הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף קט

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף קט

[מוזיקה] שבס דף קט אילו התינוקות ספקות מה הביד לון הגמרא שלנו עכשיו לא סוברת כמו רב חיס דה לאיל שבקרב פסח מדובר שיש שם חבורה אחת שעדיין לא שחטה וזה גורם לזה לחשב כטה לא אלא גם אם הוא כבר קיים את המצווה עדיין כיוון שקורבן פסח זה דבר שאין לו צווה זה יכול לחשב כטעות כויה בדבר מצווה אז אנחנו שואל מאילו התינוקות ספקות איך אתה מגדיר אותם מה הבדלו כדבר שיש לו קצווה כמו ששמענו שרבי יוסי אמר בדף הקודם כ שאתה יודע מה המניין שלהם או שאתה מגדיר את זה כדבר שאין לו קצווה מכיוון שאיין גבול לכמה תינוקות מותר למול בשבת כמה שיוולדו יהיה מותר למול בשבת אז הם נחשבים דבר שאין לו קצווה והגמרא מבארת אן תאב דינון כדבר שאיין לו קצווה אז אפילו אין שם תינוק אחד למול אפילו אם יש שמה רק תינוק אחד שהוא טאה בו זה נחשב טוה בדבר מצווה אבל אם תאבדנה כדבר שיש לו קצווה אז אנחנו נעלה צלמית שיש כאן שני תינוקות ואחד אמור היה ימול היום בשבת והוא טעה לכן זה נחשב טעות כך מסתפקת הגמרא אמר רבי יוסה מון דרבנן מתוך הדין ודברים שאנחנו נראה בדברי רבנן של ההמשך אנחנו נראה ברור שאבדו לון כדבר שיש לו קצווה וממילא והוא דווקא שיש שם תינוק אחר למול מה המילי הון דרבנים שרבנים שאלו קושיה עצומה אי תחמי הקדים זמנו פטור בספה של המשנה שהוא מלד של יום ראשון בשבת הוא הקדים את זמנו והוא בפועל לא קיים מצווה רבי שוע פותר אז חרר זמנו חייו כשהוא מלד של יום שישי בשבת שהוא קיים מצוות מילה איך יכול להיות שרבי ישע ברישה מודה שחייו אז רב הונה באמת בא ואמר חילופי מתניתא צריכים להפוך את הרש של הסיפה כמו דעת רב שמעון דתני מפורש בברייתא אמר רב שמעון לא נחלקו רב לזר ורבי שוע על מי שהיה למול אחר שבת והוא הקדים לו ומה לו בשבת שהוא בוודאי חייב כי הוא לא קיים מצווה על מה נחלקו על מי שהיה לו למולו בערב שבת ומלו בשבת שהוא בפועל הוא קיים מצווה שרבי לעזר מחייב חט אז ורבי שוע פותר כך תירץ רב הונה אבל אמר רבי יוסי ברבי בון מן מה קשלה רבי הנא את הקושיה הזאת היה קשה לו ומה הוא תירץ ואמר שהרי שי עוסקת שאין לפניו שתי תינוקות והוא ששכח ומלת של שבת בערב שבת אז כיוון שאיין לפניו שתי תינוקות אלא רק אותו תינוק שאיין מצוותו בשבת זה לא נקרא תואה בדבר מצווה למרות שבפועל הוא עשה מצווה ולכן רבי ישוע מחייב אל כל פוני מדברי רבי הני האלה אנחנו רואים מפורש שהוא למד שהתינוקות נחשבים דבר שיש לו קצווה לכן צריך שהוא יתה בין שתי תינוקות רב דברב אמר זו דברי רב מאר ורב שמעון שהם מסכימים שיש בכלל מחלוקת בין רבי לזר לרבי יהושע אבל דברי רבי יוסי אפילו דבר שאין עשייתן מצווה שהם רק מכשירי מצווה למשל להביא את הסכין הואטה והביא את הסכין של המילה בשבת הויל ותעל השם מצווה פטור לכול אלמה ואין בזה בכלל מחלוקת רב לזר ורבי יהושע פירש אינו חוזר על ציצינה מעכבין את המילה זאת אומרת כל עוד שהוא עסוק במילה הוא יכול למול הכל זה הכל חלק מהמילה אבל ברגע שהוא פירש הוא חוזר רק על הדברים המעקבים אמר רבי יוחנן דברי רבי יוסי אפילו פירש חוזר אפילו על ציצין שאין מעכבין את המילה אפילו על הדברים שהם לא ממש עיקר המצווה גם על זה הוא חוזר הי דין רבי אוסי מאיזה רב יוסי אתה לומד את זה הי נתני תמן רב יוסי אומר יום טוב הראשון שלך חג שחוות בשבת שכח והוציא את הלולב לרשות הרבים פטור מפני שהוציאו ברשות אז מה אתה רואה שאף על פי שכשהוא הגביע את הלולב הוא כבר יצא ידי חובה בכל אופן כיוון שמנהג אנשי ירושלים היה להסתובב עם הלולב כל היום אז זה נחשב טואה בדבר מצווה והוא פטור אז אם כן גם כן לעניין המילה הצייצן האלה שלא מעכבים את המילה כיוון שלגבי עצם המילה השבת נדחת גם לגבי האלה התוספות האלה הם בעיקרון ברשות לכן יעשו אותם ויחזרו עליהם אפילו בשבת הגמרא שואלת אף בסכין של מילה כן אף במצה כן נגיד שאם הוא הוציא בטעות הוא יהיה פטור לרבי יוסי עונה הגמרא כן ממד אמר רבי יוחנן שדייק מדברי רבי יוסי שאפילו פירש חוזר אפילו על ציצין שאין מעכבין את המילה היינו גם על מכשירי המצווה אדם הרע אפילו בסכין כן סכין שמילה כן אפילו במצה כן ככה הבין מפורש רבי יוחנן בדעת רבי יוסי הלכה ה אומרת המשנה כטן נימול לפעמים לשמונה ימים לפעמים לתשעה לעשרה ל1 ל-1 לא פחות ולא יותר היינו כדרכו לשמונה אי אפשר למול תינוק לפני שמונה ימים נולד בין השמשות אז אנחנו לא יודעים אם הוא נולד ביום ראשון או ביום שני אם נעשה את הברית שלו ביום ראשון אולי זה היום השביעי אז במקרה כזה ודאי עושים את הברית בום ביום שני בשבוע שאז יכול להיות שזה היום התשיעי כבר נימון טישה בן השמשות ערב שבת אתה לא יודע אם הוא נולד ביום שישי או ביום שבת אז אתה לא יכול למול אותו ביום שישי כי אולי זה היום השביעי אתה גם לא יכול למל אותו בשבת כי אולי זה כבר היום התשיעי לכן אמול יום ראשון של אחרי זה זה לום העשירי זה נקרא לעשרה ואם היום ראשון של אחרי זה זה יום טוב שחל לאחר שבת יום טוב לאחר שבת אז גם לא נמול אותו ביום טוב נימול ה1 ביום שני בשבוע מה קורה עם שני ימים טובים של ראש השנה חלו ביום ראשון ושני אז הוא גם לא יהיה נימול ביום שני בשבוע אלא ביום שלישי נימו ל1 קטן החולה אין מלאים אותו עד שיבריא כי זה פיקוח נפש אומרת הגמרא תדע לך למרות שאמרנו קטן ימו לשמונה לא פחות אבל יש קטן אמו ליומו איך אבידה באיזה מקרה ילדה ואחר כך נ התגיירה אז כיוון שהיום הוא התגייר יומו אין לו דין של ביום השמיני נתגייר ואחר כך ילדה אז הוא כבר יש לו דין של ישראל שנולד אז נימו לשמונה יעקב אש כפר נבוריה שאל לרבי חגאי מאתה נולד בין השמשות נימול בין השמשות הוא שואל אם הוא נולד בבין השמשות למשל בערב שבת בין השמשות שבוע הבא תמול אותו גם כן בערב שבת בין השמשות בדיוק באותו זמן כמו שהוא נולד מו נפשך אם השעה הזאת נחשבת ערב שבת אז גם עכשיו זה נחשב ערב שבת ואם הרגע הזה כבר נחשב שבת אז זה נחשב שהוא נולד בשבת אז זה דוכה שבת סתם הרב שואל שאלה אבל אולי זה לילה וא אפשר למול בלילה אז הוא אומר אולי סביר לילה ירושלמי דמותר למול בספק לילה וזה צריך יון בכל אופן אמר לי אילו אבינ אנו ואת אלין בחד טרה אם אני ואתה נרצה להיכנס בשער אחד דיל מאונן יכלין מכונה היינו יכולים לכון להיכנס בדיוק ביחד כך גם פה אתה לא יכול לכוון בדיוק את אותו רגע ולכן אי אפשר למול כי אולי הלידה הייתה ביום שישי והמילה בשבת שמואל אמר החז תוחמה את התינוק ממתינים לו 30 יום ולא מעלים אותו קודם שואלת הגמרא אותם יום שמצד אחד הוא לא מאו הוא הרל אבל מצד שני אי אפשר למול אותו מהו להכילו חלב תרומה מה משובח שב טרומו האם הוא נקרא הראל שאסור לו לאכול תרומה או לא מהוא סוכו שמן תרומה אנחנו יודעים שקטן שנולד בשבעה ימים הראשונים אפשר להכיל לו את התרומה הוא לא נחשב הרל כי עוד לא הגיע זמן המילה שלו מה הדין אם אי אפשר למול אותו כי הוא חולה נשמעין מנדה הר רל וכל התמים לא יאכלו בתרומה נשיהם ובדיה יאכלו אדם הרל כי מתו אכב מחמת תמילה ואי אפשר למול אותו הוא עצמו לא יכול לאכול בתרומה אף על פי שאי אפשר למול אותו אז כך גם פה רבח בשם רב תנחו מחיה אין ור ללה מיום השמיני ולך הוא ללן אבל מיום השמיני הוא לאלן למרות שזה מחמת חולי הוא נחשב ארל ותני כן כל 30 יום אסור להכיל וכ אלב טרומו ולס כו שמן טרומו מסתפקת הגמרא ליל שמיני איך אתה מחשיב אותו מה הודלי מצד אחד זה כבר היום של המילה שלו הוא הרל מצד שני אי אפשר למול רק ביום אונה הגמרא ממ לתני ליל שמיני נכנס לדיר להתסכל נלמד לגבי הכבש שמתי מגיע זמנו שהוא ראוי לקורבן אדם הרה ליל שמיני כשמי ותני כן כל שבעת הימים מותר להכי וך אלף תרומה לסוך השם את תרומה אב כשהגיע ליל שמיני הוא כבר נחשב ל י אפשר דכן דף ט
לצפיה בתכנים נוספים: