הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף פט

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף פט

[מוזיקה] שבס דף פטס הלכה ה' רבי יהודה אומר צה ציפור למגדל מגדל זה מין ארון כזה וצבי לבית חייו אבל ציפור לבית הוא עוד לא חייב כיוון שגם יש שמה חלונות עוד לא ניצודה וגם צריך לתפוס אותה בתוך הבית אבל צבי לבית הוא חייב דווקא לבית חכמים אומרים ציפור אנחנו מסכימים עם רבי יהודה שדווקא למגדל אבל הוא צבי לא חייב להיכנס דווקא לבית לגינה ולחצר ולבון הוא כבר חייב זאת אומרת שלפי רבי יהודה מי שצד צבי לגינה לחצר ו לבורים זה עוד לא נקרא ניצוד לפי חכמים כן רבן שמעון בן גמליאל אומר לא כל הבורים שווים בברים זה כלובים כאלה זה הכלל כל ה מחוסר צידה פטור ושאינו מחוסר צידה חייו הגמרא תבאר בסוף העמוד ש חוסר צעדה הכוונה שצריכים לפרוס עוד איזה מצודה כדי לתפוס אותו בתוך הכלוב אמר רב חיננא לכאורה מתניתין דלא כרב יהודה המשנה שנראה עוד מעט שכתובה בביצה מוכח שהיא לא כדעת רב יהודה למה דתנינן אצלנו למדנו הצד ציפור למגדל וצבי לבית חייו מה אתה שומע דווקא צבי לבית אבל הם הוא צל את הצבי לגינה ולבון ז עד לא נחשב שהוא ניצוד והוא פטו אם תגיד שהמשנה שמה היא כמו רבי יהודה זה יהיה סתירה מח לפ השיטתי דרבי יהודה לתנין אנ תמה שם במשנה בביצה למדנו אין צדין דגן מן הביון ואין נותנין לפניהן מזונות למה לא נותנים לפניהם מזונות או בגלל שכיוון שהם עוד לא ניצודים ועומדים הם לא חשובים מזונותיו עליך או שבגלל שהן מוקצים אז לא עושים תקנה לדבר מוקצה ומה כתוב שם בהמשך אבל צדין חייב עוף מן הביון זאת אומרת שזה נחשב שזה ניצוד הל הגינה ול ביברין פטור ואצלנו מה שמה שרבי יהודה אומר שמי שצד אל ביברין לגינה זה לא נחשב שהוא צד אז חיייבים לומר שהמשנה שם היא באמת דעת רבנן של כאן שחכמים אומרים שמי שצד צבי לגינה לחצר ולבון זה נקרא צידה אז אם זה כבר היה מערב יום טוב מותר לקחת את זה משם כי זה נחשב ניצוד ועומד שואלת עכשיו הגמרא מחלף השיטתי דרבנן גם ביניהם יש סתירה למה ותנינן חכמים המ ציפור למקד וצבי לגינה ולחצר ולבון זה נחשב צידה ותנין תמן אבל צדין חיב עוף מן הבון ונותנים לפני מזונות דווקא בכלוב זה נקרא שהוא כבר ניצוד העל הגינה ועל החצר לא לוקחים משם זה נחשב שהוא עוד לא ניצוד אז יש סתירה בדעת רבנן בין גינה וחצר לבין גינה וחצר אונה הגמרא כאן בחצר מקורה זה נקרא שהוא ניצוד ואילו כאן במשנה שלנו במשנה בביצה מדובר בחצר שאינה מקורה ולכן אסור לקחת משמה את הצבי הוא עוד לא ניצוד שואלת הגמרא ונין גינה תלך ממר גינה מקורה גינה ודי לא מקור הז התירוץ הזה לא נכון אלא כאן בגדולה אז זה עוד לא נחשב ניצ ואילו כאן במשנה שלנו מדובר בקטנה ולכן זה נחשב ניצות רבי הולי אמר באקו רב אחה גם שם במשנה במסכת ביצה רב שמעון בן גמליאל אומר לא כל הביון שווין אלא זה הכלל כל ה מחוסר צדה ושאינו מחוסר צידה אז שאלו את רבי הולה גם שם נגרוס כמו פה מה ניתנה כל ה מחוסר צעידה חיה ושנו מחוסר צידה פטור אמר לו ולא ביום טוב קמין במסכת ביצה מדובר על יום טוב ביום טוב לא רלוונטי להגיד חייו ביום טוב זה רק איסור לו לא חייבים חטאת שם אין שם איסור כרת אז אלא קך תגוס שמה כל המוסר צידה אסור לתפוס אותו ביום טוב ושאינו מחוסר צידה מותר אמר רבי שמואל החוי דרבי ברכיה מה הכוונה בדברי רבי שמעון גמליאל מחוסר צידה כל שהוא מחוסר ר נשבים נשבים זה מצודה אז הוא נחשב מחוסר צידה כל שאינו מחוסר נשבים לא צריכים להביא מצודה כדי לתפוס אותו זה נחשב שהוא אינו מחוסר צידה שוחטין מן הניגרי ניגרין הכוונה באח הוא על האגם איפה שהבהמה רועות אפשר לקחת משמה בהמה ביום טוב זה לא נחשב לא מנ המוכן הבהמות שמה הם תפוסות והם נחשבות מן המוכן אין שוחטים לא מן ה מכמורות ולא מן המצודות כי אולי זה ניצוד ביום טוב רב יוסי ברבי בון בשם רב עמי מצודת ד שיטה סתם מצודה זה אלה שם עשיות שיט היינו שתי בלי ערב ושאר המצודות הם נקראות מכמורת זה מה שהכוונה מכמורת ומצודה שמואל הוא סובר שצד הוא בפיטם פיטם זה חבית גדולה שממלאים אותה דגים אפשר לתפוס משמה דגים זה נקרא שהם כבר ניצודים רב אמר סחרה לנהר השרי אם שחרו את הנהר לפני יום טוב אז הדגים שבא הם כבר זמינים והם נחשבים ניצודים מותר לקחת משמה דגים אמר רבי יודן כאיד את תסים שהוא אטם לגמרי את הנהר הרב מפרש תסים הכוונה בטס של מתכת שזה סוגר לגמרי את התעלה את הנהר הלכה ו אומרת המשנה צבי שנכנס ל בית בא מישהו נעל אחד בפניו אז הוא בעצם הוא עשה צעידה חייב אם נעלו שניים פטורים כי שניים שעשו מלאכה אחת הם פטורים לא יכול אחד לנוול ונהלו שניים במקרה כזה זה נחשב שכל אחד לבד עשה את המלאכה ולכן חייבים ורבי שמעון פותר גם כאן אומרת הגמרא על הפסוק באסה אחת מכל מצוות השם שלא תעשה בא זה בעשותה היחיד שעשה חייו שניים שלושה שעשו פטורים רב חונה אמר היה אחד בריא ואחד טש שני אנשים אחד הוא חזק ואחד הוא חלש חולה נעל החולה כל צורכו החולה הזה התגבר התאמץ עשה נעילה חזקה כל צורכו ולא נעל הברי כל צורכו אז הבריא הזה הוא רק נחשב מסייע הוא פטור החולה חייב והבריא פטור אל תגיד שבגלל שהוא חולה המלאכה לא נקראת על שמו לא כיוון שהוא עשה את הנעילה כל צרכו הוא לבד חייו רבי יוסה ברבי בון בשם רב חונא היה צבי רץ כדרכו ונתכוון לנעול בעדו זאת אומרת הוא לא התכוון לתפוס את הצבי הוא רוצה לסגור את הדלת יש לו צורך הוא לא רוצה להשאיר דלת פתוחה ודרך אגב הוא נהל את הצבי אז הרב מביא שתי דעות האם גם כן במקרה אפילו במקרה שהוא יודע ואוא אומר על הדרך כבר גם להרוויח צבי האם גם אז זה מותר ונהל בדו ובעד הצבי מותר או ש שלו דווקא באופן שהוא לא יודע שיש צביא בדיעבד הוא תפס את הצבי אז היה מותר לו לינון רבי יוסי ברבי בון בשם רב חונה ראה תינוק מובה בנהר ולהתכוון להעלותו ולהעלות נכין של דברים עמו מותר אומר הרב פה לכול העלמה גם אם הוא מתכוון לזה בוודאי מותר כי זה הפיקוח נפש לעשות את פעולת העלאת התינוק רבי יוסי ברבי בון בשם רב חונה היה מפקח בגל ונתכוון להעלותו את האבן הזאת הוא מוציא אותה כדי לגלות אולי יש שמה איזה מישהו חי ולהעלות צרור של זהובים אמו באותה הפעולה זה מותר הלכה ז אומרת המשנה ישב אחד על הפתח ולא מלאה הוא אז בעצם האחד הזה שהתיישב שם עוד לא עשה צעידה וישב השני ומילאו השני חייב לבד למרות שאם שניהם היו מתיישבים ביחד אני אומר שניהם סגרו את הפתח אבל כאן שהראשון ישב לבד ו עוד לא סגר אז השני חייב ישב הראשון הפתח הוא מילאו והוא בעצם עשה את הצידה הוא בא השני וישב לו בצידו גם באופן שהוא סוגר את הפתח אף על פי שעמד הראשון והלך לו אחרי זה ועכשיו השני הוא זה שתופס את הצבי הראשון חיה והשני פטור למה השני פטור ה למה זה דומה לו נועלת ביתו לשומרו הוא עושה את הצידה ונמצא צבי שמור בתוכו אז כך גם כאן למרות שעכשיו זה שמור רק על ידי השני אבל מי עשה את ת הצד זה הראשון עשה אבל אם הראשון היה יושב וקם וההולך ואחר כך היה בא השני אז השני אולי כן חיה רבי שמאי באו רבי שמאי ביי מה הוא ניתן לפני מזנות מתי שאמרנו נמצא צבי שמו בתוכו אם מותר לתת לפניו מזונות י כ תנין את המן אן נותנים מים לפני דבורים ולפני יונים שבשובה שאן עושים תקנה לדבר שנו מנ מוכן זאת אומרת שאי אפשר להביא מזונות לדבר שהוא מוקצה וגם הח אז הרב מאייר על זה כמה יערות הוא שואל הרי לשאר מוקצה נותנים מזונות כמו שלמדנו נותנים מים לפני אוזים ותרנגולים ועוד הוא מוסיף הרב ושואל לכאורה ירושה מנ מלא מבא אלי אלא בצבי שניצוד בשבת מצד נולד לא מצד המוקצה שבדבר אז אם ככה מה הרעיה מהדבורים והיונים טוב ממשיכה הגמ רבי שמאי בי מה הוא לקפות עליו כלי על איזה דבר שהוא ניצוד בשבת האם יש איסור לקחת כלי לצורך דבר שהוא מוקצה יב קיד אמר רבי שמעון ברבי יני אני לא שמעתי מאבא אחותי אמרה לי משמו ביצה שנולדה ביום טוב סומכים לכלי בשביל שלא תתגלגל אבל אין כופין עליה כלי כי זה ממש ניכר שהוא לוקח את הכלי לצורך דבר שהוא מוקצה שמואל אמר אף קופין עלי הכלי רבי שמאי בא מהוא לכושרו בחבל את הצבי הזה יב כאיד אמר רב שמעון בן אלזור מותר להשתמש על צדדי בהמה בשבת כי הוא סובר היא צדדי בהמה היא צדדי אילן שיטת התן רב שמעון בן אלזור שמותר להשתמש בצידי בהמה בצידי אילן ורבנן חולקים עליו אז אם כן כל שמותר להשתמש על צדדי בנו לפי התנה שסובר שמותר אז גם מותר יהיה לכושרו אבל כל שאסור להשתמש על צדדי בהמה אז הינו רבנן הם זברו שגם אסור לכושרו את הצבי הזה הדרן הלך פרק ההורג בסיעתא דשמיא
לצפיה בתכנים נוספים: