הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף קח

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף קח

[מוזיקה] שבס דף קכ אנחנו מתחילים בעמוד הקודם בהלכת ד' אנחנו יודעים שכשהוא מצוה הוא ביום השמיני אמול בשר לתו אז אנחנו דורשים הו ביום אפילו בשבת שמצוות מילה ביום השמיני דוכה את השבת אבל מי שהיה היום השמיני שלו ביום שישי המילה שלו לא דוכה את השבת אז מי שהיו לו שני תינוקות אחד למול ערב שבת אז המילה שלו לא דוכה שבת ואחד למול בשבת והמילה שלו כן דוכה שבת וקרא לו בלבול שכח ומלת של ערב שבת בשבת למרות שבפועל הוא עשה מצווה אבל זה לא היה ניתן לדחות בשבת חייב עד כאן הרש הסיפה אומרת אחד למול אחר שבת ואחד למול בשבת שכ ומל את של אחר השבת בשבת הוא מל ביום השביעי את הילד של יום ראשון רב ליזר מחייב חוס רבי ש שוע פותר למה רבי ש שוע פותר למרות שבפועל הוא לא עשה מצווה אבל מכיוון שהיה כאן לפנינו ילד שניתן היה לדחות היום אז אחד כזה שהוא נחשב טועה בדבר מצווה רבי שוע פותר אותו אם בסופו של דבר הוא לא עשה את המצווה אז נשאלת השאלה אז למה ברישה לכול עלמה מחייבים למה רבי שוע לא פתר הרי ברי שהוא גם עשה מצווה בפועל אז רבי אנ בגמרא מעמיד שהרשה עוסקת שהוא כבר מל את הילד של שבת ביום שישי זה חלק מהבלבול נמצא שכש בא שבת אין לפניו שום סיבה לדחו את השבת השבת לא דחוייה אז אם כן זה לא נקרא טועה זה נקרא שוגג שמה גם גם רבי ישוע אומר שהוא חייב מי שהיו לו שני תינוקות אז התנ של המשנה שלנו האמיד את המחלוקת של רבי לזר ורבי יהושע במקרה שבפועל נמצא שהוא לא עשה מצווה אבל מ שמ שאם בפועל היה עושה מצווה למשל אם הוא מל את הילד של יום שישי בשבת לא כמו הרי שלא היה לפניו עוד ילד אלא כשהיה לפניו ילד אחד למול היום והוא טעה ומל את הילד של אתמול היום הוא עשה מצווה משמע שלכול אלמה הוא יהיה פטור זה דרב מירי דאמר דבר שעשיית מצווה זאת אומרת שהוא גם היה ברשות כי היה כאן ילד אחד שאמורים למול אותו בשבת והוא גם בפועל עשה מצווה והוא קיים מצ מצות מילה לכולל מפטור ושאין בעשייתו מצווה כגון שהוא מעל את הילד של יום ראשון בשבת כאן זה במחלוקת זה דעתו של רב מאיר רב שמעון לעומת זה הוא חולק הוא אומר דבר שאין בעשייתו מצווה אז אנחנו אומרים שלכול עלמה הוא חייו גם רבי שוע יודע שהוא חייב ושיש בעשייתו מצווה שם תהיה המחלוקת של רבי ליזר ורבי יהושע רבי יוסי בשם רבי יוחנן זה עכשיו מתייחס לגמרא בפסחים כמו שנחלקו רבי לזר ורבי שועה כאן לעניין התינוקות לעניין מצוות ברית מילה כך גם הם נחלקו לעניין ערב פסח שכל להיות בשבת שהותר השבת נדחת ומותר לשחות קורבן פסח בשבת במועדו אפילו בשבת אז כתוב שמה מה הדין אם הוא שחט זבחים אחרים כל הזוכים שחתם לשם פסח אז אם הם לא ראויים לפסח אז הוא חייב אבל אם הם ראוים לפסח רבי ליזר מחיב חטאת ורבי שוע פותר כי בעצם הוא טוה בדבר מצווה מה הכוונה ראויים אז זה מה שאנחנו נראה כאן רב יוסי בשם רבי יוחנן דברי רב מאיר היינו רב מאיר שסובר שרב לזר ורבי שוע חולקים גם במורי ציבור אז דווקא והוא שיהיה שה תמים ובן שנה שהוא ממש דומה לפסח ושלמים וראוי להשתנות לשם פסח דווקא במקרים האלה רב מיר זבור שלדעת רבי יהושע הוא באמת פטור אבל אם זה לא לגמרי כמו פסח הוא לא היה ראוי לטאות בזה אז הוא לא יהיה פטור עד כאן מה שאמר רבי יוחנן לדעת רב מי עכשיו לדעת רב שמעון שהוא רב שמעון סובר שהם לא נחלקו בהם הראי ציבור אלא דווקא בקורבן פסח אז לרב שמעון אנחנו נגיד את שמ מינה התלת שמ מנה דבר שאיין לו קצבה דווקא אז רבי שוע יפתור מה זה בא לאפוקי לאפוקי הם הרי ציבור והגמרא אומרת תגדיר מה הקטרה מה בדיוק ההגדרה של דבר שיש לו קצווה ודבר שדרכו להתחלף זאת אומרת שהם ממש ראויים לפסח הדבר השלישי דבר שיש בעשייתו מצווה זה מתייחס כבר למה שאמרנו על התינוקות לגבי המילה זאת אומרת שהוא מלד של ערב שבת בשבת שאז הוא קיים מצווה מה שאין כן במקרה שהוא לא קיים מצווה כגון שהוא מלד של יום ראשון בשבת שמה גם רבי שוע יודע שהוא חייב מבררת הגמרא מה ית לך דבר שאיין לו קצווה שאתה אומר שפסח נקרא דבר שאיין לו קצווה מה הגדרה אז רבי רמיה סבר ממר שלא נתנה התורה קצווה כמה פסחים תחו את השבת בכל שנה אין לזה הגדרה מדוייקת כל יהודי ויהודי שצריך פסח יכול להביא ולעשות פסח רבי יוסי סבר מאמר הגדרה שונה שאין את יכול לעמוד על מניינם אתה לא יכול לספור בדיוק כמה פסחים היה רבי יוסה קדה ומתי לאילן תינוקות שמגיע לסוגיה שלנו לאילן תינוקות ספקות אבה אמר יפה למדנו רבי ירמיה שהגדרה של אין לה קצווה היא שהתורה לא נתנה קצווה לא שאני לא יכול לעמוד על מניינם למה איש לך ממר שאין את יכול לעמוד על מניינה של התינוקות שיש לפנינו למול אלא ודאי הגדרה היא שלא נתנה התורה קצווה כמה פסחים תחו את השבת בכל שנה כך גם התורה לא נתנה קצווה כמה תינוקות ימולו בשבת זה תלוי כמה נולדו רב חסדה אמר דברי ד רבי יהושע סליחה דברי רב שמעון רב חסדה אמר דברי רב שמעון שהוא המיד את המחלוקת שלהם במקרה שבסופו של דבר הייתה מצווה תיפטר שהייתה שם חבורה אחת שלא שחטה המחלוקת של העניין פסח חייב להיות שזה מדובר במקרה שיש שם חבורה שעדיין לא שחטה את הפסח אז ממילא מוטלת לפניהם עדיין לקיים מצוות קורבן פסח אז לכן בטעות כזאת זה נקרא שהם טועים בדבר מצווה כך הוא אמר לדעת רב שמעון אמר רבי זירה מילתא דרב ינא אמרה רבינא אמר לגבי המשנה שלנו אנו לדעת רב מי מה ההבדל בין הרי של הסיפה לדעת רב מר שבספר אנחנו רואים שלמרות שבפועל לא נעשתה מצווה רבי יהושע פותר אז למה בראש שומל את של יום שישי ביום שבת אז הוא קיים מצווה רבי יהושע מחייב אז מסביר רבי יניא והוא ששכח ומלת של שבת בערב שבת אז לכן לא היייתה לפניו מצווה שדוחה את השבת היום כי הילד של שבת הוא נמול ביום שישי והילד של יום שישי המצווה שלו לא תוכה אז למרות שהוא קיים בפועל מצווה כיוון שזה מראש לא ניתן לדחות זה לא נקרא תועה זה נקרא שוגג כך הסביר רבי ניא שואלת הגמרא המלו בשחרית אם הוא מל את הילד של שבת בשבת בבוקר ועכשיו הוא בא למול את של יום שישי מה יסבור כאן רבי יהושע האם נגיד שכיוון שבעצם מתחילת השבת היא ניתנה להדחות אז הוא נקרא תוה בדבר מצווה ויהיה פתור שכיוון שכבר את המצווה של שבת הוא קיים אז עכשיו זה פעולה חדשה לגבי הפעולה החדשה הזאת השבת לא באה להדחות אז רבי שועה יודע שחייו אז רב זהירה אמר סב רבי ניא שפטור כי זה נחשב שיש לפניו היום מצווה שדוחה את השבת אז לפי רבי בו שהוא סובר שכיוון שהוא כבר מל את של היום בבוקר הוא כבר מל אותו בשחרית אז זה כבר לא נחשב שיש לפניו מצוווה ולכן אם עכשיו הוא יתא וימו את של ערב שבת ושבת הוא חייב אז לעיד מילה אמרה רב יניא אז למה רבי יניא האמיד שהוא מלד של יום שבת בערב שבת שיעמיד שהוא כבר מל אותו בבוקר מסביר לך רבי בור בא להודיעך היכן דרך התינוקות לחלף איך קרה שזה התחלף הוא החליף בין הימים אבל אינו חנ מה הוא הדין אם הוא כבר מלד של שבת בבוקר אז כשהוא יטעה וימו של יום ש שישי אחר כך הוא יהיה חייב על דעת דרב זהירה רב ינ דלאו קרב חסדה מה רב זיר ה הסביר שלמרות שההוא כבר מן את היום את של היום בבוקר בשחרית עדיין הוא פטור אז זה לא יתאים ממה שרב חסדה אמר למעלה שמדובר שיש חבורה אחת שעוד לא שחתה ולכן זה נקרא תואה בדבר מצוווה ממה שמע שרב יניא הוא לא כמו רב חסדא אמר רב מנקו מרב יוסי למה אתה מקשר מה ד אמר רב חזא הוא דיבר כרב שמעון דיבר עלי בד רב שמעון ומה ד אמר רב ני הוא דיבר עלי בדרב מאיר מה ומש דבר בין רב מאיר לרב שמעון שאתה בא ואומר שרב יניד לא כרב חסדה אומרת הגמרא אז מה ואש כחן פליגה בין רב מאיר לבין רב שמעון בשיעור מה מצאנו ביניהם מחלוקת לגבי שיעור עד כאן הם לא נחלקו אלא כשמלאו את של אחר השבת בשבת שבפועל הוא לא עשה מצווה האם רבי שועה פותר או לא פותר אבל לבוא ולהוסיף ביניהם מחלוקות זה לא מוסיפים אז באמת אנחנו חיייבים להסביר שרבי ינא יוד לו כרב חסדה עד כאן דף קח
לצפיה בתכנים נוספים: