הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף צט

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף צט

[מוזיקה] שבס דף צט אנחנו מתחילים בהלכה ו בסוף העמוד הקודם רבי שמעון בן נס אומר פורסין אור של גדיל על גבי שידה תיבה ומגדל שאחז בהם את ההוא מפני שהוא מכרך הכוונה שאתה פורס אור שגדי שהוא רטוב הוא שומר את ה שידת תיבה ומגדל שלא ישרפו עושים מחיצה בכל הכלים בין מלאים בין ריקנים בש שלא תעבור הדלקה רבי יוסי עושה בכלי חרץ חדשים מלאים מים שאינן יכולים לקבל בהם את ההו והם מתבקעים ומכבים את הדליקה אז רבי יוסי סובר שגם גרם דליקה אסור לגרום כיבוי של דליקה בשבת חכמים שמתירים מתיירים גרם כיבוי עכשיו הגמרא מבארת מה שאמרנו שהוא שם אור של גדי מפני שהוא מכרך אז כני מתנית מ שיכו ז האור בהם מ שיכו זזה הכוונה לפני שהאש נתפסה אבל אחרי שהאש נתפסה אסור לשים את האור רבי ירמיה רבי בא בר ממבל בשם רב ספר שאחז בו האור מצד אחד נותן מים מצד השני ואם קבה קבה אכז בו ההוא משני צדדים פשטו וקורה בו ואם קבה קבע אז מה הכוונה פשטו וקובע בו מה פשטו וקובע בו מה זה כיבוי ממש בידיים אז הרב מביא שדעת הבית יוסף בסימן שלד דלא שרי אלא באינו מתכוון לכבות האש לומת זה התז הוא סובר שהוא לא פשטו אלא שלא יכול זהור בכולו אבל אם נגרם על ידי זה כיבוי באמת אסור כי זה מעשה של כיבוי גמור טלית שאחז בו ההוא מצד אחד נטל מים מצד שני ואם קבה קבה אחז בה ההוא משני צדדים נוטלה ומתעטף בה ואם קוותה קוותה רבי שמואל בשים רב זירה הוא אומר תדע לך מה שאנחנו למדנו במשנה למעלה שאם אדם שם כלי תחת הנר לקבל בו את הניצוצות אז כתוב שלא יתן בו מים למה לא יתן בו מים כי כשנצא יפלו למים הם יכבו זה כמו שיטת רבי יוסי שהוא סובר שגם כיבוי אסור אבל רבנן שגם כיבוי מותר אפשר לשים גם מים אומר רבי יוסה סברין ממר רב יוסי המורה מה פניג אצלנו חכמים ורב יוסי מה פלי גין ממה רב יוסי ורבנן ב שעשה מחיצה של כלים אבל אם עשה מחיצה של מים אולי גם רבנן מודעים שיהיה אסור כי זה יותר ניכר שזה כיבוי אבל עכשיו ממדה אמר רבי שמואל בשם רבי זהירה שהמשנה של מים בכלי היא דרבי יוסי אז האמר שאפילו עשה מחיצה של מים היא המחלוקת ורבנן יתירו הלכה ז' נוכרי שבא לכבות אין אומרים לו קבה כיוון שאסור לנו להשתמש בגוי בשבת אמירה לאקום זה שבוט אבל אם הוא מכבה אנחנו גם לא צריכים להגיד לו אל תכבה לא אומרים לו אל תכבה מפני שאין שיטתו עליך אבל קטן שבא לכבות אן שמיין לו שכן שיטתו עליך הגמרא תחדד כיוון שהוא בא לכבות בשביל אביו והרב אומר מוכין ביד קטן אף על פי שלא הגיע לחינוך מפני ששיטת עליך נוחי שבא לך בוד במי רב מי נפל דליקה בכפר אפ רב עמי קרוז בשוק דרמים בשוק של הגויים ואמר מן דעבד מי שיבוא לכבות לא מפסיד אמר רב לוז ברב יוס קום מרבי יוסה סכנה הייתה לכן הוא התיר אם היייתה סכנה אפילו רב מי בעצמו תפה שהוא יכבה ולא כן טני כל דבר שיש בו סכנה אין אומרים מי יעשו דברים הללו ב נוחים וקטנים אלא אפילו בגדולים אפילו בישראל אז באמת נשארנו בשאלה מעשה שנפלה דליקה בחצר יוסי בן סימאי בשחין וירדו בני קיצרה בני קיצרה זה החיילים שם של החיילים הגויים שהיו שם באזור בני קצרה של ציפורין לכבות באו לעזור לו ולא הניח להם אמר להם הניחו לגבאי כביכול הקדוש ברוך הוא שייגבה חובו מיד קשר עליו הענן וכיבה הו במוצא שבת שלח לכל אחד מהמהם סלע כשכר תרכה ופרקו שלהם לסר שלהם הוא שלח 50 דינר אמרו חכמים לא היה צריך לעשות כן למנוע אותם מלכב כפי שלמדנו שלא אומרים לו אל תכבה חד נפתי גוי חלה ומגורה דרב יונה היה שכן של רבי יונה נפלה דליקה במגורה דרבי יונה אז להו נפ תהיה ב מפיתה הוא רצה לכבות ולא שב כי הוא לא נתן לו לכבות אמר לי בגד מדלי זאת אומרת האוצר שלי תלוי במזל שלך מה אתה רוצה לקחת אחיות שגם לא ישרף שלי אמר לאין זאת אומרת אני לוקח אחריות אל תכבה וקרא נס ואשתה זוקו לה רבי יונה לכפר אימי פרס גולטי על גדיש הייתה איזה אש מתקרבת אז הוא פרס את הגלימה שלו על הגדיש ונורא ארכ מיני אבל קטן שבא לחבות אין שומין לו שתמר ולא חנ תני ראו אותו איזה קטן יוצא ומנקה עשבים אין את זקוק לו לא צריך למנוע אותו מחלקת הגמרא תמן אין לו לאבא שלו צורך בעשבים בר מח זה לצורך האבא יש לו צורך כיבוי הוא צריך למנוע אותו הלכה אומרת המשנה קופין קערה על גבי הנר בשביל שלא תאחוז בקורה ועל צואה של קטן כיוון שהיא מעיסה והיא מוקצה אז קופים עליה קערה ועל הקרב שלא תשח אמר רבי יוד מסה בא לפני רבן יוחנן בן זק ער ואמר חוששני לא חתס כי כיוון שהקרב הזה לא דולק אחריו אז זה חשש לאיסור צידה קופין כרה על גבי הנ וכולי זה יבוא כי יב כי דמר רבי שמעון רבי יני אני לא שמעתי מאבא אחותי אמרה לי משמו ביצה שנולדה ביום טוב סומכין לה בשביל שלא תתגלגל אבל אין כופין עליה את הכלי כי זה דיה לקחת כלי לצורך דבר שהוא מוקצה שמואל אמר אף כופין עליה את הכלי כמו המשנה שלנו שאפשר לקחת את הכלי לצורך דבר שהוא מוקצה ועל צואה של קטן שואלת הגמרא למה זה בכלל מוקצה ולא מאכל תרנגולים מאינון אומרת הגמרא אמר רב וקון תיפטר באילן רב רביה שלא יבואו לידי מירוח בצואה גדולה שצריך למרח אז אפשר לבוא לידי מירוח לכן לא ועל הקרב שלא תישך מעשה בא לפני רבן יוחנן בן זקא בערב אמר חוששני לו מכטוס רבולה אמר 18 שנים הביד ה ויתיב בעדה הרו 18 שנה רב חן בן זק היה גר שמה באזור הזה ולא הת קמו לא הגיע לפניו שום שאלות אלא אינטר ובדיה המעשה שכתוב במשנה שלנו ועוד מעשה אה בפרק חוף ב לכמון אמר גליל גליל ככה הוא אמר על המקום הזה שנאת התורה סופך לעשות במסיק שיהיו שמה טרודים עם גזלנים שיבואו לגזול אותם הלכה ט אומרת המשנה אנוכי שהדליק את הנר משתמש לאורו ישראל אבל אם הוא הדליק את זה בשביל הישראל אסור אז הרב קורבן העדה אומר שלא שמה ירגיל בקח לשבת אחרת מ למם לשכות באמתו משכה אחרב ישראל ואם בשביל ישראל אסור אש גוי כבש לרד בו ירד אחרב ישראל ואם בשביל ישראל אסור מעשה ברמן גמליאל זקנים שבאים בספינה ועשה גוי כבש לרד בו וירדו בו זקנים אומרת הגמרא מה יהיה הדין אם הוא הדליק את הנר לצרכו אוא לצרך ישראל האם במקרה כזה מותר להשתמש או לא נשמעין מנדה נשמע את זה מהסיפור לעלה שמואל יקבל גב אחד פרסי הוא התארח אצל גוי פרסי אחד התפי בוצינה נכבה הנר זל ההוא פרסי בא ע מדלקת רצה להדליק את הנר והפך שמואל הפוי כדי לא להנות מהנר כיוון חזית מתעסק בשטרות כיוון שהוא ראה שהוא מתעסק בשטרות שלו אז הוא הבין ידע ד לא בגיני הדליקה שההוא לא הדליק את זה רק בשביל שמואל אלא גם לעצמו וגם ליהודי והפך שמואל הפוי שהוא הרשה לעצמו כן להנות מהנר אומר רבי יעקב רחי אדם הרה לצורכו ולצורך ישראל מותר כך הרב מביא את גרסת הראשונים הרש בו ריטבו ספר התרוממות אומר רב יונה אל תביא משם רעיה יכול להיות ששמה זה שונה שניה אי שן מצריכים על האדם לצאת מביתו במקרה כזה הכלו אמר רבי אליעזר אם אתה אומר את הספרה הזאת משום שאין מטרחן על האדם לצאת מביתו אז למה הפך שמואל פהי בהתחלה זאת אומרת אם אסור זה אסור בכל אופן כששמואל בא והשתמש סימן שכש אנוכי מדליק גם לעצמו וגם לצורך ישראל זה מותר אמרנו במשנה אמרו לו מה אנו לרד אמר להם הועיל ולא בשבילנו עשה מותרים אנו לרדן הלך פרק כל כתבי הקודש בסיעתא דשמיא
לצפיה בתכנים נוספים: