הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף קי

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף קי

[מוזיקה] שבס דף קי אנחנו מתחילים בהלכה ו אומרת המשנה אלו הין ציצין ה מקבין את המילה בשר החופה את ההתרה אז זה מעכב והוא נחשב ארל וממילא אם האיש הזה כהן אינו אוכל בתרומה כי הוא ארל אם היה בעל בשר ובגלל שהוא שמן זה נראה כאילו שזה חופה את ההתרה תקנו מפני מרית העין מל את העורלה העליונה ולא פרא את האור התחתון ולא פרא את המילה כאילו לא מל האלו אין ציצינה מקבין את המילה רבי אבונה בשם רבי ירמיה בחופה רוב גובהה של הטרה אל תחשוב רוב ההיקף אלא גם אם יש ברוב הגובה במקום אחד זה כבר נקרא ארל רבי יוסה בן יוסה אומר בחופי רוב גובה הטרה אותו דבר רב תב בשם שמואל איך בודקים בודקים אותו בשעה שמתקשה אז אפשר לבדוק אם זה רוב או לא מל ולא פרא את המילה כאילו לא מל תני אם הוא עשה פעולה כזאת בשבת של מילה בלי פריאה אז הוא בעצם הוא לא עשה מילה אז וענו שכרת רבכ בשם רבי אבוה אדד תימר כשהוא עשה את זה מאוד מאוחר ביום ביום השבת בשאין ביום מספיק זמן כדי למרק ולסיים את המילה לכן על פעולה כזאת הוא בעצם חייב כרת כי הוא לא יכול היה לעשות מילה שלמה אבל אם יש ביום כדי למרק ממרק ואינו חושש הוא ממרק וגם אם מישהו אחר יכול למרק ולא מרקו הוא לא יהיה חייב כרת על זה כי הוא אומר אני עשיתי חץ מישהו אחר יכול לגמור את החצי השני תני כל שעה שעוסק במילה חוזר בין על ציצין המעקב במילה בין על ציצין שאין מעכבין כמובן כשההוא עושה מילה ביום שבת פירש אילא חוזר אלא על ציצינה מעכבין במילה אמר רבי יוחנן תדע לך שדברי רבי יוסי אפילו על ציצין שאיין מקבין המילה גם כן אם פירש חוזר אפילו בשבת ואיך אתה לומד את זה מרבי יוסי הי דין רבי יוסי הי דתני תמן רבי יוסי אומר יום טוב הראשון שלך ג שך להיות בשבת ואם בן אדם אחד ושכח והוציא את הלולב ברשות הרבים פטור בפני שהוציא ברשות כיוון שהוא טואה בדבר מצווה הוא עסוק במצווה אז הגמרא שואלת א בסכין של מילה כן אף במצא כן הם יוציא אותם ביום המילה או ביום הפסח תגיד שהוא פטור עונה הגמרא ממד אמר רבי יוחנן דברי רבי יוסי אפילו על ציצין שאין מעקבים במילה עם פרש חוזר ככה הוא למד ברבי יוסי אדם הרב בסכין שמילה כן ו במצא כן בכל מכשירי מצווה הדרן הלך פרק רבי אליעזר בסיעתא דשמיא פרק 20 רבי אליעזר אומר תולין את המשמרת ביום טוב משמרת זה המסננת הזאת שהיא כמו שקית כזאת כמו שק שהוא מכניס אותה לפי החבית אז כשהוא מניח את זה שם הוא בעצם יוצר אוהל תולין את המשמרת ביום טוב אבל לא טולים בשבת אבל אם יש לו כבר משמרת זה המסננת הזאת תלוייה אז ונותנים לתלויה בשבת אפשר לסנן בה את היין וזה לא נחשב בורר זה לא דרך בורב חכמים אומרים אין טולין את המשמרת ביום טוב כמו שאמרנו שזה בונה ואין נותן לתלויה לשבת כן בשבת כ הם סוברים שזה נחשב ברירה אבל נותנן לתלויה ביום טוב כמו המן ד אמר שבריה ביום טוב מותרת אומרת הגמרא רב לזר אומר תודת משמרת וכולי תני לא נחלקו רבי אליעזר וחכמים אנחנו למדנו למעלה לגבי פקק החלון האם פוקקים בו בשבת או לא לא נכ לקו רב לזר וחכמים שאיין נוטן אולין בתחילה ביום טוב אסור לפוס אוהל ביום טוב ועל מה נחלקו על מוסיפים שרבי אליעזר מחמיר הוא אומר אין מוסיפין ביום טוב ואין צריך לומר שאיין מוסיפים שאין מוסיפים בשבת ולכן הוא אמר שאסור לשים את פקק החלו וחכמים אומרים מוסיפין בשבת כי הוא רק מוסיף ואין צריך לומר שמותר להוסיף ביום טוב עכשיו אנחנו שואלים במשנה שלנו יש כבר חבית הוא בא לשים שמה משמרת וכל לא בתוספת ענן קיימים למרות שאיין בכלל גג אבל כיוון שקיימים מחיצות והוא לא צריך את הגג להגן מפני החמה או משהו אלא פשוט לתשמיש זה נקרא מוסיף לאן אז למה חכמים אוסרים למה חכמים אומים אין טולים את המשמרת אמר רבי יבין ברקנה תיפטר במשמרת חדשה שפעם ראשונה הוא שם את המשמרת פה בחבית ואז כשהוא מתקן אותה אז שמכשירה לכלי אז זה בעצם איסור חדש שמתקן מונה אומרת הגמרא בסדר זה לפי חכמים אבל כל שכן חלפה שיטתי לרב לזר מהם תמן אתמ הכוונה אצלנו במשנה שמכשירה לכלי כי אתה אומר שמדובר במשמרת חדשה ובכל אופן התמר מותר אז כאן בפקק החלון שאינו מכשירה לכלי לו כשק שצריך להיות מותר למה רב לזר עוסר לסגור את פקק החלון אמר הבחינה אצלנו למה רב לזר למה רב לזר אצלנו מתיר זה באמת נקרא אוהל ואסור להוסיף על אוהל רי אפילו ביום טוב אלא למה ע ידי רבי אליעזר כרבי יהודה ותה בשם רבי וד אף במכשירי אוכל נפש התירו אז לתלות את המשמרת זה מכשירי אוכל נפש לכן זה מותר ביום טוב רבח בשם רבי בק דברי המכשיר אבל ובלבד מלמעלה אז מה הכוונה מלמעלן שתי פירושים אומר כאן הרב אחד דווקא אם הוא יוסיף על האוהל כמו פה שזה מלמעלה שמחי כבר קיימות הנמה שהוא קודם כל יפרוס את את המשמרת ואחר כך ישים את החבית מלמטה הכוונה שיתחיל מלמעלה למטה כדב ימי רבי יהודה בן פזי ה ורבה בבי מדרש שם היו יושבים בבית המדרש ואבו פרסין קילה מאתמול בבע עמות היו פרוסים קלעים על הגג בגודל של ארבע עמות ולמחר אבו פרסין כולו הם פרסו את הכל סברון ממ מדברי רבי יהודה בן פזי שהוא זה שהתיר בתקון קחון דליו מדעת רבי יהודה בן פזי הוא סובר עד שפוס רובן מערב שבת אז מותר להמשיך ולפרוס לא מספיק ארבע עמות רבי חיא בשם רבי יוחנן אנטה ועלים בשבת הכוונה שהוא פורס אותם חייב משום בונה אמר רבי זירה למה אתה אומר ככה אינו אלא כ פורסן ו מקפלן בשבת זה לא בונה רבי בבר כהן בא קום מרבי יוסי האן כיל דעל ארון הפרוכת של ארון הקודש מה דינה לכאורה הוא בונה אוהל אמר לי כיוון ד הי כבר פורסה מאתמול נעשה כפותה ונועל בשבת וזה מותר רבי זהירה רבחי בר אשי בשם שמואל המשמר מי שמסנן את הין ומשמרת בשבת חייב משום בורר אמר רבי זירה לא מסתבר שזה בורר על משום מרקד רבי יוסי ורבי יוהנה טרון אמרין בקדמת בתחלה הם חשבו מקדמי תינן אמרין יעות אמ רבי זהירה שזה מרקד למה מה המרקד קמח למטן וסולת למעל קמח הכוונה קמח שאתה אומר למטן אז גורסים כאן קמח למעלה וסולת למטה הכוונה בכל אופן החלק הדק יורד למטה והחלק הגס נשאר למעלה אף המשמר היין שהוא החלק הדק הוא למטן ושמרים למעלה אז לכן מסתבר שזה מרקד אבל הם חוזרים בהם אומרים ולא אבין אן אמרין כלום למה בגלל שהותר מכלל ברירה רואים שהותר ברירה ביום טוב וגם הותר מכלל שימור ביום טוב הותר מכלל ברירה איך אנחנו יודעים שכתוב במשנה בורר כדרכו בחיו בחיקו ו בתמ חוי והותר בכלל שימור כי למדנו במשנה שלנו נותנים לתלויה ביום טוב לעומת זה הרקדה לא הותרה ביום טוב ולא הותרה מכלל הרקדה איך אתה יודע שלו דמר רב חנינא ברוקה בשם רב יהודה אין שונין את הקמח קמח שהוא כבר מנופה מערב יום טוב לא מנפים אותו פעם שנייה אבל מרקדין לאחורי נפה באופן של שינוי אז יוצא שלא התירו הרקדה ביום טוב ואם תאמר ש לסנן יין ומשמר את זה משו מרקד אז זה צריך להיות אסור יהיה אסור סימן של שנן יין במשמרת זה לא ש מרקד ם שו בורר ובורר אותר ביום טוב וגם שימור אותר ביום טוב אמר רבי יוסי רבי יוסי ברבי בון מה שקראנו עכשיו שאין שונים את הקמח זה דלא כרבי יהודה נתנה בשם רבי יהודה אף מכשירי אוכל נפש התירו זאת אומרת לא צריכים לרקוד מאחורי לרקד מאחורי הענפה אפשר לרקד בהנפה ממש בעיה דם מילתה זה זה שאלנו שאלה מהוא לשנות קמח לאחורי הענפה כרבו לפי רבנן שמחמירים שלא התירו מכשירי אוכל נפש וקראנו מקודם שאין שונן את הקמח אבל אמרנו שלהרבה כן מותר כי זה שינוי מה הדין אם הוא רוצה לשנות את הקמח מאחורי הענפה זה מותר או שנגיד שכיוון שזה כבר זה לא כל כך צורך יום טוב הוא כבר ניפה את זה מאתמול לא התירו אז זה נשארנו בשאלה עד כאן קי ‏e
לצפיה בתכנים נוספים: