הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף פ

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף פ

[מוזיקה] שבס דף פ הלכה ב אומרת המשנה כיצד אז מה זה הכותרת כיצד זה לפי הפירוש של רבי אליעזר שהוא למעלה פירש הטעם שרבי עקיבא מחייב שרבי עקיבא וחכמים נחלקו למעלה מהסבה ובכל אופן רבי עקיבא מחייב כי הוא משווה זורק למושית ומושיט מצינו במשכן שהיו מושיטים מרשות היחיד לרשות היחיד דרך רשות הרבים גם למעלה מעשרה אז מתאים כיצד אבל באמת לפי הפירוש של שמואל למעלה שלמעלה הדיון היה עם קלוטה כמי שהוכה וזה רק בתוך השרה לא מתאים לגרוס קצב שני גזו ראות זו כנגד זו ברשות הרבים הכוונה משני הצדדים של רשות הרבים המושיט וזורק מזו לזו פטור כיוון שזה לא לא היייתה צורה כזאת של הושטה במשכן אבל היו שניהם בדיוט יחת הכוונה שהם בתור אור פי עגלה אחת אחרי העגלה לפניה אז אנחנו אומרים המושיט חייו וזורק פטור למה שכך היייתה עבודת הלוים מה היייתה שתי עגלות זו אחר זו ברשות הרבים ומשטין את הקרשים מזו לזו אבל לא זורקים לכן על הושטה הוא יחייב ועל זריקה לא יהיה חייו הנושא הבא חוליית הבור והסלע יש לנו בור שהוא עמוק חמישה טפחים ויש סביבו חוליה שהיא גבוהה עוד חמישה טפחים אז הם ביחד שהן גבוהיים עשרה וגם רכבים ארבע למשל חלל הבור בפנים הוא טפח וחצי וכל דופן בוא נגיד שחלל בור הוא טפח באמצע ומפה יהיה החוליה מצד אחד היא אבה טפח וחצי ומצד השני גם עבה טפח וחצי סך הכל שאתה מודד למעלה את כל החוליה כולל חלל הבור שביניהם יש לך ארבעה טפחים אז החלל של הבור מצטרף ואני אומר שזה נקרא רשות היחיד הנוטל מהן והנותן על גבן מרשות הרבים חייב פחות מכאן פטור רב אמר לית כן פטור אלא מותר מה שאמרנו הרשית וזורק מזו לזו היינו מצד לצד של רשות הרבים הוא פטור אומר רב לא פטור אלא מותר לכתחילה על דת דרב למעלה מעשרה מותר רב לומד שהסוגיה כאן היא למעלה מעשרה טפחים ולכן למעלה מעשרה טפחים מותר לכתחילה כי זה מקום פטור אבל על דתל שמואל הוא סובר ש למעלה משרה נכון שאין חיוב דאורייתא אבל אסור מדרבנן או אתו זה שהוא יעביר למטה מהשר או שמה זה ייפול לו ואז הוא צריך להרים ואז הוא יעביר ארבע עמות ברשות הרבים רבי אילא בשם רבי שמעון בן לוקיש הוא אומר מה שאמרנו כאן שהוא מעביר מעגלה לעגלה ברשות הרבים זה בתנאי והוא שתאה רשות הרבים כפתו את הרשות היחיד מכל צד דומיה ד עגלות במדבר ש הגלה היייתה עומדת ברשות הרבים רבי יעקב ברחה בשם רבי יוחנן אפילו מרוח אחת מאיפה אתה לומד מאין אי לאין הגלות איך אתה אומר שהעגלה מוקפת ברשות הרבים הרי ועגלות לאו למעלה מעשרה הנון הרי העגלות היו גבוהות עשרה טפחים אז לכן השטח ש מהצדדים שלהם זה מקום פטור זה לא רשות הרבים אלא עצם זה שהעגלה עומדת ברשות הרבים זה כבר דומה למדבר רב אחה בשם רבי מישייה בלבד על ידי שניים מתי חיייבים בהושטת כזאת מרשות היחיד לרשות היחיד היינו דווקא על ידי שני אנשים אבל אם זה יהיה על ידי בן אדם אחד לבד שהוא יושיט כרש מרשות היחיד אחד ויעביר ויניח אותו ברשות היחיד הבא הוא יהיה פטור אז הגמרא ככה טמאה בכל אתר התמר שניים שעשו פטורים ופתאום פה מתהפך לנו זה נהיה צורה הפוכה ווכ התמר שניים שעשו חייבים אומרת הגמרא שניי שכך הייתה עבודת הלויים באוהל מועד הרב מביד תוספות בשבס בדף ג עמוד א' שוודאי לא מדובר שזה עוקר וזה מניח כי בציור כזה זה ודיי נחשב שניים שעשאו והם פטורים אלא מדובר שהראשון גם עוזר להניח אבל הוא מניח את זה בתוך היד של חברו רק באופן כזה הוא יהיה חייב ובכל אופן אנחנו שואלים איך אתה יכול להיות איך יכול להיות שהוא יהיה מחוייב רק על ידי שחברו כביכול עוזר לו הרי שניים שעשו התמיד טורים אז אנחנו אומרים כן כך הייתה המלאכה הזאת במשכן מה הייתה עבודת הלויים באוהל מוד אז אמרנו במשנה שתי עגלות זו אחזו ברשות הרבים מושיטים את הקרשים מזו לזו אבל לא זורקים למה באמת לא זרקו תני בר קפור שלא לינג בקרשים ביזיון עכשיו הגמרא עוברת לדבר על החלק השני של המשנה שהיה לנו בור וחלל בור וחוליה סביבו אומר רבי יוחנן העומד זאת אומרת החוליה מסביב והחלל מצטרפים לארבע אנחנו אומרים על השטח מלמעלה שאתה מסתכל על רוחב השטח חלק מה רוחב זה מעל ה חוליה זה נקרא האומד וחלק זה מעל הבור הם מצטרפים ביחד אבל והוא שיה העומד רבה על החלל כךה אמר רבי יוחנן רבי זירה בא ומדקדק בדבריו ומנסה להבין רבי זיר הבי עד שיהיה עומד שכאן ועומד שכאן רבה מה כוונת הספק שרבי זירא אז רב יוסה מסביר אמר רב יוסה פשיטה לרבי זירא שאיין עומד מצד אחד מצטרף אם היייתה חוליה רק מצד אחד של הבור היא לא תצטרף עם הבור והרב מביא את הגמרא בבבלי שהגמרא אומרת בעירובין שלמה זה מצטרף כי כיוון שהוא יכול להניח מעל החוליה איזה קרש כזה ואז הוא ייצור משטח של ארבעה זה דווקא אם יש לך משני הצדדים של הבור חוליה אבל אם יש רק מצד אחד זה לא יכול להצטרף עוד דבר פשיט לי שיהיה עומד מצד אחד רבה אם החלל של הבור הוא טפח ודאי שחייבים שמצד אחד יהיה עומד יותר מטפח טפח פלוס מה הספק שרבי זהירה לא צורקה דלא אין לו ספק אלא אפילו עומד השני עומד אחד צריך שהוא יהיה יותר רחב מחלל הבור העומד השני צריך שהוא יהיה שם גם הוא צריך להיות יותר רחב מחלל הבור או שהוא כבר לא צריך שה יותר רחב זה הספק שרבי זהירה חוליית הבור והסל שהם גבוהים עשרה ורכבים ארבעה אז אמרנו שזה נקרא רשות היחיד ממשיכה המשנה ואמרה פחות מכאן פטור אז עכשיו הגמרא מתבססת על הברייתא ששם כתוב פחות מכאן פטור בתוך ארבע אמות פתור אם הוא יעביר בתוך ה ארבע אמות אז הוא פטור כי הוא לא העביר ארבע אמות ברשות הרבים חוץ לארבע אמות הוא חייב זאת אומרת אם הוא לקח מזה מהחוליות והעביר ארבע עמות הוא חייב פחות פטור איך מדובר כאן מה ענן קימים אז בוא נב באיזה מקרה יהיה את הדין הזה אם בגבון עשרה החן ארבעה לא יכול להיות רשות בפני עצמה זה רשות היחיד גמורה כן לא יכול להיות שכך מדובר במשנה אבל כוונ הגמרא מתחילה לברר גבוהי עשרה ואינן רחבים ארבעה זה מקום פטור הדיד אמר רב חסדא בשם איסי כנ נעוץ ברשות הרבים גבוה ערה טפחים כיוון שהוא גבוה רו הוא לא רחב ארבעה אז אין לו דין של רשות היחיד וגם אין לו דין של רשות הרבים הוא נקרא מקום פטור מותר לכאן מותר לכאן מותר להעביר ממנו לרשות הרבים וגם ממנו לרשות היחיד אבל בלבד שלא יחליף שלא יעשה העברה מרשות היחיד אליו וממנו לרשות הרבים כאילו זה נראה שהוא מארים זה לא אבל ממנו לרשות הרבים מותר אז לא יכול להיות שמישהו שיעביר ממנו ארבע אמות ברשות הרבים הוא חייב כי הרי הוא לא עקר ממקום חיוב אלא הוא עקר ממקום פטום אלא מתי דיברנו כן אנן קמין ב שאינם לא רחבים ארבעה ולא גבוהים עשרה שם אנחנו אומרים שמי שוקר מהם ומעביר ארבע אמות ברשות הרבים הוא חייב אז הגמרא תמהה למה לא כן אמר חי הברי לרב כל המעכב דריסה ברשות הרבים נקרא כרמלית כל עמוד כזה באמצע רשו ורבים שהוא מעכב את המהלך של הרבים הוא נקרא כרמלית והרב מדגיש שגם שיטת הירושלמי היא שקר מנית זה דווקא אם זה רחב ארבעה אונה הגמרא אמר רבי יודן מה ד אמר חיבר לרב באמצע אז זה נקרא כרמלית אבל מן הצד אם זה בצד של רשות הרבים רשות הרבים מבטלת ויש זה דין של רשות הרבים ומי שלוקח משם ומעביר ארבע עמות זה נחשב שהוא עוקר מרשות הרבים והוא יהיה חייב אומר רבי וחנון מה שאמרנו פחות מכאן פטור זה לא הכוונה פטור הכוונה שמותר להעביר מפה לרשות ורבים זה בתוך הרמות של רשו סורב לית כאן פטור אל מותר עוד מקום תמנ תנינן המפייס מורסה בשבת יש לו מורסה עם מוגלה והוא מפיס את זה הוא בוקע את המורסה אם לעשות לפה כדי שתמיד יצא מפה המורסה החוצה הוא חייב זה נקרא בונה אבל אם זה רק להוציא ממנה ליכה הוא פטור למרות שהוא גם בנה פתח זה מלאכה שאינה צריכה לגופה אז הוא פטור אומר רבי יוחנן לית כן פטור אלא מותר למרות שבדרך כלל מלאכה שינה ציחה לגופה למרות שפטורים אבל זה אסור כאן זה יה מותר לכתחילה בגלל הצר של המכה של המורסה רבנן התירו עוד מקרה תמן תנינ במשנה בעדויות הצד נחש בשבת אם במתק שלא ישכן פטור כמובן לא מדברים במקרה של סכנה סכנה זה ודאי מותר זה פיקוח נפש מדברים שהוא מפחד שהוא ישח אותו זה צער פטור אבל אם לרפואה אם הוא צד את הנחש כי הוא רוצה את הארץ שלו לרפואה או משהו כזה אז זה מלאכה שצריכה לגופה חייב אז גם פה אמר רבי יוחנן לתכן פטור אלא מותר לכתחילה את השורה הבאה אנחנו מדלגים זה מופיע כאן דרך אגב אומר רבי זהיר ויהו רבי יוחנן צודק כי לצורך למשל הוא צריך את הנחש או משהו כזה אז זה כבר כלול בדד את הנין נין לרפואה חייו אז מה מדובר כאן שלא לצורך אלא שלא ישכנו בגלל הצער או לתקן פטור אלא מותר לכתחילה עד כאן דף פ
לצפיה בתכנים נוספים: