הדף היומי מסכת בבא בתרא דף עא

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף עא

[מוזיקה] בבטר דף הא מתחילים בעזרת השם במשנה בתחילת העמוד יש שלוש דרגות בנתינה שנותן נותן למקבל הדרגה הטובה ביותר זה עין יפה יתרה ש הוא רוצה שהמקבל יקבל כמה שיותר הדרגה השנייה עין יפה רוצה למכור לחברו בעין טובה שחברו יקבל יותר לא בצורה מצומצמת ודרגה השלישית זה עין רעה זאת אומרת אני לא רציתי למכור את השדה העדפתי שהיא תישאר אצלי אבל הדוחק של הפרנסה הכריח אותי למכור את השדה ולכן מה שאני לא חייב למכור אני משייר אצלי כשאדם מוכר שדה אז זה ודאי שהוא מוכר רק את מה שקשור לשדה אבל הוא לא מכר את הבור בור מים בשדה ולא את הגט שדורכים בענבים ולא את השובך שמגדלים שם יונים בין כשם חרבין שאיין מים בבור אין קרמים של ענבים ליד הגת ואין יונים בשוח ובין כשהם ישובין שיש מים ב יש קרמים ליד הגת ויש יונים בשוח זה דבר שהוא לא חלק מהשדה וזה לא כלול במכירת השדה אבל עדיין לפי דעת רבי עקיבא כשאדם מוכר שדה בעין יפה הוא מוכר הוא התכוון את השדה כולה למכור לקונה שהיא תעבור לרשות הקונה נכון שהבור הגט והשבח זה לא חלק מהשדה ולכן הם לא מכורים אבל בשביל שהוא יוכל להגיע אל הבור הגת והשבח צריך לקנות ליקח לו דרך מהקונה דברי רבי עקיבא כי הוא סובר מוכר בעין יפה הוא מוכר בדרגה השנייה זה לא נותן מתנה שהוא נותן ממש בעין יפה יתרה שאז הוא אפילו אנחנו נראה בהמשך המשנה הוא אפילו נותן לשני את ה את הבור וא נותן לו את הגט ואת השובך במכירה זה עין יפה היינו שאת השדה עצמה לפחות הוא נותן לגמרי לקונה ואם הוא צריך דרך לעבור הוא יצטרך לקנות שטח כדי שהוא יוכל לעבור בדרך להגיע אל הבור או השבח או הגט וחכמים אומרים האדם הזה היה חייב למכור מה שהוא לא חייב הוא לא מוכר וכיוון שהבור נשאר אצלו אז הוא גם שיער אצלו את הדרך אל הבור הוא אינו צריך ליקח ולקנות לו דרך וגם רבי עקיבא שאומר שהמוכר בעין יפה מוכר ואת השדה כולה הוא מכר לקונה ואם הוא רוצה עכשיו דרך הוא צריך לקנות לעצמו דרך א רבי עקיבא בזמן שהמוכר אמר לקונה תוספת מילים שאולי הה צריך לומר אותם הוא הוסיף ואמר השדה מכורה לך חוץ מאלו חוץ מהבור חוץ מהגת או חוץ מהשבח שאז בגלל התוספת לשון שהוא הוסיף זה בא ללמד שהוא אינו צריך ליקח לו דרך אלא הוא התכוון שהבור ישאר אצלו וגם הדרך אל הבור כי אם הוא לא היה רוצה גם את הדרך אל הבור לשאר אצלו הוא לא היה צריך לומר חוץ מאלו כי גם בלי זה הבור עצמו היה נשאר אצלו התוספת תנאי בא ללמד שהוא גם רוצה את הדרך אל הבור לשייר זה כשהוא מוכר את השדה עכשיו כשהוא מכר את הבור עצמו לאחר או גת או שובך ואת השדה הוא השאיר לעצמו אז כאן זה הפוך ממקודם אם אנחנו אומרים שהמוכר בעין יפה הוא מוכר אז הוא מכר את הבור עם הדרך אל הבור כי כאן אנחנו מדברים שהוא מוכר את הבור מקודם דיברנו שהוא מכר את השדה כאן כשההוא מוכר את הבור לפי רבי עקיבא שאדם מוכר בעין יפה הוא מכר גם את הדרך ללכן הקונה לא צריך ליקח לו דרך מהמוכר וחכמים שהם אומרים שהמוכר בעין רעה הוא מוכר רק מה שהוא חייב ומוכר אז לפי דעתם כשמכר את הבור התכוונו רק לבור ואם אדם רוצה להגיע אל הבור צריך ליקח לו דרך כל זה דווקא מדובר במכירה שאנחנו משתמשים עם שתיים מתוך השלוש גות האם אדם מוכר בעין יפה או בעין רעה אבל זה דווקא באמת דברים אמורים במוכר אבל נותן מתנה חכמים מודעים שהוא נותן בעין יפה ולא רק זה אלא בדרגה הכי גבוהה בעין יפה יתירה הוא נותן את כולה גם את הדברים שלא שייכים ממש לשדה גם את הבור הגט והשבח וגם שאר הדברים שרינו במשניות הקודמות וכן האחים שחלקו בירושת אביהם אלה שזכו בחלקם בשדה זכו בכל השדה גם בבור ודות וגת זה הכוונה שלהם בחלוקה כל אחד מסלק את עצמו מהחלק של השני וכן אם אדם התגייר אז הוא נחשב כמו תינוק שנולד מאז שהוא התגייר והוא לא נחשב קרוב ל ים שהיו לו בזמן שהוא היה גוי שהיה נוכרי אם הוא מתחתן אז לפחות יש לו אישה היא יולה לרשת או אם נולדים לו ילדים לפחות יש לו בנים שיכולים לרשת או אבל אם הוא מת בלי בנים אז הנכסים שלו הפקר אם אדם הלך וזכה והוא מחזיק בנכסי הגר והחזיק בשדה שלו החזיק בכל השדה וכולל גם באילנות שיש להם שם שדה בפני עצמם כמו עץ חרובים זקן שכבר מרכיבים בו ענפים מאילנה חרובים צעירים או עץ שקמה שכבר קרטו ממנו ענפים וכעת הוא משובח יותר ועבה יותר וכבר אפשר להשתמש עם הענפים שלו לקורות גם בזה המחזיק בנכסי הגר זכה אם כן דיברנו על מוכר שוודאי לא כולל במכירה בור גת שוח יש ויכוח האם את הדרך הוא כן כולל או לא כולל דיברנו לגבי נותן מתנה שנותן בעין יפה יתרה והוא כולל אפילו את הבור גט והשבח כעת מדברת המשנה לגבי מקדיש את השדה לפי דעת רבנן אדם שמקדיש שדה לבית המקדש בעין יפה יתירה הוא מקדיש כמו נותן מתנה ווא הקדיש את כולה כולל בור גת ושובך רבי שמעון אומר כמו שהגמרא מעמידה בדף עב עמוד ב שמקדיש זה כמו מוכר שהוא לא כולל את הגת הוא לא כולל את הבור ולא את השבח ולא רק זה אלא דעתו של רבי שמעון כמו דעת רבנן לגבי מוכר שהוא מוכר רק את מה שהוא חייב ולכן הוא שיער לעצמו אפילו את הדרך להגיע אל הבור גת והשבח אבל הוא אומר לרבנן כאן במשנה לפי דעתי מקדיש הוא כמו מוכר בעין רעה והוא לא הקדיש את הבור הגט והשבח ולא חרוב המורכב ולא סדן השקמה ולא את הקרקע שלהם אלא לדעתכם שמקדיש בעין יפה הוא מקדיש אל תגידו שזה ממש בעין יפה יתירה כמו נותן מתנה אלא תגידו שזה כמו מוכר בעין יפה כמו דעת רבי עקיבא לגבי מוכר שומר שמוכר בעין יפה הוא מוחר שאמנם הוא לא כולל את הבור הגת והשוחד הוא משאר לעצמו אבל את השדה כולם הוא מר ם הוא רוצה דרך לעבור הוא יצטרך לקנות מהשדה עצמה כדי שיהיה לו דרך לעבור ותאמרו שבגלל שאת השדה כולהו כן מחר אז כיון שם יש אילנות בשדה הם יונקים מהקרקע שת הקרקע ומחר כולה אז הוא לא הקדיש אלא את החרוב המורכב ואת צדן השקמה כיוון שהם יונקים מהקרקע של ההקדש כי הרי את הקרקע עצמה הוא כן הקדיש כולה ואמרו לו רבנן לא זה לא שונה לפי דעתנו מקדיש בעין יפה יתירה ו מקדיש כמו נותן מתנה אז אם כן לגבי מקדיש יש ויכוח דעת רבנן שזה כמו נותן מתנה ודעת רבי שמעון שזה כמו מוכר בעין רעה שואלת הגמרא למה באמת מי שנותן מתנה אנחנו אומרים שזה שונה ממכירה מה ישנה מכר ומה ישנה מתנה למה במכירה אתה אומר שזה לא כולל בור גת ושבח ומתנה כן פירש יהודה בן קוסה לפני רבי הקדוש ההבדל הוא מאוד פשוט הנותן מתנה הזה זה כמו שהוא פירש בפי הוא נן גם את הבור והגד והשבח והמוכר הזה זה כמו שהוא לא פירש בפיו שהוא מוחר את הבור והג והשבח והגמרא מסבירה שזה לא הכוונה הי זה פירש וזה לא פירש כי הרי בפועל שניהם לא פירשו מפורש מה המירה כוללת ומה המתנה כוללת זה לא פירש וזה לא פירש הוא אלא הכוונה של יהודה בן הוסה היא שהנותן המתנה הזה בסתם ודאי הכוונה שלו לתת בעין יפה ואם הוא רצה להשאיר אצלו את הבור הגט או השוב החייה לו לפרש שהוא לא נותן את זה בכלל לשדה והמוכר הזה כיוון שהוא מוכר בעין רעה זאת אומרת הוא נאלץ למכור אז בסתם הוא לא מוכר את מה שהוא לא צריך למכור את הבור הגת והשבח הוא ודאי לא כולל ולא היה לו לפרש את זה כי זה מובן מאליו שזה לא כלול מספרת הגמרא היה אחד שפעם קיבל מתנה אהודה אמר להו אדם ציווה לסובבים מצוב לפני מיתתו הוא אמר תתנו מתנה לפלוני אבולי לפניה בית שמחזיק 100 חביות 100 גולפי סוף מדדו ישתכח וזה נמצא דבה מחזיק 120 הבית הוא יותר גדול הוא מחזיק 120 חביות אמר מר זוטרה אז אם כן המקבל הזה מקבל בית קטן יותר רק מה ש מחזיק 100 חביות כי הרי זה מה שאמר לי אבל שטח כזה גדול שמחזיק 120 היינו הבית כולו הוא לא אמר לי אז את זה הוא לא יקבל אבל רבשי חולק הוא אומר מילון תנן כילא שנינו במשנה במי דברים אמורים שמדקדק האם הוא כן קולל את הבית האם הוא כן כולל בשדה את הבור הגט או השבח או שהוא לא כולל זה דווקא במוכר אבל בנותי מתנה נותנת כולם על מה מה רואים מכאן מן ד יעיב מתנה בעין יפה יעיב כשאדם נותן מתנה הוא נותן בעין יפה ירה אז הח נמי גם כאן מדי מתנה זה שנתן מתנה את הבית שמחזיק 100 חביות כנראה הוא היה סבור שהבית הזה הוא מחזיק 100 חביות אבל בעין יפה הוא נותן הוא יהיב אז אם כן אם אתה בסוף מצאת שזה 120 חביות אז כנראה לזה הוא התכוון רק הוא חשב שבבית הזה נכנסים 100 חביות במשנה ראינו שאדם שמקדיש את השדה לפי דעת רבנן הקדיש בעין יפה יתירה כמו נותן מתנה וכולי את ולה אבל לפי דעת רבי שמעון המקדיש הוא כמו מוכר בעין רעה שזה לא כולל בור גת ושובך ואפילו לא את הדרך אליהם אמר רבונה אנחנו יודעים שהמשנה אומרת בדף פא שאדם מוכר לחברו שלוש אילנות זה כולל גם את הקרקע שלהם אבל הקונה שני לנות בתוך שדה של חברו הרי זה קנה את הקרקע שבין האילנות סביבותיהם אבל אם הוא מכר את הקרקע ושייר לעצמו שני אילנות לפניו אז אומר רב הונה יש למוכר גם את הקרקע של הלנות סביבותיהם ואפילו לפי דעתו של רבי עקיבא דמר לגבי מוכר שכשהוא מוכר שדה כמובן הוא לא מתכוון לבור שיש שם או הגב או ה שווח לגבי בית כשהוא מכר בית וחצר אז זה לא כולל את הבור מים או הדות שזה גם כן סוג של בור אבל את הדרך הוא לא שיהר לעצמו אלא הוא מכר בעין יפה הנה מילי מה שרבי עקיבא אומר מוכר בעין יפה מוכר זה דווקא גבי שהוא מוכר בית הוא השאיר לעצמו את ה בור והדו או כשההוא מוכר שדה הוא השאיר לעצמו את הבור והג והשבח אז הוא לא שיהר לעצמו דרך והוא יצטרך לקנות את זה מהקונה דלא קמח שבאר כי הקונה לא מפסיד בזה שהבור של חברו נשאר בחצרו אבל כשההוא מוכר לחברו קרקה הוא שיר לעצמו אילנות דקשי בה האילנות מפריעים לקונה של הקרקע כי האילנות האלה יש להם שורשים בקרקע שלו והם יונקים מהקרקע שלו מעקבים את המחרשה שלו ודאי המוכר חשב על זה והוא שיער לעצמו גם את הקרקע שסביב האילנות כי אם זה נכון שהמוכר לא שיהר לעצמו קרקע סביב האילנות אם מית דלא שיהר אז כשהאל התייבשו לי מלי הקונה יכול לטעון ולומר לו הקור אינך תעקור את האילנות היבשים שקול וזיל קח את העצים ותלך אל תתא אחרים במקומם ולכן הוא משייר גם את הקרקע מסביב כדי שהוא יוכל לחזור ולנטוע האילנות כשהאל האלה יתייבשו ככה אומר אבונה מביאה הגמרא במשנה שלנו תנן רבי שמעון אומר ובהתחלה הגמרא הבינה שזה דעתו של רבי שמעון שהמשנה מדברת לגבי מי שמקדיש שדהו האם זה כולל את הבור הגט והשובע ואת הדרך אליהם ולגבי אילנות כמו חרוב זקן שמרכיבים בו ענפים צעירים או שקמה שכבר קרטו ממנה ענפים וכעת ענפים של המשובחים ובים לעשות מהמהם קורות אז אמרנו לגבי מקדיש דעת רבנן שזה כמו נותן מתנה שהוא הקדיש בעין יפה את כל השדה כולל הבור הגת והשבח ורבי שמעון אומר המקדיש את השדה לא הקדיש בתוך השדה את הבור הגת והשבח כך הגמרא הבינה עכשיו שזה הכוונה בדבריו של רבי שמעון אלא רק את החרוב המורכב וסדן השקמה למה מה הם שונים תענה הלה שנינו על זה בבריתה אמר רבי שמעון מה טעם החרוב המורכב וסדן השקמה כן כלולים במכירה אף על פי ש הבן אדם משייר את הבור הגת והשבח אבל את האילנות האלה הוא לא משייר אלא הם כן מוקדשים שכיוון שהוא הקדיש את כל ה שדה הוא הקדיש גם את המקום של היניקה של האילנות אועיל ויונקים משדה הקדש אם כן נמצא שענות האלה ונקים מקדש זאת אומרת ככה בן אדם לפי איך שהגמרא מבינה כעת דעת רבי שמעון בן אדם מקדיש את השדה אז זה לא כולל בור גד שוח אבל זה כן כולל אילנות למה גם שבעצם לא היה אמור לכלול את האילנות הוא באמת לא התכוון ולי להקדיש גם את האילנות החשובים האלה שהם חשובים כמו שדה בפני עצמה אבל כיוון שעונות הלינקים מהשדה והרי את השדה כולה הוא כן הקדיש אז כיוון שהם גידולי הקדש אז הם בעצמם הקדש הם יונקים משדה הקדש אז הם גידולי הקדש אז הם בעצמם הקדש אם כן זה סותר את מה שאמר רב הונה איסל כדת אם ייעלה דעתך כמו רב הונה שאם הוא משייר לנות שהיו רשעי עיר הוא משיר גם את מקום ניתם אז כי מד נקי כשהם יונקים הם לא יונקים משדה ההקדש הוא משאר גם חלק מהשדה שלא יהיה הקדש בשביל האילנות האלה אז למה אומר רבי שמעון שם יונקים משדה הקדש אז במסקנה הגמרא מסבירה שלא זה בכלל היה כוונתו של רבי שמעון הוא חולק לצד השני לגמרי על דברי רבנן דעת רבנן שמי שמקדיש שדה זה כולל בור זה כולל גת וכולל שוח וכולל תילנד וכולל הכל זה בעין יפה יתרה ואם כן לפי דבריהם אין שום בעיה כי זה לא דומה למכירה בכלל אז לא קשה ממכירה של אדם שמחר שדה ושיער לעצמו אילנות ששם זה שונה לגמרי ואם כן מדעת רבנן אין קושיה על רב הונה ודעת רבי שמעון הוא חולק לצד השני הוא אומר שמי שמקדיש זה כמו מי שמוכר בעין רעה שהוא לא כולל לא רק את הבור הגת והשבח אלא אפילו את הדרך הוא שייר לעצמו אז אם הוא מש אם זה לא כולל גם את האילן אז גם את הקרקע של האילן שאילן יונק ממנה גם את הקרקע הוא לא הקדיש אז אם כן אין קושייה על רבונה לא מדברי רבנן ולא מדברי רבי שמעון ועד כאן השיעור על דף הא א
לצפיה בתכנים נוספים: