הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף קב

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף קב

שבס דף קב אנחנו מתחילים בהלכה ה בסוף העמוד הקודם כל הכלים הנתלים בשבת שבריה נטלים גם אם הם נשברו השברים יכולים להיות ניטלים הם לא מוקצה אבל ובלבד שיהיו עושין מהן מלאכה דוגמה שברי הרבה הם שהם עדיין ראויים לכסות בהם את פי החבית וש זכוכית לכסות בהם פי הפח אבל אם זה גם לא ראו לזה זה כבר מוקצה רבי יהודה מחמיר רבי יהודה אומר לא מספיק שם אפשר לעשות בהם איזה מלאכה אלא התנ היו בלבד שושים מן מלאכתן המקורית שזה אומר שברי הרבה לצוק לתוכן מקפה וזכור לצוק בתוכן שמן כי אם הם רואים לעשות מלאכה אחרת אומר הבי יהודה זה לא עוזר לי זה נויל זה משהו חדש תמנ תנינ למדנו למעלה זכוכית מה השיעור שלה למי שמוציא אותה מרשות לרשות בשבת לגרות בה ראש הקור שזה חתיכה קטנה שאפשר לחתוך בה את הבד ואכ הוא אמר אכן פה פתאום כתוב ששיעור של זכוכית זה לכסות פי הפח רבח רבי מישה בשם רבנן קיסרי כאן מדובר בזכוכית אבה שהיא לא ראוייה לחתוך בה משהו לכן צריכים שיעור לכסות בפי הפח וכאן מדובר בחה לכן השיעור שלה לגרות באראש הקורל ודב אמה שזה שני נושאים כאן במטלטלין אתה מדבר אם זה מוקצה לא מוקצה כדי שזה לא יהיה מוקצה צריך ש איזה שיעור חשוב לכסות פי הפח אבל שם אתה מדבר על מוציא עצם זה שלדבר יש ערך הוא כבר חייב אם הוא מוציא אותו מרשות לרשות גם אם הוא מוקצה לכן שמה שיעור יותר קטן לגרות באש הקורס הלכה ו האבן שבקייה היו לוקחים דלת ריקה ורוצים לשאוף בה מים מהבאר אבל כדי שהיא תהיה כבדה צריכים לשים בה אבן אם ממלאים בה ואינה נופלת זאת אומרת שהאבן קשורה בה אז ממלאים בה אני אומר שהאבן הזאת היא לא מוקצה ולא רק שהאבן לא מוקצה גם הקירוי היא לא מוקצה היא לא בסיס לדבר אסור אלא האבן תפלה לקירוי ואם לאו אין ממלים בה כיוון שהכירו היא בסיס לדבר האסור לאבן שהיא מוקצה זמורה שהיא קשורה בתפיחה זה פח שממלאים בו מים מהבור ממלאים בה בשבת תני האבן בתוכה זאת אומרת בפשטות משמ שאין בסיס לדבר האסור תנ דבית רבי והאוכל והאבן בתוכה כדי שדבר יהיה מותר בטלטול צריך שיהיה בסיס דבר האסור והמותר אבל אם הוא בסיס רק דבר הסור אסור בטלטול רבי יעקב בר זבדי בשם רב בו התפלגו רב חיה בר יוסף ורבי יוחנן חיה בר יוסף כמו מתניתא הוא סובר שאין בסיס רק במקרים מיוחדים כפי שנראה רבי יוחנן כדם תדי רבי שדבר שהוא בסיס זה דבר אסור אסור בטלטול אלא אם כן יהיה בו גם דבר המותר מתנית לכאורה פלי גל רבי יוחנן מה כתוב האבן שבקיר יה אם ממלים בה אבנה נופלת ממלים בה למה אתה לא אומר שזה בסיס הדבר האסור אונה לך רבי יוחנן כיוון שהיא הפיץ לה היא קשורה בה אז כגופי אדם כגופי היא זה לא קיויה שהיא בסיס לאבן האבן היא חלק מהקרייה וסיף לכ פליגל רב חי בר יוסף מה כתוב בספה ואם לאו אם לא קשורה אין ממלים בה כי זה בוסיס עונה לך רב חיא בר יוסף אמר רבי יודן כיוון שהיא עשוייה להכביד צריך את האבן שהיא תכביד בקירוי אז השימוש של האבן חשוב נעשה כמטפל קרוייה על גב האבן זאת אומרת מה אשר הבחי יוסף לא סבר בסיס כשהדבר מצד עצמו הוא חשוב אבל אם המוקצה הוא חשוב מקרה כזה גם רב חי בר יוסף מודה שיש מוקצה אז אומר הרב רוא הדין גם כן במשנה של מאות שנמצא על הקר או החבית שיש עליה אבן מדובר שהחביא שהאבן היא סותמת פי החבית לכן האבן חשובה או המאות שמה חשובות לכן שם יש בוסיס שואל אהמה אז עכשיו מה נעשה עם הרישא מה עבד לרבי יוחנן מה ישה עם הרש אחרי שהסברנו שלכאורה דבר כזה אז אז למה ברי שמותר הרי זה ממש בסיס אז אומנה הגמרא נעשה כ מטלטל קירוי עצמה מה כמו שרבי יוחנן אמר מקודם שזה חלק מהקרייה זה כבר לא נקרא קרוייה עם אבן מתני תפלי געל רב יוחנן כתוב נטן לאדם את בנו והאבן בידו כלכלה והאבן בתוכה ועל זה תנה דבי רבי האבן ואוכלים בתוכה אז בישל בכלכלה אתה יכול להגיד זה כרבי זה לא כרבי אבל בילד התינוק הרי יש לו רק איסור ביד רבי כהן בשם רבנן דתמן תיקו תינוק עשו אותו כ אוכלין התינוק עצמו הוא דבר המותר תמן אמרין עשו האבן ביד התינוק זה כבר לא מוקצה למה כי האבן ביד התינוק כיוון שהוא משחק בה כמיה מומחה ביד תינוק שמותר לקחת תינוק עם קמיה הלכה ז אומרת המשנה רבי אליעזר אומר פקק החלון המכסה שסותם את החלון בזמן שהוא קשור ותלוי הכוונה תלוי באוויר ולא נגרר על ה ארץ פוקקים בו ועם לאו אין פוקקים בו חכמים אומרים בין כך ובין כך גם אם הוא לא תלוי פוקקים בו אבל הם גם מסכימים שצריך שהוא יהיה קשור כפי שמשמ בגמרא מה הנושא אז בבבלי משמע שהנושא הוא בונה האם זה נראה שהוא מוסיף על הבניין או לא מוסיף על הבניין אבל פה בגמרא שלנו משמע שזה נושא של מוקצה או לא מוקצה כל כיסויי הכלים שיש להם בית אחיזה ניתנים בשבת אבל אם אין להם בית אחיזה הם מוקצים ואסור אמר רבי יוסי במ דברים הם אורים בכיסוי הקרקעות שמה אפשר להגיד שאם אין לזה ידית זה נראה בניין בקרקע אבל בכיסוי הכלים בין כך ובין כך זה לא נראה בניין וממילא ניתנים בשבת עכשיו אנחנו מתייחסים למשנה בעירובין שמה יש מחלוקת בין חכמים לרבי יהודה האם נגר הנגרר מותר לגרור אותו בשבת או לא שחכמים אוסרים ורבי יהודה רבי חכמים א אין נועלים בו בשבת ורבי יהודה מתים איזה הו נגר הנגרר אמר רבי יוחנן שהוא קשור אף על פי שאינו תלוי בדלת אומר רבי יוחנן משכני חילפי זה החבר של רבי יוחנן וארני נגר מישל בית רבי קשור אף על פי שאינו תלוי אמר רבי יוחנן יש פה דבר מעניין אתי יחידו ד אוכ היינו שיטת רב לזר שהוא שיטת יחיד אצלנו במשנה שהוא מחמיר כי סתו מדת המון כמו רבנן של שם שהם מחמירים בן עגר ויחיו אמון רבי יהוד ששם מקל וכסו מוכ כמו חכמים פה שמקילים בפקק החלון שלא צריך שהוא יהיה תלוי רב יוסי בא יקום מרבי ירמיה תכלס איך אבדין עובדה מה הלכה למעשה אמר לי מלמד אמר רבי יוחנן משכן חיל פורני נגר משל בית רבי קשור אף על פי שאנו תלוי אז זה מלמד אותנו להקל אדה אמר כרבי יהודה נדין עובדה שלמרות שהוא לא תלוי מותר לנעול בו בנגר ומותר לפקוק את החלון את רבונה בשם רב שמואל הלכה כרב יהודה שהיה קשור בדלת רבי נ רב עמי אמר עד ש קשור בדלת בדבר שהוא יכול להעמידו בחבל יציב שיתפוס את הנגר ניגריה לרב לזור קטיר בגמי שזה צמח כזה שזה לא קשר חזק זה לא חוט חזק בכל אופן הוא מקל למה כי זה סימן בעלמה נשמט אם הגמ נשמט אז ודאי שאסור קמז שרק השתחרר הקשר רבי יעקב ברח בשם רבנן מדדו בראשי אצבעותיו אז פה משמע שזה נושא של מוקצה כל כיסויי הכלים אב ברקנה רב חיה ברשי בשם רב הלכה כרב יוסי שבכיסי הכלים בין כך ובין כך ניתנים בשבת דן הלך פרק כל הכלים בסיעתא דשמיא
לצפיה בתכנים נוספים: