הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף קא

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף קא

[מוזיקה] שבס דף קא אנחנו מתחילים בסוף העמוד הקודם הלכה ב נותן אדם קורנס לפצוע בו אגוזים קורדום לחתוך בו את הדבלה מגרל לגור בה את הגבינה מגרפה לגרוף בה את הרוגות מתוך החבית את הרחת ואת המזלג לתת עליו הכוונה לתת עליו אוכל להכיל את הקטן לקטן את הכוש ואת הכורכר או קורד לדחוף בו למשל לדחוף בו בפירות רקים כמו תותים ולאכול אותם מחת של יד לטרול בה את הקוץ ושל קאין זה מחת גדולה שתופרים בה את השק לפתוח בו את הדלת אז בפשטות כוונת המשנה זה שכל הכללים האלה שהם כלים שמלאכתם לאיסור אף על פי שם מלאכתם לאיסור מותר לטלטל אותם לצורך גופם היינו מצריך להשתמש בגוף הכלי כפי שנראה במשנה בעמוד ב' אבל הירושלמי שנראה מיד עכשיו לא לומד ככה את המשנה אלא הוא לומד שהמשנה עוסקת בכלי שמלאכתו להתר זאת אומרת בקורנס שהוא מיועד לאגוזים והמשנה הבאה ללמד חידוש לחומרה שגם כלי שמלאכתו להתר מותר להשתמש בו רק לצורך תשמישו המיוחד וזה הגמרא מדייקת נותן לאדם קורנס לפצוע בגוזי מה שלא לבצוע בו אסור אפילו שזה כלי של התר מי זה אמן דמר הזה מתנית זהד רבי נחמייה דמר רבי נחמיה במשנה בעמוד ב' אין טלין שלא לצורך אפילו כלי התר רבי בא רבי יהודה רב חינ לבר שלמ בשם רב מודעים חכמים לרבי נחמייה זאת אומרת רבי נחמיה סובר שכלי שמלאכתו לאיסור אסור בכלל לטלטל אותו ורבנן חולקים עליו אומרים שכלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטל אותו לצורך או גופו או מקומו אבל הם הודים לשלושת הכנים האלה בזירה ו במזור ו במכונה שכיוון שהם מוקצים מחמת חסרון כיס שעשו בכלל לטלטל אותם מה זה זיר דוע צרבי שהוא כובש בו בגדים אולי זה מגע כזה עץ כזה גדול כבד שמגהץ את הבגדים במזור זה כלי דוחת בי הרב אומר הכובס מכה בו על הבגדים על האבן עד שהוא מתנקה ו ומכונה דו קטיש בי זה יתדות שהוא מנפץ בהם את המשי אז הכלים האלה הם כלי שהם מוקצים מחמת חסרון כיס אומר רב יוסף א כלי המיוחד לאיסור מטלטלים אותו לצורך להיתר בין לצורך בין שלא לצורך זה המשנה בעמוד ב ושם בגמרא נראה ביאור יותר בפורת מה זה צורך ומה זה שלא לצורך אמר רבי יוסה ראה עדכן הקלו בשבת שאפילו דברים שהם תשמי שם לשם שבת כלי שמלאכתו לאיסור התירו אותם לשם שבת לצורך גופו ועל אותו משקל אנחנו אומרים ממרה הפוכה ואמר רבי אלזור דלוקי דלוקי זה דלפק שבעצם לא אוכלים עליו אז הוא לא הוא הוא פשוט הכלי עץ שלא משמש אדם אז לא אמור להיות לו טומא כ הוא יש רק כלים אז למה היא טמאה מפני שהשמש אוכל עליה אז זה כבר סיבה להחשיב אותה כשולחן ככלי שמשמש אדם בסיס דידי הבסיס של הדול פקי למה היא טמאה מפני שהשמש עומד עליה אז אומר הזה רבי לאזור ראה דכן החמירו בטומה שאפילו דברים שאין תשמי שם לשם טבלה טבלה זה פלטה של שולחן טימו אותם לשם טבלה את הרחת ואת המזלג לתת עליו לקטן הכוש והקור קר לדחוף בו אמר רבי סימון שר לירב בואו משו כלורית בשבת כלורית זה שלוקחים איזה משחת צלולה שמים אותה מעל התחבושת הוא שם את זה על העין והוא רוחץ את העין ומוציא את הריר רבי באבר כהן בשם רב שיש ס מתנית אמרה כן המשנה שלנו מוכיחה שזה מותר למה כי כתוב מחת של יד ליטול בה את הקוץ מה ההבדל בין להוציא את הקוץ לבין להוציא את את הריר דלכן מה בין קוץ לזה והרב מביא שלמעלה בפרק ראשון בהלכה ה' אמרנו שנותנים כלורית על גבי העין מערב שבת מה שמ שבשבת אסור לא כמו כאן אז צריכים להסביר ששמה מדובר בילורי אבה שהכילו הזאתי כבר רפואה ורפואה אסורה בשבת וכאן זה לא רפואה זה רק מוציא את הריר רבי בא בא קום מרבי מנא מהו מגבלת ביום טוב האם מותר לגב ולעשות קילוריד ביום טוב אמר לו אינו אוכל נפש זה אסור הלכה ג' כנה של זיתים הזיתים לפני שמכניסים אותם לבית הבד אז מניחים אותם בתוך סל זה נקרא מתן כדי שהם תחממו אחד עם השני ש עד שהם מתרככים ואז אפשר להוריד אותם לבית הבד אז הוא היה לוקח קנה והוא בודק איתו את הזיתים אם הכנה מקבל לכלוכית סימן שהזיתים מוכנים ואם לא הם לא מוכנים אז כנה של זיתים קנה הוא חלול בפנים אבל יש לו בפרקים שלו כאלה קשרים שסוגרים את כל את החלל הפנימי הזה מ את הקנה כבית קיבול לשמן או לזיתים אם יש בראשו אם יש קשר בראשו זה הפקק הטבעי הזה שסוגר אותו אז מקבל טומא הוא כלי ואם לא ואלא מקבל טומא כמו כל פשוטי כלי עץ אבל הקנה הזה הוא כלי שמלאכתו לאיסור אז ממילא בין כך ובין כך ניטל בשבת היינו לצורך גופו דבי רבי נ ימר קנה שיתקינו להיות בודק הזיתים זה הכוונה כנה של זתים כיצד היה יודע אם מלוכלך במשקה בידוע שנגמרה מלאכת המתן וזיתים מוכנים ואם לא בידוע שלא נגמרה מלאכת המתן אמר לרב מנא לא תני שמואל אלא להיות שולה בו הזיתים אם הוא לא מיועד לשלוף בו זיתים החוצה אלא רק להתלכלך במשקה זה לא יהיה מקבל טומו זה לא נקרא בית קיבול כנה שהתקינו להיות פוקק בו החלון נאמר אם היה קשו ותלוי אז זה סימן שהוא מיועד לזה אז פוקקים בו ואם לא אין פוקקים בו כי זה עדיין מוקצה אבל שמ גמליאל אומר מותקן אף על פי שאינו קשור ותלוי הוא מכן ולא כן אמר רבי יוחנן משכני חילפי ורני נגר בשל בית רבי שהנגב זה הבריח הזה הכבד שסוגר את את ה דלת מלמטה קשור אף על פי שאינו תלוי לכאורה זה לא כמו רבי שמעון ל אמר רבי יהודה לא באמת רבי שמעון בן גמליאל גם יודע בן נגר שהוא צריך להיות קשור למה כי בן נגר מה הנושא אם הוא לא קשור אזני זה נראה כאילו שהוא מפרק בניין או שהוא בונה משהו כי הנגר הזה מאוד כבד אבל המקל של החלון הוא לא נראה בניין זה נושא השאלה ה אם זה מוקצה מחמת גופו כמו סתם מקל או שהוא מיועד לחלון אז מכיוון שניטלו שנטלו ונתנו לתוך הדו נעשה כמפתח ולא צריכים שהוא יהיה קשור הלכה ד'' כל הכלים נטלים בשבת חוץ מן המסר הגדול וית של מחרשה שהם מוקצים מחמת חסרון כיס והמשנה מפרטת כל הכלים הכוונה כלים שמלאכתם להתר הם נתלים לצורך ושלא לצורך רבי נחמיה אומר לא גם הכלים של התר אין נטלים אילא לצורך רק לצורך של התשמיש שעליהם הם מיועדים רבי יהודה בשם רב הלכה כרבי נחמיה ד אמר ניתנים אין לה לצורך רבי יוחנן ורבן דמון רבני בבל אחד אמר שהכוונה לצורך זה לצורך גופו שלא לצורך זה שלא לצורך גופו למשל לצורך מקומו זה נקרא שלא לצורך רבי נחמייה אומר אינ תנים אלא לצורך גופו כלי ההיתר חרנה אמר לצורך הכוונה כולל עוד דבר לצורך גופו וגם לצורך מקומו צריך לפנות מקום שלא לצ ורך זה הכוונה שלא לצורך גופו ושלא לצורך מקומו אלא למשל להעביר את הכלי מחמה לצל שלא יתקלקל בחמה או בצל רבי נחמייה אומר אין נטלים אלא לצורך גופו ולצורך מקומו תני אמר רבי יהודה נשם בתוספתא לא נחלקו בית שמאי ובית סלל שנחלקו שם קודם בתוספתא אלא על המלאים הם לא נחלקו סליחה לא נחלקו על המלאים שמלאים באוכל שמטלטל אותם שלא לצורך כיוון שאוכל ודאי אפשר לטלטל אותו אוכל ודאי לכולנו מ מוותר לטלטל אותו מחמה לצל וכשהם מלאים אוכל אפשר לטלטל את הכלים הגב האוכל ועל ריקני שיש בדעתו למל אותן גם כן יהיה מותר על מה החלקו על שאין בדעתו למל אותן שבית שמאי אוסרים לטלטל אותם רק לצורך ובית הלל מתירים אז יוצא שע ד בית שמאי כרבי נחמייה אז עכשיו הגמרא שואלת על רב את אמרת הלכה כרבי נחמיה הרי ברור לנו שולא הלכה כבית שמאי אין הלכה כמו בית שמאי בית שמאי במקום בית הלל אינה משנה אז הגמרא מקשה למה רב פסק הלכה כר בנחמיה עד כאן דף קא
לצפיה בתכנים נוספים: