הדף היומי מסכת בבא בתרא דף עז

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף עז

[מוזיקה] בב בטרה דף אז מתחילים בעזרת השם תחילת העמוד אמר הימר נתתי הלוואה לחבר 1000 זוז הוא כתב לי שטר לביתי 1000 זוז ואני מתחייב לשלם בתאריך כך וכך על ידי זה כל הנכסים שלו משועבדים אלי אני אוכל לגבות את האלף זוז אם לא יהיה לו מאיפה לשלם שאני אלך בעצמי וגבוה מאותו חברת החוב לא תמיד זה כל כך פשוט אני הולך ומוכר את השטר לאדם שמומחה בגבעת חובות כדי שהוא יוכל לגבות בלי שום קושי בלי שום תקלה אז אני מקנה לו את החוב שהחבר במקום שיהיה חייב לי יהיה חייב לאותו אחד שעוסק בגביית חובות ועל ידי זה הוא יוכל לגבות ממנו וכ שהכסף גיע אליו אז החוב שולם במלו אני רוצה למכור לו את השטר חוב אני רוצה למכור לו את החוב אומר הימר יש בזה ויכוח איך מוכרים שטר איך מוכרים אותיות דעת רבי נתן ש צריך גם קניין על ידי מסירה אני מוסר את השטר לאותו אחד שעוסק בגביית חובות ואני גם כותב לו שטר שאני מקנה לו את ה שטר ואת כל השיעבודים של הנכסים שהנכסים של אותו לוה משועבדים לאותו שטר רבי חולק לפי דעתו מספיק שאני מוסר את השטר לאותו אחד והאותיות נקנות במסירה האותיות שבשטר נקנות לאותו אחד שגובה את החוב ומי הזמן הזה והלא השטר נמצא אצלו ואותו לובה חייב את הכסף לו אותי נקנות רק במסירה לא צריך תוספת של שטר כמו דבריו של רבי אמר לי רבשי למימר מה שאתה עכשיו אומר זה דבר שקיבלת מרבותי בגמרא או שזה סברה אז המר אמר לי את הדבר הזה קיבלתי מרבותי גמרא אמר הושי אתה יודע לפי דעתי זה גם סברה סברה נמי היא שלא צריך שטר לא כותבים שטר בשביל למכור שטר חוב לאותו שגובה את החוב דא אותיות מי לינין הוא מכירת שטר חוב זה העברת מילים בעצם אתה מעביר את המילים ש מזכות אותך בגביית החוב לאדם אחר שהוא יגבה את החוב והוא יזכה בחוב ומילי במילי לא מקנן מילים לא נקנות בשטר שהוא גם כן מילים ולכן צריך רק מסירה נפלא עכשיו מביאה הגמרא שלכאורה נראה שאפשר כן לקנות מילים במילים אבל הגמרא תדחה את זה ובאמת במסקנה נשאר שלא קונים שטר במילים בשטר אחר כי כאן מדובר שאחד מקנה לשני את השטר בקניין ממש הגב איזה קרקע שהוא מקנה לו הגב הקרקע הוא מקנה לו גם את השתרר כי הרי המשנה אומרת במסכת קידושין שכשאדם קונה קרקע ומטלטלין אז מספיק ש עושה קניין בקרקע ואגב זה הוא קונה גם את המטלטלין הגמרא הייתה בהתחלה סבורה שזה גם נקרא כמו מילים אבל הגמרא דוחה את זה ולא והרי אמר רבב רב יצחק אמר בשם רב שני השטרות הם יש הבדל בין שני סוגי השטרות אם אחד אומר לה סובבים אותו תזכו בקניין סודר בשדה הזו לפלוני וכיתבו לו אחר כך את השטר שנתתי לו את השדה ואחר כך הוא חוזר בו הם כבר עשו קניין סודר וזכו בשדה לאותו פלוני ועכשיו אותו שבא לתת רוצה לחזור בו אז את השטר שהוא אמר להם לכתוב חוזר בשטר אפילו אם הוא אמר להם תתנו כי כל עוד לא נתנו את השטר הוא עדיין יכול לעקור את השליחות אבל אינו חוזר בשדה ברגע שאלה הסובבים אותו עשו קניין לאותו פלוני בשדה הם כבר זכו לו בשדה זה סוג אחד של שטר אבל אם השטר היה בצורה הזאת שהוא אמר לסובבים אותו תזכו בשדה הזו לפלוני על מנת הוא עשה פה תנאי על מנת שתכתבו לו את השטר הוא לא יזכה בשדה עד שיגיע השטר לידו אז הנותן חוזר בו בין בשטר בין בשדה כל זמן שלא כתבו את השטר הוא עוד יכול לחזור בו למה כי היה כאן תנאי כל זמן ש שהמקבל לא זוכה בשטר אפשר לחזור ולהחליט לא לתת לו גם את השדה ורב חיה ברין אמר בשם רב הונה יש שטר שלישי שלושה שטרות אן חוץ טרי הדה המרן שני השטרות שפירטנו אידך הסוג השלישי של השטר אם קדם מוכר כאן אנחנו מדברים לא על מישהו שנותן מתנה אלא אדם שמוכר את הקרקע לקונה אם אותו מוכר קדם וכתב את השטר שטר מכירה לפני שהוא קיבל כסף מהקונה האם אפשר לעשות דבר כזה התשובה היא כן כי אותה ששנינו כמו ששנינו בדף קסז כותבין שטר למוכר אף על פי שאין לוקח אמו לפני שהוא באמת מחר אז אם מדובר באמת במקרה כזה שהמוכר בא למכור את הקרקל זה אחד ולפני שהוא קיבל ממנו כסף הוא כבר כותב לו שטר כיוון שהקונה הזה החזיק זה בקרקע נקנה השטר גב הקרקע ואף על פי שהשטר לא נמצא כאן הוא קונה אותו בכל מקום שהוא וזוהי ששנינו במסכת קידושין בדף כו את קניין הגב אם אדם רוצה להקנות לחברו קרקע ומטלטלין אז אותם מטלטלים שמכונים נכס שאיין להם אחריות במקרה שלנו זה השטר נקנים עם הקרקעות שמכוונים נכסים שיש להן אחריות בקניין שעושים בקרקעות או כסף או שטר או חזקה והגמרא הבינה שמדובר פה מילים ש נקנים על ידי מילים השטר נקנה לקונה רק על ידי מילים שהמוכר אמר שהוא מקנה לו את השטר איך אמרת שמילים לא נקנות במילים הגמרא מיד מסבירה זה לא דומה בכלל לזה שאתה רוצה לומר שיכלו לקנות שטר בקניין שטר כי כאן זה לא קניין שטר כאן זה קניין אגב וזה שני זה שונה זה קניין גמור זה לא רק מילים אותו אחד אותו קונה שהוא קונה את הקרקע בקניין הגב הוא קונה את השטר לא בגלל המילים שאמר לו המוכר שהוא יזכה בשטר על ידי שהוא יזכה בקרקע דהרי ממון מטבע דלא ניקני בחליפין במסכת בב מציאה כתוב שאי אפשר לקנות כסף בחליפין ובכל זאת בקניין הגב הגב אר אגב קרק ניקני אפשר לקנות גם כסף כמו הסיפור שהיה דרב פפא היו חייבים לו כסף בבי חוז הרבה כסף אבולי טריס אלפי זוזי 12 אל דינרים מופקדים בבי חוזי והוא רצה לגבות את זה מהמהם הוא שלח את רב שמואל בר אחה שיגבה את זה אבל רב שמואל בר אחה אם הוא בא בשליחות רב פאפה לגבות את הכסף בי חוז שלא רוצים לשלם סכום כזה גדול ואחר כך בדרך הכסף פסד ואז תצטרכו לשלם שוב כי רב פפה יגיד לי לא שילמתם לשליח זה לא מספיק לי לכן הוא עשה עצה שהוא קנה את החוב ל רב שמואל בר אחה איך קנינו נעלי לרב שמואל בר אחה בקניין הגב הסיפה דבית על סף ביתו הוא הקנה לו קרקע על סף ביתו והגב זה הוא גם הקנה לו את החוב שחייבים לו בחוזי עכשיו הכסף הזה שייך לרב שמואל בר פפ בר אחק שהוא אלך אליהם מבקש מהם את החוב שהם חייבים לא וברגע שמביאים את זה לא הם פטורים מלשלם לא משנה מה יקרה לכסף בדרך וכשזה הצליח ורב שמואל בר אחה אתה הוא הגיע עם הכסף אז כל כך רב פפה שמח נפק להפה הוא יצא לקראתו בשמחה עד מקום שנקרא טווח בכל אופן רואים מכאן שהקנייה אגב זה לא סתם מילים זה קניין מאוד חזק שאפשר לקנות בו אפילו דברים ש לא נקנים בקניין חליפין בכל זאת בקניין אגב זה נקנה היינו מטבעות אז אם כן בקניין הגב גם אפשר לקנות את השטר של אותו קרקע כי שבן אדם אמר אתה תזכה בקרקע אתה גם תזכה בשטר אבל נשאר מה שאמרנו שבאמת ההלכה היא ששטר קונים על ידי מסירה ולא מוסיפים גם קניין שטר כי שטר זה מילים ואתה לא קונה שטר על ידי שטר אתה לא קונה מילים על ידי מילים במשנה למדנו תחילת הפרק המוכרת הספינה אז בסתם אם הוא לא אמר כלל מה שבתוך הספינה גם כן יהיה קנוי לך הוא לא מכר לא את העבדים ולא את הרצופים השקים ששמים שם את הסחורה ולא את הנטיק וכולי מה הי אנטיק אמר רב פפה זה הסחורה עצמה הסקד בגבה שנמצאת בתוך הספינה כעת אנחנו עוברים לגבי אדם שבא למכור לחברו את העגלה שבדרך כלל הולכים העגלה רתומה לפרות אז כשאדם בסתם מוכר לחברו את העגלה את הקרון זה לא כולל במכירה את הפרדות שמושכות את הקרון ואם הוא מכר את הפרדות זה לא כולל במכירה את הקרון וכן כשאדם רוצה למכור לחברו את העגלה שמחברים אליה את השברים כדי שיחרו בשדה זה הצמד במקום שקוראים לצמד צמד לבקר בקר אז כשהוא מכר לו את צמד הוא לא כלל במכירה את הבקר וכשהוא מכר את הבקר הוא לא כלל במכירה את הצמד זה דווקא במקום כזה שזה ברור כולם קוראים לבקר בשם בקר לצמד בשם צמד אבל מביאה ומעמידה הגמרא שהוויכוח בהמשך המשנה בין רבי יהודה ורבנן זה במקום כזה שיש אנשים שבאמת קוראים לצמד בשמו צמד ולבקר בשמו בקר אבל יש גם אנשים שקוראים לבקר צמד ופה אחד מחר לחברו צמד יש ויכוח האם זה כולל גם את הבקר רבי יהודה אומר תבדוק כמה כסף הקונה שילם הדמים מודיעין כייצד אמר לו מכור לי צדך את הצמד ב-200 זוז שזה הרבה הרבה יותר מהמחיר של הצמד הדבר ידוע שאין מחיר הצמד לבדו ב-200 זוז אז ודאי שמחר לו גם את הבקר וחכמים אומרים אין אדמים ראיה אלא אומרים ששאר הכסף התכוון לתת לו במתנה או שזה מקח טעות והוא יחזיר לו את הכסף אבל זה לא כולל במכירה גם את הבקר מביאה הגמרא שמה שאמרנו ש כשהמוכר מוכר לחברו קרון זה לא כולל את הפרדות וכשהוא מוכר את הפרדות זה לא כולל את הקרון זה דווקא מדובר כעת כל אחד מהם הוא בנפרד אבל תני רב תחליפא בר מערבה שהיה בן מבני ארץ הקודש הוא שנה לפני רבי אבהו כמי ד רבי אבאו ברייתא שם כתוב שאם אדם אחר את הקרון הוא כן מחר ביחד עם הקרון את הפרדות אז מיד התפלל רבי הבאו הרי ענן לא מחר תנן שנינו במשנה שאם הוא מכר את הקרון זה לא כולל את הפרדות אז רב תחליפא באמת אמר לו אמר לי איסמי אני אמחק את הברייתא שלמדתי לא ישנה את זה יותר אז רבי אבאו אמר לי לא צריך למחוק את הבריתה שלמדת צך שתתרגם מתניך תבאר את הברייתא ש מדברת במקרה אחר ממה שהמשנה דיברה משנה דיברה שהפרות בנפרד והקרון בנפרד והברית מדברת כשהפות מחוברות הדוקים בו בקרון בשעת המכירה ללכן ודאי הכוונה שלהם הייתה על מכירת שניהם ומה שלמדנו הלכה השנייה במשנה לגבי צמד ובקר שאם הוא מכר את הצמד זה לא כולל במכירה את הבקר ואם הוא מכר את הבקר זה לא כולל במכירה את הצמד ואז ראינו מקרה שבו יש ויכוח רבי יהודה וחכמים שרבי יהודה אומר שבודקים לפי הכסף ששולם מה כולל את המכירה וחכמים אומרים שהכסף לא רעיה מבארת הגמרא היחידה מ באיזה מקרה הויכוח אם נאמר אילימה דכר ו לצמד צמדה ולבקר בקר מקום כזה שכולם קוראים לכל דבר בשמו לצמד קוראים בשמו צמד לבקר קוראים בשמו בקר אז פשיטה זה לכל הדעות פשוט שכשהוא מכר לו צמד זה כולל רק את הצמד ובקר זה כולל רק את הבקר כי הרי צמדה זבין לי המוכר אמר שהוא מכר לו צמד הוא לא אמר שהוא מוכר בקר זה לא זבין לי ואלה דקרו נמי לבקר צמדה אם מדובר במקום כזה של הבקר קוראים צמד ביחד עם הצמד אז לכל הדעות כשהוא מכר לו צמד זה כולל את הבקר כולי זבין לי לכן מבארת הגמרא שהוויכוח בין רבי יהודה ורבנן לא מדובר במקרה כזה שכולם קוראים בצורה אחת כי אז ברור מה התכוונו אלא לא צריכה בהתר קרולי שיש אנשים שקוראים לצמד צמדה ולבקר בקר אבל יש גם כאלה היק נמי דקרו לבקר צמדה שהם קוראים לבקר צמד דהיינו הצמד כולל אצלהם גם את הצמד וגם את הבקר ובזה הוויכוח אם שהוא מכר צמד זה כולל גם את הבקר רבי יהודה סבר בוא נבדוק כמה כסף הקונה שילם הדמים מודיעים אם הוא שילם סכום גבוה שצמד לא עולה כל כך יקר ו מבין אותם אנשים שקוראים לצמד צמד ובקר ולא רק צמד רבנן סוברים אין אדמים ראייה יכול להיות שההוא מאנשים שקוראים לבקר בקר וצמד צמד והקונה צריך להביא ראיה שהוא בא לקנות גם את הבקר שואלת הגמרא לדעת חכמים והיא אין אדמים ראייה בכל אופן יש כאן הונאה הרי במסכת בב מציע פרק רביעי פרק הזהב נאמר בהרחבה המושג של הונאה שאדם לא יכול במקום מטלטלין במחיר מופקע אם אתה מוכר את זה בשישית יותר מהמחיר הרגיל אז צריך להחזיר חזרה את הכסף ואם זה ביותר משישית אז כל המכירה מבוטלת אז לבי ביטול מכח מה זאת אומרת מחר לו פו צמת בסכום כל כך גבוה של 200 זוז שיהיה ביטול מכח שהמכירה לא תחול בכלל והקונה יחזיר את הצמד והמוכר יחזיר את הכסף וכי תימים תרצה לתרץ שהם לא סוברים שבמקרה שאחד עונה את חברו וביקש ממנו סכום מופקע בטל המקח ביטול מקח לרבנן לט להו זה הרי לא ייתכן ודאי שהם סוברים שאם אדם מוכר לחברו מטלטלים במחיר מופקע יותר משישית מהסכום האמיתי כל המקח בטל שום דין הונאה ואיך אנחנו רואים שכך דעתם כי הרי שנינו תנן אלו דברים שאין להם הונאה זאת אומרת בן אדם יכול למכור דבר ולומר תראה הדבר הזה בשבילי שווה את המחיר הזה אתה לא יכול להגיד לי תראה אחרים מוכרים את זה ביותר זול אני מוכר את זה יותר יקר איזה דברים עבדים שטרות קרקעות הקדשות רבי יהודה אומר המוכר ספר תורה בהמה ומרגלית בדמים יקרים איין להם הונאה אמרו לו חכמים לא אמרו שאין בהם הונאה לגבי ספר תורה בהמה ומרגלית אלא רק את הדברים האלה שמנינו בתחילה את המשנה לגבי עבדים ושטרות קרקעות והקדשות אבל ספר תורה בהמה ומרגלית יש כן אונה בכל אופן רואים רבנן ודאי סוברים את הביטול מכח אעם בן אדם אחר מטלטלין במחיר מופקע אלא באמת הם ודאי מסכימים שאתה לא יכול למכור צמד במחיר 200 זוז והמכירה תישאר קיימת אלא מביאה הגמרא על זה שני תירוצים תירוץ ראשון מי אין דמים רעיה נ מיד קטן נידע וביטול מקח זה באמת מה שחכמים התכוונו להגיד כיוון שאין אדמים ראייה לקיים את המקח בעונה הזאת שהיא יותר משישית לכן פשוט מתבטל המקח באמת והי ביתם מהם תרצה אפשר לומר כי אמור מתי רבנן אומרים שיש דינו ונה וביטול מכח זה דווקא כשהוא מעלה את המחיר במחיר שאפשר לעבוד על אנשים שאולי זה באמת המחיר האמיתי בכדי שהדעת תועה הוא קנה דבר ששווה חמ בשבע או דבר ששווה 6 ב8 אבל כ שועלה את המחיר בכדי שאין הדעת תואה ודאי שאתה לא יכול שבן אדם יעלה בדעתו שצמד שאולי שווה פרוטה שווה 200 זוז כשהוא שילם 200 זוז אנחנו אומרים אימור מתנה ייבלי הוא ידע שהצמד הזה לא שווה 200 זוז והוא הביא את שאר הסכום בתורת מתנה ולכן זה מה שכתוב שהוא קנה את הצמד ב 20000 זוז כי ודאי הוא התכוון לשלם את המחיר של הצמד ושאר התשלום הוא נתן בתור ורת מתנה למוכר ועד כאן דף עז
לצפיה בתכנים נוספים: