הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף צז

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף צז

[מוזיקה] שבס דף צז אנחנו מתחילים בשורה השביעית מלמלה ברכות שכתוב בהם עינות הרבה מן התורה כל מיני כאלה כרטיסי ברכה שמשולבים שמה פסוקים ועניינים מן התורה אן מצילים אותם מפני הדלקה כי זה לא נקרא כתבי הקודש בגלל זה ומכאן אמרו כותבי ברכות הם בעצם שורפי תורה הם גורמים שאם יהיה לזה שריפה לא אפשר אי אפשר יהיה להציל את זה בשבת מעשה באחד שהיה כותב ברכות והלך רבי ישמעאל לבודקו כיוון שהרגיש בכל פעמ ותו של רבי ישמעאל נתן תכריך של ברכות וזרקה לתוך ספל של מים כלשון הזה אמר לו גדול עונש האחרון שהוא מחק בידיים את הפסוקים מן הראשון מעצם זה שהוא כתב אמר רבי שועה בן לוי הדה גלתה מי שכותב ספרי אגדה כיוון שאסור לכתוב תורה שבעל פה רק מה שבזמנו התירו וספרי הגלתה עוד לא התירו אז הכתבה אין לו חלק הדורש מתברך הכוונה שהוא בנידוי השמעה אינו מקבל שכר אמר רבי שע בן לוי אנו מן יומו לא הסתכלת בספרי ד הגלתה אף פעם לא הסתכלתי בספרי הגלתה אלא חד זמן הסתכלת השכחת כתוב בה 175 פרשיות שכתוב בתורה דיבור אמירה ציווי יש 175 פעמים שהפרש מתחילות בדיבור אמירה וציווי למה בדיוק 175 כנגד שנותיו של אבינו אברהם דכתיב לקחת מתנות באדם מי זה האדם הזה וכתיב האדם הגדול בענקים זה אברהם אבינו 147 מזמרות שכתוב בתהילים למרות שלנו יש 50 פרקים הגמרא כבר מביאה ש אשרי האיש ולמה רגשו גויים זה פרק אחד וכנראה שיש עוד אז יש 147 מזמרות כנגד שנותיו של אבינו יעקב מלמד שכל הכינוסים שישראל מקלסין לקדוש ברוך הוא כנגד שנותיו של יעקב שנאמר ואתה קדוש יושב תהילות ישראל מי זה ישראל ישראל אבינו 123 פעמים שישראל עונים ללויה אשר היו קוראים את ההלל על כל פרק ופרק הם היו עונים הללויה ויוצא שמה שעונים 123 פעמים כנגד שנותיו של הארון איך אנחנו יודעים כי כתוב בפסוק הללויה הללו אל בקדשו מה זה קודשו לאהרון קדושו כמו שכתוב מפורש לאהרון קדוש השם אז אומר רבי שוע בן לוי אפילו שזה רק פעם אחת הסתכלתי אפילו כן אנה מתביית בליל יש לי פחדים בלילות כעונש על זה שהסתכלתי בספר הזה רב חיה ברבא חם חת ספר להגדה אמר אמה כתיבת באות אפילו אם מה שכתוב פה זה דברים טובים תיקה ידה לכתבת אמר ליחד היה שם איזה מדנ אחד אומר לו מה אבוי דהו גבר כתבה זה אבא שלי כתב את זה יש כאלה אומרים שוא מתכוון אפילו אביו שבכי ברבה אמר לי כן אמר תיקת ד כתבת כתבתה ואבל אתכן באמת קרה לו ככה כשגגה שיצא מלפני השליט הגליונות מינים אית נתני קודר עז כרותה הוא חותך את השם השם ושורף את שאר הספר סרפן התן אתני סרפן הן ואזכרות אמר רבי טרפון קפח את בני כך היה רב טרפון רגיל להגיד בלשון דבר חזק בא לחזק את דבריו שאם יבואו לביתי שני שפם הן ואזכרות הם למה שאם יהיה רודף רודף אחריי כדי להרוג אותו שאני נמלט לתוך בתם של עבודה זרה ואיני נמלט לתוך בתיהם של מינים למה שעובדי עבודה זרה אינן מכירים אותו וכופרים בו אבל המינים מכירים אותו וכופרים בו זה הרבה יותר גרוע ועליהם אמר דוד הלא משנ השם אשנה זה מדרש דרשו ומהם להטיל שלום בן איש לאשתו אמרה כתוב השם שנכתב בקדושה עם אחי על המים ספרי מינים שמטיילים היבה את תחרות ומחלוקת בין ישראל אביהן שבשמיים הן ודן שישרפו הן ואז כרותי הן הלכה ב אומרת המשנה שנה מצילים תיק הספר עם הספר אדם שרואה שיש לו שריפה הוא יכול לקחת את הספר תורה שנמצא בחוץ להכניס אותו לתוך התיק של הספר ולמרות שבתוך התיק של הספר יש מאות שהם מוקצים והספר עצמו הוא בסיס לדבר האסור מותר מצילים תיק הספר עם הספר ותיק התפילין עם התפילין אף על פי שיש בתוך הל מאות ולהיכן מצילים אותם למבוי שאינו מפולש שמדור אתא הוא נקרא רשו היחיד והתירו רק איסור דרבנן שלמרות שאין לו כאן עירוב חצרות או שיתוף מבואות מותר לו להוציא בן בתירה אומר אף ל מפולש כי הוא סובר שגם אבוי מפולש מדאורייתא הוא נקרא הרשות היחיד מתניתא בשאינו תפול לו שהספר לא נמצא בתוך התיק למה אבל אם היה תפל לו כגופו הוא זה לא חידוש זה פשיטה שואלת הגמרא אני חתי הספר עם הספר אי אפשר להוציא ספר לבד בלי תיק אסור חזיק ספר תורה ערום אז מבינים שהתיק מאוד נצרך אבל תיק תפילין עעם התפילין למה זה כל כך נצרך רב חגא בשם רבי זהירה שמל מהדה חונה מלאך השם סביב לרעב ויחלצם מחלצים גם את מה שסביב וכן הוא אומר אצל חנניה מישאל ועזריה שהשליח אותם לכבשן האש את מי השליכו אז כתוב בדן גוברה הילך קפיטו בשר בליון פתישון וקרב טהון ולבו שעון ורמי גוי הטון נור קיתה זאת אומרת גם את הבגדים שלהם השליח רואים שהתיק של התפילין חשובים ביחד עם התפילין אף על פי שיש בתוכו האות יב כי דאמר רבי יעקב ברחה אמר חננה אמר חיננא קר טיגנה בשם רב אושייה דסקה שיש בתוכה מאות נותן עליה כיכר וטלטלה אף על פי שזה היה בעצם בסיס לדבר האסור אפשר לתת עליה את הכיכר וזה יהיה מותר אז הרב מביא שבשולחן ערוך התיק את הירושלמי שלא התירו אלא מפני הדלקה לא סתם להיכן מצילים אותם למבוי שאינו מפולש א מפולש לא בכל אתרת מה הבעיה לכאורה הבי שלמ הצילו שהוא ס מ אני מביא אבל למה שהוא לא יוציא מהבית למבוי הפולש וממנו ישר לרשות היחיד שיש אחר כך זאת אומרת למה לא להוציא מרשות היחיד רשות היחיד דרך רשות הרבים בכל אתר התמר אין המהלך כ מניח וכה אתה מחמיר ואתה אומר המהלך כ מניח אלא מה תגיד מדובר בזור גם בזה יש מחלוקת תנאים טמון אתמר הזורק פטור וכל התמר הזורק חייו אז חיייבים להגיד שהמשנה שלנו באמת היא כמו רבי עקיבא שהוא סובר שזורק ברשות היחיד לרשות היחיד דרך הרבים הוא חייב אז יסור דאורייתא לא התירו רב חזקיה בשם רבך תדע לך המשנה שלנו בשלא ירבו ענן קיימים ואף על פי שלא ירבו התירו להוציא בן בתירה שהוא מתיר אפילו למבוי שהוא מפולש הוא רבי יהודה תנין אן תמן גשרים המפולשת לים תחתיהם בשבת דברי רבי יהודה כי הוא סובר שעצם זה שיש לזה שתי תפנות משני הצדדים זה כבר רשות היחיד דאורייתא החכמים אוסרים עד כאן דף צ ז
לצפיה בתכנים נוספים: