפרק הקודם רב לזמ בבקו בשונה מתק שאומר שגם הקורה שמניחים על הזיתים לסחוט אותם היא לא מכורה בכלל בסבת כיוון שהיא מטלטלת הוא אומר כיוון שזה עיקר בסבת זה כן מחור אז הוא מוסיף יותר מחכמים שלו רב שם גמליאל דתנן שם בפרק הקודם רב שם גמליאל רמסר מג מסנטר אז שם שתי פירושים או העבד שהוא ממונה לרשום את הגבולות של השדות או השדות ש מסביב לעיר רב מאיר דתני רמ ר מוחרס הקרם מוכרת שמישי הקרם זה רק בברייס זה לא במשנה רשב מציין שבתוספת במקום רמר כתוב הב שול רשבם אומר לאל שהוא כן שונה מכל שאר התנים כי הוא מוסיף את הכל כל מוך תשמיש הקרם אז הוא סובר ודאי גם כר בלזר וגם כר שבג וגם כרס וסומו וגם כנח נוסם סומכוס הם מוסיפים ביצי ודוגי שראינו ל בדף עג שזה סירה קטנה שיורדים ממנה מהספינה אליה כדי להגיע לחוף אז הם מחו בכלל ספינו הם מוסיפים יותר מחכמים נחומה מודי אוד המור משנתנו שהוא מוסיף ש בחמור גם כלי המסע מחורים מה ראינו רבי יודר פה מ מכורים וכולי אומרת הגמורה מה ראינו שרבי יהודה סובר שאם יש מילה מיותרת אז הוא מתכוון למכור גם את כלים אז מה ישנ חמורו זו שהמילה זו מיותרת או מה ישנ חמורו הוא שהמילה הוא מיותרת אומר ובלא חמורו זו יודע חמור דדו הוא יודע שזה חמור שלו אז הה צריך לומר לו מכור חמורו כרי לא עומדים כאן שני חמורים יש כאן רק חמור אחד אז שיגיד חמור חו מה הוא הוסיף זו וד קומר לי זו משום קילוף קומלי דהינו אומר לו חמור זו כמות שהוא עם הכלים שעליו אבל חמור וא משמע לשון של דהיינו ד יודע חמור לא ידע אם זה חמור או לא לי חמור הוא שתמכרו אז אין כאן תור אז לא ימול סבר שבעיקרון אמור סתם לא ימו קלו אפילו ב ומה סומרים חומים שאפילו חמור חזו אין הבדל בין חמור חזו לחמור סתם כה יש כאן איתור לשון מסביר היד רמה חכמים סוברים שזו זה לא מיותר נכון שכאן עומד רק חמור אחד אולי בבית יש לו עוד חמור לכן הוא הדגיש חמור חזו אז אין כאן איתור לשון ש כן רבי יהס שיש כאן איתור לשון ולכן מור חגם מסלו אומרת המשנה אמרס החמו מוחרס הסיח את בנו של החמור הרשב מפרש המוכס החמור סתם זה לפי הב מינה ר בגור מספור לא מר בנו גמור תפרש מה ישנ פור מחמור מוחר אשפה יש לו מקום בשדה עמוק שלושה פחים אוג שלושה טפחים שם הוא רגיל לתת את במותו מוחר זיב לו גם את הזבל שמונח בהשפעה ומחר מוחר בו של מים מכונסים מוחר ממו מוחר קברס מוחר דירים מוחר שובך מוחר יונים של השבח ואלה שרגילים לבוא לשוח כל אל אומר הרשם הם בטלים לגבי הדבר הקבוע לגבי האשפה לגבי הבור לגבי הכבר לגבי השובך אבל להפך אם אדם מחר את ודאי שלא מכר את ההשפעה וכן הלאה אומר רשבם זה מסד פשיט ש ה צריך לפרשות שרק להפך שהדבר הקבוע הוא גורר את הדבר התפל ולא שהדבר התפל שהוא לא קבוע שהוא נייד הוא ודאי לא גורר אחריו את הדבר הקבוע אומרת הגמורה איך דומה המכרה של החמור והפור שחמור אמרת שמו סיח ופור לאמו חז בנו אדמ לי היו בנו אפילו פורו בנו נמה ימר יו בנו ולכן לא מכר את בנה כתנה סבר שאין הבן נמכר בכלל כ הגופים מחולקים והבן יכול להסתדר בלי האמא אפילו חמור נמלו ימכר ביחד עם אמו אומר הרב פופה ודאי שממה אדם מוכר סתם חמור או סתם פרה אין רבנים מכורים וכאן מדובר באופן מסוים דומר לי חמור מניקו אופ מך אז ממילא כך בפור לממר שוא הוסיף מניקו הוא לא בא להוסיף גם את הבן רק לחלוב בולו הוא בא לומר מניקו שיש לה חלב ואם לא יהיה לה חלב זה מקח טוס אז ממילא מסתו אין בנה מחור כד מה שוא לא פירש גם את בנה אין לו חמור מקו אמר לי מה הוא הוסיף מניקו הרי אין צור בחלב של חמור זה חלב טמא שמע מינו שמה שוא הוסיף מניקו היו בנוק אמרלי מניקו שיש להולד ואם הולד מחרה לו כמן פורש בהדיה הי ובנו דומה דרך אגב אומרת הגמורה ומ קורא סיח למה קוראים כך לבן החמור שמהלך אחר סיכנו מסביר רשבם שרוצים להוביל אותו אז הוא הולך בקריאה בנחת ו ברמיזה הוא הולך למקום שאדם חפץ חרי שהוא מזדקן החמור צריך מרדע לקות בו כדי שילך כיוון שדיברנו מסיח מביאה הגמור את רושה אומר רב שמואל בר נחמן אומר רב יחנון מכסי לכן ושים וגמ אז הרשב מסביר שפשטו הפסוק בא לומר שכנם סיכון במלך מוב הראשון ויקח כרצ מודו התנבא בלם וחבריו זה המושלים שאומרים משלים שסיכן ינצח את מויו אז זה פרשה מיותרת מזמיר רשבם נכון שצריך לפרש לנו שעמ מוב תו בסי דהיינו התיר הרי זירה לא ללחם ויוב על תו צרס מוב אז איך נלחמו עם סיחון שהוא לקח את ארץ מויו כי כיוון שיחון כבש את ארץ מויו אז זה כבר סיחון זה כבר לא מויו אבל זה מיותר כי כבר כתוב לפני זה והוא נלחם במלך מוב ראשון אז מה צריך את הפסוק על כמר מושלים בהכרח שדרוש במשה רבינו אז מה הדרשה המושלים אלו המושלים ביצרו צדיקים כמו שכתוב מושל ברוח מכדיר צק מושל אירס אלוקים בויו חשבן בי חב חשבו שלם הפסד מצווה כנגד חורו אדם עוסק במצווה הוא מתבטל בזמן הזה מלעשות רווחים או שהוא נותן סדקה מחסר לו מהכסף אז תחשב את זה כנגד חורו סחרה של המצווה של המצווה שהוא יקבל בעתיד שזה בדבר מרובה ושכר אוירה כנגד הפסדו אתה עכשיו מסתכל באוירה תחשב את ההפסד שיהיה לך בעתיד בגיהנום מעביר תבו סקון אם נגד כרזה צור זה חמור צעיר שמהלך חסי שהוא מתפתה אחרי יצרו ואחרי דבר אפיקורסי והוא לא מושל בצרו מסרוב כי אצ מחשב ג תש מש הצדיק שמחשבים אנגד יםצ שחו יוצאת אש ובו מקרי סי תצא להבה מקרי צדיקים שנקראו סיים דהיינו לנות כמו ששב מאריך מביא כמה דוגמאות אוכל האש את אור מוב את העיר שמלך אחרי תאוותו ךח שך וש תכל גם את בלי ב אלוג רוח שמגבים דעתם כבו הגבוהים דמר שש בוח שמתג פ בג השבב ב ש ש גכ בגנים שנ ז נ שנ ממשיכים הפסוק רם אמש אירם ככל אין כאן ר הקדוש ברוך הוא לא משגיח כאן חבב כלומר ד ן אפשר לעשות מה שרוצים עדד אומר הקדוש ברוך הוא ככ אתה אומר תודן ונשים עד נופח עד שטוב שצריך ניפוח ונשים זה לשון אש ונופך הכוונה שאש מתנפחת מעצמה היא לא צריכה ניפוח עדי דבר אחר זה אש הגנים כמו שכתוב באכ נופח עד מדו עד שדבש מוסון האש הזו בגנים כמו בד נופש ואמרה לו מה הכונה עד מדו עד דעובד מדוא הקדוש ברוך הוא עד זה קיצור של עד דעובד ומדו זה קיצור של דבו דהיינו שבלם הב הקדוש ברוך הוא יעשה ברשו מה שהוא רוצה בעולם הזה הם מצליחים כ הקדוש ברוך הוא נותן להם כאן את השכר שמעשיהם הטובים שם הוא יעשה מה שהוא רוצה לעשות בהם להש אותם אומר אדרב כל הפש מדברי שנאמר סתי אספו בוצו כלם הם פרשו מהאש שכתוב עלי דורש כתוב מנו אלמ לכן האש של הגיהנום תכלם כיוס כל הפש עצד שנאמד מדרך סקל בקל רפים ינוח מה זה קהל רפ רפים אגנים שנאמר ו יודע כי רפ שום בע כול קרו יש כאן כפל לשון רפוא כשל שניהם על הגיהנום אז גם כל רפואים זה גיהנום ו ז רתם דש כ [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: