הדף היומי מסכת בבא בתרא דף עח

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף עח

[מוזיקה] בו בטרה דף עח מתחילים בעזרת השם במשנה מסופר בתלמוד ירושלמי מסכת בב מציא פרק ב' הלכה ה על שמעון בן שטח שהיה טורח מאוד לפרנסתו בעסק הכותנה אמרו לו תלמידיו רבי נקנה לך חמור כך תוכל לטרוח פחות ובאמת הלכו וקנו לו חמור מאיזה ישמעאלי אחד כשהם קנו את החמור הם ראו שתלוי עליו אבן יהלום תלוייה עליו מרגלית באו לשמעון בן שטח בשמחה ואמרו לו רצינו לעזור לרב שלא צלח לטרוח מידי אבל עכשיו הצלחנו למנוע את הטרחה לגמרי מהרב לא הצטרך בכלל לעסוק יותר במלאכת הכותנה שואל אותם למה מה קרה אז הם סיפרו לו שכשהם קנו את החמור מהשמאלי הם ראו שתלויה בו מרגלית המרגלית הזאת שווה עון רב ממנה הוא יכל להתפרנס שאל אותם שמעון בן שטח הישמעאלי נתן מתנה את המרגלית הזאת הוא ידע ממנה אמרו לו לא הוא לא ידע ממנה אמר אם ככה תחזירו לו את המרגלית אמרו לו רבי אבל ההלכה אומרת שבמקרה כזה לא צריך להחזיר את המרגלית אמר להם אני לא מדבר כאן מה חיייבים ומה פטורים אני מדבר כאן על מה טוב ומה רצוי ומה אני רוצה שיהיה מה יותר יקר אצלי מצד אחד אני יכול לקבל כאן את המרגלית שעל ידה אני אוכל ללמוד תורה יותר ולא אצטרך לטרוח בכלל בעסק הכותנה אבל יש דבר שיקר אצלי יותר אומר להם שמעון בן שטח אני רוצה לשמוע את אותו ישמעאלי איך הוא אומר ברוך השם אלוקי ישראל כשהוא יקבל את המרגלית הזאת והוא יראה איך הקדוש ברוך הוא מדרי אותנו עם ישראל להיות ישרים והגונים כשהוא יברך את הקדוש ברוך הוא ועל ידי זה יתקדש שם שמיים זה שווה לי יותר מהמרת הזאת לכו ותחזירו לו את המרגלית היא לא כלולה במכירה של החמור ואף על פי שבמקרה הזה לא היו חייבים להחזיר את המרגלית אבל ודאי שבפשטות כשאדם מוכר חמור זה לא כולל את המרגלית מה כן כולל כשאדם מוכר חמור אז אולה בגמרא אומר שזה וודאי שכלי רכיבה כמו העוקף מרדת ודאי כלולים במכירה של החמור אבל כשאדם מוכר את החמור האם זה כולל גם את הכלים של המסעות שעל ידם נושעים מסעות בזה יש ויכוח התנא הראשון סובר שזה לא כולל במכירה את כילו כלי המסע סקים שק מצמר עיזים או מעור ש בוא נוסעים את המסעות וכדומה זה לא כלול במכירה של החמור נחום עמדי חולק הוא אומר ודאי שכן כשהוא מוכר את החמור זה כולל גם את כליו גם את כלי המסע שנוסעים על גבי החמור רבי יהודה אומר במקרה שבו החמור וכיילב עומדים בזמן המכירה לפני המוכר והקונה אז פעמים הכלים מכורים עם החמור ופ פעמים הם אינם מכורים איתו כיצד היה החמור לפניו וכליו עליו ואמר לו מכור לי חמורך זה ברור שהוא לא מתכוון לשאול אותותו זה החמור שלך לא הוא מתכוון לומר לו חמורך והוא מוסיף את המילה זה אז התוספת הזאת באה ללמד שהוא בא לקנות את החמור עם הכלים שעליו חמור זה עם הכלים גם כלי המסע ואז הרי כליו מכורים אבל אם הוא אומר לו אורכה הוא מתכוון לשאול אותו אם זה החמור שלו ואז זה נחשב כמו מכירת חמור סתם ואז אין כליו מחורים אפילו אם הכלים נמצאים על גבי החמור כלי מסע לא מחורים ביחד איתו כבר אמרנו שאולה העמיד את דברי המשנה שכל המחלוקת בין התנא הראשון לביין החום עמדי זה רק בכלי מסא כמו בסק ודיסק שזה שקים שנוסעים על גבי החמור למסא או חומני שזה הכוונה המרכב ששמים על גבי החמור כדי שנשים יוכלו לרחוב עליו בדרך כלל חמור לא עשוי לרכיבת נשים לכן זה נחשב יותר כמו משאוי וזה הוויכוח נקמה סובר סתם חמור לא עומד למסע אלא לרכוב לזה הוא עומד כ אז כלי מסע לא כלולים במכירה של חמור סתם ונחום ממדי חולק הוא סובר ודאי שסתם חמור למסו עומד כ אבל לגבי הכלי רכיבה אין ויכוח לגבי עוקף המושב של הרוכב והמרד שזה כמין קר שמונח על גבי החמור והכלכלי שקושרים עוקף החמור והחב הרצועות שוגרים אותם בו סביב הצוואר דברי הכל מכורים כל כלי רכיבה כולם מודעים שכלולים במכירת חמור סתם מנסה הגמרא להקשות מדברי ברייתא מיטבי האומר לחברו חמור וכליו אני מוכר לך הוא הוסיף וכליו אז מביאים כאן את דברי התנא הראשון במשנה וכתוב הרי זה מחר את העוקף ואת המרד ואת הכלכלי ואת החבק היינו כלי הרכיבה משמע שבשביל שימכרו כלי הרכיבה צריך להוסיף חמור וכליו הגמרא דוחה את זה לא באמת גם אם הוא לא אמר וכליו אז זה כולל את כלי הרכיבה כאן הבריתה באה לחדש שאף על פי שהוא אמר חמור וכליו אני מוכר לך הוא לא מכר אבל לא מכר את הכלי מסע סק ודיסק וחומי ורק בזמן שהמוכר אמר לה קונה היא וכל מה שעליה מכורים לך הרי כולם מכורים גם כלי המסע ואל תדייק תמד אמרל חמור וכליו דווקא אם הוא הוסיף וכליו הו דקני הוקף ו מרדת אז הוא קונה את כלי הרכיבה ה לא אמר ליחי אבל אם הוא לא אמר וכליו הוא לא קונה את כלי הרכיבה לא כי הוא הדין דף על גב דלא אמר לחמור וכליו גם אם הוא לא הוסיף בכלה ודאי שכלי רכיבה מכורים נמי הוקף ו מרדעת מכורים ומה מחדש את הבריתה הקמ שמלן דף גב דמר לי חמור קליו אני מוכר לך זה לא כולל כלי מסע סק ודיסק חומני לא קני מה ה קומני מה הכוונה של הדבר הזה אז כמו שאמרנו אומר רב פפה בר שמואל זה הכוונה אותו מושב אותו מרכב תד נשי שעשוי לרכיבת נשים כעת הגמרא מסתפקת ספק שלא יכריעו הכראה ברורה כמו אף אחד משני הצדדים היב היה להוא מתי הויכוח בין בין רבנן התנה הראשון לבין נחום עמדי האם בעודן ל כשכלי החמור מונחים עליו בזמן המכירה אז המחלוקת ואז לפי דעת נחום עמדי הוא מחר את כליו ולדעת חכמים לא אבל בשאנן עליו אז ודאי שזה לא כולל את הכלים מודה להו נחום עמדי שה כלי מסע לא כלולים במכירה או דילמה או שנאמר בשאנן עליו מחלוקת הוויכוח הוא כשכלי המסע לא נמצאים על החמור בזמן המכירה אבל בעודן עליו עם הכל האלה נמצאים עליו בזמן המכירה מודעו לרבנן לנחום עמדי הם מודעים לו שאפילו כלי המסע כלולים במכירה וכמו שאמרנו השאלה הזאתי נשארת בספק ואין על זה הכראה הגמרא מנסה להכריע מדברי הברייתא שהבאנו קודם תשמ שהוא אומר חמור וכלה ואני מוכר לך אז זה לא כולל כלי המסע ובזמן שאמר לו הוא וכל מה שעליו הרי כולן מכורי אפילו כלי המסע אז רואים שמדובר כאן כשהכל נמצאים עליו כי הרי הוא אומר ובכל מה שעליו ובכל זאת כשהוא לא אמר מפורש בכל מה שעליו זה לא כולל את כלי המשא אם אמרת בשלמה אם תאמר שבעוד דן עליו המחלוקת אז אפשר לומר שהברית הזאת מן היא כמו מיא נשנתה כמו דעת התנא הראשון כמו דעת רבנן היא ולכן רק אם הוא אמר הוא וכל מה שעליו כולם מכורים אבל אם הוא אמר סתם המור החמור מחור לך אז זה לא כולל את כלי המשא אלא אם אמרת בשאין אודן עליו אז המחלוקת כ שהכלים לא נמצאים על גבי החמור אבל באודן עליו שבזה לכאורה מדברת הברייתא דברי הכל מורין המני מי הוא התנה של הבריתה הזאת הרי לפי התנה הראשון ולפי נחום עמדי לפ לפי איך שאנחנו מעמידים כעת בודן עליו אז תרצה לומר שהכלי מסא כן מכורים עם החמור בברייתא כתוב שדווקא אם הוא הוסיף ו בכל מה שעליו רק אז הכלי מס שעל גבי חמור כלולים במכירה דוכה הגמרא זה לא רעיה אל תוכיח מכאן ש שכש הכלים נמצאים על גבי החמור אז הוויכוח ורק לפי דעת נחום המדי הכלים כלולים במכירה כי לעולם אפשר לומר בשאין עודן עליו מחלוקת הוויכוח ביניהם במשנה זה כש הכלים לא נמצאים עליו והברית היא כמו דעת רבנן היא והמה צריך לבאר את הברייתא ובזמן שאמר לו הוא וכל מה שראוי להיות עליו אז כולם מודעים שהמכירה כוללת גם כלי מסע אבל לא באמת מדובר כאן שהכלים נמצאים באמת עליו ואז תגוס הוא וכל מה שעליו אלא הוא וכל מה שראוי להיות עליו ובאמת כעת הם לא נמצאים עליו ולכן אין החראה מדברי הבריתה לא לכאן ולא לכאן נסה הגמרא להוכיח מדבריו של רבי יהודה תשמע רבי יהודה אומר אתה שואל אותי האם כלי המסע כלולים במכירה של החמור או לא תלוי פעמים מכורי ופעמים שאינן מכורי מאי לו אמי דכ אמר תנק מקא רבי יהודה מכי רבי יהודה לא מדבר על מה שנאמר בתחילת המשנה שהוא שמע שהתנה הראשון דיבר שאפילו כשהכלי מסע נמצאים על גבי החמור זה לא כלול במכירה ונחום עמדי אומר שכן ובא רבי יהודה להכריע ביניהם ולומר ש הוא אומר חמורך זה אז הוא בא לומר כולל הכלים אז הכלים מכורים וכשהוא אומר חמורך הוא מתכוון לשאול אותו אם זה החמור שלו ואז הוא לא כולל את הכלים אז רואים שהוויכוח בין תנה הראשון לבין החום עמדי זה כשהכלי מסע נמצאים על החמור בזמן המכירה דוכה הגמרא זה לא רעיה אפשר לומר שהתנה הראשון ונחום ממדי דיברו כשהכלי מסע לא על גבי החמור בזמן המכירה אבל אם הם כן על גבי חמור יכול להיות שהם מודעים שהכלים האלה כלולים במכירה ובא רבי יהודה לחלוק על מה ש מדויק מדבריהם שאפילו בזמן שהכלי מסע נמצאים על גבי החמור בזמן המכירה יש ויכוח בין תנה הראשון לבין נחום ממדי והוא מילתא אחריתא כמר אחית כמר הוא בא להגיד מדעתו בדיוק ש בדבריהם ש גם כשהכלי מסע נמצאים עלג גבי החמור בזמן המכירה יש הבדל אם הוא אומר חמורך זה שאז הוא כולל גם את הכלים או שהוא אומר חמורך הוא שאז זה לא כולל את הכלים מנסה הגמרא להוכיח מהמשנה הקודמת הכראה ל השאלה שלנו אמר ל רבינא לרב עשי תשמע בוא נראה איך על איזה מקרה דיברה המשנה הקודמת כשה כלים שיש עליהם ספק נמצאים עם הדבר המכור או שהם לא נמצאים איתו דיברנו שם על אחד שבא למכור קרון ופרדות אז אם הוא מכר את הקרון זה לא כולל במכירה את הפרדות וכן אם הוא מכר את הפרדות זה לא כולל את הקרון וטע רב תחליף רב תחליף השנה שהוא היה מבני ארץ ישראל בר מערבה הוא שנה בריתה לפני רבי אבהו כמ רבי אבהו ששם כתוב הפוך מדברי המשנה שאם הוא מכר את הקרון זה כן כולל במכירה את הפרידות ואמר לי רבי אבהו איך אתה רוצה להביא בריתה שחולקת על המשנה והרי אנחנו שנינו שהוא לא מכר זה תנן זה מה ששנינו במשנה ואמר לי אז רב תחליפ אמר לו אז מה אתה רוצה ככה קיבלתי ברייתא איס מ אתה רוצה שאני לא יחזור על זה שנשכח את זה ואמר לי אז רבי עבו אמר לו לא תזכור את זה רק תתרגם את זה את הברייתא שלך מתני תח והדוקים בו כשהפות מחוברות לקרון אז כשהוא מכר את הקרון זה כולל במכירה גם את הפרידות מכלל הדברים אתה לומד שמתני תן המשנה שמה מדברת בהפרדות אינם הדוקים בו ומזה שהמשנה הקודמת מדרי אישה מדובר בשאין אודן עליו אז כנראה גם המשנה הבאה סיפה נמי בשאינו דן עליו כשכלי המסע לא נמצאים על גבי החמור ובזה הוויכוח דוכה הגמרא אדרבא אם אתה רוצה עכשיו ללכת על מה שכתוב קודם בוא נלך על תחילת הפרק אמה רשע דיברנו על המוכרת הספינה כתוב אבל לא מחר לא את העבדים ולא את הנטיק ושאלנו אמרינן מהי אנטיק אמר רב פפה הסחורה שנמצאת על גבי הספינה איס קד גבה רואים שמדברים בודן עליו סחורה שנמצאת על הספינה ואם ככה מדרישה מזה שהמשנה בתחילת הפרק מדברת באודן עליו בסחורה שנמצאת בתוך הספינה המשנה שלנו בסיף הנמי מדברת באודן עליו בכלי מסע כשנמצאים גבי החמור אז אם ככה אם אתה מדייק ממשנה אחת תדייק שודן עליו תדייק ממשנה אחרת דק איין דען עליו אלא חייבים לומר תנה מיל מילי קטני כל משנה מדברת על מקרה אחר משנה אחת מדבר שודן עליו אותם כלים משנה אחרת מדברת כשזה לא הודן עליו כל משנה מדברת במקרה אחר ואי אפשר להוכיח לגבי המשנה שלנו ממשנה אחרת לא אם מדובר פה שהכלים נמצאים על גבי החמור או לא ובאמת הספק הזה נשאר ספק ואין הכראה להכריע מביאה הגמרא סימן זג נסן לדבריו שאמר הביה מביא רשימה של שישה תנאים רבי אליעזר וזה האות ז של ז גם ורב בן שמעון ב גמליאל זה אות ג' ורבי מאיר מ ורבי נתן נ סומכוס ס ונחום עמדי נ כול הוא השישה תנאים האלה סביר להוא סוברים וחולקים על אחרים ומוסיפים כי מזב ניני שמידי כשאדם מוכר איזה דבר אי ובכל תשמישי מז בן הוא כולל גם את תשמישו במכירה תשמישי אותו דבר והוא מביא את רבי אליעזר דתנן ראינו בפרק רביעי רבי אליעזר אומר שבסתר מי שמוכר את בית הבד הוא מוכר גם את הקורה של בית הבד רבן שמעון בן גמליאל דתנן שנינו שהוא אומר רבן שמעון בן גמליאל אומר המוכר את העיר מכר את הסנטר שזה אותו עבד של בעל העיר שיודע כל שדה למי היא שייכת או שזה ה שדות של סביב העיר רבי מאיר תניה ברייתא רבי מאיר אומר אחד שמכר את ה אחר גם את שאר תשמישי הכרם לא רק אלה שממש קשורים לכרם רבי נתן סומכוס שאמרו בתחילת הפרק שמי שמוכר ספינה זה כולל גם את הספינה הקטנה שמכונה ביצית או דוגית שעם הספינה הזאת אפשר להגיע עד החוף כשהספינה היא גדולה והיא לא יכולה להגון ממש על החוף ונחום ממדי הדם מרן אמרנו במשנה ש ביחד עם ה ור כוללים גם את כלי המסע במשנה ראינו את דבריו של רבי יהודה שאומר שפעמים כלי המסע של החמור מכורים עם החמור ופעמים לא וכולי אם הוא אומר לו מכור לי חמורך זה הוא כולל את כלי המסע חמורך הוא הוא לא כולל את כלי המסע מה ההבדל מה ישנה חמורך זו ומה ישנה חמורך הוא אמר רב ההבדל הוא מאוד פשוט כשהוא אומר לו חמורך זו לא התכוון לשאול אותו זה החמור שלך החמור הזו ידע דחמ ר דידי הוא כי הרי אין שמה שני חמורים ודק אמר לי זו למה הוא אומר לו חמורך זו משום כלוק אמר לי הוא הדגיש לומר לו שהוא קונה גם את הכלים שנמצאים עליו אבל כשהוא אומר לו חמורך הוא משמע שהוא שואל אותו זה החמור שלך הוא אינו יודע אם זה החמור שלו דלא ידע דחמרא דדי הוא וחיק אמר לי זה הכוונה שלו האם חמורך הוא שתימכר לי וזה נחשב כמו מכירת חמור סתם ואז כלי המסע לא כלולים משנה נוספת המוכר לחברו את החמור היינו חמורה ורב פפה בגמרא מבאר שמדובר פה שהוא אומר לו שהוא רוצה לקנות ממנו חמור מניקה לא התכוון לחלב שלה כי זה הרי בהמה טמאה אז בסתם הוא מתכוון שימכור לו את הסייח את בנה של החמור שיונק ממנה וכרוך אחריה אבל כשהוא מוכר לחברו את הפרה מנקת הוא מתכוון לומר שיש לה חלב והוא לא מכר את בנה את העגל אדם שמוכר לחברו מקום עמוק שלושה טפחים או גבוה שלושה טפחים שרגיל לתת שם במותו שזה נקרא אשפה הוא מוכר אותה גם עם מה שבתוכה עם זבלה וכן כשההוא מוכר לחברו את את בור מים מכונסים זה כולל את מימ שבפנים שבתוכה הוא מוחר לחברו את כבר את הדבורים מחר עם זה את הדבורים מחר לחברו את השבח של היונים מחר גם את היונים שבש בשוח עכשיו המקרה שדיברנו שהוא מוכר חמור מניקה ופרה מניקה אז אמרנו שחמור זה כוללת בנה ובפה לא איך דמי באיזה מקרה מדובר אם דמר לי היא ובנה אפילו פרה ובנה נמי יקנה למה אתה אומר שזה לא כולל את העגל והי דלא אמר לי אי ובנה אפילו חמור נמי לא יקנה עם בנה מבאר ואומר רב פפה מדובר כאן במשנה דמר לי חמור מניקה ופרה מניקה אני מוכר לך בש למה מה שוא אומר לו פרה מניקה אפשר לומר קל ממר לחלבה באלה הוא רוצה לקנות את הפרה כדי שיקבל ממן חלב אז לכן הוא אומר לו שהיא מניקה שיש לה חלב אל חמ מניקה מק אמר לי הרי הוא לא צריך חלב חמור שמ מינה היא ובנק אמר לי התכוון ודאי שהוא מוכר גם את השיח מה קרילי סיח סתם למה באמת בן החמור נקרא הסיח שכשהוא עדיין קטן צעיר אותו חמור קטן לא צריך לרדות בו בכוח אלא הוא מהמהלך אחר יחנה ברצון קוראים לו בנחת מרמזים לו בנחת הוא עושה את רצון בעליו היות והזכרנו את הבן של החמור את ה מביאה הגמרא את מה שאמר רבי שמואל בר נחמן אמר בשם רבי יוחנן דרשה ששמה מוזכר הסיח מה דכתיב מה הדרשה במה שכתוב בנבואה של בלם שהתנבא על זה ש סיכון ינצח את מלך מואב הראשון הגמרא מביאה כאן דרשה על כל הפסוקים ונגיד ישר את הדרשה על כן יאמרו המושלים המושלים אלו הצדיקים המושלים ביצרם הם אומרים בואו ון בואו נחשוב חשבונו של עולם הפסד מצווה כנגד שחרה מה שמתבטל מרווח מחמד שהוא עושה עוסק במצווה או מחמד שהוא נתן צדקה וחסר בממונו תראו כנגד שכרה כנגד שכר המצווה שמרוב שהוא יקבל לעתיד וכן כשאדם חלילה בא לידו עבירה שייעשה חשבון שכר הרווח שיש לו מהעבירה כנגד הפסידה שהוא מפסיד כל כך הרבה לעתיד לבוא וגם ב עולם הזה בחלק גדול מהמקרים המשך הפסוק תיבנה ותכונן דורשים אם אתה עושה כן אתה מכשב הפסד מצווה כנגד שכרה תיבנה בעולם הזה לא רק תכונן לעולם הבא עיר סיכון כאן מביאים באמת את הסיח אם משים אדם עצמו כאר זה סיח שבקלות מתפתה שמלך אחר שיחה נאה הוא מתפתה אחר יצרו ואחר אלה שאיין להם אמונה והוא לא מושל ביצרו מה אחריו מה נאמר אחר כך שהשם ישמרנו ויצילנו כי אש יצא מחשבון וגומר תצא אש מחשבון מהצדיקים שמחשבים הפסד מצווה כנגד שכרה ותאכל את מי שאינם מחשבים כמו שדרשו שלעתיד לבוא כל אחד נכווה מחופתו של חברו מי שגדול ממנו מי שבמעלה גדולה ממנו ולהבה מקריאת סיכון היינו מקריאת הצדיקים שנקראו סיכון מלשון אילנות יכין אכלה הר מואב הלהבה הזאת אוכלת את הר מואב זה המהלך אחר יצרו כאר זה שמהלך אחר שסיכנה האש תאכל את אותו אדם שמהלך אחר יצרו כמו איר שמהלך אחר תאוותו והיצר מושל עליו כמו אבא שמשה שולט על בנו מה מרומז בעלי במות ארנון במות זה מלשון גאווה אלו גסי הרוח מר מר כל אדם שיש בו גסות הרוח נופל בגיהנום ונרים זה מה שאומר הרשע כ חלילה אין רם ש כאילו אין את הבורא עולם שהוא מרומה מעל כולם עבד חשבון אין דין ואין דיין עבד חשבונו של עולם עד דוון כאן כבר אמר הקדוש ברוך הוא אמתן עד שיבוא דין ונשים מלשון אש עד נופח עד שתבוא אש הגיהנום שאינה צריכה ניפוח אם נופחת מעצמה עד מדבה יש לזה שני פירושים פירוש אחד מלשון דאוון לב צר עד שתדעי נשמתם ואמרי לה עד מידו עד דביד מי דבי עד שהקדוש ברוך הוא יעשה מה שהוא רוצה לעשות עם הרשעים לעולם הבא אבל אלה שמחשבים חשבונו של עולם שכר מצווה כנגד הפסדה הם זוכים גם תיבנה בעולם הזה וגם תכונן לעולם הבא אשרך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא ועד כאן דף עח
לצפיה בתכנים נוספים: