הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף קיא

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף קיא

[מוזיקה] שבס קיא הלכה ב נותנים מים על גבי שמרים בשביל שהמים האלה ימשכו את היין מהשמים והשמרים ישארו צלולים בלי יין בשביל שצלו זה לא נקרא דרך בורר ומסננים את היין מסודרים באופן שהיין הזה כבר ראוי היה לשתייה רוצים לסנן אותו אפשר לסנן אותו מסודר וגם בכפיפה מצרית זה סל עם חורים נותנים ביצה במסננת של חרדל המסננת של החרדל הפסולת נשארת למעלה והחרדל הטוב יורד וכשהוא שם שם ביצה אז החלבון נשאר למעלה והחלמון הצהוב יורד עם החרדל והוא נותן לו גוון צהוב אפשר לעשות את זה בשבת כיוון שזה אוכל ואוכל ועושים ינו מלין בשבת הגמרא תגיד שזה מין משקה של יין דבש ופלפלים רבי יהודה אומר בשבת רק בכוס וביום טוב בלגין דבר יותר גדול קצת ובמועד הוא יכול להכין גם בחבית כמות גדולה רב צדוק אומר הכל לפי האורחים אומרת הגמרא נותנים מים על גבי שמרים רבי בא בשם רבי יהודה בשם רב ובלבד שלא יעשה אותה כמין תיק שהוא שם את ה סודרים למעלה בפי החבית שלא יסדר אותם כמין תיק למה כי זה כבר ממש כדרך שעושה בחול בעיד מילתה מהוא לכפות ונעשה תיק מליה זה נשארנו בשאלה עכשיו אמר רבי מתניה מה שדיברנו על הכפיפה מצרית מטה אותה על צידה ד שלא יעשה בשבת כדרך שעושה בחול כשעושה בחול כני מתניתין מפרידין ביצה במסננת של של חרדל גוש של חרדל רבי יוסי בשם רב לזור אומר ממך ביד אבל לא בכלי רבי יעקב ברח רבי יוחנן בשם רבי ינא הוא אומר הפוך ממך בכלי אבל לא ביד כי ביד זה הרגילות למאך ובכלי זה קצת שינוי אמר ל רביו כך אומר לרבי ניא ו כלבים הן עושים אותה כן לא ממחים להם ביד על כורחנו שגם ביד זה שינוי רב חזקיה רבב בשם רב יוחנן ממך בין ביד בן בכלי ועושין ינו מלין בשבת מה זה ינו מילין רב יוסה בשם רבי יוחנן זה כמו נות ריקון יין דבש ופלפלים הלכה ג' אין שורין את החלטית בפושרין חלתית זה מין צמח כזה שהיו שורים אותו במים במים פושרים ואז המים הם רפואה אז אין שורין את החלטית בפושרין למה אין עושים כן אומר הרב בשום עובדין דחול זה לא ממש רפואה כי גם בריאים שותים את זה לפנים אבל נותנה לתוך החומץ ואז הוא שורה פתאום בחומץ ואוכל אין שורין את הקרשים כדי שהצלת שלהם תצוף למעלה ולא שפים אותם זה דש אבל נותנו נו לתוך הקערה הרב גורס קברה או לתוך הכלכלה שהיא מחוררת ואם נופל הפסולת לא אכפת לנו אן קוברין את התבן בכברה כדי שירד המוץ וגם כן לא יתננה במקום גבוה בשביל שעל ידי הרוח בשביל שירד המוץ אבל נותן בקברה נוטל בקברה את התבן ונטל לתוך האבוס ואם זה מתברר בדרך אגב זה כבר לא לזה הוא מתכוון וזה מותר אמר רבי מנא כן מתנית אבל נותנה לפניו לתוך החומץ את התחלתית טוב רב הונה אמר לא שרנו אלא בפושרין אבל בצונן מותר כמו שכתוב במשנה שורין את חלתית בפשר זאת אומרת צונן זה לא דרכו בחול רבי יוחנן בשם רבי הני אפילו בצונן אסור אמר לו רבי יוחנן עלו לא שענו אלא בפושרין אז רבי נ אונה לו אלא על חינם יגנו זאת אמר אמרת ודאי שאני יודע שבמשנה כתוב פה שרי ודעת המשנה שהיא סוברת שבצו מותה אבל אנחנו היגענו ובירר שהמשנה הזאת היא רק דעת המנדה אמר שסובר שיש חילוק בין פושר לצנן דת יחיד היינו שיטת רב יוסי אבל אנחנו לא קיים אלן ככה רבו נאמר מי חלתית מותר לשטה בשבת אם זה מוכן מערב שבת שמואל אמר חלתית עצמה מאכל בריאים הי לא המים אלא החלטית עצמה רבונה אמר מן דאכל מתקל זוז מיני חלתית הזאת זה מחמם את הגוף הוא מסתכן ואורו נחלץ כאילו האור שלו יכול להוריד לרדת ממנו רבי בא אכל מת קל זוז מיני ומהר פרש לנהר מרוב החום שהיה לו אין שורין את הכר שנין למה משום בורר ואין שפין אותן משום דש אין קובין את ן בקברה ולא יתנה במקום גבוה בשביל שירד למוץ משום מרקד הלכה ד' גורפים מלפני הפטם יש לך שור מפוטם שהוא מאוד מפונק שור של פטם שמו לפניו אוכל אז מותר לגרוף ממנו ומסלק הצדדי מפני הרעי דברי רבי וסא הכוונה כי יש שור אחר שהוא שור רעי שהוא לא כזה מפונק הוא יכול לאכול את זה וחכמים אוסרים נוטלים פני בה זו ונט לפני במה זו בשבת גורפיל מלפני הפטם מפני מה מפני מה שפתם מותיר הרי הי השור הלא מפונק וא אוכל עכשיו בא הדם מל הסתפק נו מה הוא לטול מלפני בהמה זו ונתן לפני בהמה זו הגמ שואלת מה אתה מסתפק ולו מתנית היא כתוב במשנה נוטלין מלפני בהמה זו ונט לפני במה זו בשבת אונה הגמרא לא מתנית ה מדברת דווקא מין במינו חמור מחמור אנחנו הסתפקנו צי חלי מין בשאינו מינו מה יהיה הדין אונה הגמרא הני נותן אדם מלפני החמור ונותן לפני הפרה היינו מלפני בהמה שפי הרע החמור נקרא בהמה שפי ה רע כי היא אוכלת גם קוצים ונותן לפני בהמה שפי ה יפה למה כי כש החמור אוכל הוא לא מוציא ריר זה לא נהיה מאוס אבל לקחת מלפני הפרה שהיא מוציאה ריר זה אי אפשר לקחת ולתת לפני החמור כי החמור לא יאכל את זה זה מאוס בעיניו אז לכן זה מוקצה הלכה ה הקש על גבי המיטה לא נעננו בידו כיוון שזה מוקצה אבל מנאו בגופו מה שנקרא כינ אחר יד אם היה מאכל בהמה קש זה או שהיה עליו קר וסדין מלפני שבת שזה מראה שבעצם הוא כבר הקצא את זה למיטה בנאו בידו וזה לא מוקצה מכבה של בעלי בתים שהיו לוקחים שתי חתיכות עץ וכובשים בהם ביניהם את הבגד אז אם זה של בעלי בתים זה לא כזה גדול מתירין אפשר לשחרר אותו בשבת ולהוציא ממנו את הבגד לצורך שבת אבל לא כובשים לכבוש אסור הגמרא תפרש למה לאשל קופצין זה משהו כבר מקצועי אז אסור אפילו להתיר למה כי זה נראה כמו סתירה ולכן אפילו לא יגע בו זה כבר נהייה מוקצה מחמה את חסרון כיס אסור אפילו לגעת בזה אפילו לצורך גופו רבי יהודה אומר אם היה מותר מערב שבת מתיר אל קליה ושומן יכול להוציא את הבגדים לשמוט אותם החוצה הקש על המיטה מתנית ב שלא ישן עליו מאתמול לכן זה מוקצה אבל אם ישן עליו מאתמול כגופו הי זה חלק מהמיטה אומר רבי יעקב בריד ראשונים הייו שואלים מהו שנע נאו דרך הצילי ידיו זה גם נקרא שינוי או לא אמר רבי יניא כרוח כריכה קרח ראשו קפוח כפיך תקפח פרנסתו שפוך צנינים ישפכו צוננים על הראש של מן דע דילי מי שמזיז את זה ככה בידו נפל ביטי על מנ דרבי אחלה על מי שמפזר את זה תונ רבחי אדין דין לאני אבל בן אדם עשיר שלא רגיל לישון על תבן בשבילו זה מוקצה שואל הגמרא עכשיו לגבי המכבש מה אמרת של קופצין לא הגע בו ושל בעלי בתים לא כובשים מותר להתיר אבל לא לכבוש למה לא מה אתה אומר שיש בונה בכלים ואתני מודעים חכמים לרבי מאיר שאם יש פירות בתוך מקום כזה בחותמות שבקרקע שמפקפקים כוונה לנענע את הקשר ו מפקיעין לפורר את החוט ומתירים וחותכים בשבת א ומתירים וחותכים זה לכבוד יום טוב אבל בשבת מפקפקים אפשר לנענע את הקשר אבל לא מפקין ולא מתיירים ולא חותכים כל זה בכלים אה סליחה כאלה שבקרקע אבל בכלים שהם לא הקרקע בשבת מותר ואין צרך ביום טוב אז למה אסור לכבוש במכבש את הבגד ביום טוב בשבת הרי זה כלי שבת אין בניין בכלים אדם אמרה מכבש עשו אותו כקרקע אומר רב יוסי מתנית אמר כן איך המשנה אמרה של ופסים לא יגע בו למה לא יגע כי זה דומה לסטירה סימן שמבשר אותו כקרקע לכן החמירו הדרן הלך פרק טולים בסיעתא דשמיא ‏e
לצפיה בתכנים נוספים: