הדף היומי מסכת בבא בתרא דף עו

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף עו

[מוזיקה] בבטר דף עו מתחילים בעזרת השם דף עה עמוד ב שורה 12 מלמטה תמר אדם רוצה לקנות ספינה ספינה קונים במשיכה כמה צריך למשוך את הספינה רב אמר כלשהו כיוון שמשך כלשהוא קנה ושמואל אמר צריך להזיז את הספינה לגמרי ממקומה עד שימשוך את כולה ממקום איפה שהיא עמדה שהיא תעמוד עכשיו במקום אחר אולי נאמר שהוויכוח שלהם כבר שנוי במחלוקת תנאים לימה כתנאי לגבי קניין שקונים בהמה אז שנינו ברייתא כייצד קונים בהמה גסה כמו שור פרה חמור קונים בקניין מסירה שהמוכר מוסר לקונה אם ה נה אחז את הבהמה אחרי שהמוכר מסר לו את הבהמה הוא אחז בה ברגלה טלפה או בשערה כמו סוס בשער הראש או בעוקף שעליה או במסע שקשור אליה הליף שעליה או ברסן שבפה שלה פומבה שבפיה או בפעמון שבצו רה זוג שבצו רה ברגע שהוא החזיק בה אפילו אם הוא לא משך אותה בכלל כיוון שהמוכר מסר את את הבהמה לקונה והקונה החזיק בה קנאה אף על פי שהוא לא הזיז אותה ממקומה זה בבהמה גסה וכיצד קונים בהמה דקה כמו כבש אז קונים אותה בקניין משיחה כמה הוא צריך למשוך אותה אז קודם כל איך הוא מושך אותה זה לא חייב להיות שהוא דווקא מושך אותה בכוח אפילו אם הוא קורא לה והיא באה או שהקיש אותה במקל ורצתה לפניו היא רצה לפניו כיוון לפי דעת התנא הראשון מספיק שיקרה יד ורגל רגל קדמית ורגל אחורית כבר זה נחשב משיכה כיוון שיקרה את היד והרגל בגללו והוא קנה אותה בקניין משיחה לעומת זאת רב אחה רב אחי ואמרי ל רב אחה אומר זה לא מספיק היא צריכה לעקור את כל ארבע רגליה עד שתהלום מתה אולי נאמר שבדיוק בזה הוויכוח שהתנאים פה הוויכוח שלהם זה באותו ויכוח בין רב לביין שמואל לימן אמר שרב דמר ש בספינה מספיק למשוך כלשהו הוא סובר כמו התנא הראשון תנא כמה שמשיכה מספיק שיקרא יד ורגל ושמואל דמר שצריך בספינה למשוך את כולה הוא סובר כמו רבי אחא שבמשך צריכה בהמה שתעקר את ארבע רגליה דוכה הגמרא זה לא חייב להיות אמר לך רב הוויכוחים לא תלויים אחד בשני נה דאמרי אפילו לרבי אחא אני הדעה שלי מסתדרת גם עם דעתו של רבי אחא עד כאן לא קמה רבי אחה שבמה צריכה לעקור את כל ארבע רגליה אלא בבעלי חיים דף לגב דקרה יד ורגל אפילו אם היא תעקור יד ורגל היא עדיין בדוחה קיימה גוף הבהמה עומד במקומו היא לא זזה אפילו לא במעט ממקומה אלא רק שהיא עוקרת את כל ארבע רגליה אבל ספינה כיוון שהיא זזה קצת אפילו בחצי טפח כיוון דנדה בא פורטה נדה לכולה כל הבהמה התקדמה בחצי תפח ללכן זה כן נחשב קניין אפילו לפי דעתו של רבי יחא וגם שמואל אומר נה דמרי אפילו כתנ כמה לא סותרים את דברי התנא הראשון כאן בבריתה כי עד כאן לא כמר התנא הראשון תנא קמה שבבה מספיק קירה של יד או רגל אלא בבעלי חיים למה כיוון ד מאקרה יד ורגל כיוון שהא עוקרת יד ורגל בצד אחד אידך למכר קיימה אז היד והרגל השניים עומדים גם להיעקר אבל בספינה כשהוא מזיז אותה קצת היא לא עומדת לזוז לגמרי במקומה לכן אם משיך לה כולה אם הוא לגמרי מזיז אותה מהמקום שעמדה קודם אן אז הוא קנה אותה כי זה נחשב משיכה ואם הוא הזיז את כולם מהמקום שבו היא עמדה זה לא נחשב משיחה אז אם כן הוויכוח בן רב ושמואל לא תלוי בכלל בוויכוח הזה כם בברייתא בין נתן הראשון לבין רבי אחה מביאה הגמרא לימה אולי נאמר שהויכוח בין רב ושמואל שנוי בוויכוח של הני תנאי של התנאים בבריתה הבאה עכשיו הגמרא מביאה את לשון הבריתה והיא הולכת שלב אחרי שלב לפרש בדיוק את דברי הבריתה ד תניה ספינה זה מטלטלין מה היא ננת לפי דעת רבי כמו שנראה בהמשך מייטה שזה דעתו בקניין משיה זה דבר מאוד פשוט ומוסכם סינה זה דבר שהוא מטלטלין ומטלטלין נקנים במשיה כמו שמובא במסכת קידושין רבי נתן אומר ספינה לא קנת רק במשיכה אלא גם בשר המוכר צריך לכתוב לקונה שטר שהוא מכר לו את הספינה זה מאוד מחודש לומר דבר כזה הגמרא באמת מתקנת את הדברים של הברייתא ו מפרשת אותם יותר רק מה רבי נתן מדבר על עוד דבר שרבי לא דיבר בכלל הוא מדבר על אותיות איך קונים אותיות מה זאת אומרת קונים אותיות מדובר פה על שטר נתתי הלוואה לאיזה חבר אלף זוז כתב לי שטר שהוא חייב להחזיר לי את אלף הזוז עכשיו יש איזה אחד שהוא הפרנסה שלו שהוא עוסק בגביית חובות אני מוכר לו את השטר ועל ידי זה הוא זוכה בכל החוב איך אני מקנה לו את החוב איך אני מוסר לו ומקנה לו את החוב אומר רבי נתן שני קניינים נקנית גם במשיכה וגם בשטר ומבררת הגמרא מי דיבר כאן על השטר איך מוכרים שטר אותיות מן דכר שמעו הרי התן הראשון שאמרנו שזה רבי דיבר רק על ספינה אז הגמרא מתחילה ומפרשת את דברי הברייתא קודם כל תדע חסורי מחסר ואחי קטני הבריתה חסרה וצריך להוסיף מה שרבי אומר ספינה נקנית במשיכה הוא מדבר גם על אותיות שהם לפי דעתו נקנים במסירה לא צריך למשוך את השטר אלא עצם זה שהמוכר מוסר את השטר לידי הקונה והוא מחזיק בזה אפילו בלי להגביה בלי להזיז הוא זוכה בשטר רבי נתן חולק ואומר ספינה ואותיות נקנות במשיכה ובשטר עכשיו הגמרא מתקנת גם את דבריו של רבי נתן למה בספינה צריך גם משיכה וגם שטר לספינה למה לי הרי זה מטלטלין היא ומטלטלין קנים במשיכה בלבד לא צריך גם לעשות לכתוב שטר אלא לו וכי לא צריך לתקן בדבריו של רבי נתן ואחי קטן ה הדעה הראשונה דעת רבי ספינה קנת במשיחה רבי נתן לא חולק על זה הוא גם אומר ספינה נתנת במשיכה והוויכוח שלהם זה באותיות שלפי דעת רבי התנה הראשון שטר אותיות נקנים במסירה רבי נתן אומר ספינה גם הוא אומר במשיכה ואותיות חוץ ממסירה צריך גם לכתוב שתר אז אם כן נמצא שלגבי שטר לגבי אותיות אנחנו רואים ויכוח מאוד מפורת בין התן הראשון שאנחנו יודעים שזה רבי לבין רבי נתן איך קונים שטר לפי דעת רבי קונים את זה בקניין מסירה ולפי רבי נתן לא מספיק מסירה צריך גם שטר אבל לעניין לכאורה שניהם אומרים אותו דבר במשיכה הינו תנ הקמה אלא אולי נאמר שבזה ויכוח בדברי רב ושמואל זה הק בניו כמה צריך למשוך את הספינה לפי התענה הראשון משיחת כולה כמו דברי שמואל ולפי רבי נתן מספיק משיחה מועטת כמו דברי רב דוכה הגמרא לא חייב להיות אפשר לומר דכו עלמה גם רבי היינו חכמים הראשון וגם רבי נתן סוברים אי כרב אי כשמואל אנחנו לא יודעים כמו מי והוויכוח שלהם הוא בכלל לא בספינה בזה כולל מלא פליגי הם מודעים שקונים אותה במשיחה כל הוויכוח שלהם זה רק לגבי שתר כי פליגי רק לגבי איך מוכרים שטר באותיות ואחי כ אמר לי רבי נתן ככה הוא אומר לתנא הראשון תנא קמה בספינה ודאי אני מודה לך מודינה לך שמספיק משיכה אבל באותיות אני סובר הק שטר עם המוכר כתב שטר לקונה אן אז הקונה קונה את השטר האותיות ואם הוא לא כתב על זה גם שטר אז הקונה לא קנה את האותיות לא קנה את השטר ההוא ויכוח שלהם זה בוויכוח של התנאים הבאים רבי וחכמים בעצם רבי זה התן הראשון שראיינו עד עכשיו חכמים זה בעצם רבי נתן שראיינו עד עכשיו תניה אותיות נקנות במסירה דברי שזה היה דברי התנא הראשון ששטר חוב שרוצים למסור למישהו שייגבה אותו שיזכה בשטר מספיק מסירה וחכמים אומרים זה לא מספיק בין אם הוא כתב לו שטר ולא עשה מסירה לא מסר את השטר ובין אם הוא רק עשה מסירה כמו שלפי דעת רבי זה מספיק אומר אומרים חכמים לא זה לא מספיק אם הוא לא כתב לו הוא לא קנה שיכתוב וימסור אז אם כן רואים חכמים סוברים כמו רבי שאותיות נקנות רק במסירה לא צריך להוסיף שטר ורבי נתן סובר כמו חכמים כאן שצריך גם שטר שואלת הגמרא איך העמדת את החכמים שחולקים על רבי נתן במה הי אוקימתא כמו רבי אם כן תסביר לי ספינה נמי תקנה במסירה למה צריך דווקא קניין משיחה תניה שנינו ברייתא של שלפי דעת רבי ספינה נקנית במסירה הוא אוחז בחבל שהספינה קשורה בו אפילו אם ה לא הזיז את הספינה ממקומה דברי רבי וחכמים אומרים לא קנה עד שהקונה ימ שכנה לרשותו או אם הוא רוצה קניין אחר יש עוד קניין קניין חצר אם מכניסים את טטלין לתוך חצרו של הקונה הוא קונה את זה בקניין חצר אז אם הוא רוצה יזכור את מקומה יזכור את המקום ואז זה נחשב מקום שלו והוא קונה את זה בקניין חצר אם כן רואים שלפי דעת רבי ספינה נקנית גם במסירה אז למה הוא אומר שהיא נקנית במשיחה תרצ את הגמרא זה לא קשייה מה שרבי אומר כאן שהיא נקנית במסירה מדובר כשהספינה נמצאת ברשות הרבים ששמה לא מועילה משיכה וכיוון שלא מועילה לא מועיל קניין משיחה עושים קניין מסירה ומה שרבי אמר כאן היינו חכמים שחולקים על רבי נתן שאנחנו אומרים לדעת רבי שפינה ננת במשיה מדובר שהספינה נמצאת בסמטה שזה מקום צדדי ששם יש רשות לכל אחד לעשות את חפציו משע ומתן וכדומה אז זה נחשב כמו שהמקום כנוי לאפשרות להשתמש לכל מי שרוצה להשתמש במקום הזה ושם אפשר לעשות קניין משיכה כיוון שאפשר לעשות קניין משיכה אז לא עושים קניין מסירה שואלת הגמרא במי אוקימתא לאבא טרית איך עמדנו את הבריתה האחרונה שרבי אומר שספינתו נמצאת ברשות הרבים ששם אי אפשר לעשות משיחה לכן עושים מסירה אם כן אימה סיפה בוא תאמר לי את המשך הברייתא וחכמים אומרים לא קנה עד שמשכנה או עד שיזכור את מקומה אז שני הדברים לא מובנים אם זה ברשות הרבים כי קודם כל אתה אומר עד שיזכור את קומה אתה יכול להגיד לי למי צריך לשלם שכירות על רשות הרבים ממן או גיר ממי הוא יזכור ותו אתה אומר שאפשר לעשות משיכה ברשות הרבים זה הרי לא מועיל מקניה והרי יש דבר מוסכם על כולם הביה ורבה דמרר הם שניהם אומרים ואיין אף אחד לכאורה שמתווכח איתם הם אומרים יש שלושה קניינים ומפרטים כל אחד מהם באיזה מקום הוא מועיל מסירה קונה ברשות הרבים ובחצר שהיא אינה של שניהם היא לא של אף אחד מהם לא מועילה שמה משיחה אז שמה מועילה מועיל קניין מסירה איפה עושים קניין משיחה זה קונה רק בסמטה ובחצר שהיא של שניהם אבל לא ברשות הרבים וקניין שלישי קניין הגבע זה קונה בכל מקום אפילו ברשות המוכר אז אם כן מה אנחנו רואים מכאן שלא מועילה קניין משיכה ברשות הרבים אז אז איך יכול להיות שחכמים אומרים לא קנה עד שמשכנה או עד שיזכור את מקומה איך אפשר לעשות משיכה הרי לא מועיל קניין משיכה ברשות הרבים מתרצת הגמרא מ מה הכוונה בדברי חכמים עד שמשכנה מדקאמר ומה עד שיזכור את מקומה דקאמר שאם זה ברשות הרבים צריך או למשוך את זה או לזכור את המקום לא הכוונה כפשוטו אלא החיק אמר לא עושים את הקניין ברשות הרבים אלא עד שמשכנה מרשות הרבים לסמטה ואז בסמטה אפשר לעשות קניין משיכה ואם זה רשות מוכר רשות הבעלים היא אז לא קנה אפילו לא במשיחה עד שיזכור את מקומה וקן קניין חצר אז אם כן נמצא שלפי דעת חכמים לא עושים מסירה ברשות הרבים אלא צריך למשוך את זה לסמטה אז לימה תאמר שאביי ורבא שאומרים שאפשר קניין מסירה ברשות הרבים דאמרי רק כרבי ולא כמו דעת חכמים מה אתה רואה שחכמים אומרים אה זה ברשות הרבים אין מה לעשות אתה רוצה משיכה אתה יכול לעשות משיחה תמשוך את זה לסמטה ושם תקנה את זה במשיחה או קניין חצר אם זה ברשות הבעלים למה הם לא מציאים מצאה פשוטה תעשה מסירה ברשות הרבים לכאורה נראה שלפי דעתם אי אפשר קנין מסירה ברשות הרבים והרי הבאי ורבה אומרים שזה כן מועיל לימה הבי ורב דמרי כרבי ולא כמו דעת חכמים אמהר רבשי לא אין בזה ויכוח בדברי הביי ורבה וידה אמר לי לחזק וקני אםא מוכר אומר לקונה לך תעשה איזשהו קניין תחזיק ב ספינה ודאי אחי נמי חכמים מודים שאפשר לעשות מסירה ברשות הרבים ודאי אלא הח במז קינן כאן מדובר במקרה מאוד מיוחד דמר לי המוכר אמר לקונה לך משוך וקני אה הוא אמר לו תעשה דווקא משיכה אז השאלה אם הוא מקפיד דווקא שיהיה משיחה או לא זה הוויכוח חכמים סוברים שהמוכר מקפיד קפידה שיקנה דווקא במשיכה אז לכן אי אפשר לעשות מסירה ברשות הרבים אז הוא ימשוך את זה עד השמטה ושם יעשה משיכה ומר סבר דעת רבי שהמוכר לא הקפיד אלא מראה מקום הוא לא או שתעשה משיכה בסמטה או שאם אתה רוצה אתה יכול לעשות מסירה כאן ברשות הרבים אמר רב פפא אני גם כן בר כמו דברי רבי נתן ש שטר קונים לא רק במסירה אלא צריך גם לכתוב שטר אבל מה כותבים בשטר אני אגיד לך אמ דזבין לשטר לחברי אדם שמוכר שטר חוב לחברו צריך למכתב לי בשטר מכרה הוא מפרט קנה הוא וכל שי עבודה דב כל השיעבודים שיש בו ואם הוא לא כתב את זה אז השטר לא השטר הזה לא גורם שהנכסים של הלווה השתעבדו לבעל השטר אמר רבשי אמרית לשמע כמי דרב כהנה אמרתי את הדין הזה לפני רב כהנה ואמרי תלי הקשתי לו מה רק אם הוא כתב לו את זה תמה דכתב ליחי דווקא ם המוכר שמכר את השטר לאחד שגובה שטרות אם הוא כתב לו שהוא קונה את השטר וכל השיעבודים שהשטר הזה כל מה ש משועבד בגלל השטר הזה גם המחר לו רק אז זה מועיל אבל אם הוא לא כתב לי החי לא קני הוא לא קנה אז מה הוא כן קנה מה הוא קנה רק את הדף וכי לצור על פי צלוחית הוא צריך בשביל מה הוא נתן לו את השטר חוב חי הקונה צריך את הנייר של השטר כדי לכסות את הכלי כדי שלא יכנסו זבובים או משהו כזה ודאי שלא הוא נתן לו את השטר הזה כל אחד מבין שאם הוא מקנה לו את השטר הוא כותב לו שטר קניין על השטר הזה הוא מתכוון שהוא יוכל לגבות איתו וכל הנכסים יהיו משועבדים לו אמר לרב כהנה אן כן אם לא יכתוב בשטר קני לך הוא וכל השיעבודים שלו היינו מפרשים שאיין ראיה שהכוונה היייתה למכור את החוב אלא היינו אומרים שהוא לא התכוון לקנות את השטר אלא כדי להשתמש בו לצור בו את לכסות את והוא כפל לדבריו לצור ולצור כדי לחזק את הדבר להוציא מליבו של רב השי שלא יהיה לו שום ספק בעניין עד כאן דף הו
לצפיה בתכנים נוספים: