הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף ק

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף ק

[מוזיקה] שבס דף ק אנחנו מתחילים בפרק שבעה עשר כל הכלים נטלים בשבת דלתותיהם גם אם הדלת שלהם התפרקה אם ההן אף על פי שנתפרו בשבת אפילו שהתפרקה בשבת עצמה לא אומרים שזה דבר חדש אלא כיוון שהיא עדיין משמשת כיסוי אז הם ניטלים ואינן דומים לדלתות הבית שדלתות הבית שהתפרקו המוקצה למה המוקצה לפי שאינן מן המוכן אומרת הגמרא כל הכלים נתלים שבשבת וכולי תדע לך הדלתות הבאי דרובא דרובא הכוונה יש בה חידוש מיוחד וגם דלתות הכלים דרוב גם בהם יש חידוש לתות הבית ובה שאף על פי שנתפרו מערב שבת אני לא גיד שזה כבר מוכן מלפני שבת לא אסור לטלטלם בשבת דתות הכלים דרוב מה חידוש שבהם אף על פי שנתפרו בשבת הם נתלים בשבת לפי שאינם מנ מוכן אז הגמרא מבארת למה ואיין תשמישים אלא על גבי קרקע לכן כשהם מפורקים הם מוקצה רבב בשם רבי אל אוזו בראשונה היו כל הכלים ניתנים בשבת כיוון שנחשדו לה ות מחללים ימים טובים ובשבתות בתחילת זמן בית שני הדהוד כתיב בספר נחמייה בימים האמה ראיתי ביהודה דורכים גיתות בשבת ומביאים הערמות ועומסים על החמורים וכולי אז מה כדי לתקן אותם אז ואסרו להם הכל כיוון שנגדו היו מתיירים להם והולכים עד שהתירו להם את הכל אז הרב מביא מהגמרא בבבלי שהגמרא מפרשת את ההדרגה שבהתחלה התירו להם כלי שמלאכתו להיתר אבל לא לגמרי רק לצורך גופו ומקומו אחר כך התירו גם מחמה לצל היינו לצורך הכלי שלא תתבקע ואחרי זה חזרו והתירו כלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו ומקומו אבל מחמה לצ לא ועדיין גם כשהתיק באדם אחד אבל בשני בני אדם זאת אומרת שניטל בשני בני אדם לא התירו אחר כך חזרו והתירו להם כל הכנים חוץ מן המסר הגדול ויתד של מחרשה שהם נחשבים כלי שהם מוקצה מחמת חסרון כיס כי בדרך כלל הבעלים מקפיד עליהם לא להשתמש איתם רק לצורכו רבי יוסה אומר אף ציפרין ציפרין זה כלי שחופרים בו קבר רבן שמעון בן גמליאל אומר אף ההוגן ההוגים של הספינה מה שנקרא עוגן אז זה גם כן מחמת חיסרון כיס ומוקצה אומרת הגמרא מדוכה זה מה שנקרא מכתשת אם יש בה שום אז מטלטלים אותה הגב השום ואם לאום מטלטלים אותה אם הוקצה רבן שמעון בן גמליאל אומר אם הייתה מדוכה קטנה ניתנת על גבי השולחן הרי היא קערה מטלטלים אותה בשבת זאת אומרת גם אם אין בשום רב יוסי רבלה בשם רב לוזו רב יעקב ברחה בשם רב לוזו כל הנושא הזה קודם להתרת כלים שנו אבל אחרי שהתירו את הכלים מותרת גם מדוכה גדולה וגם אם אין בשום תמנ תנינן קלוסטר קלוסטר זה בריח גדול שסוגרים בו את הדלת ובראש שלו הוא עווה אפשר לדרוך בו שום ובצד השני הוא חד שהוא הוא ננעץ בקרקע אז רבי יהושע אומר שמתה מפתח זו ותולה בחברו בשבת זאת אומרת לא לטלטל את זה בידיים אבל בדרך אגב אפשר הפטפון אומר הרי ככל הכלים הוא מטלטלת בחצר אז מבארים דבי רב יניא דבי רב יני אמרה שמה שרבי שועה מחמיר זה כי מדובר בחצר שלא ירבה ניט אז הגמרא תמ ליו אם בחצר שלא רבה אז עדי דתנינן הרי כל הכלים הוא מטלטלת בחצר איך הבי טרפון יגיד שהיא מטלטלת הרי ודאי שרב טפו מסכים לדין של עירוב חצרות רבי יוסף בשם רבי ירמיה רבי חנניה מהתיבה בשם רבי אלעזר שהסיבה שרבי שועה מחמיר זה קודם להתרת כלים שנו אז גם על זה הגמרא מקשה היא קודם להתרת כלים שנו עדי תנין הרי כל הכלים הוא מטלטלת בחצר למה רב טפן מחמיר אומרת הגמרא כי שלושה כלים המטלטלים בחצר זאת אומרת גם בזמן שגזרו על הכללים קודם להתרת הכלים את שלושת הכלים האלה שהם מאוד מאוד נצרכים לבני אדם לא גזו עליהם אז אם כן רב טרפון סובר שהקלו סקרה הזאתי כמו השלושה כלים האלה שגם עליה לא גזרו כי שלושה כלים המטלטלים בחצר ואילו הם סכין קטנה שחותכים באוכל ומקצוע של דבלה זה גם כן סוג סכין שחותך את הדבלה וזו מניסטרה זה כף שמוציאים בה את הזוהמה ש בגדרה על שלושת הכלים האלה לא גזרו בכלל חצוצרת יש כאלה שגורסים כאן שופר אבל גם אם לא נגרוס שופר ודאי זה הכוונה הכוונה לשופר שהיו רגילים לתקוע בערב שבת שלוש תקיות ראשונות ואחר כך שלוש תקיות אחרונות העם כבר מבין שהוא צריך להבדיל בין קודש לחול אז תוקע השלישית בראש הגג הוא מניחה במקומה הוא לא יקח איתו את השופר זה מוקצה שת אמר למה וליו כלי הוא הרי בשופר הזה אפשר לשוב בו מים אפשר לגמ את התינוק אמר רב יודן אתה צודק קודם להתרת כלים שנו לפני שהתירו שימוש ב רב זירה בשם רב לוזו קנים ומקלות המשנה שלמדנו בנושא של קנים הכוונה שמבואר במשנה שלא היו מתעסקים עם הקנים של לחם הפנים בשבת אלא שולפים את הקנים מבין הלחם כבר בערב שבת ובשבת מחליפים ושמים לחם חדש ולא שמים את הקנים רק אחרי שבת ישימו את הקנים בין הלחמים וגם הדין ה של מקלות שכתוב שכשהיה עומס בבית המקדש בערב פסח כמובן שהיה עומס אז היו לוקחים מקל וטולה אותה את המקל הזה על כתפו ועל כתף חברו ועל זה תולה את הבהמה ומפשיט אותה אבל אם זה חל בשבת שמה כאלו מוקצה הוא היה תולה את הבהמה על היד שלו ומניח את היד שלו על כתף חברו וככה היו פושטים את אור הבהמה אז למה קנים ומקלות זה מוקצה זה קודם להתרת כלים שנו לווחים של ספינה לוחות עץ של הספינה הן מטלטלים אותם בשבת אבל אם היו מכוסים על גבי כלים זאת אומרת הוא השתמש בהם ככיסוי של כלים או על גבי אוכלין אז הרי הם ככיסוי כל הכלים הוא מטלטלים אותם בשבת אמר אבימי הוא אמר את הממרה שלו בשם רבי לה אף אגב תמר ככיסוי הכלים והוא שיהיה עליהם תואר כלי שהוא יעשה בהם איזה שינוי מעשה שיהיה ניכר שהם כלי כל שניטל בשניים מטלטלים אותם בשלושה בארבעה ובחמישה אסו ככה יש גרסה בצד של הרשב והרטבה זה מדי תרכה אומר רבי זירא מכיוון ד אתמר בשניים מותר אז אני אומר אפילו בארבעה או בחמישה מותר הוא מתיר מה הד אמר רבי מנה זאת אומרת המקור של רבי זהירה זה ממה שסיפר לנו רבי מנה אמר רבי יוסה הבון טליה היו ילדים קטנים טעים ספסי דרבי יהודה בר פזי וסבה הזקנים מסילון אתה רואה שזה ספסל שהיה צריך ארבעה וחמישה אנשים טלטלו את זה בשבת רבי אלעזר בשם רבי חנינה מעשה היה טלטלו קרון של בית רבי בשבת שת אמרה מה החידוש וליו כלי הו תשובה שלא תאמר אויל בן תשמיש אל על גב מקומן אז הייתי חושב שהם מטלטלים אותם בשבת כומה שמלן שכן רבי יהודה בשם שמואל קופות הגדולות וסוגן הגדולים זה גם כן סלים גדולים מטלטלים אותם בשבת מה החידוש שלא תומר הו ותשמיש במקומה הם מטלטלים אותם כומה שמלן שמותר רב אבא בשם שמואל מכבה שמיטות זה נסרים כאלה שכובשים בהם את המיטה מטלטלים אותם בשבת אז הרב אומר לצורך גופן ומקומם זאת אומרת זה כלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו ומקומו מותר לטלטל אותו א אל תגיד שכיוון שזה קבוע כיוון שזה כבד אסור לטלטל אותו רבי בא בשם רב כובד העליון והתחתון כשזה קשור זה כלים שהם שייכים למלאכת ההריגה של הבגד אז יש כובד עליון וכובד תחתון מטלטלים אותם חוץ מן העומדים שכיוון שעומדים האלה קבועים בארץ אז זה כבר שייך לישבו גומות אסור לעכור אותם אמר רבי בהד תימר עומדים ששם של בבל אבל עומדים שכאן שבארץ ישראל שהם לא קבועים בקרקע מותר לטלטל אותם גם רבי זאירה בשם רב יהודה בשם רב קנים וחבלים של קוריס זה גם משהו ששייך לכלי ההריגה מטלטלים אותם בשבת מה דרב יוסה אמר רבי יוחנן שאל לרבי יהודה בן לוי מה הוא לטלטל כלי קוריס שבת אמר להם מטלטלין זו דעה אחת אבל רבי יהודה בן פזי לא אמר כן אלא רבי יוחנן שאל רבי יהודה בן לוי מה הוא טטל כ קוריז בשבת אמר לו אין מטלטלים אמר לי למה אמר לי מפני שהן מטלטלים כיון שמקפידים לא לטלטל אותם ביום חול זאת אומרת שהם חשובים לו מחמת חסרון כיס מוקצה מחמת חסרון כיס אי אפשר לטלטל אותו בשבת אפילו לצורך גופו או לצורך מקומו עד כאן דף ק
לצפיה בתכנים נוספים: