הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף קג

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף קג

[מוזיקה] שבס דף קג אנחנו מתחילים בסיעתא דשמיא בעמוד הקודם בפרק 18 מפנים אפילו ארבע וחמש קופות של תבן ושל תבואה מפני האורחים קופות כאלה של תבן שהם רואים למאכל בהמה אפשר לפנות אותם אם צריכים מקום מפני האורכים ומפני ביטול בית המדרש שיהיה להם מקום לשבת זה דווקא בקופות שמיועדים למאכל בהמה שהם לא מוקצה אבל לא את האוצר אסור להתחיל לפנות מחסן שהוא מיועד לשמירה לזמן רב שהוא לא לוקח מזה כל הזמן זה מוקצה זה אסור לפנות ככה הירושלמי מפרש מפנים תרומה טהורה ודמי דמאי הוא ראוי לעניים לכן הוא לא מוקצה הוא מעשה ראשון שניטלה תרומתו הוא מעשה ה שני וקד ש נבדו והטור מוס היבש מפני שהוא מאכל לעיזים או יש כאלה גורסים לעניים אבל לא את התבל התבל אין מה לעשות איתו בשבת הוא מוקצה אי אפשר לאכול אותו אי אפשר לתקן בשבת ולא את מעשה ראשון שלא ניטלה תרומתו ולא את מעשה שני קדי שלא נבדו לא את הלוף ולא את החרדל רבן שמעון בן גמליאל מתיר באלוף מפני שההוא מאכל לא אבים עשירים היו מגדלים עורבים לגדולה אז אם כן הם צריכים את אלוף אז לכן זה לא מוקצה מפנים אפילו ארבע וחמש קופות רב זאירה שאל לרב ישיה כמה הוא שיעור הקופות אמר לי נלמד סתו מן המפורש דתני תמן במסכת שקלים בשלוש קופות של שלוש שלוש ציים תורמים את הלשכה הכוונה שמוציאים כסף מהלשכה לשימוש קבוע לצורכי קורבנות הציבור אז רואים שם שקופה יש בה שלוש צען כך גם אצלנו כיוון שאנחנו הולכים ללמוד תומן המפורש מביאים עוד דוגמה תנין תמן למדנו למעלה המוציא יין השיעור שלו כדי מזיגת כמה זה רבי זירה שאל לרבי אשיה כמה הוא שיעור הכוסות אמר לאלמ סתו מן המפורש דתני רבי חיא ארבע כוסות של פסח ישנן רביעית יין האיטלקי אתה לוקח יין איטלקי ואתה מחלק אותו אתה לוקח רביעית יין תלקי אתה מחלק אותו לארבע כוסות זה פיק כי כל שקיבלה רבע רביעית יוסיפו עליה עוד שלושה חלקים מים אז יהיה לו נמצא שכוס זה רביעית חוזרת עכשיו הגמרא למשנה מהוא לפנות מן האוצר כסדר הזה האם אפשר מן האוצר להוציא ארבע חמש קופות נשמע נ מןד שכתוב בבריתה ושבין שלא יגע באוצר הוא מוקצה אסור להוציא ממנו כלום אבל אם הוא צריך לעבור שמושא הוא שביל הכוונה ברגליו ונכנס ויוצא תתני מטלטלים את הדמו תרומה שהתערבה בחולים מותר לטלטל אותה בשבת יתן תני אין מטלטלים אמר רבי לאוזו מה דמה מטלטלין ומדבר בדומה בתרומה טהורה אז זה ראוי לאכילה לכהן ומן דמרן מטלטלין מדובר בתרומה טמאה שזה לא ראוי לכהן שואל הרב אבל זה ראוי לבמת הכהן התשובה היא שאסור למרות שהכהן יכול להכיל את בהמתו דימוע של תרומות טמו אבל בשבת לא כי אסור לבאר קודשים הכוונה טרומו בשבת וביום טוב עכשיו מה שאמרנו ש בתרומת טמאה לא מטלטלים זה דווקא באותו שאיין בו כדי לעלות אין פי 100 כנגד הרומו אבל באותו שיש בו כדי להעלות אם יש פי 100 ואפשר להעלות את הרומו הטמו הזאת אז כל השער יהיה מותר לאכילה אז לא דיברנו באמת זה לא מוקצה זאת אומרת שאתה אומר כאן שאם יש פי 100 מותר להעלות את השעה הזאת בשבת זה לא נקרא מתקן מונה מתנ מטלטלים זה התנ רבי אליעזר תנינה למדנו במשנה בתרומות רבי אליעזר אומר שעה שנפלה היא שעה שעלתה ולכן רבי אליזר אומר ששרפו את השעה הזאת אבל לפי רבנ אז אני לא אומר שזאת השעה שעלתה שנפלה היא שעלתה אלא מה יש סתם דין אסור לאכול מדומה לפני שהעלת הסעה נמצא שלפי רבנן העלאת הסעה זה התיקון של כל המדומה זה אסור לתקן בשבת אבל לפי רבי אליעזר זה לא תיקון אלא פשוט לעלות את אותה שעה אז מותר בשבת להעלות אותה אומר רבי אלו עוזו אדם עומד מערב שבת ואומר הרי זו תרומה למחר הכוונה בשבת תחו לתרומה מה החידוש שלמרות שפעולת ההפרשה תחול בשבת לא אכפת לי העיקר שהוא לא יגיד את זה בשבת אם הוא אומר את זה ביום שישי זה בסדר ואותו דבר אין אדם עומד בשבת ואומר הרי זה תרומה למחר אפילו שהתיקון יכול ביום ראשון אז לכאורה מה אכפת לי שהוא יגיד היום לא עצם הדיבור זה מה שאסור בשבת רבי יוסי ברבי בוון הוא חולק הוא אומר אין אדם עומד ערב שבת ואומר הרי זה תרומה למחר כי בעצם הוא גורם שתחול תרומה בשבת אי אפשר לתקן בשבת מתני את הפליג על רבי יסי ברבי בון כי כתוב במשנה בטבול יום לגיין תבול יום הגדרה של טבול יום זה כלי שהוא היה טמא וכבר טבלו אותו במקווה ואדם הוא טמא עד שיהיה לו הערב שמש כלי כזה הוא טמא בדרגה של שיני לתומו שהוא לא מטמא חולין ולא מיסר שיני אבל הוא פוסל טרומו כי טרומו יכולה להיות שלישי אז אם כן עכשיו יום שישי הוא רוצה שמה שיש כאן בכלי הזה יהיה תרומת מסר אם הוא יפריש את זה עכשיו זה מיד יתמ מן הכלי זה בעיה ואם הוא יפריש בשבת הוא לא יכול להפריש בשבת שבת לא מתקנים אז מה הוא עושה ומלא הו מן החבית מעשר תבל אם אמר הרי זו תרומת מעשר משתחשך זה יכול בערב הרי זה תרומת מעשר הנה אתה רואה מפורש לא כמו רבי יוסי ברבי בון כי אתה רואה שהוא יכול לעמוד ביום שישי ולהגיד שזה יכול בערב ובערב הכלי כבר טהור אם אמר הרי זה עירוב לא אמר כלום כי בגל שבשביל עירוב תחומין צריכים שזה יהיה מוכן לפני שבת וכאן הוא אומר שזה יכול רק משתכשך אז זה לא זה לא יהיה עירוב בכל אופן מה יענה רבי יוסי רבי בונו פתר לה לשעבר הכוונה בדיעבד אם הוא אומר זה חל אבל לא שמותר להגיד את זה לכתחילה אז הגמרא לא מסכימה ו היא אומרת ותנ ר בכיה אומר זאת אומרת הת לך ממר לשעבר אומר מה שמע לכתחילה אז באמת אומרת הגמרא חזר בו רבי יוסי ברבי בון מהדה מהחידוש הזה מיק דון זה הולך על מה שאמרנו במשנה בדמי זה גמרא שמופיעה שם במסכת דמאי וגם כבר מביאים אותה גם פה שם כתוב בן אדם שהיה בבית המדרש או בשדה ויש לו תאנים בבית אז הוא אומר שני תאנים שאני עתיד להפריש שם יהיו תרומה 10 מ ראשון תשה מסר שני וכולי אז הגמרא פה מבררת מה הוא עושה מקדו מה מה בדיוק הוא אומר מכו לקשישה זאת אומרת עכשיו זה יכול תרומות ומעשרות אבל מה יהיה התרומה מה יהיה המעשר ל כשאני פריש התברר למפרע שזה התרומה שכלה עכשיו הגה עצמך שהייתה תרומה טהורה אז מה הוא מתכוון מקווה כשאוכל הה כשהוא יאכל אז מה שישאר יהיה תרומה ואם זה תרומה טמאה הגה עצמך שהייתה תרומה טמאה מה אומר מקבר לכש אני חנה בזווית כשאני אניח אותה בצד אז יתברר למפריע שהיא התרומה הטמו כי אחר כך הוא ה לא יכול לטלטל אותה הי כבר מוקצה תני מטלטלין אחד טהורה ואחד תמאה בין פירות של שהם טהורים בין פירות שהם טמאים זאת אומרת שהוא יכול לטלטל את הפירות הטמאים אף על פי שיש שמה תרומה טמאה הוא מטלטל אותה הגב הפירות אומר רבי זירו הדה אמרה תבל שיש עליו תנאי זאת אומרת שהוא יוכל להפריש אותו בשבת לטלטלו הוא לא מוקצה אז הרב אומר פשיטה מה החידוש כאן בכלל למה שזה יהיה מוקצה אז לכן חיייבים לומר שמדובר כאן בדמי ואז בדמי הוא יכול להתנות אפילו על פירות שהם לא ברשותו אז לכאורה במקרה כזה עוד לא חל מעשר אלא בשבת אפילו אך מותר לטלטל את זה בשבת זה לא מוקצה כיצד עושה נותן אתה עיניו במקצת ואוכל עשר תני מטלטלין החרדל מפני שהוא מאכל יונים ואת החצר מפני שהוא מאכל צבעים תזכורית מפני שהוא מאכל נמיות זאת אומרת זה כמו שיטת הרמ שמ ב גמאל במשנה שהוא התיר בלוף מפני שהוא מאכל אורבים אמר רב נתן אם כן טלטלו הזמרות מפני שהפנים אוכלים אותם אז הגמרא מבארת רב שמעון ב גמליאל מתיר בלוף מני שו מח ל העורבים מה ענן כימין אם בשיש לו מאותו אמין יש לו עורבים בבית וגם אותו מצוי בשוק דברי הכל מותר אם אין לו מאותו אמין וגם אין אותו אמין מצוי בשוק כמו הפילים שרבי נתן נביא מקודם דברי הכל אסור אז מתי הם נחלקו כי הענן כימין אז הרב משנה את הגרסה וגורס ככה באין לו מאותו אמין הוא בבית אין לו עורבים אבל באותו אמין מצוי בשוק בני מלכים קונים את זה הבן אמרי מכיוון שאיין לו מותו אמין אז כי מי שאין אותו אמין מצוי בשוק בשבילו אין לו עסק עם עורבים אבל רבי שמעון בן גמליאל אמר מכיוון שאותו אמין מצוי בשוק כמי שיש לו מאותו המין עד כאן הקטע האחרון בגמרא אומר רבי זהירה זה אנחנו נקרא אותו עם הדף הבא זה שייך לאחרי המשנה הבאה עד כאן דף קג
לצפיה בתכנים נוספים: