הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף צד

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף צד

[מוזיקה] שבס דף צד אנחנו מתחילים פרק 15 אלו קשרים שחייבים עליהם חוס אוס קילה קשר הגמלים וקשר הספנים כיוון שזה קשר שהוא קשר של אומן והוא קשר של כיום כשם שהוא חייב על קשרן כך הוא חייב לטרן זה מה שאמרנו במשנה בלט מלאכות הקושר ומתיר רב מאיר אומר כל קשר שהוא יכול להתירו בידו אחת זאת אומרת הוא עוד לא מהודק מספיק אין חייבים עליו אלו קשרים וכולי מבררת הגמרא מה קשירה היתה במשכן אונה הגמרא שהיו קושרים את המיתרים הכוונה את ה יריות של החצר ולא לשעה היתה זה לא קשר זמני אמר רבי יוסף מכון שהיו נוסים וכוננים על פי הדיבור כי מישהו לעולם אז הגמרא מעל זה אמר רבי יוסי ברבי בון מכיוון שהבטיחה המקום שהוא מכניסה לארץ ישראל כמישהו לעולם אז באמת אי אפשר ללמוד משם אמר רבי פנחס מ תופרי יריות למדו נפסק היה כושרו חזר ונפסק זה כבר לא יפה אז לעשותן קשרים קשרים אי אפשרה לחוזר הוא מתיר את הראשון אז פה היה קשר ואחר כך לפעמים הוא גם מתיר זה מתיר עלמנת לתקן אמר רב חזקיה הוא לא מקבל את זה אומר חיית האומ חיית מומחה מבל טרן רישי גם אם יש שתי קשרים הוא יכול להבליע אותם וזה לא כזה ניכר ויד אמרה דה ואמר רבי יוסי בן חנינא מ ורגי יריות למדו מה למדו משם מהתה מה כתוב אורך הערייה האחת אז למדו כדי שתהיה כולה אחת צריך שזה יהיה חוט אחד בלא בלי קשרים אז ממילא נפסק הוא היה צריך לפרק אותו כיוון שהיא מפרק עכשיו את החוט הוא מפרק את כל המערכת של הבד אז הוא קושר אותו באופן זמני מכיוון שהיה מגיע לאריג או שרילה משחרר את הקשר ומוציא את כל החוט ו מאילה שם חוט אחר במקומו רבי תנחומא בשם רב חונא אפילו הערב חוטי הערב שבא לא היה בו לא קשר ולא תימת תימת הכוונה הרי חוטי הערב הם עולים על חוט אחת ויורדים מתחת לחוט הבא אז לא היה אף פעם שתי חוטים צמודים אותו דבר אלא אחד כך ואחד הפוך רבו שיה חול של תמרים זה כזה סל של תמרים שעושים אותו מהאלים של הלולב ו פתיליה של תמרים קורע הו מתיר ובלבד שלא יקשור הכוונה בדרך של קלקול אז מותר הלכה ב ויש לך קשרים שאין חייבים עליהם כקשר הגמלים וכקצין זאת אומרת ישלם קשרים כאלה שלא חייבים עליהם אבל אסור לעשות אותם אז הגמרא בבבלי מבארת מי זה הקשר הלה קשרים כשהוא הוא לא עשה קשר של קיימה אב הוא מתכנן להניח אותו לזמן מרובה זה מך זה כמו קשר שקיימה אנמה שהוא עושה קשר שקיימה אבל הוא לא מעשה אומן קשר כזה לא חיייבים עליו אבל אסור לעשותו ויש את הסוג השלישי שמותר לכתחילה זה כושר את אישה מפתחי חלוקה את שתי הזדים של החלוק וחוטי סבכה שיש לה על הראש ושל פסייה של האזור את החוטים של החגורה ורצועות מינל וסנדל ודות יין ושמן וגם של הגדרה של בשר כל אלה זה דברים שעושים אותם ותמיד קושרים ומתירים אותם רב ליזר בן יעקב אמר קושרים לפני בהמה את הדלת בשביל שלא תצא הגמרא תבאר שחכמים לא חולקים עלה קושרים דלי בפסיקה זה חגורה למה כיוון שזה דבר חשוב לו הוא לא יבטל את זה אל החבל הוא לא ישאיר את זה שם ודא יקח את זה חזרה אז זה לא של קיום או זה מותר אבל לא בחבל כי זה הוא יבטל שם ורבי יהודה מתיר והגמרא תעמיד שהוא מתיר ב חבל שהוא של בד שגם אותו הוא לא ישאיר שם אבל חבר'ה רגיל הוא ודאי וסר כלל אמר רבי יהודה כל קשר שנו של קיימה אין חייבים עליו הגמרא אומרת שהכלל הזה הוא לכולנו אומר רב חזקיה במפתח אמרא מפתח של חלק עליון של הבגד שהוא מדיקו לחלוק אז רגילים לקשור ולפתוח אותו עם קשרים אומר רבי יוסף במפתח חלוק שעשוי כמין שני דפים כמו בגד עליון שלנו נשמטו רצועות מנל וסנדל נטל לו מחזיר אבל בלבד שלא יקשור את הרצועות לסנדל שזה קשר שהוא שהוא קבוע חותמו החותם של המנעל שנשמט איתן נתני מותר להחזיר ואית נתני אסור להחזיר אב הובא מ מאמנ דה אמר מותר שיש בו נקב אחד שהוא מתחבר באופן יותר הראי מנדה אמר אסור ב שיש בו שני נקבים או שקושרים דרך הנקבים או שהם מתחברים אחד בשני אמר רבי יוסף ורבי בון בין זה ובין זה כמן אמר שיש בו שני נקבים ואז איך נבאר את החילוק מה הוא כדון מן ד אמר מותר כשהם רפים מן דאמר אסור שהם פוצים הפוצים הכוונה שזה מתהדק בדוחק אז זה נקרא תיקון כלי זה אסור מה חולקים על רבי אליעזר בן יעקב לקשור את ה חבל את הדלת לפני הבהמה אומרת הגמרא מלמד תני מודיעים חכמים לרבי ממאיר בחותמות שבקרקע אנחנו מדברים כאן על יום טוב חותם שסוגר איזה דלת בקרקע אז הם מודעים שמפקפקים הכוונה שמותר לנענע כדי לפרק את הקשר ו מפקיעין את החבל ומתירים וחותכים כל זה ביום טוב בשבת מפקיעין אפשר לנענע את ה חיבור אבל לא מפקיעין ולא מתיירים ולא חותכים בכלים בשבת מותר ואין צריך לומר ביום טוב אז אם כן מה ראינו לגבי הדלת שחכמים מתיירים דמרה אין חולקים על רב לזר בן יעקב אמר רבי בא זה חוזר עכשיו על דברי רב יהודה בחבל שחול הי מתניתא שחול הכוונה שהוא הרוג שהוא קצת חשוב אז רבי יהודה מתיר אומר הוא לא מבטל את זה חבל שהוא משוחל בפסיקה אבל לא בחבל רגיל עכשיו מה שכתוב בהמשך רבי יהודה מתיר ומה כתוב אחר כך כלל אמר רבי יהודה מה רבנן לא מסכימים עם הכלל הזה ודאי שמסכימים אלא בגין דתנינן קדמת בשם רב יהודה אז כבר המשכנו תנינן אוף אדה בשם רב יהודה למרות שאת הכלל הזה כולם בו שמה אמר מה היה הכלל כלל אמר רב יוד כל קשר שנו של קיימה אין חייבים עליו רב שמואל בשם רבי זהירה הוא אומר חידוש כנ מתניתא כל קשר שאינו של קיימה אפילו שזה לא קשר שעומד להתקיים מתי הוא מותר דווקא אם הוא עשה אותו זמני והוא לשעה אין חייבים עליו אבל הוא רוצה ללמד אותנו שאם הוא עשה את זה להרבה זמן אז הוא מחמיר שכן חיייבים עליו עד כאן דף צד ‏y
לצפיה בתכנים נוספים: