הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף קיב

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף קיב

[מוזיקה] שבס דף קיב אנחנו מתחילים פרק 21 נוטל אדם את בנו והאבן בידו למרות שהאבן היא מוקצה לכלה והאבן בתוכה אז הגמרא למעלה העמידה שיש כאן בתוך הכלכלה הזאת חוץ מהאבן יש גם אוכלים ולכן זה לא נחשב שזה בסיס לדבר האסור או בגלל שהאבן לא חשובה והיא בטלה ולגבי התינוק איך אפשר לטלטל תינוק הוא לא נחשב בסיס כי האבן בשביל התינוק זה כמו משחק זה המשחק שלו אז זה כמו שמותר להוציא תינוק עם קמיה ככה אפשר להוציא תינוק עם האבן הזאת מטלטלין תרומת טמאה עם הטהורה ועם החולין הכוונה באגב אבל לבד י מוקצה רבי יהודה אומר אף מעלין את המדומה באח ו100 כי רבי כאן סובר כמו רב לזר שהיא התרומה שתולה ואומר היא התרומה שנפלה היא זאת שעלתה וזה לא נחשב מתקן מונה הלכה באת האבן שעל פי החווית מטה על צידה והיא נופלת הייתה בין החוויות שאי אפשר להטות אותה מקביעה ומטה על צידה והיא נופלת ולמה החווית הזאת לא נחשבת בוסיס לדוב אוסו כיוון שמדובר שהוא שכח את האבן אבל אם הוא הניח את זה שמה בכוונה בערב שבת אז זה נקרא בסיס אסור לטלטל מאות שעל הכיכר נוער הקר ואן נופלות הייתה עליו לשלשת קנח בסמרטוט אבל לא ישפוך על זה מים כי שרתו זו ה כיבושו אבל אם היייתה של אור נותנים עליה המים עד שתחל כיוון שאין בזה כיבוס הלכה ג' בית הלל אומרים מאוירים מעל השולחן עצמות ו קליפין הם לא סוברים מוקצה ובית שמאי אומרים מסלק את הטבלה כולה ונערה זאת אומרת בית שמאי סוברים מוקצה כמו רב יהודה מעבירין מעל ה כן פיורין פחות מכזית אפילו שהם פחות מכזית ושיער של אפונין ושל עדשים מפני שהוא מאכל בהמה ספוג אם יש לו אור בת חיזה מקנחים בו כי לא ברור שהוא יבוא לידי שחיתה ואם להב אין מקנחים בו למה כי הוא ברור שהוא ישחוט ל למרות שהוא לא מתכוון זה פסיק רישה החכמים אומרים בין כך ובין כך הכוונה בספוג יבש בין אם יש לו אחיזת בית אור או אין לו אור בית אחיזה הוא ניטל בשבת ואין לא מקבל תומא החידוש הוא שלמרות שהוא לא מקבל תומ והוא לא נחשב ככלי לגבי תומא אבל לגבי שבת הוא נחשב ככלי והוא ניטל בשבת הדרן הלך פרק נותן פרק 22 חבית שנשברה אז הסיבה היא ש שכיוון שהבן אדם הזה בהול על ממונו אולי יבוא לתקן את החבית אז לכן מה אמרו מצילין ממנה מזון שלוש סעודות ואז יש בשבילו היקר שאסור בעצם לתקן את החבית ואומר לאחרים בואו וצילו לכם אבל הוא בלבד שלא יספג גזירה שבסוף הוא יחוט אין וחתן את הפרות לוצין מהן משקין למה זה מפרק זה טולד דדש ואם יצאו מעצמם הם אסורים למה כי אם תתיר לו כשהם יצאו מעצמם שמ יבוא לסחוט לכתחילה רבי יהודה אומר תלוי למה הפירות האלה עומדים אם הם עומדים לא אוכלים אז אין חשש שוא יבוא לסחוט מהם היוצא מהמהם מותר ואם למשקים ה יצא מהם אסור חלות דבש רזקן מערב שבת ויצאו מעצמם אסורים שמה הוא יבוא גם כן לרסק בשבת רבי אליעזר מתיר הלכה ב כל שבא בחמין מלפני שבת שורין אותו בחמין בשבת זה נקרא שאיין בישול אחר בישול וכל שלא בא בחמין לפני שבת אז אסור לבשל אותו בשבת אבל מותר לשטוף אותו במים חמים מדיחים אותו בחמין בשבת כי לשטוף בחמין זה לא נקרא בישול חוץ מן המליח הישן ודגים לוכים קטנים קוליס האספן שהם חומר שמאוד קל לבישול שהחתן זו יגמר מלאכתן לכן אסור להדיח אותם במים חמים בשבת הלכה ג שובר אדם את החבית לאכל ממנה גרוגרות כיוון שזה דרך קלקול הוא שובר את החבית בלבד שלא התכוון לעשותה כלי שלא תכוון לסדר פתח אין נוקבין מגופה של חבית דברי רבי יהודה אלא צריך לפרק את כל המגובה ורבי יוסי מתיר כי זה לא דרך פתח לא קוונה מצידה זה כבר ודאי דרך פתח ואם היייתה נקובה לא יתן עליה שאווה כדי לעשות חור בתוך השעווה הזאת מפני שהנתינה של השעווה מפני שהוא ממרח אמר רבי יהודה המעשה בא לפני רבן יוחנן בןן זקא והרב כשהוא היה גר שמה עם השאלה הזאת ואמר חושש לי לא מכטוס למי ששם שעווה על הכלי הגמרא מספרת למעלה שרק שני מעשים באו לפני רבנו חלם בזקא והר בכל השנים שהוא היה גר שם הלכה ד' נותנים תבשיל לתוך הבור בשביל שיהיה שמור ולא חוששים שכשהוא מניח את זה שם הוא יבוא להשוות גומות וא המים היפים בראים בשביל שיצאנו ות הצונן בחמין בשביל שיחמם ואיין חשש שמוא יבוא להטמין ברמץ מי שנשוב בדרך במים מהלך בהם ואינו חושש שיגידו שהוא חיבס אותם הגיע לחצר החיצונה שטחן בחמה אבל לא כנגד העם והגמרא בקהלים אומרת שהגמרא המשנה שלנו היא לא כמו רב שאמר שדבר שאסור מפני מרית העין אפילו בחדרי חדרים עסור הלכה ה הרוחץ במי מערה או במי טבריה והוא מסתפק אפילו אם זה היה ב1 לונטות שאין כל כך חשש שהוא יבוא לסחוט אותם לא יביאם בידו שמה ישות אבל עשרה בני אדם מסתפקים בלוטית אחת פניהם ידיהם ורגליהם מביאים אותו בידם למה כי כיוון שהם כמה אנשים הם יזכירו אחד לשני לא לשחות הלכה ו שכינו ו ממשמשים מבני מאיים אבל לא מתאמן הכוונה לא לשפשף בכוח ולא מתגרדים למה זה ובדין דחול אין יורדין לפלומה פילו מה זה שם נהר שהיה לו קרקע עם תית שמאוד מחליק מי שרוחץ שם הוא נופל והבגדים שלו נושרים נשרים במים והוא יכול לבוא לידי חיתה ואין עושין הפיקטיביים בשבת זה משכה שמביא לידי הקאה זה רפואה אסור לעשות רפואה בשבת ואין מעצבן את הקטן הכוונה ליישר לו את העצמות ולא מחזירין את השבר מי שנפרה ידו או רגלו לא יתרם בצונן כי זה ניכר שהוא עושה את זה לרפואה אבל רוחץ הו כדרכו ואם נתרפא תרפה דרן הלך פרק חבית
לצפיה בתכנים נוספים: